הוועדה הארצית המאוחדת של ארצות הברית למניעה, אבחון, הערכה וטיפול ביתר לחץ דם, סיווגה מדידות לחץ דם למספר קטגוריות:

· לחץ דם "נורמלי" הוא לחץ סיסטולי של פחות מ-120 ולחץ דיאסטולי של פחות מ-80 מילימטר כספית (mm Hg).

· טרום יתר לחץ דם (מכונה גם טרום יל"ד) הוא לחץ סיסטולי של 120-139 או לחץ דיאסטולי של 80-89 מילימטר כספית.

· שלב 1 של יתר לחץ דם הוא לחץ דם סיסטולי של 140-159 או לחץ דיאסטולי של 90-99 או למעלה מזה**

· שלב 2 של יתר לחץ דם הוא לחץ סיסטולי של 160 ומעלה או לחץ דיאסטולי של 100 ומעלה.

פלקאיניד (טמבוקור) גורם לחולשת שרירים ב כ-5% מהמטופלים ולהפרעות תחושה ב כ-1% מהם. נורווסק (amlodipine) גורם להתכווצויות שרירים וחולשה ב-1%-2% מהמטופלים בו. דיזותיאזיד יכול לגרום להתכווצויות ברגליים, ונורמיטן יכול לגרום לכאבי שרירים, אך תופעת לוואי זו מאוד נדירה. אני בספק אם זו הסיבה לכאבים. כדי להעריך זאת טוב יותר את הקשר בין הבעיות שהמטופל חש לבין התרופות, יש לדעת מתי וכמה זמן הוא לוקח כל תרופה. בכל אופן, נטילה של 4 תרופות להורדת לחץ דם נשמעת קצת מוגזמת. יש לבדוק אילו תרופות הכרחיות ואילו ניתן לנסות להוריד. טמבוקור משמש להפרעת הקצב ואספירין חשוב למניעת מחלת לב איסכמית. נורמיטן גם הוא קרדיופרוטקטיבי (מגן על הלב) וטריטייס משמש לטיפול בלחץ דם, במיוחד בחולי סוכרת. אינני יודעת יותר מהו המצב, אם יש מחלות נוספות ואם לחץ הדם מאוזן, אבל התרופה הראשונה שהייתי מורידה היא נורווסק, שממילא ניטלת במינון נמוך מאוד. שוב, יתכן שהרופא הוסיף את התרופה עקב חוסר איזון בלחץ הדם, אבל לדעתי, יש קודם להעלות מינון של תרופה שכבר משתמשים בה לפני שמוסיפים תרופה רביעית ללחץ הדם. עניין חשוב הוא, כפי שציינתי בהתחלה, מהו סדר הוספת התרופות, ואם יש תרופה אחת שבאופן ברור גורמת לתחושה לא טובה. יש לפנות לייעוץ של רופא משפחה או של רופא פנימאי. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

אחת מתופעות הלוואי של התרופות נוגדות הדלקת שאינן סטרואידליות (NSAIDS), היא עלייה בלחץ הדם. זוהי תופעה מוכרת ומתועדת בספרות הרפואית. המנגנון אינו נהיר לגמרי, אך ידוע שחלק חשוב נגרם בשל עיכוב ייצור פרוסטגלנדינים (חומרים המרחיבים כלי דם והגורמים להפרשת מים ומלח) על ידי ה- NSAIDS. באנשים להם אין ברקע יתר לחץ דם, או באנשים עם יתר לחץ דם ללא טיפול תרופתי, ל-NSAIDS יש ככל הנראה השפעה מזערית על לחץ הדם. לעומת זאת, כאשר נוטלים NSAIDS יחד עם תרופות להורדת לחץ דם, ההשפעה של התרופות מורידות לחץ הדם, יורדת (במיוחד תרופות להורדת לחץ דם ממשפחת המשתנים, חוסמי אלפא, חוסמי בטא ומעכבי ACE). בהשוואה בין ה- NSAIDS השונים, לאינדומתאצין, נאפרוקסן ופירוקסיקאם נמצאה ההשפעה החזקה ביותר על העלאת לחץ הדם. לפי רוב הדיווחים, לאספירין יש השפעה מינימלית, אם בכלל, על לחץ הדם, על אף השתייכותו למשפחת ה- NSAIDS. מבחינת ההשפעה של ה NSAIDS על תרופות להורדת לחץ דם, מחקרים הראו שהם לא משפיעים על תרופות ממשפחת התרופות חוסמות תעלות הסידן ( אמלודיפין, ניפדיפין וכו') ושהם כן משפיעים על פעילות התרופות שציינתי למעלה, ולכן נחוץ מעקב צמוד יותר אחרי לחץ הדם אם מטופלים ב- NSAIDS ובתרופות להורדת לחץ דם מהקבוצה שציינתי למעלה. לסיכום, אם יש עלייה של לחץ דם, ממליצים להנמיך מינון ה- NSAIDS (אבל אני מבינה שאתה כבר מטופל במינון הנמוך של אספירין, 75 מ"ג). אם חייבים להמשיך את הטיפול באספירין ולחץ הדם אינו מאוזן, גם לא על ידי שינוי אורחות חיים, כנראה שיהיה צורך להוסיף טיפול תרופתי, רצוי כזה שאין לו אינטראקציה משמעותית עם האספירין. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

