שאלה: בתוצאות בדיקת אולטרסאונד ודופלר אגן וגינלית ובטנית נמצא: רחם/דוגלס מנח הרחם קדמי גודל הרחם 72x44 מ"מ רירית הרחם בעובי 7.8 מ"מ דוגלס ללא נוזל שחלה ימנית בגודל 26x16 מ"מ מבנה וגודל תקינים נמצא זקיק 10 מ"מ. שחלה שמאלית לא הודגמה. סיכום: משמאל צמוד לרחם נמצא ממצא סולידי עם איזורים נוזליים בגודל 36x46 מ"מ. לפי הפניה של רופא ידוע על שרירן בתהליכי התנזלות. זרימת דם בממצא R.I=0.51. אודה לכם אם תספקו לי הסבר על הממצאים האלה.
שאלה: יש לי חברה בת 19 שנכנסה להריון. היא נמצאת בשבוע השישי להריון והיא מעוניינת לעשות הפלה בדרך תרופתית. הבעיה היא שסוג הדם שלה הוא A שלילי. הייתי רוצה לדעת איזו תרופה מומלצת לה, מה הסיכונים בלקיחת התרופה, אם היא תוכל להיכנס להריון שוב בעתיד, או שאין לה ברירה אלא ללדת את התינוק.
שאלה: אני אחרי 2 לידות, האחרונה היתה לפני שנה. כירורג איבחן אותי ואמר שיש לי בקע טבורי קטן, אך שאין מנוס מניתוח. במקביל, עד הניתוח, הוא אמר לי להימנע מהרמת משקל כבד ששוקל מעל 8 ק"ג וממאמץ. אני מתאמנת בחדר כושר, נמנעת מכפיפות בטן רגילות (כי יש לי גם היפרדות קטנה בשריר הישר בטני), אך אני מתאמנת במכשירי כושר שיש בהם משקולות. האם אני יכולה להמשיך להתאמן? מה אומר הרמת משקל מעל 8 ק"ג? האם כל אימון בחדר כושר שיש בו משקולות, ולא משנה לאיזה חלק בגוף (יש לי תוכנית אימון לכל שריר בגוף לעיצוב) יכול להשפיע על הבקע? הטיפול בבקע בדופן הבטן הוא ניתוח, בין אם הבקע קטן או גדול. אפשר במקרים רבים לבחור גם לא לעבור ניתוח, אולם חייבים אז להיות מודעים לאפשרות שהבקע, הפתח, בדופן הבטן יגדל ויתרחב, ואז התיקון העתידי עשוי להיות בהיקף רחב יותר. הסיבוך העיקרי של בקע בדופן הבטן, פרט להפרעות באיכות החיים, הוא אפשרות של כליאת איבר תוך-בטני בתוך שק הבקע ואז, לרוב, נדרש ניתוח דחוף. כל מצב של העלאת הלחץ התוך בטני - פעילות גופנית, שיעול, התעטשות, עצירות כרונית והתאמצות בפעולת מעיים, הריון ועוד - עשוי לגרום לאי-נוחות, להרחבת פתח הבקע או לכליאת איבר. ככלל, כאשר יש בקע הגורם להפרעה, המלצתי היא לעבור ניתוח לתיקונו. לפי שאלתך אני מבין שקיום הבקע גורם לך להפרעה באיכות חייך ובפעילותך הספורטיבית. אני ממליץ על התייעצות בקשר לניתוח ולא בעיסוק של כמה קילוגרמים מותר או אסור להרים, שאלה שלא ניתן לענות עליה בצורה רצינית. בברכה ד"ר נחום ורבין
שאלה: בבדיקת קולונוסקופיה שעברתי גילו פוליפ במעי הגס, ונאמר לי כי יש להסירו בניתוח מכיוון שהבסיס שלו רחב מידי להסרה בבדיקה. הביופסיה של פוליפ זה יצאה תקינה. האם ניתוח שבמסגרתו "פותחים את הבטן" (עם כל המשמעויות והסיכונים שבכך) הוא הפיתרון היחיד? האם אין שיטות מתקדמות חדישות יותר שניתן לנקוט בהם במקום, כמו ניתוח לפרוסקופי או השיטה המכונה TEM? להלן הנתונים של בדיקת הקולונוסקופיה: פוליפ על גבעול 1-0.5 ס"מ ב sigmoid colon. נכרת על ידי סנר–2. פוליפ ססילי 2 ממאירות). אין אפשרות לבצע כריתה בשל בסיס רחב. פרט לזה אין ממצא פתולוגי. אין נתונים על סימון כלשהו בהזרקת דיו בדו"ח הבדיקה. לא ניתן לתת תשובה מדוייקת ללא נתונים חשובים לגבי הגיל, הבריאות כללית, וממצא היסטולוגי מפורט של הפוליפ שאינו ניתן לכריתה אנדוסקופית. כריתה עם TEM (מכשור מיוחד לניתוחי רקטום בגישה טרנס אנלית) אינה מתאימה במקרה זה מכיוון שהפוליפ נמצא הרחק מהרקטום, בצקום. ניתן לבצע כריתת איזור המעי עם הגידול בגישה ניתוחית נעזרת לפרוסקופיה, או בגישה של ניתוח פתוח. בשתי הגישות מומלץ מאד לסמן את הפוליפ עם דיו בזמן קולונוסקופיה אפילו אם הוא בצקום, דבר שיאפשר מציאת המיקום המדויק בקלות יחסית. לשתי הגישות יש חסרונות ויתרונות ושתיהן מקובלות כיום בכל בתי החולים. לעתים ניתן, בזמן ביצוע הסימון, לבצע ניסיון כריתה נוסף בגישה קולונוסקופית, אם כי כאשר מדובר בפוליפ שטוח באיזור הצקום, הסבירות להצלחה אפילו של בודק מיומן נמוכה וסיכון ההתנקבות של המעי יחסית גבוה. בברכה ד"ר נחום ורבין