PMS - תסמונת קדם וסתית (premenstrual syndrome)

סימפטומים

תסמינים נפשיים של PMS:

• מתח או חרדה 

• דיכאון

• התקפי בכי

• תנודות במצבי רוח ועצבנות או כעס

• שינויים בתאבון וחשקים לאוכל

• קושי בהרדמות

• רתיעה חברתית

• קושי בריכוז

• שינויים בליבידו (בדחף המיני)

סימנים ותסמינים פיזיים של PMS:

• כאבי שרירים ופרקים

• כאבי ראש

• עייפות

• עליה במשקל (כתוצאה מאגירת נוזלים)

• נפיחות בבטן

• רגישות בשדיים

• התפרצות של אקנה

• עצירות או שלשולים

• אי סבילות לאלכוהול

מתי מתחילה תסמונת קדם וסתית? לרוב, 5 עד 11 יום לפני הופעת הווסת יופיעו תסמיני PMS. עם תחילת הווסת  או תוך 4 ימים מתחילת הווסת, אמורים התסמינים להיעלם אצל רוב הנשים. ישנו מספר מצומצם של נשים הסובלות מתסמיני PMS חמורים, אשר פוגעים באופן משמעותי בשגרת החיים, כל חודש בחודשו, מצב כזה מוגדר כהפרעה דיספורית קדם וסתית (premenstrual dysphoric disorder –PMDD). 

סיבות וגורמי סיכון

הגורם המדויק ל-PMS אינו ידוע, אך מספר גורמים תורמים לתופעה:

• שינויים מחזוריים של ההורמונים – הסימנים והתסמינים השונים של PMS משתנים יחד עם התנודות ברמות ההורמונים, ונעלמים עם הריון ובגיל הבלות (menopause).

• שינויים כימיים במוח – תנודות ברמות הסרוטונין (חומר כימי במוח אשר נחשב כאחראי למצבי הרוח), יכולים להצית תסמיני PMS. רמות נמוכות מדי של החומר, יכולות לגרום לדיכאון, עייפות, חשקים לאוכל ובעיות בשינה.

• דיכאון – נשים רבות הסובלות מתסמונת קדם וסתית חמורה, סובלות גם מדיכאון שלא אובחן. אך דיכאון כשלעצמו אינו הגורם לכל התסמינים המאובחנים כחלק מ-PMS .

אבחון ובדיקות

לא ידוע כיום על ממצאים פיזיים ייחודיים לאבחנה של PMS, אך ניתן לחשוד באבחנה כאשר קיים דפוס חוזר של התסמינים בתקופה שלפני תחילת המחזור החודשי. אבחון כזה מצריח מעקב אחר התסמינים ותיעודם ביומן, במשך שני מחזורי וסת לפחות. ביומן יש לציין את היום הראשון בו מבחינים בתסמיני PMS, והיום בו הם נעלמים, כמו גם את ימי הווסת עצמה.

תופעות נלוות וסיבוכים אפשריים

תסמיני PMS עשויים להידמות למחלות שונות כמו עייפות כרונית, בעיות בבלוטת התריס ובעיות בוויסות רגשי כמו דיכאון וחרדה, ולכן יש לבצע בדיקות שונות על-מנת לשלול מצבים אלו. 

נשים החוות מתסמינים נפשיים רבים לאורך כל החודש עשויות לסבול מדיכאון או חרדה, ואבחון נכון הוא הצעד החשוב ביותר להחלמה.

תסמינים כמו עליה במשקל, דיכאון ועייפות מחשידים להפרעות בתפקוד בלוטת התריס, אשר מאוד נפוצות בגיל הפוריות אצל נשים, לכן מומלץ לעשות בדיקות לתפקוד בלוטת התריס .

טיפולים ותרופות

הצלחת הטיפול התרופתי ב-PMS משתנה מאישה לאישה ואין תרופה אחת או שיטה אחת לעזור לכולן. לטיפול ב- "כאבי המחזור", שהם למעשה התכווצויות של הרחם, אפשר להשתמש באיבופרופן (ibuprofen) או במשככי כאבים אחרים. פעמים רבות ניתן מרשם לאיבופרופן (ארטופן, נורופן וכו') או לתרופה אחרת מעכבת-פרוסטגלנדינים. יש לשים לב שניתן להשיג גם איבופרופן במינונים נמוכים יותר (אדוויל, אדקס וכו') ללא מרשם רופא. 

תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה-SSRIs יעילות בהפחתת תסמיני מצב הרוח, ונחשבות לקו הטיפולי הראשון ב-PMS חמור וב-PMDD. 

לעיתים נדירות יש צורך בתרופות משתנות (טבליות שעוזרות לגוף להיפטר מעודף נוזלים על-ידי הגברת ההשתנה) לטיפול בנפיחות ועליה במשקל, ותרופות הורמונליות (כמו גלולות למניעת הריון) לשם הפסקת הביוץ אשר עשויה להקל על תסמיני ה-PMS. 

מלח נוטה לגרום להצטברות נוזלים ברקמות. הדרך הטבעית ביותר לגרום לנוזלים להתחיל לצאת היא לצמצם את צריכת המלח. רוב האנשים אוכלים כמות מלח הגדולה פי עשרה מהכמות הדרושה. אם את יכולה לצמצם חלק מצריכת המלח שלך, קיים סיכוי להפחתת נפיחות והצטברות נוזלים בגוף. לשיפור הטעם, ניתן להשתמש בתבלינים אחרים או בתחליפי מלח מסחריים. מוצרים אשר ברשימת מרכיביהם מופיעה המלה נתרן (sodium) או הסימן הכימי Na מכילים מלח.  כמו כן ארוחות קטנות בתדירות גבוהה יותר, שילוב של פירות ודגנים מלאים והימנעות מקפה ואלכוהול, גם הם עשויים להקל על התסמינים .

מניעה

לחלק מהנשים, שינויים פשוטים באורח החיים יכולים לעזור להפחית את תסמינים הנפשיים של PMS, כמו גם את הכאבים לפני המחזור. 

שינויים אלו כוללים:

• פעילות גופנית קבועה – שלושה עד חמישה אימונים בשבוע.

• תזונה מאוזנת. באופן כללי ישנה המלצה לצרוח יותר דגנים מלאים, ירקות ופירות, ולהפחית בכמות המלח, הסוכר, הקפה והאלכוהול.

• שינה ומנוחה מספקת.

• הימנעות מעישון .