פורוסמיד (פוסיד) (Furosemide, Fusid)

פורוסמיד (פוסיד) (Furosemide, Fusid) מחלות לב

3 דקות קריאה

כללי
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
שאלות ותשובות

מידע נוסף

מרשם רופא לא
סיכון ממנת יתר נמוך
סיכון מפיתוח תלות נמוך
שייך לקבוצת משתני לולאה, משתנים

שמות מסחריים

פוסיד Fusid
פורובניר Furovenir
פורוסמיד - פרזניוס Furosemide-Fresenius

פורוסמיד (Furosemide) הוא חומר פעיל הנמצא בתרופה בשם פוסיד (Fusid) – חומר בעל השפעה משתנת חזקה ומהירה מקבוצת משתני לולאה.

יעיל לטיפול ב:

פורוסמיד (פוסיד, Fusid) משמש לטיפול בבצקת (אצירת נוזלים) ריאות, בצקת הנגרמת בגלל אי ספיקת לב, שחמת הכבד ומחלות כליה.

בנוסף לפעילות משתנת מהירה, פורוסמיד (פוסיד, Fusid) עוזר להרחיב את כלי הדם, לכן משתמשים בו גם לטיפול בלחץ דם גבוה.

הנחיות חשובות:

כדאי שתמנעו ממעבר פתאומי משכיבה או ישיבה לעמידה בגלל ירידה בלחץ הדם וסחרחורת, שפורוסמיד עלול לגרום. כמו כן, רצוי גם להימנע מעמידה ממושכת או מפעילות גופנית מוגזמת בזמן הטיפול בפורוסמיד (פוסיד, Fusid).

בנוסף, אחת מתופעות הלוואי של פורוסמיד (פוסיד, Fusid) היא הופעת פריחה בעור עקב חשיפה לשמש, לכן מומלץ שתגנו על עצמכם באמצעות ביגוד מתאים או קרם הגנה.

מתי אסור להשתמש בתרופה:

אין להשתמש פורוסמיד (פוסיד, Fusid) במקרים הבאים:

- רגישות לפורוסמיד או למרכיבים אחרים בתרופה.

- רגישות לחומרים נוספים מקבוצת סולפונאמידים.

- אם אתם סובלים מבעיות חמורות בתפקוד הכבד או הכליות או מחוסר מתן שתן.

- אם פיתחתם התייבשות חמורה או חוסר איזון באלקטרוליטים.

- אם את מניקה.

אופן נטילת התרופה

טבליות, זריקות. אין ללעוס, לכתוש או לחצות את הטבליות.

תדירות וזמן נטילה

פעם ביום, בדרך כלל בבוקר; במצבים של קוצר נשימה בלילה עקב אי ספיקת לב מומלץ לקחת את התרופה בשעות אחר הצהריים.

טווח המינון

מבוגרים: 20-80 מ"ג ליום. ניתן להעלות את המינון עד למינון מירבי של 2 גרם ליום אם התיפקוד הכלליתי לקוי.

ילדים: 1-3 מ"ג לק"ג ליום.

תחילת ההשפעה

טבליות: תוך שעה אחת. זריקות: תוך 5 דקות.

משך ההשפעה

2-6 שעות.

תזונה

השימוש בפורוסמיד (פוסיד, Fusid) עלול להוריד את רמת האשלגן בגוף. יש להרבות באכילת ירקות ופירות טריים העשירים באשלגן.

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.

מנה שנשכחה

אין סיבה לדאגה, אך יש לקחת פורוסמיד (פוסיד, Fusid) מייד כשנזכרים. עם זאת, עדיף לדלג על המנה שנשכחה בשעות הערב, כדי לא להתעורר בלילה בגלל הצורך להשתין. יש לקחת מנה באה בזמן, אך אין לקחת מינון כפול!

הפסקת התרופה

אין להפסיק טיפול בפורוסמיד (פוסיד, Fusid) בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.

מינון עודף

מנה עודפת מקרית של פורוסמיד (פוסיד, Fusid) אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש ליידע את הרופא.

הריון

אין להשתמש בפורוסמיד (פוסיד, Fusid) בהריון מבלי להיוועץ ברופא.

הנקה

אין להניק בזמן טיפול בתרופה זו

תינוקות וילדים

לא מומלץ מתחת גיל שנתיים, אלא בהמלצה רפואית.

קשישים

סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

נהיגה

מומלץ להימנע מנהיגה.

אלכוהול

לא צפויות בעיות מיוחדות.

ניתוח והרדמה כללית

תרופה זו עלולה להגביר דימום. יש לדווח למרדים או למנתח לפחות שבועיים לפני הניתוח על נטילת תרופה זו.

תופעות לוואי

תופעות הלוואי של פורוסמיד (פוסיד, Fusid) נגרמות בעיקר בגלל האיבוד המהיר של נוזלים והן פוחתות עם הסתגלות הגוף לתרופה. תופעות אלה כוללות:

הרגשה כללית לא טובה, הפרעות בקיבה, סחרחורת, הזעה, רגישות לשמש.

כמו כן יתכנו גם: כאב ראש, חוסר מנוחה, יובש חמור בפה או צמאון מוגבר, חולשה, נמנום, הפרעות בתחושה בידיים או ברגליים, כאב או התכווצויות בשרירים. ראיה מטושטשת, צלצולים באוזניים.

במקרים הבאים יש לפנות בהקדם לטיפול רפואי:

איבוד אלקטרוליטים

דופק לא סדיר או מהיר

התקף שיגדון

סימנים של מחלות זיהומיות (חום, כאב גרון או פצעים בפה)

קוצר נשימה

עלייה ברמות הסוכר בדם

חוסר שליטה על שלפוחית השתן או פעילות מעיים

גירוד או פריחה חריפה בעור

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

מתן משולב של פורוסמיד (פוסיד, Fusid) עם תרופות הבאות עלול להוביל להתפתחות תגובות בלתי רצויות ולפגיעה ביעילות הטיפול:

ליתיום סליצילאטים במינון גבוה, כגון אספירין, נוגדי דלקת לא סטרואידליים תרופות להורדת לחץ דם תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית נוראפינפרין אלכוהול, אמיודארון, תיאופילין, משתנים אחרים, תרופות אנטיפסיכוטיות מסוימות, ציקלוספורין, תרופות אנטי-סרטניות מסוימות, משלשלים, תרופות נגד סוכרת אנטיביוטיקה מסוג אמינוגליקוזידים וצפלוספורינים, דיגיטליס.

סוכראלפאט: יש לחכות לפחות שעתיים בין נטילת שתי תרופות אלה.

השפעת שימוש ממושך

בטיפול ממושך בפורוסמיד (פוסיד, Fusid) עלולים להופיע חסרים של מלחים כגון אשלגן, נתרן וסידן.

ניטור: יש לבצע בדיקות תקופתיות של דם ושתן, תיפקודי כליה וכבד ושל רמות מלחים ופחמן דו-חמצני בדם.

השפעות

השפעה / תופעה	תדירות	דווח לרופא	הפסק תרופה	לחדר מיון
סחרחורת
עייפות
רעש באוזניים (במינון גבוה)
התכווצות שרירים
פריחה

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר ראובן אייכנבאום רפואה פיזיקלית ושיקום

קראו עליי

ד"ר אולג שפיר רפואה פיזיקלית ושיקום

קראו עליי

ד"ר מיכאל רום - מרכז רפואי RMS רפואה פיזיקלית ושיקום

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

נכדי בן 12.5 נפצע בנפילה בחצר ביה"ס והלבלב שלו נקטע בערך במחצית הגוף (זנב הלבלב וחלק מגופו נקטעו קטיעה מלאה). הילד עבר ניתוח מסובך ואושפז שבועיים וחצי בבית חולים (מהם שלושה ימים בטיפול נמרץ). שאלתי: מה סיכוייו של הילד להחלים החלמה מלאה, או שיהיה מוגבל במהלך חייו ויסבול מנכות בדרגה כלשהי?
נכדך עבר ניתוח מוצלח והחלים מטראומה משמעותית קשה ומסכנת חיים, ועל כך מגיעה מלוא ההערכה לצוות הרפואי שטיפל בו. בפגיעה מסוג זה בה נכרת חלק משמעותי מהלבלב, לא אחת יש צורך גם לכרות את הטחול, לא ציינת באם הטחול אכן נכרת ולכן אתייחס גם לאפשרות זו. כל ניתוח בטן משאיר אחריו פגיעות מסוגים שונים. צלקת נרחבת בעור, אפשרות לחולשת דופן הבטן וליצירת בקע בצלקת הניתוח, הידבקויות בחלל הבטן העלולות להפריע בעתיד ולגרום לחסימות מעיים הן הבעיות העיקריות העלולות להפריע בעתיד, כולל בעתיד הרחוק. כריתת חלק משמעותי מהלבלב עשויה לגרום להפחתה בהפרשת מיצי הלבלב המסייעים בעיכול האוכל, ולעיתים יש צורך בתוספי אנזימים תרופתיים. בעיה נוספת היא האפשרות להופעת סוכרת עקב הפרשה מופחתת של אינסולין מהלבלב שנותר. שתי בעיות אלו לא חייבות להופיע בכל מקרה, ובוודאי לא כאשר נותר חלק לא קטן מהלבלב, אולם כתשובה לשאלתך- הן עלולות להופיע בין אם במוקדם או במאוחר. באם בוצעה כריתת הטחול, יש צורך בחיסון פנאומווקס (חיסון נגד דלקת ריאות ודלקת קרום המוח) מדי מספר שנים נגד חיידקים מסוג הפנוימוקוקוס, ייתכן ונכדך כבר קיבל חיסון ראשון טרם שחרורו מאשפוז. לעיתים, לאחר כריתת טחול מופיעה עליה משמעותית במספר טסיות הדם, תרומבוציטים, ואם מספרן עולה על מיליון נהוג לטפל בתרופות מונעות אגרגציה של כדוריות למניעת קרישי דם. נשמע כאילו הבעיות משמעותיות מאד ואף מפחידות, ולא כך. זוהי רשימה בה מוזכרות הבעיות העיקריות לאחר סוג זה של ניתוח, אולם לא כל הבעיות, ולרוב אף לא אחת, חייבות להופיע, ורוב הסיכויים שהילד ימשיך בחיים רגילים, וכך צריך להתייחס אליו, כאל ילד בריא שעבר תאונה קשה והחלים. בברכה ד"ר נחום ורבין מומחה לכירורגיה כללית פתח בחלון חדש
אני בן 64. מה התכיפות של הטלת שתן הנחשבת נורמלית לאדם בגילי? ביום, כל שעה וחצי-שעתיים יש לי 200-150 מ"ל, ובלילה, כלומר עם שחר, אחרי כ-6-5 שעות, עד 600 מ"ל.
כמות הטלת השתן התקינה אצל מבוגר היא בין 800 מ"ל ל-3000 מ"ל ביממה. אתה מעלה בעיה שכיחה וחשובה. הטלת שתן בתדירות גבוהה יכולה להיות תוצאה של שתי קבוצות גדולות של סיבות. האחת היא כמות שתן רבה מן הרגיל, והשניה היא גירוי של שלפוחית השתן ותחושת מלאות גם כאשר כמות השתן קטנה. הסיבה השכיחה ביותר לעלייה של כמות השתן הנוצרת היא שתייה מרובה. יכולות להיות גם סיבות פתולוגיות רבות לייצור מוגבר של שתן על ידי הכליות: סוכרת לא מאוזנת, טיפול במשתנים, אי-ספיקת לב, מחלות הורמונליות ומחלות כליה שונות. הסיבות לעלייה בתדירות מתן השתן בשל גירוי של שלפוחית השתן כוללות פרוסטטה מוגדלת, בעיקר בגיל מבוגר יותר, קור, דלקת בדרכי השתן, תסמונת השלפוחית הרגיזה ועוד. אם תכיפות הפעמים שאתה חש צורך ללכת לשירותים מפריעה לך, אני מציע לך לפנות לרופא המטפל על מנת שיוכל לבדוק אותך ולהתרשם. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד פתח בחלון חדש
השאלה היא עבור חמי. אובחנה אצלו שחמת כבד, יש לו גם סוכרת, הוא נאלץ לעבור ניקורים בגלל נוזלים בחלל הבטן. הוא מקבל פוסיד. השאלה היא האם ישנו איזשהו טיפול שיכול לעצור את התקדמות המחלה (גם טיפול הומיאופתי). מאוד קשה לו לעמוד על הרגלים, הוא ירד המון ב
