דוקסורוביצין

אופן נטילת התרופה

עירוי תוך ורידי בתהליך שנמשך כשעה, הטיפול הראשון עשוי לארוך מעט יותר.

תדירות וזמן נטילה

אחת ל-21-28 יום. ההמלצה היא מינימום של 4 מחזורי טיפול לפחות.

טווח המינון

כטיפול יחיד לרוב המינון הוא 60-75 מ"ג כל מטר מרובע שטח גוף, פעם ב-21 יום. בשילוב עם תרופות אחרות המינון לרוב הוא 40-60 מ"ג כל מטר מרובע שטח גוף, פעם ב-21-28 יום.

תחילת ההשפעה

מייד, אך עשויים לחלוף מספר שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.

משך ההשפעה

לא ידוע.

מנה שנשכחה

לא סביר, כיוון שהתרופה ניתנת תחת השגחה קפדנית של רופאים מקצועיים.

הפסקת התרופה

הפסקת התרופה תעשה רק בהוראת הרופא.

מינון עודף

התרופה ניתנת תחת השגחה קפדנית של רופאים מקצועיים. עם זאת, מינון יתר עלול להיות מסוכן ודורש התערבות רפואית מידית. התגברות תופעות הלוואי וסיכון לדיכוי מח העצם המתבטא בלויקופניה ותרומבוציטופניה. בנוסף יתכן מצב של דלקת לאורך מוקוזת מערכת העיכול הבאה לידי ביטוי לרוב בהופעת כיבים בחלל הפה והגרון ותחושת כאב וצריבה. לעיתים יש צורך באשפוז, מתן אנטיביוטיקה, משככי כאבים ואינפוזיה של גרנולוציטים וטסיות דם.

אחסון

יש לאחסן התרופה בקירור בין 2-8 מעלות צלסיוס ולהימנע מהקפאה.
לאחר מהילה, ניתן לאחסן עד 24 שעות בקירור.

תזונה

חשוב לשמור על תזונה מאוזנת בתקופת הטיפול, אשר תסייע לגוף להשלים ולבנות רקמות ותאים חדשים. מומלץ מאוד להרבות בשתייה לפני הטיפול, במשך הטיפול וגם לאחריו.

אלכוהול

מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.

נהיגה

אין בעיות ידועות.

הריון

ממחקרים שנעשו בבעלי חיים עולה כי התרופה גורמת למומים בעוברים. מומלץ שלא להיכנס להריון בזמן השימוש בתרופה זו. (D)

הנקה

לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.

תינוקות וילדים

לא מומלץ בילדים מתחת לגיל 12, אלא בהמלצה רפואית.

קשישים

ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

דווח לרופא במקרה של

• מחלת לב
• מחלת כליה
• מחלת כבד
• דיכוי חיסוני
• זיהום או מגע קרוב עם חולה במחלה זיהומית לאחרונה, בעיקר אבעבועות רוח או הרפס
• ספירת דם נמוכה
• טיפול כמותרפי או הקרנות בעבר

סיכון ממנת יתר

גבוה

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

תופעות לוואי קלות: בחילה, הקאה, שלשול, עצירות, איבוד תיאבון, האדמה בפנים במהלך העירוי, תגובות מקומיות באזור ההזרקה, כאב ראש, נשירת שיער והפרשת שתן אדום במהלך 1-2 ימים לאחר המתן. תופעות המחייבות התייחסות מיוחדת: פגיעה לבבית - קצב לב לא סדיר, אי ספיקת לב (יתבטא בקושי בנשימה וכאב בחזה). נזק כבדי - יתבטא בכאב בטן והצהבה של העור והעיניים. ירידה בתיפקוד מערכת החיסון - עייפות, דימומים וחבלות ברקמות, חום וסימני זיהום, אנמיה, תרומבוציטופניה ונויטרופניה. תגובה אלרגית - קושי בנשימה והתנפחות השפתיים, גרון ופנים. בנוסף יתכנו סינדרום Hand-Foot (יתבטא בעיקצוץ, נימול, צריבה, אדמומיות ונפיחות בכפות הידיים והרגליים), פירכוסים, עליה ברמות חומצה אורית בדם (יתבטא בכאב ונוקשות המפרקים).

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

חיסונים חיים: אין לתת לחולים המקבלים תרופות נוגדות סרטן. תרופות אלו מחלישות את מערכת החיסון וייתכן זיהום לאחר חיסון של נגיף חי. 

תרופות נוגדות סרטן אחרות: השימוש בדוקסורוביצין בשילוב תרופות אחרות נגד סרטן הוא מקובל, אולם יש לקחת בחשבון גם את הרעילות המוגברת ודיכוי מוח העצם על-ידי תרופות אלו. 

נוגדי קרישה: בשילוב עם דוקסורוביצין יעילות נוגדי הקרישה גוברת ומכאן סיכון מוגבר לדימומים. יש לדאוג לניטור קפדני של ערכי קרישה במתן משולב זה. 

פניטואין: ריכוזי פניטואין בדם עלולים לרדת בהשפעת דוקסורוביצין, ולהקטין את השפעת התרופה. ניתן להשתמש בזהירות תוך ניטור רמות הפניטואין והתאמת המינון במידת הצורך. 

פנובארביטאל: מגביר את הפינוי של דוקסורוביצין מהגוף. ניתן להשתמש תוך ניטור רמות דוקסורוביצין ולהתאים המינון. 

ציקלוספורין: במתן משולב עם דוקסורוביצין העלאת הסיכון לרעילות המטולוגית נרחבת ומתמשכת ובנוסף יתכנו פירכוסים ואף תרדמת. פרוגסטרון: מגביר את הסיכון לתרומבוציטופניה ונויטרופניה כתוצאה מדוקסורוביצין. 

וראפאמיל: גורם להצטברות דוקסורוביצין בתאים והגברת רעילותו ומכאן מגביר את הסיכון לפגיעה לבבית, כבדית והמטולוגית. 

מעכבי TNF- alpha: שילובם עם מדכאי חיסון נוספים כגון דוקסורוביצין, מעלה את הסיכון לזיהומים ואפילו קטלניים כגון ספסיס. יש לנטר בקפידה על מנת לזהות סימני זיהום. 

דיגוקסין: דוקסורוביצין עלול להפחית את הספיגה של טבליות דיגוקסין ממערכת העיכול. עדיפות למתן של תמיסת דיגוקסין שנספגת מהר יותר. 

זידובודין: דוקסורוביצין מעכב את יצירת הנגזרת הפעילה של זידובודין ומכאן עלולה להיפגע הפעילות האנטי-ויראלית שלו. יש להימנע מהשילוב הנ"ל.

השפעת שימוש ממושך

הגברת הסיכון לפגיעה לבבית, נזק כבדי ודיכוי מערכת החיסון. הטיפול מלווה בבדיקות שגרתיות של ספירת דם, אלקטרוליטים, תפקודי כליות וכבד ותיפקוד לבבי.