אבנים בכליות (kidney stone)

אבנים בכליות (kidney stone) ערוץ הרופאים

3 דקות קריאה

כללי
סימפטומים
סיבות וגורמי סיכון
אבחון ובדיקות
טיפולים ותרופות
מניעה
טיפולים אלטרנטיביים
מאמרים

אבנים בכליות מורכבות ממלחים ומינרלים, שמקורם בשתן, אשר מתגבשים ויוצרים אבנים קטנות. האבנים יכולות להיות קטנות כגודלו של גרגר חול או להיות גדולות כמידותיו של כדור גולף. האבנים יכולות להישאר בתוך הכליות, או שהן יכולות לנוע אל מחוץ לגופך באמצעות מערכת השתן שלך.

מערכת השתן שלך היא המערכת אשר אחראית על ייצור השתן בגופך ומובילה את השתן אל מחוצה לו. מערכת השתן שלך מורכבת מן הכליות, הצינוריות אשר מחברות את הכליות אל השופכן, שלפוחית השתן, והצינור אשר מוביל משלפוחית השתן אל מחוץ לגופך (השופכה).

סביר להניח כי כאשר אבן עוברת דרך השופכן לא תחוש בכל כאב. אולם ייתכן והתהליך יהיה מלווה בכאב רב ויגרום להופעתם של תסמינים נוספים.

סימפטומים

במרבית המקרים, כל עוד האבנים נמצאות בכליות, הן אינן גורמות להופעתו של כאב כלשהו. אולם, הן יכולות לגרום להופעתו של כאב פתאומי וחמור, כאשר הן נעות החוצה מן הכליות אל עבר שלפוחית השתן.

יש לגשת לטיפול רפואי מיידי במידה ואתה חושד כי יש לך אבנים בכליות. יש לשים לב להופעתו של כאב פתאומי וחמור באחד מצידי הגוף, בחלל הבטן, במפשעה, או במידה וצבע השתן שלך אדום או ורוד. יתר על כן ייתכן ותחוש בחילה ותסבול מהקאות.

סיבות וגורמי סיכון

אבנים בכליות נוצרות כתוצאה משינויים ברמות התקינות של הנוזלים, המלחים, המינרלים ודברים נוספים אשר מרכיבים את נוזל השתן.

הגורם המרכזי להיווצרותן של אבנים בכליות היא צריכה לא מספקת של נוזלים. יש להקפיד על שתייה מספקת של מים על מנת לשמור על צלילות נוזל השתן (בערך בין 8 ל- 10 כוסות מים ליום). ישנם בני אדם אשר להם נטייה לפתח אבנים בכליות וזאת בעקבות מצבים רפואיים או נטייה משפחתית.

אבנים בכליות יכולות להיות על בסיס תורשתי. במידה ובני אדם אחרים במשפחה הקרובה שלך נוטים לסבול מאבנים בכליות, סביר להניח כי תסבול מהן גם אתה.

אבחון ובדיקות

ייתכן ותבחין לראשונה כי אתה סובל מאבנים בכליות כאשר תבקר אצל הרופא המטפל בך או כאשר תיגש לחדר המיון בעקבות הופעתם של כאבים באחד מן הצדדים או בחלל הבטן שלך. הרופא המטפל בך ישאל אותך שאלות לגבי אופיו של הכאב ולגבי אורח החיים שלך. הרופא יבצע בדיקה גופנית מקיפה וייתכן שתתבקש לבצע בדיקות הדמיה שונות, כגון בדיקת רנטגן, על מנת לבחון את הכליות ואת מערכת דרכי השתן שלך.

ייתכן ותזדקק לעבור בדיקות נוספות במידה ומתגלה יותר מאשר אבן אחת אצלך או שבמשפחה שלך יש עבר רפואי של אבנים בכליות. על מנת לאתר את הגורם להיווצרותן של האבנים בכליות שלך, ייתכן והרופא המטפל יבקש לבצע בדיקת דם, כמו כן הוא יבקש ממך לבצע איסוף שתן של 24 שעות. בדיקות אלה יסייעו לרופא המטפל בך לקבוע האם יש לך נטייה לפתח אבנים הכליות גם בעתיד.

