ישנם סוגים רבים של הפרעות קצב:
התכווצות עליה מוקדמת – התכווצות נוספת שמקורה בהתכווצות מוקדמת של העליה. מדובר בתופעה שפירה וללא השפעות קליניות.
התכווצות חדרית מוקדמת – מדובר בסוג הנפוץ ביותר של הפרעות הקצב. מצב זה מתרחש בחולי לב ובאנשים ללא מחלת לב ידועה (מדובר ב"החמצת פעימה" כפי שמתואר בדרך כלל באוכלוסיה). המצב יכול להגרם מלחץ, צריכת קפאין או ניקוטין ופעילות דופנית מאומצת.
לעיתים אף מדובר בהפרעת קצב שנובעת מבעיות בריכוז האלקטרוליטים בדם או הפרעות הולכה במערכת החשמלית של הלב. אנשים עם מספר רב של התכווצויות חדריות מוקדמות או אנשים עם סימנים קליניים – צריכים לעבור הערכה מלאה של תפקוד הלב. חשוב לציין כי ברוב המוחלט של המקרים, מדובר במצב אשר לא דורש טיפול רפואי.
פרפור עליות – מדובר במצב נפוץ בו העליה מתכווצת במהירות גבוהה מאד שלרוב אינה יעילה.
רפרוף עליות – מדובר במצב יותר מאורגן וסדיר מאשר פרפור עליות. לרוב רפרוף קורה בחולי לב או באנשים לאחר ניתוחי לב. יש חשש להתדרדרות לפרפור עליות.
טכיקרדיה על-חדרית התקפית – דופק מהיר, בדר"כ בקצב סדיר. הפרעת הקצב מתרחשת בהתקפים ומקורה במיקום גבוה מחדרי הלב. מצב זה יכול לנבוע או מדרך הולכה נוספת וחריגה מהעליה לחדר או ממעגל הולכה נוסף בתוך ה av node.
טכיקרדיה חדרית – דופק מהיר הנובע מהחדרים. הדופק המהיר מונע מהלב להתרוקן כראוי לתוך המערכת העורקית ולכן תפוקת הלב יורדת משמעותית. מדובר בהפרעת קצב חמורה אשר מקורה לרוב במחלות לב שונות.
פרפור חדרים – מצב חירום חמור. החדרים אינם מתכווצים כראוי כתוצאה ממקורות רבים של גירוי חשמלי היוצא מתוך החדר. תפוקת הלב היא אפסית ויש לטפל בהפרעה זו בהחייאה ו דה-פיברילציה.
סינדרום QT ארוך – כאשר הזמן הדרוש לשריר הלב להתכווץ ולהשתחרר הינו מוארך. מצב זה מעלה את הסיכון להפרעת קצב מסוג "torsade de pointes” - מצב מסכן חיים ממשפחת הטכיקרדיה החדרית.
ברדיאריתמיות – הפרעות קצב המשולבות בקצב לב נמוך. לרוב מהפרעות במערת ההולכה החשמלית בלב. סוגים נפוצים הם חסם לבבי (חלקי / מלא) ובעיות תפקוד בSA node.
-
סימפטומים
-
סיבות וגורמי סיכון
-
אבחון ובדיקות
-
טיפולים ותרופות
-
מניעה
המומחים שלנו לקרדיולוגיה ופנימית
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
-
שאלה: מי יכול לבצע בדיקת א.ק.ג בבית החולים - האחות או הרופא (ביצוע הבדיקה עצמה ולא פיענוח הבדיקה) ? ועל פי איזה חוק הדבר נקבע?
-
שאלה: אני בן 19, בחודש האחרון התעלפתי פעמיים ללא סיבה גלויה. בעיותי הבריאותיות הן חוסר ב G6PD וסטיה של מחיצת האף. מהן הסיבות שכך פתאום אדם בריא מתעלף ? האם יש הבדל בין איבוד הכרה לעילפון ? עזרו לי למצוא חומר קריאה על נושא זה.
-
שאלה: אני בן 60. יש לי זפק ענק, וההמלצה היא לנתחו. ידוע לי שבמהלך הניתוח יכולה להיות פגיעה בבלוטות הפאראתירואיד. אם ניקח את המקרה הקיצוני שבו כל הבלוטות האלו ייכרתו, מה המשמעות עבורי לעתיד?
-
שאלה: מהו הדופק הנמוך שבו עדיין ניתן לתת חוסמי בטא, ללא קשר לגיל?
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
-
תרופות קשורות
-
פרופראנולול (דרלין, פרולול)
-
מקסילטין הידרוכלוריד
-
כינידין
-
דיזופיראמיד
-
אסבוטולול
-
פרוקאינאמיד
-
פניטואין
-
לידוקאין
-
דרונדרון
-
אדנוזין
-
סוטלול
-
פרופאפנון
-
אטנולול (נורמיטן, נורמלול)
-
פלקאיניד
-
אמיודארון (פרוקור)
-
וראפאמיל (SR)
-
בדיקות קשורות
-
בדיקות אלקטרופיזיולוגיות של מערכת ההולכה
-
רישום הפעילות החשמלית של הלב
-
צנתור לב אבחנתי
-
אקו לב
-
טיפולים וניתוחים קשורים
-
אבלציה של הפרעות קצב בלב על ידי צנתר
-
היפוך חשמלי
-
טיפול תרופתי
-
מחלות קשורות
-
הרעלת מתכת
-
גרגירומת ע"ש וגנר
-
תסמונת נפרוטית בילדים
-
ליקויים מלידה בעורקים כליליים
-
גידולים הגורמים להפרשת חלב מהשדיים
מאמרים בנושא הפרעות בקצב הלב


חוקרים השתמשו בבינה מלאכותית (AI) כדי לייצר מכשיר נייד שיכול למדוד את קצב הלב ובכך לזהות אנשים בסיכון למוות פתאומי ... לכתבה המלאה


מחלת גרייבס, הגורמת לפעילות יתר של בלוטת התריס, עלולה להוביל לסיבוכים אם אינה מטופלת לפי הנחיות הרופא/ה. לפניכם 5 מ... לכתבה המלאה