בהחלט כן. פעילות גופנית יכולה לדחות הופעת יתר לחץ דם, וכן לתרום להורדתו. הפעילות הגופנית המומלצת היא פעילות סדירה של שלוש פעמים בשבוע לפחות, כאשר רמת הקושי שלה עולה בהדרגה. בהתחלה מומלצת פעילות כגון הליכה מהירה למשך כחצי שעה 3-5 פעמים בשבוע. הפעילות הגופנית עוזרת מאוד גם למניעת סוכרת, לשיפור רמת הכולסטרול, למניעת מחלות לב וכמובן למניעת השמנה. בנוסף ישנן השפעות מועילות רבות אחרות, כמו עליה בצפיפות העצם ומניעת אוסטאופורוזיס ושברים בעצמות, הורדת השכיחות של סרטן המעי הגס, שיפור מצב הרוח ועוד. לקריאה נוספת: http://my.cardiovalens.com/articles/articledisplay.asp?article_id=mrf&articledetail_id=mrf_physical

בבדיקת לחץ דם מודדים את הלחץ שמפעיל הדם הזורם על דפנות העורקים. תוצאת המדידה נותנת שני פרמטרים: לחץ דם סיסטולי (הלחץ הגבוה יותר, הנמדד בזמן התכווצות הלב), ולחץ דם דיאסטולי (הלחץ הנמוך יותר הנמדד בזמן הרפיית שריר הלב). לחץ דם "נורמלי" נע סביב 120/80, עם סטיות קלות לכאן ולכאן. במקרה שלך, נראה שדווקא לחץ הדם הדיאסטולי הנמדד נמוך מהממוצע, אך אינו נמוך מדי, ולא נראה שיש סיבה לדאגה. לחץ דם כזה עשוי להיות נורמלי (בעיקר אצל ספורטאים) או במקרים מסויימים, להצביע על בעיה כלשהי בלב או במערכת אחרת בגוף. חשוב לבצע כמה מדידות על מנת לוודא שהתוצאה שהתקבלה אכן אמינה ומדוייקת. בינתיים אני ממליצה לחזור שוב על המדידה. אם הערך ימשיך להיות נמוך או ימשיך לרדת, פנה לרופא המשפחה למען הסר ספק. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

אם אתם מאובחנים כסובלים מיתר לחץ דם, חשוב להתראות עם הרופא על בסיס קבוע. הוא או היא יוכלו לענות על שאלותיכם במהלך ביקורים אלה.

עם זאת, עלולות להיות גם סיבות אחרות בשלן תצטרכו לדבר עם הרופא שלכם. לדוגמא:

· אם אינכם מגיבים לתרופות שנרשמו לכם ולחץ הדם שלכם עדיין גבוה

· אם אתם חווים תופעות לוואי כלשהן מן התרופות להורדת לחץ דם. אם זה קורה, הרופא שלכם עשוי לרצות להתאים את מינון התרופה או להעביר אתכם לתרופה אחרת.