אבנים בכליות אינן גורמות להופעתו של כאב בדרך כלל. במידה וזהו המצב אצלך, ייתכן ותגלה שאתה סובל מאבנים בכליות במהלך בדיקות שאתה מבצע על מנת לטפל בבעיה רפואית אחרת ממנה אתה סובל.

טיפולים ותרופות

במרבית המקרים של אבנים בכליות, ייתכן והרופא המטפל בך יבקש ממך לטפל בך בסביבה הביתית שלך. תוכל ליטול תרופות לשיכוך כאבים. יהיה עליך להקפיד לשתות כמויות מספיקות של מים ונוזלים אחרים על מנת שלא תלקה בהתייבשות. ייתכן והרופא המטפל בך ירשום לך תרופות אשר יסייעו לאבנים שלך לצאת החוצה.

במידה והאבן גדולה מדי על מנת לצאת בעצמה, או במידה והיא נתקעת בדרכי השתן, ייתכן ותזדקק לטיפול נוסף. כאחד עד שני מקרים מתוך עשרה של אבנים בכליות אינם ניתנים לטיפול באמצעים ביתיים פשוטים.
הטיפול הרפואי הנפוץ ביותר הוא על בסיס גלי קול(extracorporeal shock wave lithotripsy ESWL). טיפול זה גורם לריסוקן של אבנים בכליות לפירורים קטנים באמצעות גלים על קוליים או גלי הלם. הפירורים הם קטנים דיים על מנת לעבור במערכת השתן ולצאת את גופך באמצעות נוזל השתן.

במקרים אחרים, רופא אורולוג יצטרך להוציא את האבן על ידי ביצוע הליך ניתוחי, או על ידי החדרת תומכן (סטנט) את תוך השופכן על מנת לשמור על המעבר פתוח בכדי לאפשר לאבנים לעבור דרך השופכן.

מניעה

במידה ואתה סובל מיותר מאשר אבן אחת בכליות שלך, ובמיוחד אם ידוע כי יש לך נטייה משפחתית לפתח אבנים בכליות, סביר להניח כי תסבול מן התופעה שוב ושוב.

אולם תוכל לנקוט אמצעים על מנת למנוע את הישנותן של אבנים בכליות שלך, וזאת על ידי:

הקפדה על שתייה מספקת של נוזלים. השתדל לשתות כמויות מספיקות של מים, כ- 8 עד 10 כוסות של מים ליום, על מנת לשמור על צלילות נוזל השתן שלך. השתדל להעלות אט אט את כמויות השתייה שלך, אולי על ידי הוספת כוס מים אחת בכל יום עד אשר תגיע ליעד של 8 עד 10 כוסות מים על בסיס יום יומי.

שנה את משטר התזונה שלך. דבר זה יכול לסייע, אולם הדבר תלוי בגורם להופעתן של אבנים בכליות.

טיפולים אלטרנטיביים

במידה ואתה סובל מכאבים חזקים מאוד, הדבר מצביע על כך שאחת האבנים חוסמת את דרכי השתן שלך, ייתכן גם שאתה סובל מזיהום שהתפתח בדרכי השתן.

בכל אחד משני המקרים הללו הרופא המטפל בך יציע לך לקבל טיפול רפואי. האפשרויות לטיפול אשר עומדות בפניך הן:

טיפול על בסיס גלי קול (extracorporeal shock wave lithotripsy ESWL)

אורטרוסקופיה (Ureteroscopy)

גודל האבן, מיקומה בדרכי השתן, מצב הבריאות הכללי שלך, ומגוון של גורמים נוספים, נלקחים בחשבון על מנת להחליט מהו הטיפול הטוב והיעיל ביותר במקרה האישי שלך, האם כדאי לנקוט בהליך של ריסוק אבנים בכליות או האם להוציאן על ידי ניתוח.

