סרטן השחלות

בדרך כלל, סרטן השחלות אינו גורם לתסמינים בשלבים המוקדמים של המחלה. אולם אצל רב הנשים, מופיעים תסמינים מסוימים בתקופה שבין 6 עד 12 חודשים לפני גילוי המחלה. התסמינים הנפוצים ביותר הם גזים וכאב, או נפיחות בבטן. תסמינים אחרים הם שלשול, עצירות, או קיבה רגיזה (מעי רגיז).

אולם מאחר ותסמינים אלו הם כלליים מאד, בדרך כלל נוטים לקשר אותם לבעיות רבות אחרות. ברוב המקרים, מגלים את הסרטן לאחר שהוא כבר הספיק להתפשט.

לא ידוע מהו הגורם לסרטן השחלות. לחלק מהנשים שלוקות בו יש היסטוריה משפחתית של סרטן, אך לרובן אין.
לנשים מסוימות יש סיכויים גבוהים יותר ללקות בסרטן נדיר זה. נשים אחרי גיל המעבר ונשים שלא הרו מעולם, נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות במחלה.

גורמי סיכון לסרטן השחלות כוללים:

·          היסטוריה משפחתית. ל- 10% עד 20% מהחולות בסרטן השחלות יש קרובת משפחה מדרגה קרובה, שלקתה בסרטן השחלות או בסרטן השד. נשים שיש להן היסטוריה משפחתית, עלולות לחלות בסרטן השחלות בגיל מוקדם יחסית, בשנות הארבעים לחייהן ולא בגיל המעבר – שנות החמישים לחיים, כפי שקורה ברוב המקרים. לנשים עם מוטציות בגנים 1BRCA או 2BRCA יש סיכויים בשיעור של בין 16% ל- 60% לחלות בסרטן השחלות. 

·          גיל מתקדם. סרטן השחלות בדרך כלל תוקף נשים מגיל המעבר והלאה. 

·          נשים שלא ילדו מעולם. 

·          נשים שהמחזור החודשי התחיל להופיע אצלן לפני גיל 12 והפסיק להופיע בגיל מבוגר יחסית. הסיכוי לחלות בסרטן השחלות עולה ככל שעולה מספר המחזורים החודשיים. 

·          בעיות פוריות. נשים פעילות מינית שאינן משתמשות באמצעי מניעה ואינן מסוגלות להיכנס להיריון, נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות במחלת סרטן השחלות. 

·          שימוש באסטרוגן או בטיפול הורמונאלי. במחקרים מסוימים נמצא כי חלק מהנשים שמקבלות הורמונים אלו, נמצאות בסיכון גבוה מעט יותר להתפתחות של סרטן בשחלות. מחקרים אחרים נמצא כי השימוש בהורמונים אינו מגדיל את הסיכון כלל. באופן כללי, המומחים ממליצים לנשים ששוקלות ליטול הורמונים, לצורך טיפול בתסמינים של גיל המעבר, ליטול את המינון הנמוך ביותר האפשרי, לתקופה הקצרה ביותר האפשרית. 

·          נשים יהודיות ממוצא אשכנזי נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השחלות, בגלל הנטייה לשינויים בגנים 1BRCA ו- 2BRCA. אצל נשים ממוצא זה הנטייה לשינויים בגנים אלו נפוצה יותר. 

·          תסמונת שחלות פוליציסטיות. רמות גבוהות של הורמונים זכריים (אנדרוגנים), שמתגלות בדרך כלל במקרים של תסמונת השחלה הפוליציסטית, עלולות להגביר את הסיכון להתפתחות של סרטן בשחלות.

·          היסטוריה של סרטן השד. נשים שיש להן היסטוריה אישית או היסטוריה משפחתית של סרטן השד, נמצאות בסיכון גבוה יותר להתפתחות של סרטן בשחלות.

קיימים מספר גורמים נוספים שעדיין לא ברור אם הם מגדילים את הסיכוי לחלות במחלת סרטן השחלות, אם לאו ודרוש בעניינם מחקר נוסף. 

גורמים אלו כוללים בין היתר:

·          חשיפה לאזבסט. 
·          היסטוריה של אנדומטריוזיס, או ציסטה בשחלה. 
·          עישון. 
·          תזונה עשירה בלקטוז (הסוכר שבחלב), שנמצא במזונות כמו חלב וגלידה.

לפעמים, במהלך בדיקת אגן שגרתית, הרופא יכול לחוש בגוש בשחלה או עליה. לעתים קרובות ניתן להבחין בגוש בבדיקת אולטרסאונד. רוב הגושים אינם סרטניים. .

הדרך היחידה לקבוע בוודאות שאישה לוקה בסרטן השחלות, היא על ידי לקיחת דגימה לביופסיה, באמצעות ניתוח. הרופא מבצע חתך בבטן כך שניתן להסתכל פנימה. הוא מסיר חתיכה קטנה מכל גידול שימצא ושולח למעבדה, על מנת לבדוק אם הגידולים הם סרטניים או לא.

קיימת בדיקת דם שנקראת CA-125 (אנטיגן סרטן 125), המבוצעת לעתים אצל נשים שנמצאות בסיכון גבוה לחלות בסרטן. עד כה לא נמצאו מספיק הוכחות שתצבענה על יעילות הבדיקה לגילוי סרטן שחלות, בשלב מוקדם אצל רוב הנשים. כמות גדולה מידי של CA-125 יכולה להיות תוצאה של גורמים רבים, כמו מחזור חודשי, אנדומטריוזיס , שרירנים ברחם וכן סוגים רבים אחרים של סרטן.