הפרעות בקצב הלב

arrhythmia

המומחים של Infomed מסבירים:

פעימת לב לא רגילה או שלא במקומה היא הפרעת קצב. הפרעת קצב יכולה להיות משולבת עם קצב לב לא נורמלי (דופק מהיר או דופק איטי - טאכיאריתמיה או ברדיאריתמיה בהתאמה). הפרעות קצב הם גורם נפוץ מאד לאשפוז.

ישנם סוגים רבים של הפרעות קצב:

התכווצות עליה מוקדמת – התכווצות נוספת שמקורה בהתכווצות מוקדמת של העליה. מדובר בתופעה שפירה וללא השפעות קליניות.

התכווצות חדרית מוקדמת – מדובר בסוג הנפוץ ביותר של הפרעות הקצב. מצב זה מתרחש בחולי לב ובאנשים ללא מחלת לב ידועה (מדובר ב"החמצת פעימה" כפי שמתואר בדרך כלל באוכלוסיה). המצב יכול להגרם מלחץ, צריכת קפאין או ניקוטין ופעילות דופנית מאומצת.
לעיתים אף מדובר בהפרעת קצב שנובעת מבעיות בריכוז האלקטרוליטים בדם או הפרעות הולכה במערכת החשמלית של הלב. אנשים עם מספר רב של התכווצויות חדריות מוקדמות או אנשים עם סימנים קליניים – צריכים לעבור הערכה מלאה של תפקוד הלב. חשוב לציין כי ברוב המוחלט של המקרים, מדובר במצב אשר לא דורש טיפול רפואי.

פרפור עליות – מדובר במצב נפוץ בו העליה מתכווצת במהירות גבוהה מאד שלרוב אינה יעילה.

רפרוף עליות – מדובר במצב יותר מאורגן וסדיר מאשר פרפור עליות. לרוב רפרוף קורה בחולי לב או באנשים לאחר ניתוחי לב. יש חשש להתדרדרות לפרפור עליות.

טכיקרדיה על-חדרית התקפית – דופק מהיר, בדר"כ בקצב סדיר. הפרעת הקצב מתרחשת בהתקפים ומקורה במיקום גבוה מחדרי הלב. מצב זה יכול לנבוע או מדרך הולכה נוספת וחריגה מהעליה לחדר או ממעגל הולכה נוסף בתוך ה av node.

טכיקרדיה חדרית – דופק מהיר הנובע מהחדרים. הדופק המהיר מונע מהלב להתרוקן כראוי לתוך המערכת העורקית ולכן תפוקת הלב יורדת משמעותית. מדובר בהפרעת קצב חמורה אשר מקורה לרוב במחלות לב שונות.

פרפור חדרים – מצב חירום חמור. החדרים אינם מתכווצים כראוי כתוצאה ממקורות רבים של גירוי חשמלי היוצא מתוך החדר. תפוקת הלב היא אפסית ויש לטפל בהפרעה זו בהחייאה ו דה-פיברילציה.

סינדרום QT ארוך – כאשר הזמן הדרוש לשריר הלב להתכווץ ולהשתחרר הינו מוארך. מצב זה מעלה את הסיכון להפרעת קצב מסוג "torsade de pointes” - מצב מסכן חיים ממשפחת הטכיקרדיה החדרית.

ברדיאריתמיות – הפרעות קצב המשולבות בקצב לב נמוך. לרוב מהפרעות במערת ההולכה החשמלית בלב. סוגים נפוצים הם חסם לבבי (חלקי / מלא) ובעיות תפקוד בSA node.

סימפטומים

למרות שהפרעות קצב יכולות להיות ללא השפעה קלינית או סימפטומים, הסימפטומים הנפוצים הם:

- דפיקות לב (פלפיטציות) – תחושת של החמצת פעימה או שהלב "רץ" מהר מידי.
-תחושה של מכות בחזה.
-סחרחורות.
- עילפון.
- קוצר נשימה.
- חוסר נוחות בחזה.
- חולשה ועייפות.
סיבות וגורמי סיכון

הפרעות קצב יכולות להגרם ממספר רב של גורמים:

- מחלות של העורקים הכליליים שתפקידם לספק דם ללב.
- הפרעות בריכוז המלחים בדם (בעיקר אשלגן, נתרן ומגנזיום).
- מחלות הגורמות לשינויים בשריר הלב.
- מצב שלאחר התקף לב ואוטם שריר הלב.
- תהליכי ריפוי וצלקות שלאחר ניתוחי לב או פרוצדורות פולשניות בלב.
אבחון ובדיקות

הפרעות קצב, כאמור, נפוצות מאד באוכלוסיה. אבחון הפרעות קצב ניתן לבצע בקלות במרפאות קהילתיות באמצעים פשוטים. על מנת להרחיב את העיבוד הרפואי ולאבחן את מקור ההפרעה – ניתן לבצע בדיקות יסודיות יותר. הבדיקות כוללות:

- אק"ג .

- הולטר- מוניטור אק"ג אשר מקליט את רישומי האלקטרודות למשך מספר רב של שעות – טוב לאבחון הפרעות התקפיות.

- מבחן מאמץ – פעילות מאומצת תחת רישום אק"ג.

- אקו לב – בדיקת אולטראסאונד ללב.

- צינתור לבבי – מדובר בצינתור אבחנתי בלבד ולא בצנתור הטיפולי הנפוץ להיצרויות בכלי דם כליליים.

- מבחן אלקטרופיסיולוגי – מבחן רגיש מאד לאבחון הפרעות קצב.
טיפולים ותרופות

כאמור, חלק לא קטן מהפרעות הקצב לא גורמותכלל לסימפטומים ולכן הפרעות אלו לא דורשות התערבות. להפרעות רציניות יותר, ניתן לתת טיפול תרופתי באמצעות תרופות נוגדות הפרעות קצב או טיפולים פולשניים.

תרופות:

נוגדות הפרעות קצב – תרופות אלו שולטות בקצב הלב, בתעלות היונים שבשריר הלב ובמערכת ההולכה החשמלית. תרופות אלו מחולקות למספר קבוצות בהתאם לסוג תעלות היונים עליהם הם משפיעות ובאילו שלבים של ההתכווצות הן פועלות.

תרופות נוגדות קרישה ונוגדות פעילות טסיות – אלו תרופות המונעות הווצרות של קרישי דם בזמן שהלב והעליות לא מתכווצים כראוי. מטרת תרופות אלו היא למנוע ארועים קרישתיים כגון צבץ מוחי.

היפוך קצב – ניתן "לאפס" פרפור עליות על ידי שימוש במכשיר חשמלי אשר מעביר שוק חשמלי לקיר החזה. טיפול זה נעשה לרוב תחת טשטוש או הרדמה.

קוצב לב – להפרעות קצב מסוכנות ובעיקר להפרעות קצה המשולבות בקצב לב איטי – משתילים קוצב לבבי זמני או קבוע. מטרת הקוצב היא לשמור על קצב לב אשר יספק תפוקת לב נאותה.

דהפיברילטור תוף גופי – ICD – מכשיר מתוחכם המושתל בגוף האדם ומחובר חשמלית לשריר הלב. המכשיר חש במידה וקיימות הפרעות קצב חמורות מסוג הפרעות חדריות ומבצע דה-פיברילציה לצורך איפוס החדרים.

אבלציה בצנתור – מדובר בצריבה חשמלית של שריר הלב, בעיקר בעליות לצורך חיסול מסלולי הולכה לא תקינים. הצריבה מתבצעת על ידי אלקטרודות חשמליות בצנתור.

ניתוח לב – מדובר בניתוחים אשר מטרתם לבצע פרוצדורות בשריר הלב אשר יבטלו מסלולים של הולכה לא תקינה (דוגמאת ניתוח maze) או ניתוחים לטיפול במחלת לב בסיסית אשר גורמת להפרעות הקצב.
מניעה

ישנם שינוים באורח חיים אשר עשויים למנוע או להפחית את הפרעות הקצב:

הפסקת עישון – חשיבות ראשונה במעלה.

הורדה בצריכת האלכוהול.

הגבלת צריכת הקפאין.

הימנעות מפעילות אשר גורמת לסימפטומים להופיע (הימנעות מפעילות גופנית מאומצת יתר על המידה).

ישנן תרופות מסויימות אשר יכולות להחמיר הפרעות קצב (בין היתר אפילו תרופות ללא מרשם כנגד צינון).