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר רונית פרילינג ילדים

קראו עליי

פרופ' יואל אנגל אורתופדיה

קראו עליי

ד"ר עמי הירש עיניים

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

אני בן 56. נפלטה לי אבן מהכליה. אני מבקש הסבר של תוצאות בדירת Urine dipslide cult: ממצא תהליך 100,000 ‎בתרבית צמחו מעל Urine culture הערה לרגישות תשובה רגישות אנטיביוטיקה חיידק 4 S Amoxicillin/Clavul A Kl. ornithinolytica 4 S Ampicillin/sulbact
תרבית השתן שלך מעידה על זיהום בדרכי השתן, ויש בה רשימה של רגישות ועמידות לאנטיביוטיקה. ליד כל שם של אנטיביוטיקה מצויין R (עבור Resistant, עמיד) או S (עבור Susceptible, רגיש), ומכך אפשר ללמוד באיזו אנטיביוטיקה ניתן לטפל בחיידק שגדל בתרבית: 'רגיש' משמע שהחיידק נפגע כתוצאה מטיפול באנטיביוטיקה הנבדקת, ו'עמיד' משמע שאנטיביוטיקה הנבדקת אינה יעילה לטיפול בחיידק. התוצאות לא צריכות כל כך לעניין אותך אלא את הרופא המטפל לצורך קביעת הטיפול המתאים. לך חשוב לדעת שיש זיהום בדרכי השתן. הגדלה שפירה של הערמונית מביאה לכך שיש יותר מקרים זיהומים עקב אצירת שתן. ד"ר שירי אורי - אינפומד פתח בחלון חדש
מה מגדיל את רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה?

ישנם מספר גורמים אשר יכולים להגדיל את רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה. חלק מן הגרומים ניתנים לשליטה על ידך, וחלקם אינם נמצאים בשליטתך.

גורמי סיכון שיש ביכולתך לשלוט עליהם:

* כמות הנוזלים אותם אתה שותה

הגורם המרכזי להיווצרותן של אבני כליה הוא שתייה בלתי מספקת של נוזלים. נסה לשתות כמות מספקת של נוזלים על מנת לשמור על צלילותו של נוזל השתן שלך (כ- 8 עד 10 כוסות מים ביום). שתייה של מיץ אשכוליות יכולה להגדיל את רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה.

* משטר התזונה שלך. במידה ואתה חושב כי הבעיה יכולה להיות נעוצה במשטר התזונה שלך, קבע פגישה עם רופא שהוא ועץ תזונתי, על מנת לבחון את אפשרויות התזונה שלך. הויטמינים C ו- D יכולים להגדיל את רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה במידה ואתה נוטל מינון שהוא גבוה מן המותר. יש לקרוא בעיון רב את דף ההוראות של תחליפי התזונה ולא ליטול מינון שהוא גבוה מן המינון היומי המומלץ. משטר תזונה העשיר בחלבונים, נתרן, ומזונות אשר עשירים באוקסלט (מלח של חומצה אוקסאלית), כגון ירקות בגוון ירוק כהה, מעלים את רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה.

* משקל, ושוב משקל. עלייה במשקל הגוף יכולה להביא הן לידי התפתחות עמידות לאינסולין והן להופעת סידן עודף בנוזל השתן, אשר יכול להביא לידי העלאת רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה. אחד מן המחקרים מצביע על כך כי עלייה במשקל הגוף בגיל צעיר יחסית, בנוסף למדד מסת גוף (BMI) גבוה, והיקף מותניים גדול מעלה את רמת הסיכון ללקות באבני כליה.

* רמת הפעילות הגופנית. בני אדם אשר אינם פעילים גופנית ייתכן ויטו לסבול יותר מהופעתן של אבנים בכליות.

* נטילת תרופות.

גורמי סיכון שאין ביכולתך לשלוט עליהם:

גורמי הסיכון להיווצרותן של אבני כליה חדשות או לחזרתן של אבני כליה שהיו קיימות בעבר, שאין ביכולתך לשלוט עליהם כוללים בין השאר:

* גיל ומגדר

גברים בטווח הגילאים שבין 30 ל- 50 נמצאים ברמת סיכון גובהה יותר ללקות באבני כליה. נשים אשר נמצאות לפני גיל המעבר אשר נוטות לרמות אסטרוגן גבוהות, נמצאות ברמת סיכון מוגברת ללקות באבני כליה. נשים אשר עברו ניתוח להסרת השחלות נמצאות גם הן ברמת סיכון מוגברת ללקות באבנים בכליה.

* נטייה משפחתית ללקות באבנים בכליה.

* היסטוריה רפואית אישית של הופעתן של דלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן.

* מצבים רפואיים או מחלות אחרות, כגון מחלות דלקתיות של המעי, פעילות יתר של יותרת בלוטת התריס, סיסטיק פיברוסיס, שיגדון ופודגרה או נטייה ליתר לחץ דם.

