אבנים בכליות

תשובה: כאב בבטן המלווה בהפרעה בהשתנה עשוי להיות ביטוי של כמה מחלות, ובעיקר של אבנים בכליות. הכאב שאתה מתאר הוא כאב עוויתי, כלומר, כאב המגיע לשיא בתוך שניות או דקות וחולף, ולאחר מכן מגיע גל נוסף. כאב עוויתי הקשור בהשתנה מעלה בראש ובראשונה את החשד לאבנים בכליות. מחלות נוספות שעלולות לגרום לכאב בבטן התחתונה והפרעה בהשתנה הן דלקת של דרכי השתן, דלקת הערמונית, דלקת האשך ועוד. אם הכאב חזק מאוד, כדאי לפנות לחדר מיון. אם הוא אינו כה חזק, ניתן לפנות לרופא המשפחה או לרופא ילדים או למומחה למחלות לדרכי השתן (אורולוג), שמן הסתם ישאל אותך על ההיסטוריה הרפואית שלך, יבצע בדיקה גופנית, ולאחר מכן ישקול לשלוח אותך לבדיקות דם ושתן ולאולטרסאונד של הכליות. בברכה, ד"ר איציק לוי מומחה במחלות זיהומיות

תשובה: הלוואי והיו לנו תרופות העשויות להמיס אבנים בכליה בצורה יעילה. יש אכן כמה תרופות העשויות במצבים מסוימים לסייע במניעת היווצרות אבני כליה, ובמיוחד כאשר מדובר באבני כליה מחומצת שתן (uric acid), אולם לגבי אבני סידן קצרה ידינו מלהושיע חוץ מאשר בכמה מחלות ספציפיות. יחד עם זאת, שתייה מרובה עשויה למנוע חלק מהאבנים. בכל מקרה, אבן שכבר נוצרה, או שתצא לבד או שיש להוציאה, בדרך כלל בריסוק. מומלץ לפנות לאורולוג על מנת שיבחן את מצבך וימליץ על הטיפול המתאים לך ביותר. [12/03/2001]

תשובה: עבור כליות פוליציסטיות, צורת הירושה יכולה להיעשות בשתי דרכים - דומיננטית ורצסיבית. אלה שירשו גן דומיננטי אחד אינם לוקים בתסמינים עד לבגרות, ואלה שירשו שני גנים רצסיביים לוקים בתסמינים גם בשלבי הילדות, לכן אני מניחה כי אצלך המחלה היא דומיננטית. התסמינים שונים אצל ילדים ואצל מבוגרים. במבוגרים, התסמינים מתבטאים באי-נוחות, כאבי גב, דם בשתן, זיהום, כאבים עקב האבנים שנוצרו בכליות, תשישות, בחילות, ייצור לא מספק של שתן ועוד תולדות של כישלון כליות. כמחצית מהלוקים במום לוקים בלחץ דם גבוה בעת האבחנה. הקראטינין הוא הגורם העיקרי המשקף את תפקוד הכליות, והרמה שאת מציינת, גבולית. תאים לבנים בשתן יכולים לשקף דלקת, שגם היא, כאמור, עלולה להוות סמן למחלה. לא ברור לי מהו הערך של 70 שאת מציינת עבור החלבון. המדידה היותר מדויקת עבור קראטינין וחלבון היא איסוף שתן במשך יממה. עקרונית, תוצאה תקינה בבדיקת שתן כללית (בדיקת שתן אקראית) היא שתן צלול, ללא מרכיבים תאיים, ללא חלבון וללא סוכר, ללא ניטראטים, חומציות בין 4.5 ל-8.0, משקל סגולי - 1.005 עד 1.03. עם זאת, כמות של עד 150 מ"ג חלבון ליממת איסוף נחשבת לתקינה, כך שאם ה-70 שציינת נלקח מתוך איסוף שתן, ערך זה תקין. יכול להיות כי תשישותך היא תולדה של טיפול בחמישה ילדים. עם זאת, נראה לי חיוני, במקרה שלך, לשלול את האפשרות הכלייתית. באופן מעשי, נראה לי שכדאי לך לשלוח שתן לתרבית על מנת לשלול זיהום בדרכי השתן; לחזור על בדיקות דם לאוראה וקראטינין; לאסוף שתן במשך יממה לפינוי קראטינין ולחלבון; ואחרון חביב - לערוך מעקב אחר לחץ הדם. נראה לי כי אלה יתנו כיוון ראשוני בעניין זה. אגב, הנתרן בדם הוא תקין גבולית, והוא גם פחות רלוונטי לעניין. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

תשובה:

ישנם מספר גורמים אשר יכולים להגדיל את רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה. חלק מן הגרומים ניתנים לשליטה על ידך, וחלקם אינם נמצאים בשליטתך.

