שמות מסחריים
-
קיורטן Curatane -
איזובניר ISOVENIR BIOAVENIR
איזוטרטינואין הוא חומר פעיל שנמצא בתרופות רואקוטן, ששיווקה הופסק בארץ מסיבות מסחריות, קיורטן ואיזובניר. איזוטרטינואין דומה מבחינה כימית לוויטמין A ומשמש לטיפול בפצעי בגרות (אקנה) קשים, שלא הגיבו לטיפולים אחרים.
איזוטרטינואין ( קיורטן) מפחית ייצור שמנים טבעיים בעור (חלב) וקרטין, חלבון הנוצר בשכבות החיצוניות של העור.
בשבועות הראשונים של הטיפול באקנה (פצעי בגרות) העור עלול להיות יבש, קשקשי ומגרד. מצב זה משתפר עם המשך הטיפול. ברוב מקרים של פצעי בגרות יחול שיפור כבר לאחר סדרת טיפול אחת, שנמשכת בין 4 ל-6 חודשים. אם דרוש טיפול נוסף באיזוטרטינואין ( קיורטן), מומלץ להמתין שמונה שבועות לפחות.
חשוב לשים לב:
איזוטרטינואין ( קיורטן) עלול לגרום למומים מולדים קשים. לכן, נערות ונשים המשתמשות בתרופה זו חייבות להימנע מהריון במשך הטיפול וחודש לאחר סיומו.
איזוטרטינואין ( קיורטן) גורם לרגישות לשמש, לכן חובה למרוח קרם הגנה (לפחות SPF15) או ללבוש בגדים ארוכים וכובע לפני כל חשיפה לשמש, אפילו הקצרה ביותר.
יש לשוחח עם הרופא טרם נטילת התרופה במקרה עבר של בעיות או מחלות נפשיות, שכן תיתכן השפעה של תרופה זו על המצב הנפשי. יש לדון בדרך הנכונה למעקב אחר הבריאות הנפשית במהלך טיפול זה.
חשוב מאוד לעדכן את הקרובים בנטילת תרופה זו. ייתכן שהם יבחינו בשינויים במצב הרוח ובהתנהגות, ויעזרו בזיהוי מהיר של בעיה, וצורך בדווח לרופא.
יש להפחית בתרגילים מאומצים ובפעילות גופנית במהלך הטיפול- הטיפול עלול לגרום לכאבי שרירים ומפרקים.
ייתכנו יובש בעיניים, אי סבילות לעדשות מגע, קשיי ראייה- יש ליידע את הרופא בכך.
נמצא שאיזוטרטינואין קשור לבעיות בתפקוד המיני, גם באופן ארוך טווח ולאחר הפסקת הטיפול. יש לפנות לרופא.
בשימוש בקפסולות, אין לתרום דם במהלך הטיפול וחודש לאחר הפסקתו.
בנוסף לעלון, לתכשיר קיורטן קיימת חוברת מידע למטופל, המכילה מידע בטיחותי חשוב. יש לעיין גם בה לפני תחילת השימוש בתכשיר, ולשמור אותה לעיון נוסף במידת הצורך.
אין להשתמש באיזוטרטינואין (קיורטן) במקרים הבאים:
רגישות לחומר הפעיל עצמו או למרכיבים האחרים של התרופה.
הריון או תכנון הריון.
הנקה.
מחלת כבד.
רמות גבוהות מאוד של שומנים בדם (כולסטרול או טריגליצרידים) או של ויטמין A.
נטילת תרופות אנטיביוטיות מקבוצת הטטראציקלינים.
איזוטרטינואין ( קיורטן) לא נועד לטיפול בילדים מתחת לגיל 12 או בילדים מעל גיל 12 לפני הבגרות המינית.