הסיבות ליתר לחץ דם (יל"ד) נחלקות לשתי קטגוריות מרכזיות: יתר לחץ דם ראשוני ויתר לחץ דם משני. יתר לחץ דם ראשוני מהווה מעל 90% ממקרי יתר לחץ הדם, הסיבה לו אינה לגמרי נהירה, והוא נצפה במיוחד במבוגרים מעל גיל 50 ובבעלי נטייה משפחתית. יתר לחץ דם משני אחראי ליתר המקרים, הוא מופיע יותר בצעירים, ובו יש איזושהי סיבה אורגנית אחרת הגורמת לעליית לחץ הדם. הסיבות העיקריות ליתר לחץ דם משני הן כלייתיות (בעיה בכליה עצמה, כלי דם, גידולים); אנדוקרינות (גלולות למניעת הריון, פאוכרומוציטומה [גידול מפריש הורמונים] ועוד); או סיבות אחרות, כמו היצרות אבי העורקים, קלציום גבוה בדם, ותרופות, כולל גלולות למניעת הריון. האם את נוטלת גלולות למניעת הריון? ציינת כי את נוטלת קונצרטה (Methylphenidate). זוהי תרופה מקבוצת האמפטמינים הפועלים על מערכת העצבים המרכזית, וחלק מתופעות הלוואי הלא נדירות שלה הן יתר לחץ דם ודופק מהיר. אני מניחה שאת סובלת מסוכרת נעורים תלויית אינסולין ולא מסוכרת מבוגרים, אשר בה יש רמות גבוהות של אינסולין בדם ונטייה ליתר לחץ דם. ערך ההמוגלובין A1C שאת מציינת גבוה. ערך המטרה אליו אנו שואפים בסוכרתיים הוא מתחת ל-7%. ערך זה הוא המנבא העיקרי של סיבוכים עתידיים. אחד מסיבוכי הסוכרת הוא סיכון גבוה להסתיידות העורקים, היכול להוביל ליתר לחץ דם כלייתי וסקולרי - היצרות כלי דם כליתיים. בסוכרתיים עם יתר לחץ דם שאינו מתאזן תחת תרופות, יש לשלול סיבה זו כגורם. לסיכום, יש לשלול בראש ובראשונה שמדובר בגורם תרופתי. היוועצי במי שרשם לך את הקונצרטה, אם ניתן להמירה בתרופה אחרת או לנסות תקופה בלעדיה, ולראות אם הבעיה באה על פתרונה. שנית, לאור הסיפור הנלווה לתלונותייך, יש לשלול על ידי בדיקות דם פשוטות אפשרות של פיאוכרומוציטומה (ראי למעלה). ולבסוף, עליך לעבור הערכת כלי דם כלייתיים, ולפי הייעוץ גם לשלול אפשרות (פחות סבירה בעיני) של היצרות אבי העורקים. לא נראה לי שדלקת החניכיים קשורה לשאר הבעיות שתיארת. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

לא ניתן לענות על שאלתך באופן חד-משמעי ללא בדיקה מקיפה ופרטים נוספים, כמו למשל כמה זמן ידוע על יתר לחץ הדם, אם את נוטלת תרופות ואם כן, אילו. אך על פי ערכי לחץ הדם שציינת, את שייכת לקטגוריה של יתר לחץ דם כרוני ברמה בינונית. במהלך הטרימסטר הראשון בהריון ישנה ירידה פיזיולוגית בלחץ הדם בכ- 15-10 מ"מ כספית. כלומר, סביר להניח שבמהלך ההריון לא תזדקקי לטיפול תרופתי, ותוכלי להסתפק בשינויים קלים באורח החיים (פעילות גופנית, הימנעות מיתר מלח וכו') על מנת לשמור על לחץ הדם מאוזן. עם זאת, אם יחליט הרופא המטפל שיש מקום לטיפול, ישנו מגוון רחב של תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, ביניהן גם תרופות המאושרות לשימוש בהריון (כמו למשל, תרופות מסוג חוסמי קולטני אלפא, מרחיבי כלי דם ועוד). אני ממליצה לפנות לרופא המטפל אצלו את נמצאת במעקב לגבי יתר לחץ הדם לצורך ייעוץ לקראת הריון, וכמו כן לרופא הנשים שלך. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תזונה העוזרת להורדת לחץ דם כוללת: 1) מיעוט מלח במאכלים. מומלץ לצרוך פחות מ-5 גרם מלח (נתרן כלוריד) ביום על ידי הימנעות מתוספת מלח למאכלים. 2) דיאטה עשירה באשלגן וסידן. 3) הימנעות מאלכוהול. 4) הגבלת כמות הכולסטרול, שומן, ובמיוחד שומן רווי. 5) דיאטת DASH אשר מכילה מזונות טבעיים עם תכולה גבוהה של אשלגן ונמוכה של שומן ובמיוחד שומן רווי, עם דגש על פירות, ירקות ומוצרי חלב רזים (אחוז שומן נמוך). באתר http://www.nhlbi.nih.gov/health/public/heart/hbp/dash ניתן למצוא חוברת הסבר מפורטת (באנגלית) על דיאטת DASH כולל פירוט הדיאטה ומתכונים. מידע על דיאטת DASH בעברית ניתן למצוא באתר http://www.hadassah.org.il/Hadassa/.../dash.htm

את התרופה אנלדקס (Enaladex) נוטלים פעם ביום. אין לחלק את המנה. משך ההשפעה של התרופה הוא 24 שעות. תוכל לקרוא עוד על התרופה באינדקס התרופות: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=37