* עמידות לאינסולין, אשר יכולה לבוא כתוצאה מתחלואה במחלת הסוכרת או השמנת יתר.

* שהייה במיטה למשך פרקי זמן ארוכים.

* בעיות של שלפוחית השתן כתוצאה מפגיעה בחוט עמוד השדרה.

* נטילת תרופות אשר משמשות על מנת לשלוט על מצבים רפואיים או ממגוון מחלות אחרות. תרופות כגון: נוגדי חומצה או אספירין.
פתח בחלון חדש
האם אחזור ואלקה שוב באבני כליה?

לאחר שלקית כבר פעם אחת מהיווצרותן של אבני כליה , ישנה רמת סבירות גבוהה לכך כי תשוב ללקות מהן גם בעתיד. אתה יכול למנוע את הישנותן על ידי שתייה מספקת של מים על מנת לשמור על צלילות נוזל השתן שלך. יש להקפיד על שתייה של 8 עד 10 כסוסת מים ליום. ייתכן ויהיה עליך לבצע מעקב אחר משטר התזונה שלך. הרופא המטפל בך יוכל לרשום לך תרופה אשר תסייע לך למנוע מן האבנים להיווצר מחדש.
פתח בחלון חדש
מה קורה כאשר נוצרות אבנים בכליה?

אבנים בכליות מתחילות להיווצר בדמות גביש קטן. כאשר נוזל השתן יוצא מן הכליה, ייתכן והוא יישא את הגביש איתו, או שייתכן והגביש יישאר בכליה. במידה והגביש נותר בכליה, גבישים נוספים מתחברים אליו במשך הזמן ויצרים אבן גדולה יותר בכליה. מרבית האבנים יוצאות מן הכליות ועוברות דרך מערכת השתן, כל עוד הן קטנות דיין, על מנת לצאת בדרך זו החוצה מן הגוף. לאבנים מסוג זה אין צורך במתן טיפול כלשהו. אבנים שהן גדולות יותר נתקעות בצינוריות אשר מעבירות את נוזל השתן מן הכליות אל עבר שלפוחית השתן (מערכת השופכן). דבר זה עלול להוביל להופעתם של כאבים ויכול לגרום לחסימה אשר מונעת מנוזל השתן להגיע אל עבר שלפוחית השתן, וממנה החוצה מן הגוף. הכאב מתחזק לרוב לאחר כרבע שעה עד שעה, עד אשר הוא הופך להיות חמור ביותר. ייתכן ותחוש הקלה ברמת הכאב כאשר האבן תזוז מעט ואינה תחסום עוד את מעבר נוזל השתן, והכאב יחלוף לחלוטין כאשר האבן תנוע אל תוך שלפוחית השתן. לרוב יש צורך במתן טיפול רפואי במקרים של היווצרות אבני כליה גדולות. בעיות אשר יכולות להיווצר בעת היווצרותן של אבני כליה כוללים בין השאר:

* רמת סיכון מוגבר ללקות בזיהומים במערכת השתן, או החמרתם של זיהומים קיימים.