שחמת של הכבד היא מחלה קשה, בה רקמה צלקתית מחליפה את המרקם התקין של הכבד, חוסמת את זרימת הדם דרכו ומונעת ממנו לעבוד באופן יעיל. ישנן סיבות שונות לשחמת - זיהום על-ידי נגיף (וירוס), על רקע שתיית אלכוהול וסיבות רבות אחרות. אובדן תפקוד הכבד גורם לתסמינים רבים שבדרך כלל הולכים ומחמירים וכוללים עייפות, ירידה במשקל, אובדן תיאבון, צבירת מים בבטן ובצקות - עקב איבוד היכולת הטבעית של הכבד לייצר חלבוני דם, נטיה לדימומים ולהפרעות בקרישת הדם, צהבת, ורידים בולטים ועוד. הנזק הכבדי בשחמת הינו בלתי הפיך, אך טיפול יכול לעכב את התקדמות המחלה ולהפחית סיבוכים, וכך להקל על החולה. הטיפול תלוי מאוד בסיבה לשחמת ושונה ממקרה למקרה. בנוסף, מומלצת דיאטה דלת חלבון, תוספת של משלשלים, תרופות משתנות כגון פוסיד וגם אלדקטון, ועוד. מומלץ מאוד לפנות לרופא גסטרואנטרולוג מומחה לכבד, על מנת שימוצו כל האפשרויות הטיפוליות האפשריות שיקלו עליו. אין בידנו ידע לגבי טיפול הומיאופתי. לפרטים נוספים אודות שחמת- http://digestive.niddk.nih.gov/ddiseases/pubs/cirrhosis/ פתח בחלון חדש
קראתי מאמר בנוגע לדמנציה. במאמר נתקלתי במונחים כגון CDR, שהוא דירוג דמנציה רפואי; MMSE, שהוא מצב מנטלי מקוצר; ו- ABMI, כלי מיפוי להתנהגות חסרת מנוחה. רציתי לדעת קצת יותר לגבי מונחים אלה, כגון: כיצד בודקים אותם ומה הם בעצם משקפים ומדרגים וכיצד.
ראשי התיבות שציינת מתייחסים לסולמות או לשאלונים אשר בעזרתם ניתן להעריך חומרה של דמנציה. בדמנציה מתרחשת פגיעה קוגניטיבית, ובהמשך לעיתים מופיעות גם הפרעות התנהגות, ולעיתים יש צורך להעריך מה החומרה של ההפרעות כדי להחליט על טיפול, על העברה מהבית למוסד, וכדומה. MMSE הוא קיצור של Mini Mental State Examination פתח בחלון חדש
לפני 6 ימים התכסה גופי בפריחה שנראית כמו עקיצות או פצעים קטנים. זה נורא מגרד וממשיך להתפשט. נקבע לי תור לרופא עור רק בעוד שבוע !! אני מורחת דרמובאט (מה שיש לי בבית). איך אוכל להקל על הגרד ?
אם אינך יכולה לראות רופא עור, אנא פני לרופא המשפחה בשלב ראשון על מנת לבדוק באופן כללי איך ניתן לעזור לך, והאם מדובר בתופעה אלרגית, אז יעזרו תרופות אנטיהיסטמיניות, פנרגן או סטרואידים או שמדובר בתופעה אחרת. פתח בחלון חדש
אני בת 30 ומעוניינת להרות בקרוב. אני אמא לילדה בת שנתיים. בהריון של בתי נקלטתי מיד, המחזור היה סדיר. לפני שנה התגלתה אצלי בעיה של תת-פעילות בלוטת התריס, תת-קלינית, ערך TSH היה 5.2 וערכי T4 היו תקינים. פניתי לאנדוקרינולוג שאמר שבגלל שאני חושבת על הריון, כדאי להתחיל בטיפול תרופתי במינון נמוך. רופא המשפחה אינו מסכים עם דעתו, ואומר שאין צורך בטיפול ושהוא ממליץ על מעקב בלבד. הייתי רוצה לדעת מה דעתכם בנושא, מכיוון שקראתי על הקשר בין תת-פעילות של הבלוטה לבין פגיעה אפשרית בעובר, והדבר שמדאיג אותי הוא האפשרות של פגיעה בעובר. מה דעתכם בנושא?
לא ציינת האם יש לך תופעות בעקבות תת-פעילות בלוטת התריס. לפי מחקרים רבים מומלץ לטפל בתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, וזאת כדי למנוע התפתחות של תת פעילות קלינית. ישנם מחקרים שמראים כי הטיפול מפסיק סימפטומים שלעיתים החולה אינו מודע להם. בהקשר להריון - המחקרים ממליצים לטפל בבעיה כדי למנוע פגיעה אפשרית בעובר. הפגיעה בעתיד יכולה להתבטא, לדוגמה, ב- IQ נמוך מהממוצע. אין זה אומר שכל אישה שיש לה תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס תלד ילד עם מנת משכל נמוכה, אבל מכיוון שידוע על מקרים כאלה, מומלץ בחום למנוע זאת על ידי טיפול מוקדם בכדורים. לסיכום, אני ממליצה לך לפעול על פי הנחיית האנדוקרינולוג. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש
אחותי הקטנה חלתה באבעבועות רוח, אני קיבלתי חיסון נגד מחלה זו לפני 6 שנים. האם אני יכולה להיות נשאית של המחלה ולהדביק מישהו אחר, והאם מישהו שכבר חלה בעבר, ונחשף למחלה פעם נוספת, יכול להדביק מישהו אחר?
ישנה עדיין אפשרות שתידבקי למרות החיסון שקיבלת, אך המחלה תהיה יותר קלה מהרגיל. כמו כן, את יכולה להיות נשאית של המחלה ולהדביק אחרים. אם מישהו חלה כבר בעבר, ונחשף שנית, הוא אינו יכול להדביק מישהו אחר. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 45. התוצאות הבאות התקבלו בבדיקת דם לאחר צום של 14 שעות שבמהלכה רק שתיתי. האם רמת ה Creatinine הגבוהה מדאיגה? משקלי 71 ק"ג. GLUCOSE 80 (100-70) mg/dl UREA 40 (43-17) mg/dl CREATININE 1.21 (1.17-0.67) mg/dl URIC ACID 5.9 (7.2-3.5) mg/
אני בן 45. התוצאות הבאות התקבלו בבדיקת דם לאחר צום של 14 שעות שבמהלכה רק שתיתי. האם רמת ה Creatinine הגבוהה מדאיגה? משקלי 71 ק"ג. GLUCOSE 80 (100-70) mg/dl UREA 40 (43-17) mg/dl CREATININE 1.21 (1.17-0.67) mg/dl URIC ACID 5.9 (7.2-3.5) mg/dl SODIUM 135.7 (145.0-135.0) mEq/L POTASSIUM 4.0 (5.5-3.5) mEq/L PROTEIN TOTAL 7.4 (8.3-6.6) g/dl ALBUMIN 4.31 (5.20-3.50) g/dl GLOBULIN 3.1 g/dl GOT (AST) 16 (44-3) U/L GPT (ALT) 25 (50-3) U/L GGT 24 (55-5) U/L LDH 253 (480-230) U/L CK CREATINE KINASE 65 (200-20) U/L AMYLASE 56 (100-28) IU/L BILIRUBIN TOTAL 0.75 (1.20-0.30) mg/dl BILIRUBIN DIRECT 0.13 (0.50-0.00) mg/dl BILIRUBIN INDIRECT 0.62 mg/dl ערכי הקראטינין שנמדדו בדמך מעט גבוהים. הקראטינין הוא חלבון שריכוזו בדם מאפשר להתרשם בעקיפין מתפקוד הכליות. ישנן נוסחאות המאפשרות להעריך את רמת תפקוד הכליות בהתבסס על ריכוז הקראטינין, המשקל, הגיל והמין. חישוב כזה מראה פגיעה קלה בתפקוד הכליות אצלך. יש לציין כי נוסחאות אלה אינן מדוייקות, ועלולות להיות מוטות על ידי משתנים שונים. כדי למדוד את תפקוד הכליות באופן אמין, מומלץ לבצע איסוף שתן במשך 24 שעות ולמדוד את רמות הקראטינין בשתן ובדם. אם גם בדיקה זו תעיד על פגיעה בתפקוד הכליות, יהיה מקום לברר את הסיבות לכך. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד [17/01/2010] פתח בחלון חדש
בבדיקות דם שערכתי נמצאו הערכים הבאים: UREA - 89 CREATININE 1.72 URIC ACID 11.5 אני חולה FMF, , יתר לחץ דם ודלקת פרקים כרונית. ליתר לחץ דם אני מטופל בפוסיד ואלדוספירון. נאמר לי בעבר שתרופות אלו עלולות לגרום לתופעות הללו. שאר הבדיקות נמצאו תקינו
ערכי ה- UREA , ה- CREATININE וה- URIC ACID בבדיקות הדם שלך אכן מוגברים, ועשויים להעיד על נזק כלייתי. ערכים אלה יכולים לנבוע מן הטיפול התרופתי שאתה מקבל, ובמיוחד מן הטיפול בפוסיד, שעשוי לגרום לירידה בלחץ הדם, ולכן גם בכמות הדם המגיע אל הכליה ומסונן על ידה. עם זאת, שתי המחלות (יתר לחץ דם ו- FMF) מהן אתה סובל עשויות גם הן לגרום לפגיעה כלייתית. ציינת גם כי אתה סובל מדלקת פרקים כרונית, אך לא הזכרת איזה טיפול אתה מקבל לדלקת הפרקים. תרופות מקבוצת נוגדי הדלקת הלא הסטרואידיים (NSAID) כמו וולטרן, נקסין אתופאן ועוד, בהן מטפלים במקרים רבים בדלקת פרקים - עשויות גם הן לגרום לפגיעה כלייתית. מומלץ לחזור על הבדיקות ולאחר מכן לפנות אל רופא המשפחה לבירור המקור לפגיעה הכלייתית. פתח בחלון חדש
מה קורה כאשר נוצרות אבנים בכליה?