-
מידע על התרופה
-
אזהרות
-
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
-
שאלה: אני בת 34, יש לי פצעים מוגלתיים בלחי ימין, אך הם לא דומים לפצעי בגרות. הם אדומים ונראים כמו פצעים פנימיים שלא עוברים. הרופא רשם לי רואקוטן 20 מ"ג פעם ביום עד שיעברו הפצעים (לדבריו זה צריך לקחת חודש-חודשיים), ואחר כך רק פעמיים בשבוע. בעבר סבלתי
-
שאלה: בני בן 1.2 ואני רוצה בגיל 1.3 לחסנו כנגד אבעבועות רוח. כיוון שאני עצמי לא חליתי במחלה, הומלץ לי להתחסן ביחד איתו. שאלתי היא, האם העובדה שאני מיניקה עדיין עלולה ליצור בעיה עבורי בלקיחת החיסון? ההחלטה לחסן את בנך נגד אבעבועות רוח היא החלטה מצויינת. אין כל בעיה להתחסן נגד אבעבועות רוח יחד עם בנך. לא ידוע אם החיסון עובר בחלב אם, וגם אם כן - לא ברור שהוא עושה בעיה. יחד עם זאת, הייצרן אינו ממליץ להתחסן בזמן הנקה. לסיכום, ההיגיון אומר שאפשר, הייצרן ממליץ להמתין עד גמר ההנקה. ההחלטה הסופית היא שלך ושל רופא הילדים שלך. בברכה ד"ר איציק לוי
-
שאלה: במשך כ- 28 שנה סבלתי מהתקפי אפילפסיה קשים, עד שעברתי ניתוח כירורגי לפני כשנתיים, ומאז הכל בסדר. אך נותרה בעיית זיכרון מדאיגה שהחלה לפני כ-10 שנים ומחמירה עם השנים. היה לי זיכרון פנומנלי, הייתי מקבל 100 בבחינות בלי לקרוא חומר נלמד, והיום אני לא זוכר דבר שנאמר לי לפני שעה או את מי פגשתי לפני מספר ימים. האם התרופות הן הגורם? והאם מצב זה מחמיר עם הזמן?
-
שאלה: לפני כחמישה חודשים אבי לקה באירוע מוחי קשה. צד ימין שלו משותק והוא סובל מאפזיה ומאפרקסיה קשה. אחרי האירוע עברנו לבית לווינשטיין לשיקום, ומשם, לפני שבועיים, לבית החולים לניתוח לפתיחת הקרוטיד הימני. השמאלי חסום לגמרי ללא אפשרות לנתח. הניתוח הוגדר כמוצלח, ואפילו יום אחרי הניתוח הוא החל לדבר מעט, היה שמח, ומצבו השתפר. אך יומיים אחרי הניתוח ראיתי כי מצבו מידרדר. הוא שוב הפסיק לדבר, היה מצוברח ופשוט לא היה עצמו. למרות שהתרעתי בפני הרופא והאחיות, לא ננקטו צעדים משמעותיים, עד לשלב שהוא הפך ל"זומבי", בהה בתקרה וזהו, משם הועבר ל-CT ושם חטף אירוע פרכוסים שנמשך בין 5 ל-7 דקות עד שהוזרק לו וליום. מאז מצבו הורע וכעת הוא גרוע ממה שהיה כאשר סיים את השיקום. הוא לא מצליח אפילו לעמוד. לפני כן עוד הלך בעזרת מקל עם תמיכה קלה. ברצוני לדעת אם היתה רשלנות מצד המחלקה בה שהה בכך שחלפו 3 שעות מהרגע שהתרעתי על הידרדרות במצבו ועד שהתחילו הפרכוסים, ואם ניתן היה למנוע את ארוע הפרכוסים על ידי בדיקות מסויימות, אפילו על ידי מעקב אחר לחץ הדם והדופק. על פני הדברים, עקב מצבו הקשה של המטופל, ניתן לייחס את ההידרדרות לבעייתו המקורית, ולאו דווקא להשהייה של שלוש שעות בטיפול. עם זאת, למען הסר ספק שמא אירע דבר מה שניתן היה לטפל בו מיידית, יש לבדוק התיק הרפואי כולו לפרטי פרטיו. יועץ חיצוני, למשל רופא נוירולוג מומחה, יוכל לעזור לכם בבירור. מובן שייעוץ כזה יכול לעלות סכום נכבד. בית החולים מחוייב לתת לכם את העתק גיליון החולה המלא, תמורת תשלום. ניתן גם לפנות למשרד עורכי דין המתמחים בנושא תביעות רפואיות, אולם העלויות יכולות להיות עוד גבוהות יותר. דרך פשוטה יותר להבהרת הנושא היא על ידי קביעת פגישה עם הרופא המנתח או עם מנהל המחלקה, או אף עם הנהלת ניהול סיכונים בבית החולים לקבלת הסבר לשאלותיכם. בברכה ד"ר נחום ורבין
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
-
בדיקות קשורות
-
תפקודי כבד
-
תרופות קשורות
-
ציפרוטרון
-
סונידגיב 200 מ"ג
-
לבופלוקסצין (טאבניק, לבו)
-
טרולאמין, טריאתנולאמין (ביאפין)
-
לינזוליד