* גרימת נזקים בכליות, במידה ואבן גורמת לחסימת מעבר נוזל השתן אל מחוץ לשתי הכליות (או החוצה מכליה אחת אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד). אצל מרבית בני האדם אשר בגופם שתי כליות בריאות, בדרך כלל היווצרותן של אבנים בכליות אינה גורמת להופעתם של נזקים חמורים, עד לנקודת הזמן אשר בה האבנים גורמות לחסימה של מערכת השתן במשך שבועיים או יותר. היווצרותן של אבני כליה מהווה בעיה חמורה ביותר אצל בני אדם אשר בגופם כליה אחת בלבד, או שהם סובלים מליקוי תפקודי של המערכת החיסונית שלהם, או שהם עברו השתלת כליה.
פתח בחלון חדש
אני בן 17. התחיל לי היום כאב בבטן התחתונה, המלווה ברצון חזק להשתין. אבל כשאני מנסה, אני לא מצליח, כל פעם שאני מתקרב נהיה לי כאב ממש חזק שעוצר את זה. כשניסיתי ממש, היו כאבים עזים במשך 10 שניות, וגם אז יצא ממש קצת שתן. בנוסף, שמתי לב שכל פעם שאני משתעל
כאב בבטן המלווה בהפרעה בהשתנה עשוי להיות ביטוי של כמה מחלות, ובעיקר של אבנים בכליות. הכאב שאתה מתאר הוא כאב עוויתי, כלומר, כאב המגיע לשיא בתוך שניות או דקות וחולף, ולאחר מכן מגיע גל נוסף. כאב עוויתי הקשור בהשתנה מעלה בראש ובראשונה את החשד לאבנים בכליות. מחלות נוספות שעלולות לגרום לכאב בבטן התחתונה והפרעה בהשתנה הן דלקת של דרכי השתן, דלקת הערמונית, דלקת האשך ועוד. אם הכאב חזק מאוד, כדאי לפנות לחדר מיון. אם הוא אינו כה חזק, ניתן לפנות לרופא המשפחה או לרופא ילדים או למומחה למחלות לדרכי השתן (אורולוג), שמן הסתם ישאל אותך על ההיסטוריה הרפואית שלך, יבצע בדיקה גופנית, ולאחר מכן ישקול לשלוח אותך לבדיקות דם ושתן ולאולטרסאונד של הכליות. בברכה, ד"ר איציק לוי מומחה במחלות זיהומיות פתח בחלון חדש
אני בת 32. האם יש בדיקה לאוקסלאטים בדרכי השתן? מה משמעות בדיקה זו? יש לי בעיה כרונית שאין לה אבחנה מדויקת, ואחת הסברות היא שמדובר בווסטיבוליטיס.
בהחלט ישנה בדיקה לאיתור אוקסלאט בשתן. בבדיקה זו מודדים את ההפרשה של אוקסלאט בכליות. ריכוז גבוה של החומר עשוי לגרום להיווצרות אבנים בכליות או בדרכי השתן, דבר שעשוי להתבטא בכאב, בדימום או בהפרעה בתפקודי הכליה. הבדיקה לנוכחות אוקסלאט בשתן נעשית לרוב לאחר איסוף שתן של 24 שעות, על מנת להעריך את כמות החומר המופרשת ביממה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש
מידע על תרופה להמסת אבן בכליה אודה על מידע על תרופה להמסת אבן בכליה בגודל של כ- 1 סמ (אבן סידן)
הלוואי והיו לנו תרופות העשויות להמיס אבנים בכליה בצורה יעילה. יש אכן כמה תרופות העשויות במצבים מסוימים לסייע במניעת היווצרות אבני כליה, ובמיוחד כאשר מדובר באבני כליה מחומצת שתן (uric acid), אולם לגבי אבני סידן קצרה ידינו מלהושיע חוץ מאשר בכמה מחלות ספציפיות. יחד עם זאת, שתייה מרובה עשויה למנוע חלק מהאבנים. בכל מקרה, אבן שכבר נוצרה, או שתצא לבד או שיש להוציאה, בדרך כלל בריסוק. מומלץ לפנות לאורולוג על מנת שיבחן את מצבך וימליץ על הטיפול המתאים לך ביותר. [12/03/2001] פתח בחלון חדש
יש לי כליות פוליציסטיות (מחלה משפחתית). אני חמישה חודשים אחרי לידה חמישית. בבדיקות מעבדה התקבלו התוצאות: קראטינין 1.2, נתרן 134, חלבון בשתן 70, לויקוציטים בשתן 100. האם זה מעיד על התחלת אי ספיקת כליות? מאז הלידה אני חשה תשושה כל הזמן - אולי בגלל חמשת
