הפרעות בקצב הלב (arrhythmia)

סימפטומים

למרות שהפרעות קצב יכולות להיות ללא השפעה קלינית או סימפטומים, הסימפטומים הנפוצים הם:

- דפיקות לב (פלפיטציות) – תחושת של החמצת פעימה או שהלב "רץ" מהר מידי.
-תחושה של מכות בחזה.
-סחרחורות.
- עילפון.
- קוצר נשימה.
- חוסר נוחות בחזה.
- חולשה ועייפות.
 

סיבות וגורמי סיכון

הפרעות קצב יכולות להגרם ממספר רב של גורמים:

- מחלות של העורקים הכליליים שתפקידם לספק דם ללב.
- הפרעות בריכוז המלחים בדם (בעיקר אשלגן, נתרן ומגנזיום).
- מחלות הגורמות לשינויים בשריר הלב.
- מצב שלאחר התקף לב ואוטם שריר הלב.
- תהליכי ריפוי וצלקות שלאחר ניתוחי לב או פרוצדורות פולשניות בלב.
 

אבחון ובדיקות

הפרעות קצב, כאמור, נפוצות מאד באוכלוסיה. אבחון הפרעות קצב ניתן לבצע בקלות במרפאות קהילתיות באמצעים פשוטים. על מנת להרחיב את העיבוד הרפואי ולאבחן את מקור ההפרעה – ניתן לבצע בדיקות יסודיות יותר. הבדיקות כוללות:

- אק"ג .

- הולטר- מוניטור אק"ג אשר מקליט את רישומי האלקטרודות למשך מספר רב של שעות – טוב לאבחון הפרעות התקפיות.

- מבחן מאמץ – פעילות מאומצת תחת רישום אק"ג.

- אקו לב – בדיקת אולטראסאונד ללב.

- צינתור לבבי – מדובר בצינתור אבחנתי בלבד ולא בצנתור הטיפולי הנפוץ להיצרויות בכלי דם כליליים.

- מבחן אלקטרופיסיולוגי – מבחן רגיש מאד לאבחון הפרעות קצב.
 

טיפולים ותרופות

כאמור, חלק לא קטן מהפרעות הקצב לא גורמותכלל לסימפטומים ולכן הפרעות אלו לא דורשות התערבות. להפרעות רציניות יותר, ניתן לתת טיפול תרופתי באמצעות תרופות נוגדות הפרעות קצב או טיפולים פולשניים.

תרופות:

נוגדות הפרעות קצב – תרופות אלו שולטות בקצב הלב, בתעלות היונים שבשריר הלב ובמערכת ההולכה החשמלית. תרופות אלו מחולקות למספר קבוצות בהתאם לסוג תעלות היונים עליהם הם משפיעות ובאילו שלבים של ההתכווצות הן פועלות.

תרופות נוגדות קרישה ונוגדות פעילות טסיות – אלו תרופות המונעות הווצרות של קרישי דם בזמן שהלב והעליות לא מתכווצים כראוי. מטרת תרופות אלו היא למנוע ארועים קרישתיים כגון צבץ  מוחי.

היפוך קצב – ניתן "לאפס" פרפור עליות על ידי שימוש במכשיר חשמלי אשר מעביר שוק חשמלי לקיר החזה. טיפול זה נעשה לרוב תחת טשטוש או הרדמה.

קוצב לב – להפרעות קצב מסוכנות ובעיקר להפרעות קצה המשולבות בקצב לב איטי – משתילים קוצב לבבי זמני או קבוע. מטרת הקוצב היא לשמור על קצב לב אשר יספק תפוקת לב נאותה.

דהפיברילטור תוף גופי – ICD – מכשיר מתוחכם המושתל בגוף האדם ומחובר חשמלית לשריר הלב. המכשיר חש במידה וקיימות הפרעות קצב חמורות מסוג הפרעות חדריות ומבצע דה-פיברילציה לצורך איפוס החדרים.

אבלציה בצנתור – מדובר בצריבה חשמלית של שריר הלב, בעיקר בעליות לצורך חיסול מסלולי הולכה לא תקינים. הצריבה מתבצעת על ידי אלקטרודות חשמליות בצנתור.

ניתוח לב – מדובר בניתוחים אשר מטרתם לבצע פרוצדורות בשריר הלב אשר יבטלו מסלולים של הולכה לא תקינה (דוגמאת ניתוח maze) או ניתוחים לטיפול במחלת לב בסיסית אשר גורמת להפרעות הקצב.
 

מניעה

ישנם שינוים באורח חיים אשר עשויים למנוע או להפחית את הפרעות הקצב:

הפסקת עישון – חשיבות ראשונה במעלה.

הורדה בצריכת האלכוהול.

הגבלת צריכת הקפאין.

הימנעות מפעילות אשר גורמת לסימפטומים להופיע (הימנעות מפעילות גופנית מאומצת יתר על המידה).

ישנן תרופות מסויימות אשר יכולות להחמיר הפרעות קצב (בין היתר אפילו תרופות ללא מרשם כנגד צינון).