בדיקת ממוגרפיה (Mammogram)
ממוגרפיה היא בדיקת רנטגן המשמשת להדמיה של השדיים. השימוש בממוגרפיה מתבצע לצורך לזיהוי מוקדם של סרטן השד. בדיקות ממוגרפיה שגרתיות מהוות את החלופה הטובה ביותר לגילוי מוקדם של גידולים בשד, לעיתים עד לשלוש שנים לפני שניתן להרגיש את הגוש החשוד. [1] השימוש בממוגרפיה כבדיקת סקר משחק תפקיד חשוב באבחון מוקדם ועוזר בהפחתת מקרי התמותה מסרטן שד בעולם.
מתי עושים את הבדיקה?
בישראל, בדיקת ממוגרפיה מומלצת לכלל הנשים באוכלוסייה (שאינן מוגדרות בסיכון מוגבר), בגילאי 50-74 אחת לשנתיים. עבור נשים המצויות בקבוצת סיכון, הבדיקה מומלצת אחת לשנה החל מגיל 40. בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה, מגיל 40, מומלצת לנשים להן בת משפחה מדרגת קרבה ראשונה שאובחנה כחולת סרטן השד, לנשים שיש להן מחלת שד שפירה עם תאים השונים מהמקובל (תאים אטיפים) בביופסיה ולנשים להן הומלץ על ביצוע של בדיקות סקר בתכיפות גבוה יותר על-ידי הרופא/ה המטפל/ת. [2] לצד זאת, לנשים בעלות מוטציות גנטיות
מסוימות, כמו מוטציות בגן BRCA יומלץ על ביצוע של בדיקות סקר בשלב מוקדם יותר ולעיתים אף יזדקקו לבדיקת MRI חלופית או משלימה לבדיקת הממוגרפיה.
האם בדיקת MRI של השדיים עדיפה על בדיקת ממוגרפיה?
מחקרים אחרונים מצאו כי MRI עשוי לזהות נגעים מינוריים בשדיים אותם קשה לעיתים לאתר בבדיקת ממוגרפיה. לצד זאת, הדמיית MRI יכולה לסייע באיתור של נגעים חשודים במצבים שבהם ממוגרפיה לא יכולה להיות יעילה, כמו למשל בקרב נשים שעברו ניתוח להגדלת חזה באמצעות שתלים וכן גם בקרב נשים צעירות שאצלן רקמת השד נוטה להיות צפופה יותר.מאחר שבדיקת MRI אינה מערבת סכנת קרינה, היא משמשת לעיתים בדיקה שגרתית בקרב נשים מתחת לגיל 40 זאת כדי להגדיל את מספר הבדיקות בכל שנה אותן ניתן לבצע. כך לדוגמה, אצל נשאי הגן BRCA1/2 מומלץ להתחיל בבדיקת MRI ולא בבדיקת ממוגרפיה כיוון שהסיכויים שלהם לפתח סרטן שד במהלך חייהם הם גבוהים בעשרות אחוזים יותר מאשר בכלל האוכלוסייה.[3]
אוכלוסיות בסיכון
מי מוגדרת בסיכון מוגבר ללקות בסרטן השד?
מחקרים שונים הראו כי הסיכון להתפתחות של סרטן השד הוא מולטי- פקטוריאלי. עם זאת, חשוב לדעת כי קיום של גורמי הסיכון השונים אינו מהווה מנבא ודאי להתפתחות המחלה בעתיד.
הגורמים העיקריים אשר משפיעים על הסיכון כוללים את המין (למרות שסרטן השד יכול להתפתח גם בגברים, נשים מצויות בסיכון גבוה ללקות במחלה) וגיל מבוגר אשר מהווה גורם סיכון משמעותי. למעשה, הגידול הממאיר מתפתח ברוב המקרים בקרב נשים מעל לגיל 50 .
גורמי סיכון נוספים הם:
- מוטציות גנטיות – שינויים תורשתיים בגנים מסוימים, לרבות BRCA1 ו-BRCA2
מעלים את הסיכוי להתפתחות של סרטן השד והשחלות.
- היסטורית הפריון – תחילת וסת מוקדמת (לפני גיל 12), כמו גם התחלה מאוחרת של גיל המעבר (אחרי גיל 55), גורמת לנשים להיות חשופות להורמונים השונים זמן רב יותר, דבר המעלה את הסיכון להתפתחות של סרטן השד.
- צפיפות השד- צפיפות השד היא דרך לתאר את סוגי רקמת השד. שדיים בעלי רקמה צפופה יחסית מורכבים מכמות גדולה יותר של רקמת חיבור בהשוואה לכמות רקמת השומן, דבר המקשה לעיתים על זיהוי של גידולים חשודים באמצעות ממוגרפיה.
- היסטוריה של סרטן השד ומחלות שפירות של השדיים
נשים שלקו בעבר בסרטן השד מצויות בסיכון גבוה יותר להישנות המחלה. לצד זאת, גם מחלות שאינן ממאירות, כמו Atypical ductal Hyperplasia – ADH ו- Lobular Carcinoma in Situ, LCIS , קשורות בסיכון גבוה יותר להתפתחות של סרטן השד.
- היסטוריה משפחתית של סרטן השד ו/או סרטן השחלות – הסיכון לנשים שלהן קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן השד ללקות במחלה גבוה יותר.
- טיפול בקרינה בעבר -
נשים שטופלו בעבר בקרינה לחזה או לשדיים (למשל כטיפול בלימפומה בסוג הוג'קין) בגיל צעיר מ-30, מצויות בסיכון מוגבר להתפתחות של גידול ממאיר בשד בהמשך החיים.
- חשיפה לדיאתילסטילבסטרול (Diethylstilbestrol ) - דיאתילסטילבסטרול היא תרופה המכילה רכיבים סינטטיים הדומים להורמונים האסטרוגניים, משניתנה בעבר לשנים בהריון במטרה למנוע הפלות. נשים שנטלו את התרופה, כמו גם נשים שאימותיהן נטלו את התרופה במהלך ההריון מצויות בסיכון מוגבר להתפתחות של סרטן השד.
לצד גורמים אלו, קיימים גם גורמים סביבתיים המשפיעים על הסיכון להתפתחות המחלה וניתנים לשליטה, לרבות היעדר פעילות גופנית, השמנה או השמנת יתר אחרי גיל המעבר, שתיית אלכוהול ועוד. 4]
מחלות קשורות
גידולי שד שונים וסרטן פולשני, גושים שפירים ומחלות שד שפירות נוספות, מחלות ציסטיות של השד.
אופן ביצוע הבדיקה
איך להתכונן לבדיקה?
אין כל צורך בהכנה מיוחדת לפני בדיקת ממוגרפיה. עם זאת, מומלץ לתזמן את הבדיקה על פי מחזור הוסת, כך שהזמן בו תתבצע יהיה זה בו השדיים נוטים להיות פחות רכים.
מומלץ שלא להשתמש בתכשירים באזור החזה או הזרועות, כמו קרם לחות או דיאודורנט. חלקיקים מתכתיים המצויים בתכשירים אלו עלולים להוביל לתוצאה שגויה בבדיקה. [5]
מכיוון שישנה אי נוחות ולעיתים אף כאבים עקב לחיצת השד בבדיקה, ניתן לקחת כדור לשיכוך כאבים כשעה לפני שיעזור בהפחתת הכאב. יש להסיר ביגוד ותכשיטים מהחלק העליון של הגוף לפני הבדיקה.
אופן ביצוע הבדיקה
במהלך בדיקת ממוגרפיה, השד ממוקם על משטח תמיכה שטוח ונלחץ באמצעות משטח מקביל. הלחץ על השד לא גורם לנזק אולם עלול להיות לא נעים. במידה ונגרמת אי נוחות בלתי נסבלת יש ליידע על כך את הבודק.
במהלך הבדיקה מכונת הרנטגן מייצרת קרני רנטגן זעירות העוברות דרך רקמת השד ואל מכשיר המוצב בצד הנגדי של חדר הבדיקה. ההדמיות המיוצרות על ידי מכשיר הרנטגן מכונות ממוגרמות. בתצלום הממוגרמה, רקמות בעלות צפיפות נמוכה, כמו רקמת שומן, מופיעות לרוב כשקופות בעוד שאזורים בעלי רקמה צפופה יותר, למשל רקמת חיבור ובלוטות או גידולים מופיעים ככהים. [6] הבדיקה לוקחת עד כ-30 דק'. אין כניסה למלווים בחדר הבדיקה בשל החשיפה לקרינה.
אחרי הבדיקה
אין כל הגבלות מיוחדות אחרי בדיקת ממוגרפיה. הסיכונים הכרוכים בבדיקה קשורים בעיקר לחשיפה הקצרה לקרינה במינונים נמוכים. הבעייתיות בבדיקת הממוגרפיה נובעת מכך שהיא אינה תמיד מדויקת, ורמת הדיוק תלויה גם בניסיון המבצע אותה. כמו כן, שינויים רקמתיים שונים תלויי גיל עשויים להחשיד לסרטן ולגרום לאבחון-יתר, ולחלופין עשויים שלא לאתר בכלל ולפספס סרטן בשלבים מאד מוקדמים שלו.
אזהרות
סיכון: בדיקת ממוגרפיה עלולה לגרום לאי נוחות ואפילו לכאב אולם היא אינה מערבת סיכון משמעותי. רמת הקרינה הכרוכה בבדיקה נמוכה יחסית ולכן ברוב המוחלט של המקרים יתרונות הבדיקה עולים על הסיכון בחשיפה לכמות זאת של קרינת רנטגן. [5]
פענוח תוצאות
בדיקת ממוגרפיה מפוענחת על ידי רופא מומחה ברדיולוגיה והתשובה תינתן על ידי הרופא/ה המטפל/ת ובה יפורטו הממצאים בבדיקה, לרבות אלו שיכולים להעיד על תהליכים לא תקינים, למשל- גושים, משקעי סידן, עיוות רקמתי כלשהו, אזורי רקמה צפופים חד צדדיים, או שינויים כלשהם מהבדיקה הקודמת. גושים בשד יכולים להיות שפירים או ממאירים, ודורשים בדיקות אבחנתיות נוספות ובעיקרן ביופסיה. גם שינויים מבדיקות ממוגרפיה קודמות מחשידים לתהליך לא תקין ודורשים המשך בדיקה.
חשוב לדעת כי תוצאות חריגות של בדיקת ממוגרפיה אינם מעידות תמיד על קיום של גידול ממאיר. לעיתים יהיה צורך בביצוע של בדיקת ממוגרפיה נוספת ו/או של בדיקות נוספות לשם קביעה של אבחנה סופית.[7]
חשוב לדווח לרופא:
נטילת תרופות
מחלת כליה
מחלת כבד
כל מחלה שהיא
רמת סיכון:
אין נתוניםשאלות ותשובות
- מהי המשמעות ומה מומלץ לעשות כשרופא נשים חש בגוש בשד, רופא כירורג אמר שלא ברור אם זה גוש או חלק ממבנה גושי של כל השד, וכשבבדיקת ממוגרפיה ובאולטרסאונד של השד לא רואים את הגוש?
- אני בת 40. בעבר עברתי טיפולי פוריות. עקב כתבה בעיתון על פרגונל החלטתי לעשות ממוגרפיה. עשיתי, והתשובה לא נראית לי משמחת. לגבי שד ימין כתוב: "קבוצת הסתיידויות פלאומורפיות עדינות ברביע חיצוני עליון". רציתי לדעת בבקשה עד כמה זה גרוע. בבקשה הגיד
- אחרי ממוגרפיה ואולטרסאונד שעשיתי לפני כשנה, בממוגרפיה דיגיטלית ואולטרסאונד מאוד משוכלל, קיבלתי תשובה לפיה "לא נצפו גושים או הסתיידויות" ברקמת שד צפופה. אם כן היו מופיעות "הסתיידויות" בשד, מה היה פירוש הדבר? מהו הסיכוי שמדובר בגידו
- אני בת 59 ומזה כחמישה חודשים נוטלת גלולות הורמונים בשם activelle לאחר נטילת הורמונים טבעיים בשם אלטרנה במשך כשלוש שנים. לאחרונה מרגישה גודש בשדיים ומזה כשלושה ימים דקירות בשד שמאלי ומספר נקודות אדומות. מה עלי לעשות באופן מיידי?
- לבתי בת ה-8 נתגלה בכמה בדיקות מספר נמוך של תאי דם (לויקוציטים בערך 4.5 ונויטרופילים בערך 1000). היינו אצל המטולוגית ילדים, והיא חשבה בהתחלה שזה קשור לעובדה שאני חצי תימניה, אבל שללה את זה בגלל שמבדיקה ישנה יותר (מלפני שמונה שנים) הערכים היו גבוהים יו
- תוך כמה זמן צפויה החלמה לאחר ניתוח כריתת גוש בשד?
- במה כרוך הטיפול המשלים לניתוח לכריתת גוש בשד?
- זה חודשיים שיש לי גודש בשד אחד, רגישות וכאב, המופיעים כשבועיים אחרי הווסת ונמשכים עד קבלת הווסת הבאה. אינני משתמשת באמצעי מניעה ואינני בהריון. עברתי לידה אחת לפני שלוש שנים. מה הסיבה ומדוע רק שד אחד רגיש?
- האם אולטרסאונד של גידול בשד שאינו נראה בבדיקה הוא סימן לגידול שפיר? נמצא אצלי גידול בגודל 1.5 ס"מ שלא נראה באולטרסאונד. נלקחה ביופסה. איזה סוג גידול ייתכן שלא ייראה באולטרסאונד?
- אני בת 36. לפני שלוש שנים עברתי ניתוח הגדלת חזה. מאיזה גיל צריך לעשות ממוגרפיה? ומה עדיף - אולטרסאונד או ממגורפיה בגיל זה?
מאמרים בנושא ממוגרפיה
הסדרה 'חולי אהבה' היא עוד נקודת זכות למודעות ההולכת וגוברת לסרטן השד, הן בקרב נשים והן בקרב גברים. אבל יש גם תסמיני... לכתבה המלאה
כריתה (מסטקטומיה) של שני השדיים מורידה את הסיכון ללקות בסרטן השד בכ- 90% בנשים בקבוצות סיכון בינונית-גבוהה. ניתוח ש... לכתבה המלאה