המומחים שלנו לקרדיולוגיה ופנימית

קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

קראו עליי עוד

לקביעת תור

קרדיולוגיה

ד"ר עדו תמרי

קראו עליי עוד

פנימית

ד"ר רמית מעוז-סגל מומחית לאלרגיה, לאימונולוגיה קלינית ולרפואה פנימית

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו לקרדיולוגיה ופנימית>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: מי יכול לבצע בדיקת א.ק.ג בבית החולים - האחות או הרופא (ביצוע הבדיקה עצמה ולא פיענוח הבדיקה) ? ועל פי איזה חוק הדבר נקבע?

תשובה: אין שום חוק לגבי מי יכול לבצע בדיקת אק"ג. כל איש צוות רפואי (רופא, אח, טכנאי אקג) שלמד לבצע את הבדיקה יכול לבצע אותה.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 19, בחודש האחרון התעלפתי פעמיים ללא סיבה גלויה. בעיותי הבריאותיות הן חוסר ב G6PD וסטיה של מחיצת האף. מהן הסיבות שכך פתאום אדם בריא מתעלף ? האם יש הבדל בין איבוד הכרה לעילפון ? עזרו לי למצוא חומר קריאה על נושא זה.

תשובה: עילפון הוא מצב של איבוד הכרה פתאומי, עם איבוד של טונוס השרירים. ישנן מספר סיבות להתעלפויות. הסיבה הנפוצה ביותר היא תגובה עצבית שיכולה להופיע בתגובה להתרגשות גדולה, עמידה ממושכת, מאמץ קשה, קימה מהירה משכיבה לעמידה, עשיית צרכים, שיעול, שתיית משקה קר מאוד ועוד. סיבות נוספות הן הפרעות בקצב הלב, בעיות בריאות, ירידה ברמת הסוכר, פרכוסים ועוד. רוב הפעמים הסיבה אינה מתגלה, גם לאחר סדרת בדיקות מקיפה. בכל מקרה מומלץ שתיגש לרופא המשפחה לבירור הכולל בדיקה גופנית, אק"ג, בדיקות דם ובדיקות נוספות על פי הצורך. לגבי חומר קריאה- http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/fainting.html
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 60. יש לי זפק ענק, וההמלצה היא לנתחו. ידוע לי שבמהלך הניתוח יכולה להיות פגיעה בבלוטות הפאראתירואיד. אם ניקח את המקרה הקיצוני שבו כל הבלוטות האלו ייכרתו, מה המשמעות עבורי לעתיד?

תשובה: במהלך ניתוח של בלוטת המגן או בלוטת התריס (בלוטת התיירואיד) עלול להיות סיבוך בו נכרתת אחת או יותר מארבע בלוטות הפאראתיירואיד. (parathyroid). בלוטות קטנות אלו הנמצאות בחלק האחורי של בלוטת התיירואיד אחראיות על משק הסידן (calcium) בגוף באמצעות הורמון שהן מפרישות, פאראתהורמון (parathormon). אם נכרתות כל ארבע הבלוטות, נגרמת הפחתה משמעותית וחדה של כמות הסידן בגוף, דבר שכרוך בסכנת מוות עקב שיתוק שרירי הגוף, כולל שרירי הנשימה (טטניה) והפרעות בקצב הלב ותפקודו. נדיר ביותר שסיבוך כזה מגיע לדרגה הקיצונית של הוצאת כל ארבע הבלוטות בניתוח תיירואיד. המנתחים מודעים לאפשרות של פגיעה, וישנם כללים למניעת הפגיעה. אם נותרת לפחות בלוטה אחת שלמה ומתפקדת, יכולה להיווצר הפרעה כרונית של רמת סידן נמוכה, שהטיפול בה נעשה בהחזר סידן ונגזרות של ויטמין D3. בברכה ד"ר נחום ורבין מומחה לכירורגיה כללית
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מהו הדופק הנמוך שבו עדיין ניתן לתת חוסמי בטא, ללא קשר לגיל?

תשובה: לאחר חיפושים ממושכים, מצאתי בהתוויות נגד (לעניין הדופק) לחוסמי בטא רק הגדרה של severe sinus bradycardia. מסתבר שמדובר בערכים של דופק סביב 60 לדקה, שמתחתיהם לא מקובל לתת תרופות אלו. במצב של קצב איטי, חשוב לשלול חוסמי הולכה, שבעצמם, מעל דרגה ראשונה, מהווים התוויית נגד לחוסמי בטא. ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >