בדיקת ממוגרפיה (Mammogram)

אוכלוסיות בסיכון

לאישה בעלת היסטוריה משפחתית של סרטן שד מומלץ להתחיל בביצוע ממוגרפיה בגיל יותר מוקדם. גם כאן אין הסכמה מוחלטת בקרב המומחים לגבי הגיל המומלץ והתכיפות המומלצת לביצוע הבדיקה, ולכן זה נתון לשיקול דעת הרופא והמטופלת יחדיו. 

אצל נשאי הגן BRCA1/2 מומלץ להתחיל בבדיקת MRI ולא בבדיקת ממוגרפיה כיוון שאחוז הדיוק שלה גבוה יותר, והסיכויים שלהם לפתח סרטן שד במהלך חייהם הם גבוהים בעשרות אחוזים יותר מאשר בכלל האוכלוסייה.

מחלות קשורות

גידולי שד שונים- Carcinoma in situ וסרטן פולשני, גושים שפירים ומחלות שד שפירות נוספות, מחלות ציסטיות של השד.

מתי עושים את הבדיקה?

ממוגרפיה עושים על מנת לאתר סרטן שד בשלבים מוקדמים יחסית של המחלה כבדיקת סקר באוכלוסייה, בנשים ללא כל סימפטומים או סימנים מוקדמים של מחלה, או לחליפין לצרכים אבחנתיים כאשר יש חשד קליני לסרטן- למשל עקב מציאת גוש במישוש, הפרשות דמיות מהפטמה, שינויים עוריים או כאבים בשד. 

הגיל והתכיפות המומלצים לביצוע ממוגרפיה משתנים והם תלויי אוכלוסייה, בהתאם לדרגת הסיכון לפתח סרטן שד. למשל, לאישה ללא היסטוריה משפחתית של סרטן שד מומלץ להתחיל בבדיקת הסקר מגיל 40, מדי שנה-שנתיים, אולם אין על כך הסכמה מוחלטת.

איך להתכונן לבדיקה?

אין כל צורך בהכנות מיוחדות לפני בדיקת ממוגרפיה. מכיוון שישנה אי נוחות ולעיתים אף כאבים עקב לחיצת השד בבדיקה, ניתן לקחת כדור לשיכוך כאבים כשעה לפני שיעזור בהפחתת הכאב.יש להסיר ביגוד ותכשיטים מהחלק העליון של הגוף לפני הבדיקה.

אופן ביצוע הבדיקה

הנבדקת ניצבת בעמידה אל מול מכשיר רנטגן המיועד לממוגרפיה, כאשר מניחים שד אחד על גבי משטח אחד, שנלחץ כלפי משטח שני, עד לפיזור טוב של הרקמה. הלחץ על השד לא גורם לנזק אולם עלול להיות לא נעים. במידה ונגרמת אי נוחות בלתי נסבלת יש ליידע על כך את הבודק. 

קרני הרנטגן מצלמות את השד מכמה זוויות עד לקבלת תמונה מספקת, ואז חוזרים על הפעולה בשד השני. הבדיקה לוקחת עד כ-30 דק'. אין כניסה למלווים בחדר הבדיקה בשל החשיפה לקרינה.

אחרי הבדיקה

אין כל הגבלות מיוחדות אחרי בדיקת ממוגרפיה. הסיכונים הכרוכים בבדיקה קשורים בעיקר לחשיפה הקצרה לקרינה במינונים נמוכים. הבעייתיות בבדיקת הממוגרפיה נובעת מכך שהיא אינה תמיד מדויקת, ורמת הדיוק תלויה גם בניסיון המבצע אותה. כמו כן, שינויים רקמתיים שונים תלויי גיל עשויים להחשיד לסרטן ולגרום לאבחון-יתר, ולחליפין עשויים לא לאתר בכלל ולפספס סרטן בשלבים מאד מוקדמים שלו.

אזהרות

סיכון: שטף דם תת-עורי באתר לקיחת הדם (במידה ומתפתח ניתן לשים קרח על האזור). לעיתים נוטלים את דגימת הדם מעורק (ולא מווריד). הסיכון אז לדימום גבוה מאשר בלקיחת דם דרך הווריד. יש ללחוץ בחוזקה על איזור הדקירה כחמש דקות.

הריון: אין בעיות או השפעות מיוחדות

הנקה: אין בעיות או השפעות מיוחדות

תינוקות וילדים: אין בעיות או השפעות מיוחדות. אם הילד בכה בחוזקה בזמן הדקירה עשויה להתפתח בססת נשימתית.

קשישים: אין בעיות או השפעות מיוחדות

נהיגה: אין בעיות או השפעות מיוחדות

אלכוהול: אין בעיות או השפעות מיוחדות

פענוח תוצאות

הרופא הרדיולוג נותן תשובה בכתב ובה מפרט האם מצא שינויים כלשהם ברקמת השד התקינה העשויים להחשיד לתהליכים לא תקינים למשל- גושים, משקעי סידן, עיוות רקמתי כלשהו, אזורי רקמה צפופים חד צדדיים, או שינויים כלשהם מהבדיקה הקודמת. 

גושים בשד יכולים להיות שפירים או ממאירים, ודורשים בדיקות אבחנתיות נוספות ובעיקרן ביופסיה. גם שינויים מבדיקות ממוגרפיה קודמות מחשידים לתהליך לא תקין ודורשים המשך בדיקה.

תוצאות בדיקה - גברים:
ורידים פתוחים, ללא היצרות או חסימה, ומבנה תקין.

תוצאות בדיקה - נשים:
ורידים פתוחים, ללא היצרות או חסימה, ומבנה תקין.

תוצאות בדיקה - ילדים:
ורידים פתוחים, ללא היצרות או חסימה, ומבנה תקין.

חשוב לדווח לרופא:

נטילת תרופות 

מחלת כליה 

מחלת כבד 

כל מחלה שהיא

רמת סיכון: