גמציטאבין

תזונה

אין הגבלות.

נהיגה

מומלץ להימנע מנהיגה עד בחינת השפעת התרופה. תיתכן ישנוניות.

הריון

יש להתייעץ עם הרופא. לא לשימוש בהריון אלא אם קיים צורך ברור.
יש להימנע מהעיסוק והמגע הכרוך במהילת התרופה.
נשים מטופלות בתרופה זו, העשויות להרות- יש להשתמש באמצעי מניעה יעילים במהלך הטיפול ובמשך 6 חודשים לאחר סיומו.
גברים מטופלים בתרופה זו- מומלץ להשתמש באמצעי מניעה יעילים, בעת פעילות מינית, אם ישנה אפשרות כניסה להריון, במהלך הטיפול ובמשך 3 חודשים מסיומו.

הנקה

לא ידוע אם התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. יש להפסיק להיניק במהלך הטיפול בתרופה זו.

תינוקות וילדים

בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 18 שנה לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא.

קשישים

לא צפוי צורך בהפחתת המינון. שימוש זהיר אם קיים ליקוי בתפקודי כבד או כליות.

ניתוח והרדמה כללית

יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של

• דיכוי מוח עצם בעבר
• זיהום או מגע קרוב עם חולה במחלה זיהומית לאחרונה, בעיקר אבעבועות רוח או הרפס
• מחלה דנטלית
• מחלת כבד
• מחלת כליה
• חיסונים אשר ניתנו לאחרונה
• תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו

סיכון ממנת יתר

אין נתונים

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

כדי להבטיח שימוש בטוח בגמציטאבין, קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה

גמציטאבין גורמת לדיכוי יצירת תאי הדם השונים במוח העצם, הגורר בעקבותיו אנמיה ונטייה מוגברת לזיהומים ולדימום לא תקין.

יש לדווח לרופא במקרה של חום גבוה ובמידה ומתפתחים דימומים לא צפויים. תופעות לוואי נוספות כוללות: בחילה והקאה, תסמינים דמויי שפעת, עייפות, אובדן תיאבון, פריחה, עלייה זמנית באנזימי כבד, דם או חלבון בשתן. תופעות לוואי אלו חולפות בדרך-כלל במהלך הטיפול או עם סיום הטיפול.

חשוב לדווח לרופא או לאחות על תופעות הלוואי כדי שיוכלו לעזור במתן ייעוץ מתאים שיקל עליהן. תופעות לוואי פחות שכיחות הן: שלשול, נשירת שיער, כאבים וכיבים בפה, חולשה קיצונית, הפרעות נשימה (יש לדווח מייד לצוות הרפואי).

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

חיסונים חיים: אין לתת לחולים המקבלים תרופות נוגדות סרטן. תרופות אלו מחלישות את מערכת החיסון וייתכן זיהום לאחר חיסון של נגיף חי.

תרופות המדכאות את מוח העצם, קרינה: עלולים להגביר את רעילות הגמציטאבין. יש צורך להוריד את מינון אחת מהתרופות.

נוגדי קרישה, תרופות ממשפחת NSAID, מעכבי טסיות: תרופות אלו עלולות להגביר את הסיכון לדימומים.

תרופות המעודדות צמיחת תאי דם, כגון: GCSF, GMCSF, פילגראסטים: אין להשתמש בתרופות אלו 24 שעות לפני ו- 24 שעות אחרי תחילת הטיפול הציטוטוקסי.

השפעת שימוש ממושך

הטיפול בגמציטאבין מלווה בבדיקות שגרתיות של ספירת תאי דם, תפקודי כבד וכליות.

חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש בגמציטאבין? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה