בדיקת ממוגרפיה (Mammogram)

בדיקת אולטרסאונד היא בדיקה התלויה מאוד בנסיונו של המבצע. בודק לא מנוסה עשוי פשוט להחמיץ את הממצא ולא לזהותו. כדי שגוש יזוהה באולטרסאונד, הוא צריך להכיל רקמה שונה מספיק מהרקמות הבריאות סביבו. יתכן שהגוש דומה במבנהו לרקמה הסובבת, ולכן אינו נראה באולטרסאונד, ובבדיקות בשיטות אחרות הוא יראה יותר בבירור. לא ניתן להסיק מכך על ממאירותו של הגוש. בהחלט יתכן שהגוש יימצא שפיר. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

הסתיידויות נובעות משקיעה של מלחי סידן ברקמות. זהו ממצא שכיח מאוד בבדיקות ממוגרפיה, שעשוי להופיע בנשים בכל גיל. מרבית ההסתיידויות הן שפירות. ההסתיידויות נבחנות בהתאם לגודלן, צורתן והאופן בו הן מסודרות. הסתיידויות ממאירות הן בדרך כלל קטנות, בעלות שוליים לא סדירים ובעלות צפיפות גבוהה יותר מאשר רקמת השד התקינה. הסתיידויות שפירות הן על פי רוב גדולות יותר, במקרים רבים עגולות ועם שוליים חלקים. להסתיידויות מסיבות שונות יש מראה אופייני. מאקרוקלציפיקציות (הסתיידויות גדולות) מופיעות בכ-50% מן הנשים מעל גיל 50 וב-10% מן הנשים מתחת לגיל 50. ממצא כזה בממוגרפיה אינו מחייב המשך בירור, במרבית המקרים. גם במקרה של מיקרוקלציפיקציות, הסתיידויות קטנות, כ-80% שפירות. בנשים בכל הגילים, כעשרה אחוז מן הממוגרפיות מצריכות המשך בירור, אך גם מבין אלה, מרבית הממצאים מתגלים כשפירים. הסתיידויות עשויות להופיע מסיבות שפירות רבות, ביניהן חבלה ישנה בחזה, מצב לאחר ניתוח בשד, גוף זר, דלקת בשד בעבר או בהווה, הצטברות של סידן בצינור חלב מורחב, ציסטה שפירה, משקעי סידן בעור (בגלל אבקות, משחות או דיאודורנט) או בתת-עור, שינויים המתרחשים לאחר קבלת קרינה לחזה, שקיעה של סידן בעורקי השד, משקעי סידן בפיברואדנומה (גידול שפיר של השד) ועוד. תוכלי לקרוא על כך עוד כאן: http://www.articles.co.il/article/7912/ממוגרפיה:המדריך_השלם

הטיפול המשלים לאחר ניתוח כריתת גוש בשד תלוי בסוג הגידול, אשר נלקח במהלך הניתוח לבדיקה מדויקת תחת מיקרוסקופ. בגידולים שפירים אין צורך בטיפול משלים לאחר הניתוח. בגידולים ממאירים של סרטן שד , במידה ומדובר בגידול קטן יחסית ובעל גבולות ברורים, ללא פוטנציאל גדול להתפשטות מעבר לגבולות השד, הטיפול המשלים יכלול הקרנות לאזור השד + טיפול תרופתי הורמונלי. ההקרנות יתבצעו עד 6 חודשים לאחר הניתוח, כאשר המטופלת תהיה חשופה לכמות קרינה נמוכה ממוקדת לשד, מדי יום למשך מספר דקות, למשך חודש. תוספת של קרינה לאחר כריתת גוש בשד הוכחה כיעילה במניעת הישנות הגידול באחוזים ניכרים. במקרים אחרים, לעיתים ישנה אינדיקציה להוספת טיפול כימותרפי משלים, כתלות בסוג הגידול, גודלו, ונוכחות תאים סרטניים בקשריות הלימפה.

מחלת פאג'ט של השד היא מחלה של הפטמה. מחלה זו היא בקירוב 3% מקרצינומות השד. גיל החולות בדרך כלל הוא בין 40 ל-70 שנה. הסימן הבולט ביותר הוא השינויים בעור הפטמה והאראולה (העטרה, האזור הכהה סביב הפטמה). האזור נעשה אדום, עבה ומחוספס, ומופיעים בו חריצים וכיבים וטפטוף מיימי-דמי. הבדיקות הדרושות על מנת לאבחן את מחלת פאג'ט כוללות בדיקה גופנית, בדיקות הדמייה (אולטרסאונד, ממוגרפיה) וכן ביופסיית שד. התסמינים שלך עלולים להתאים למחלה זו, אך גילך הצעיר יחסית פחות מתאים למחלה. אמליץ לך לפנות לכירורג המומחה לשד ולהיבדק. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

ההחלמה לאחר ניתוח כריתת גוש בשד הינה אינדיבידואלית. כל אישה מחלימה בקצב אחר, אולם לרוב תהליך ההצטלקות והריפוי של הרקמה לוקח מספר שבועות. בזמן הזה, יש לנוח ולאפשר ריפוי מלא של האזור. מאמץ יתר על המידה יכול לגרום להחלמה לא תקינה של החתך הניתוחי והשארת צלקת משמעותית יותר. בנוסף, נשים אשר עברו במקביל הוצאת קשריות לימפה מבית השחי, צפויות למהלך החלמה ממושך יותר.כאבים יתכנו לאורך זמן, הן באזור השד והן בבית השחי, אולם לרוב חולפים יחסית במהרה. לפעילות ספורטיבית בהיקף מלא ניתן לשוב רק כחודש לאחר הניתוח. המנוחה חשובה מאד לתהליך ההחלמה. תהליך החלמת הצלקת אורך עד שנה.

לאחר ניתוח כריתת שחלות עקב ממאירות, למשל סרטן השחלה , ישנו צורך במרבית המקרים בטיפול משלים אונקולוגי (adjuvant), הכולל לרוב טיפול כימותרפי ממושך או הקרנות לאזור האגן, בהתאם לסוג הגידול, שלבי המחלה (stage), ועוד. סוג הטיפול הכימותרפי ומשכו תלויים גם הם בדרגת המחלה וסוג הגידול, אך יכולים להמשך בין מספר שבועות למספר חודשים. ישנם מקרים קלים של סרטן בשלב מוקדם (stage ראשוני) בהם לא יהיה צורך בטיפול כימותרפי כלל. לעיתים יוצע טיפול כימותרפי משלים דווקא לפני הניתוח, במטרה להקטין את גודל הגידול ולאפשר ניתוח קל יותר (נקרא גם טיפול neo-adjuvant).

הסיבה הנפוצה ביותר לגודש בשדיים לפני מחזור היא תסמונת קדם-וסתית - Premenstural Syndrome. אמצעי מניעה יכולים להוריד את הגודש ולמנוע את התופעה של תסמונת קדם-וסתית. לשם זהירות, אני ממליצה לך לעבור בדיקת שדיים אצל כירורג שד. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

בדיקת ממוגרפיה יש לעבור מגיל 50, או אם יש היסטוריה משפחתית של סרטן שד - מגיל 40. בנוסף, יש לבצע בדיקות עצמיות מדי חודש, ובדיקת רופא אחת לשנה. לפניך דף אבחון עצמי בפורטל שלנו, בו מפורט כיצד לבצע בדיקה עצמית ופרטים נוספים. http://health.ynet.co.il/takeCare/symp69.asp

לא ציינת אם לבתך ישנן בלוטות לימפה מוגדלות. זהו ממצא היכול לכוון לגורם לירידה בתאי דם לבנים, לויקופניה, וכן למצב יותר ספציפי - נויטרופניה. המספר האבסולוטי אשר מתחתיו אפשר לומר כי מדובר בנויטרופניה הוא מתחת ל-1000 ולכן בתך נמצאת בגבול התחתון. גם לגבי ערך הלויקוציטים בתך בגבול התחתון, מכיוון שערך נמוך מ-4.3 נחשב ללויקופניה. אצל תימנים יכולה להופיע לויקופניה והיא נחשבת לנורמלית ולא אינה מצריכה בירור, אך מכיוון שישנו שינוי מלפני מספר שנים, הבירור מתבקש. ישנן סיבות אפשריות רבות ללויקופניה, ביניהן מחלה ויראלית, טיפול אנטיביוטי, אנמיה ממאירה, אנמיה אפלסטית, מחלת גושה, מצבי איבוד דם לילי-התקפי, ובמקרים נדירים - סרטן הדם, לויקמיה. הבדיקה עליה המליצה ההמטולוגית מיועדת להסתכלות מקרוב על מוח העצם ועל תהליך היווצרותם והבשלתם של התאים השונים שם. הבדיקה עצמה נעשית עם הרדמה מקומית והתהליך עצמו נמשך רק דקות ואינו מסוכן. הבדיקה מאוד חשובה על מנת לברר את הגורם לירידה בתאי הדם הלבנים וכן על מנת לקבל טיפול מתאים אם יהיה בכך צורך. מידע נוסף לגבי תוצאות בדיקות דם נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/medTestDir/bloodTests.asp

מומחה לכירורגיה כללית