עבור כליות פוליציסטיות, צורת הירושה יכולה להיעשות בשתי דרכים - דומיננטית ורצסיבית. אלה שירשו גן דומיננטי אחד אינם לוקים בתסמינים עד לבגרות, ואלה שירשו שני גנים רצסיביים לוקים בתסמינים גם בשלבי הילדות, לכן אני מניחה כי אצלך המחלה היא דומיננטית. התסמינים שונים אצל ילדים ואצל מבוגרים. במבוגרים, התסמינים מתבטאים באי-נוחות, כאבי גב, דם בשתן, זיהום, כאבים עקב האבנים שנוצרו בכליות, תשישות, בחילות, ייצור לא מספק של שתן ועוד תולדות של כישלון כליות. כמחצית מהלוקים במום לוקים בלחץ דם גבוה בעת האבחנה. הקראטינין הוא הגורם העיקרי המשקף את תפקוד הכליות, והרמה שאת מציינת, גבולית. תאים לבנים בשתן יכולים לשקף דלקת, שגם היא, כאמור, עלולה להוות סמן למחלה. לא ברור לי מהו הערך של 70 שאת מציינת עבור החלבון. המדידה היותר מדויקת עבור קראטינין וחלבון היא איסוף שתן במשך יממה. עקרונית, תוצאה תקינה בבדיקת שתן כללית (בדיקת שתן אקראית) היא שתן צלול, ללא מרכיבים תאיים, ללא חלבון וללא סוכר, ללא ניטראטים, חומציות בין 4.5 ל-8.0, משקל סגולי - 1.005 עד 1.03. עם זאת, כמות של עד 150 מ"ג חלבון ליממת איסוף נחשבת לתקינה, כך שאם ה-70 שציינת נלקח מתוך איסוף שתן, ערך זה תקין. יכול להיות כי תשישותך היא תולדה של טיפול בחמישה ילדים. עם זאת, נראה לי חיוני, במקרה שלך, לשלול את האפשרות הכלייתית. באופן מעשי, נראה לי שכדאי לך לשלוח שתן לתרבית על מנת לשלול זיהום בדרכי השתן; לחזור על בדיקות דם לאוראה וקראטינין; לאסוף שתן במשך יממה לפינוי קראטינין ולחלבון; ואחרון חביב - לערוך מעקב אחר לחץ הדם. נראה לי כי אלה יתנו כיוון ראשוני בעניין זה. אגב, הנתרן בדם הוא תקין גבולית, והוא גם פחות רלוונטי לעניין. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד פתח בחלון חדש
מה המשמעות של "הסתיידות קליפתית של הכליה" בבדיקת אולטרסאונד של הכליה, וכן מה פירוש "מבנה ציסטי עם דופן מסויידת"? הבדיקה נערכה בגלל כאבים וחשש לאבן בכליות.
הסתיידות משמעה לתהליך שקיעה של סידן ברקמות. הממצאים נראים מקריים וחסרי משמעות קלינית. לא נמצאו אבנים בכליות. בכל מקרה, כדאי שתפנה לאורולוג לצורך מעקב. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד פתח בחלון חדש
מידע אודות מחלת השיגדון היכן אפשר למצוא מידע רפואי מורחב אודות המחלה והטיפול בה? האם קיים טיפול אלטרנטיבי יעיל למחלה, ללא תלות בקולכיצין?
שיגדון (gout) היא מחלה המתרחשת כאשר בדם יש רמה גבוהה מדי של חומצת שתן (uric acid) , שהיא תוצר לוואי של פירוק חומצות גרעין המופרש בשתן. כאשר ריכוז החומצה בדם גבוה מדי, עלולים להיווצר גבישים של חומצת שתן בחלקים שונים של הגוף, בעיקר בפרקים של כף הרגל (במיוחד בבוהן), הברך וכף היד, הגורמים כאב עז ודלקת הידועה בשם דלקת פרקים שגדונית (gouty arthritis). בנוסף יכולות להיווצר אבנים בכליות. עודפי חומצת השתן נגרמים או בגלל ייצור מוגבר של החומצה, או בגלל פגיעה בתפקוד הכליה המסלקת את החומצה מהגוף. יש כמה תרופות המשמשות לטיפול בשיגדון. אלופורינול מוריד את חומצת השתן בדם על ידי התערבותו בפעילות האנזים קסאנתין אוקסידאז, המעורב בייצור חומצת שתן בגוף. פרובנציד וסולפינפיראזון, התרופות האוריקוזוריות , מגבירות את יעילות ההפרשה של חומצת שתן דרך הכליות. לא ידוע בדיוק כיצד קולכיצין מפחית דלקת ומקל על הכאב. נוגדי דלקת לא סטרואידיים מפחיתים את הכאב. לא ידוע לנו על טיפולים אלטרנטיביים בטיפול בחולי שגדון. ניתן למצוא אתרים רבים העוסקים בנושא זה: www.nlm.nih.gov/medlineplus/goutandpseudogout.html פתח בחלון חדש