גורמי סיכון שיש ביכולתך לשלוט עליהם:

* כמות הנוזלים אותם אתה שותה

הגורם המרכזי להיווצרותן של אבני כליה הוא שתייה בלתי מספקת של נוזלים. נסה לשתות כמות מספקת של נוזלים על מנת לשמור על צלילותו של נוזל השתן שלך (כ- 8 עד 10 כוסות מים ביום). שתייה של מיץ אשכוליות יכולה להגדיל את רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה.

* משטר התזונה שלך. במידה ואתה חושב כי הבעיה יכולה להיות נעוצה במשטר התזונה שלך, קבע פגישה עם רופא שהוא ועץ תזונתי, על מנת לבחון את אפשרויות התזונה שלך. הויטמינים C ו- D יכולים להגדיל את רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה במידה ואתה נוטל מינון שהוא גבוה מן המותר. יש לקרוא בעיון רב את דף ההוראות של תחליפי התזונה ולא ליטול מינון שהוא גבוה מן המינון היומי המומלץ. משטר תזונה העשיר בחלבונים, נתרן, ומזונות אשר עשירים באוקסלט (מלח של חומצה אוקסאלית), כגון ירקות בגוון ירוק כהה, מעלים את רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה.

* משקל, ושוב משקל. עלייה במשקל הגוף יכולה להביא הן לידי התפתחות עמידות לאינסולין והן להופעת סידן עודף בנוזל השתן, אשר יכול להביא לידי העלאת רמת הסיכון שלך ללקות באבני כליה. אחד מן המחקרים מצביע על כך כי עלייה במשקל הגוף בגיל צעיר יחסית, בנוסף למדד מסת גוף (BMI) גבוה, והיקף מותניים גדול מעלה את רמת הסיכון ללקות באבני כליה.

* רמת הפעילות הגופנית. בני אדם אשר אינם פעילים גופנית ייתכן ויטו לסבול יותר מהופעתן של אבנים בכליות.

* נטילת תרופות.

גורמי סיכון שאין ביכולתך לשלוט עליהם:

גורמי הסיכון להיווצרותן של אבני כליה חדשות או לחזרתן של אבני כליה שהיו קיימות בעבר, שאין ביכולתך לשלוט עליהם כוללים בין השאר:

* גיל ומגדר

גברים בטווח הגילאים שבין 30 ל- 50 נמצאים ברמת סיכון גובהה יותר ללקות באבני כליה. נשים אשר נמצאות לפני גיל המעבר אשר נוטות לרמות אסטרוגן גבוהות, נמצאות ברמת סיכון מוגברת ללקות באבני כליה. נשים אשר עברו ניתוח להסרת השחלות נמצאות גם הן ברמת סיכון מוגברת ללקות באבנים בכליה.

* נטייה משפחתית ללקות באבנים בכליה.

* היסטוריה רפואית אישית של הופעתן של דלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן.

* מצבים רפואיים או מחלות אחרות, כגון מחלות דלקתיות של המעי, פעילות יתר של יותרת בלוטת התריס, סיסטיק פיברוסיס, שיגדון ופודגרה או נטייה ליתר לחץ דם.

* עמידות לאינסולין, אשר יכולה לבוא כתוצאה מתחלואה במחלת הסוכרת או השמנת יתר.

* שהייה במיטה למשך פרקי זמן ארוכים.

* בעיות של שלפוחית השתן כתוצאה מפגיעה בחוט עמוד השדרה.

* נטילת תרופות אשר משמשות על מנת לשלוט על מצבים רפואיים או ממגוון מחלות אחרות. תרופות כגון: נוגדי חומצה או אספירין.