אבנים בכליות מתחילות להיווצר בדמות גביש קטן. כאשר נוזל השתן יוצא מן הכליה, ייתכן והוא יישא את הגביש איתו, או שייתכן והגביש יישאר בכליה. במידה והגביש נותר בכליה, גבישים נוספים מתחברים אליו במשך הזמן ויצרים אבן גדולה יותר בכליה. מרבית האבנים יוצאות מן הכליות ועוברות דרך מערכת השתן, כל עוד הן קטנות דיין, על מנת לצאת בדרך זו החוצה מן הגוף. לאבנים מסוג זה אין צורך במתן טיפול כלשהו. אבנים שהן גדולות יותר נתקעות בצינוריות אשר מעבירות את נוזל השתן מן הכליות אל עבר שלפוחית השתן (מערכת השופכן). דבר זה עלול להוביל להופעתם של כאבים ויכול לגרום לחסימה אשר מונעת מנוזל השתן להגיע אל עבר שלפוחית השתן, וממנה החוצה מן הגוף. הכאב מתחזק לרוב לאחר כרבע שעה עד שעה, עד אשר הוא הופך להיות חמור ביותר. ייתכן ותחוש הקלה ברמת הכאב כאשר האבן תזוז מעט ואינה תחסום עוד את מעבר נוזל השתן, והכאב יחלוף לחלוטין כאשר האבן תנוע אל תוך שלפוחית השתן. לרוב יש צורך במתן טיפול רפואי במקרים של היווצרות אבני כליה גדולות. בעיות אשר יכולות להיווצר בעת היווצרותן של אבני כליה כוללים בין השאר:

* רמת סיכון מוגבר ללקות בזיהומים במערכת השתן, או החמרתם של זיהומים קיימים.

* גרימת נזקים בכליות, במידה ואבן גורמת לחסימת מעבר נוזל השתן אל מחוץ לשתי הכליות (או החוצה מכליה אחת אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד). אצל מרבית בני האדם אשר בגופם שתי כליות בריאות, בדרך כלל היווצרותן של אבנים בכליות אינה גורמת להופעתם של נזקים חמורים, עד לנקודת הזמן אשר בה האבנים גורמות לחסימה של מערכת השתן במשך שבועיים או יותר. היווצרותן של אבני כליה מהווה בעיה חמורה ביותר אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד, או שהם סובלים מליקוי תפקודי של המערכת החיסונית שלהם, או שהם עברו השתלת כליה.
פתח בחלון חדש