דוקסורוביצין

סרטן, נוגדי, סרטן, נוגדי, ציטוטוקסים | Doxorubicin

מתאים לטיפול ב:

סרטן שלפוחית השתן
סרקומה ע"ש קפושי
סרטן השד
סרקומה של רקמה רכה
מיאלומה נפוצה
סרטן השחלות
לימפומה
לוקמיה מיאלואידית חריפה AML
סרטן בלוטת התריס
סרקומה של עצם
לוקמיה

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

דוקסורוביצין טבע Doxorubicin Teva
ליפודוקס ליפוזומל Lipodox-Liposomal
קייליקס ליפוזומל CAELYX LIPOSOMAL

המומחים של Infomed מסבירים:

דוקסורוביצין היא תרופה כמותרפית המשתייכת למשפחת האנתרציקלינים, הגורמת להאטת או עצירת גדילתם של תאי הסרטן. היא משמשת לטיפול במגוון סוגים של סרטן כגון: סרטן השד, הריאות, בלוטת התריס, שלפוחית השתן, שחלות, סרקומה של עצם ורקמות רכות, הודג'קין לימפומה, נוירובלסטומה, לויקמיה לימפוציטית חדה (ALL) ולויקמיה מילואידית חדה (AML).

הדוקסורוביצין הליפוזומאלי ניתנת כטיפול בקו ראשוני או שניוני לסרטן מסוג סרקומה על שם קפושי, מצב השכיח בקרב חולי האיידס. בשימוש גם כטיפול בסרטן שחלות גרורתי שהמשיך להתפשט למרות הטיפול או שחזר בשנית לאחר כחצי שנה מסיום הטיפול ב- טופוטקאן או ציספלאטין עם פאקליטאקסל. שימוש נוסף הוא בסרטן שד גרורתי כשיש סיכון מוגבר לפגיעה לבבית ולטיפול במיאלומה נפוצה בשילוב עם בורטזומיב לחולים שקיבלו בעבר לפחות טיפול אחד אך כזה שלא כלל בורטזומיב.

הדוקסורוביצין הליפוזומאלי (כמו ליפודוקס ליפוזומל) נבדלת מהדוקסורוביצין הרגילה בכך שמולקולות התרופה סגורות בתוך ציפוי שומני הקרוי ליפוזום המאפשר לחומר הפעיל לשהות זמן ממושך יותר בזרם הדם וכך כמות גדולה יותר ממנו תגיע לתאים הסרטניים מבלי לפגוע ברקמות הבריאות ומכאן פחות תופעות לוואי.

אין להחליף בין הצורות השונות במהלך הטיפול.

השימוש בדוקסורוביצין עלול להוביל לרעילות לבבית, דיכוי מח עצם ונזק לכבד.

רופא מסביר למטופלת חולת סרטן על הטיפול בתרופה דוקסורוביצין

צילום: shutterstock

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
עירוי תוך ורידי בתהליך שנמשך כשעה, הטיפול הראשון עשוי לארוך מעט יותר.
תדירות וזמן נטילה
אחת ל-21-28 יום. ההמלצה היא מינימום של 4 מחזורי טיפול לפחות.
טווח המינון
כטיפול יחיד לרוב המינון הוא 60-75 מ"ג כל מטר מרובע שטח גוף, פעם ב-21 יום. בשילוב עם תרופות אחרות המינון לרוב הוא 40-60 מ"ג כל מטר מרובע שטח גוף, פעם ב-21-28 יום.
תחילת ההשפעה
מייד, אך עשויים לחלוף מספר שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.
משך ההשפעה
מייד, אך עשויים לחלוף מספר שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.
מנה שנשכחה
לא סביר, כיוון שהתרופה ניתנת תחת השגחה קפדנית של רופאים מקצועיים.
הפסקת התרופה
הפסקת התרופה תעשה רק בהוראת הרופא.
מינון עודף
התרופה ניתנת תחת השגחה קפדנית של רופאים מקצועיים. עם זאת, מינון יתר עלול להיות מסוכן ודורש התערבות רפואית מידית. התגברות תופעות הלוואי וסיכון לדיכוי מח העצם המתבטא בלויקופניה ותרומבוציטופניה. בנוסף יתכן מצב של דלקת לאורך מוקוזת מערכת העיכול הבאה לידי ביטוי לרוב בהופעת כיבים בחלל הפה והגרון ותחושת כאב וצריבה. לעיתים יש צורך באשפוז, מתן אנטיביוטיקה, משככי כאבים ואינפוזיה של גרנולוציטים וטסיות דם.
אחסון
יש לאחסן התרופה בקירור בין 2-8 מעלות צלסיוס ולהימנע מהקפאה.
לאחר מהילה, ניתן לאחסן עד 24 שעות בקירור.
אזהרות
תזונה
חשוב לשמור על תזונה מאוזנת בתקופת הטיפול, אשר תסייע לגוף להשלים ולבנות רקמות ותאים חדשים. מומלץ מאוד להרבות בשתייה לפני הטיפול, במשך הטיפול וגם לאחריו.
אלכוהול
מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.
נהיגה
אין בעיות ידועות. במקרה של סחרחורת- יש להימנע מנהיגה.
הריון
נמצא כי התרופה עלולה לגרום למומים בעובר. לא לשימוש בהריון, אלא אם הוחלט על ידי הרופא אחרת.

על נשים להשתמש באמצעי מניעה יעילים, ולהימנע מהריון במהלך הטיפול ובמשך 8 חודשים לאחר סיומו.

מומלץ לגברים להשתמש באמצעי מניעה יעילים, למניעת הריון, במהלך הטיפול ןבמשך 6 חודשים לאחר סיומו.

יש לעקוב אחר הוראות כל תכשיר.

הנקה
לא ניתן. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.
תינוקות וילדים
בצורה הליפוזומאלית- המידע מוגבל. השימוש אינו מומלץ מתחת לגיל 18 שנים. לא מומלץ בילדים מתחת לגיל 12, אלא בהמלצה רפואית.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
- מחלת לב
- מחלת כליה
- מחלת כבד
- דיכוי חיסוני
- זיהום או מגע קרוב עם חולה במחלה זיהומית לאחרונה, בעיקר אבעבועות רוח או הרפס
- ספירת דם נמוכה
- טיפול כמותרפי או הקרנות בעבר
סיכון ממנת יתר
גבוה
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעות לוואי קלות: בחילה, הקאה, שלשול, עצירות, איבוד תיאבון, האדמה בפנים במהלך העירוי, תגובות מקומיות באזור ההזרקה, כאב ראש, נשירת שיער והפרשת שתן אדום במהלך 1-2 ימים לאחר המתן. תופעות המחייבות התייחסות מיוחדת: פגיעה לבבית - קצב לב לא סדיר, אי ספיקת לב (יתבטא בקושי בנשימה וכאב בחזה). נזק כבדי - יתבטא בכאב בטן והצהבה של העור והעיניים. ירידה בתיפקוד מערכת החיסון - עייפות, דימומים וחבלות ברקמות, חום וסימני זיהום, אנמיה, תרומבוציטופניה ונויטרופניה. תגובה אלרגית - קושי בנשימה והתנפחות השפתיים, גרון ופנים. בנוסף יתכנו סינדרום Hand-Foot (יתבטא בעיקצוץ, נימול, צריבה, אדמומיות ונפיחות בכפות הידיים והרגליים), פירכוסים, עליה ברמות חומצה אורית בדם (יתבטא בכאב ונוקשות המפרקים), חולשה, צמרמורות.
ילדים ומתבגרים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות נזק לבבי מאוחר, נשים בסיכון גבוה ביחס לגברים. יש להעריך ולעקוב אחר תפקודי הלב, בהתאם להנחיות הרופא.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
חיסונים חיים: אין לתת לחולים המקבלים תרופות נוגדות סרטן. תרופות אלו מחלישות את מערכת החיסון וייתכן זיהום לאחר חיסון של נגיף חי.
תרופות נוגדות סרטן אחרות: השימוש בדוקסורוביצין בשילוב תרופות אחרות נגד סרטן הוא מקובל, אולם יש לקחת בחשבון גם את הרעילות המוגברת ודיכוי מוח העצם על-ידי תרופות אלו.
נוגדי קרישה: בשילוב עם דוקסורוביצין יעילות נוגדי הקרישה גוברת ומכאן סיכון מוגבר לדימומים. יש לדאוג לניטור קפדני של ערכי קרישה במתן משולב זה.
פניטואין: ריכוזי פניטואין בדם עלולים לרדת בהשפעת דוקסורוביצין, ולהקטין את השפעת התרופה. ניתן להשתמש בזהירות תוך ניטור רמות הפניטואין והתאמת המינון במידת הצורך.
פנובארביטאל: מגביר את הפינוי של דוקסורוביצין מהגוף. ניתן להשתמש תוך ניטור רמות דוקסורוביצין ולהתאים המינון.
ציקלוספורין: במתן משולב עם דוקסורוביצין העלאת הסיכון לרעילות המטולוגית נרחבת ומתמשכת ובנוסף יתכנו פירכוסים ואף תרדמת. פרוגסטרון: מגביר את הסיכון לתרומבוציטופניה ונויטרופניה כתוצאה מדוקסורוביצין.
וראפאמיל: גורם להצטברות דוקסורוביצין בתאים והגברת רעילותו ומכאן מגביר את הסיכון לפגיעה לבבית, כבדית והמטולוגית.
מעכבי TNF- alpha: שילובם עם מדכאי חיסון נוספים כגון דוקסורוביצין, מעלה את הסיכון לזיהומים ואפילו קטלניים כגון ספסיס. יש לנטר בקפידה על מנת לזהות סימני זיהום.
דיגוקסין: דוקסורוביצין עלול להפחית את הספיגה של טבליות דיגוקסין ממערכת העיכול. עדיפות למתן של תמיסת דיגוקסין שנספגת מהר יותר.
זידובודין: דוקסורוביצין מעכב את יצירת הנגזרת הפעילה של זידובודין ומכאן עלולה להיפגע הפעילות האנטי-ויראלית שלו. יש להימנע מהשילוב הנ"ל.
השפעת שימוש ממושך
הגברת הסיכון לפגיעה לבבית, נזק כבדי ודיכוי מערכת החיסון. הטיפול מלווה בבדיקות שגרתיות של ספירת דם, אלקטרוליטים, תפקודי כליות וכבד ותיפקוד לבבי.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

רופאים בתחום

שיאצו

עדי בוסקילה

4.9

( 9 חוות דעת )

"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"

קראו עליי עוד

רפואת שיניים

ד"ר הדר פנקס

5.0

( 12 חוות דעת )

"דר' פנקס רופאה מאד מקצועית, מסבירה בצורה מובנת ומפורטת, קשובה וסבלנית. גם המרפאה מאד נעימה."

קראו עליי עוד

אנדוקרינולוגיה ילדים

ד"ר שרון דמול אליעז

5.0

( 15 חוות דעת )

"תודה רבה מקרב לב לדר׳ דמול. היתה לנו חווית טיפול טובה מאוד עם רופאה מעולה!"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בן 59. בבדיקת ציסטוסקופיה אלה היו הממצאים: "מעל פיה שמאלית גידול פפילרי כ-1.5 ס"מ על גבעול צר". מה זה אומר?
תשובה: תוצאות הציסטוסקופיה מעידות כי נראה ממצא החשוד כגידול בדרכי השתן. השלב הבא הוא כריתת הממצא ושליחתו לבדיקה פתולוגית כדי לברר את טיבו. על סמך תשובות הבדיקה הפתולוגית ולפי מה שימצליץ רופא אורולוג יהיה עליך להמשיך במעקב, לבצע בדיקת הדמייה נוספת, כגון בדיקת CT של הבטן, ולקבל טיפול לפי הצורך. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: מה תפקידה של בלוטת המגן ומהן התופעות בהיעדר תפקוד תקין?
תשובה: בלוטת המגן, או התריס, מייצרת הורמון בשם תירוקסין, שהוא בעל תפקיד מפתח בפעילות המטבולית של הגוף ובהתפתחותו. חסר בבלוטת התריס משמעותו היא שבלוטת התריס מייצרת פחות מדי הורמונים, דבר המאט את הפעילות הביוכימית ואת קצב חילוף החומרים בגוף. בנוסף לתחושת קור, סימפטומים נוספים אופייניים הם עייפות, האטה בקצב הלב, עליה במשקל, דיכאון, נשירת שיער, עור יבש, עצירות, כאבים חולשת שרירים, ירידה בתחושה ובהחזרים.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: בהנחה שאינך מדברת על שושנת הסלע אלא על זיהום העור המכונה " שושנה " (erysepelas), הזיהום נגרם על ידי חיידק הסטרפטוקוקוס. בדרך כלל המחלה אינה מדבקת, אבל החיידק בהחלט יכול לעבור מאדם לאדם. בברכה דר' איציק לוי
שאלה: מי המומחים המטפלים באפילפסיה?
תשובה:
נוירולוג, רופא המתמחה במחלות המוח והמערכת העצבית, הוא הכשיר ביותר לאבחן אפילפסיה ולטפל בה. יש נוירולוגים העוברים הכשרה מתקדמת והופכים לאפילפטולוגים, מומחים באבחון ובטיפול באפילפסיה. ישנם גם מתמחים ורופאי משפחה רבים המטפלים באפילפסיה.
לפתיחה בעמוד חדש >