פנטניל (פנטה) (Fentanyl)

מידע

אופן נטילת התרופה

טרנסמוקסלי אורלי (מקל אחיזה אליו מחובר החומר הפעיל, השימוש הוא דרך הפה ע"י העברת החומר הפעיל על פני רירית הלחיים), זריקות לשריר, לווריד או לחלל האפידורלי ומדבקות לשימוש עורי. (צורת המתן האורלית מיועדת לגילאי 16 ומעלה), טבליות להמסה בפה- מעל גיל 18. במידה וקיים יובש בפה, ניתן להרטיבו בלגימת מים, לפני נטילת הטבליה.

תדירות וזמן נטילה

תדירות מתן הזריקות היא בהתאם לצורך. מתן טרנסמוקסלי אורלי - משך נטילה של מנה אחת הוא 15 דקות, עד 4 מנות ביום. מתן עורי (מדבקות) - מדבקה כל 48-72 שעות. מתן תת לשוני- עד 4 פעמים ביום.

טווח המינון

מתן טרנסמוקסלי אורלי - המינון ההתחלתי הוא 200 מק"ג. יש למצוץ במשך 15 דקות ולהמתין 15 דקות נוספות. אם הכאב נמשך ניתן לקחת מנה נוספת (עד 6 מנות לאפיזודת כאב אחת). לאחר הגעה למינון האופטימלי, יש להשתמש במקל במינון הרצוי ומומלץ להשתמש עד- 4 מנות ביום. מתן זריקות ומדבקות - המינון יקבע ע"י הרופא.

במינון טבליה תת לשונית: תכולת טבליה- 67/133/267/400/800 מק"ג של פנטניל.

בטבליה תת לשונית- תידרש בתחילה התאמת מינון לכאב המתפרץ (לעיתים ייערך נסיון במספר חוזקים – להחלטת רופא), ואחר כך, בשלב האחזקתי, ולאחר מציאת המנה המתאימה, אין להשתמש יותר מ-4 פעמים ביום. המנה יכולה להכיל יותר מטבליה אחת.

תחילת ההשפעה

מתן טרנסמוקסלי אורלי, או תת לשוני- ההקלה בכאב המתפרץ חלה תוך 15 דקות מלקיחת התרופה והקלה מלאה מורגשת תוך עד 45 דקות. זריקה לשריר- ההקלה תתקבל תוך 7-8 דקות. זריקה לוריד- ההקלה תתקבל מיד. מתן עורי - ההקלה תתקבל תוך מספר שעות עד יומיים.

משך ההשפעה

מתן טרנסמוקסלי אורלי, או תת לשוני - 2-7 שעות. זריקה לשריר - 1-2 שעות. זריקה לוריד - 30-60 דקות. מתן עורי - 48-72 שעות.

אחסון

מוגן מאור, מתחת ל- 25 מעלות צלזיוס.

מנה שנשכחה

יש לקחת מיד כשנזכרים ולחזור ללוח הזמנים הרגיל מהר ככל האפשר. אין לקחת מנה כפולה כפיצוי לזו שנשכחה.

הפסקת התרופה

גם אם חל שיפור במצב הבריאותי אין להפסיק הטיפול בתרופה ללא התייעצות עם רופא. הפסקת טיפול הדרגתית תמנע סימני גמילה.

מינון עודף

יש לפנות לחדר מיון מיד. ייתכנו תחושות ישנוניות, בחילות, סחרחורת. דרושה פעולת חירום אם מופיעים תסמינים כגון סחרחורת חזקה, נשימה איטית או לא סדירה, תרדמה עמוקה או איבוד הכרה.

אזהרות

תזונה

אין ליטול התכשיר האורלי עם מיץ אשכוליות.
מתן תת לשוני- אין לשתות או לאכול בעת נטילת התרופה. ניתן ליטול את התרופה לפני ארוחה או אחריה.

הריון

אין להשתמש, אלא אם רופא ייעץ אחרת.

הנקה

לא ניתן. אין להיניק לפחות 5 ימים לאחר נטילת מנה אחרונה.

תינוקות וילדים

יש להיוועץ ברופא הילדים.

קשישים

ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

נהיגה

מומלץ להימנע מנהיגה.

אלכוהול

אין לשתות אלכוהול בזמן הטיפול

ניתוח והרדמה כללית

יש לעדכן רופא מרדים בדבר נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של

• הפרעות נשימה
• קושי נשימה בשינה (דום נשימה)
• מחלות דרכי הנשימה
• הפרעות קצב בלב
• תפקוד כליתי לקוי
• מחלת כבד
• לחץ דם נמוך
• פרכוסים
• חבלה בגולגולת בזמן האחרון
• מחלת לב
• התמכרות לאלכוהול
• התמכרות לתרופות
• דיכאון
• אי ספיקת יותרת הכליה, או חוסר בהורמוני מין

תופעות לוואי

דווח אם אתה חווה כאב או רגישות מוגברת לכאב, אשר אינו מגיב למינון גבוה יותר של התרופה, כפי שנקבע לך ע"י הרופא.

תופעות הלוואי הנפוצות כוללות: בחילה, הקאה, סחרחורת, יובש בפה, שינויים בטעם, כאב ראש, עצירות, חרדה, בלבול, דיכאון ונדודי שינה. תופעות חמורות כוללות: דיכוי נשימתי וירידת לחץ דם קיצונית.

תסמיני אלרגיה כגון קושי נשימתי, סחרחורת, נפיחות של הלשון, השפתיים, או הגרון- מחייבים פנייה מידית לרופא.

- במקרה שילוב התסמינים-בחילה, הקאות, אבדן תיאבון, עייפות, חולשה, סחרחורת ולחץ דם נמוך, תסמינים אלו יחד עלולים להעיד על מצב שעלול להיות מסכן חיים הנקרא אי ספיקת יותרת הכליה, במצב זה בלוטות יותרת הכליה אינן מייצרות מספיק הורמונים.

בנוסף, תופעות לוואי אפשריות בשכיחות שאינה ידועה: לשון נפוחה, בעיות נשימה חמורות, קושי נשימה בשינה, נפילות, הסמקה, תחושת חמימות יתר,שלשול, פרכוסים, עוויתות, נפיחות, הזיות, התמכרות, שימוש יתר בסם, ירידה ברמת ההכרה או אובדן הכרה ופריחה מגרדת. דליריום- סימנים אפשריים: שילוב של אי-שקט, חוסר מנוחה, אי-התמצאות, בלבול, פחד, ראייה או שמיעה של דברים שאינם קיימים, הפרעות בשינה, סיוטים.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש ליידע רופא או רוקח בדבר שימוש בתרופה, גם תרופה ללא מרשם וכן שימוש בתוספי תזונה.

נטילת תרופה זו עם תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, תרופות אחרות המדכאות מערכת עצבים מרכזית (כולל סמים) או אלכוהול עלולה לגרום לתחושת ישנוניות עמוקה, קשיי נשימה (דיכוי נשימתי), תרדמת ומוות. 

מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI): תרופות אלה עלולות להביא לעלייה חדה בלחץ הדם כאשר נוטלים אותן יחד עם פנטניל. יש לאפשר מרווח של 14 יום בין 2 תרופות אלו. 

תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית: פנטניל מגביר את השפעתן של תרופות אלה על מערכת העצבים המרכזית. תרופות אלה כוללות נוגדי-דיכאון, נוגדי-פסיכוזה מסוג פנותיאזינים, בארביטוראטים, חוסמי בטא, חומרי הרדמה, תרופות להרגעה ולשינה, תרופות נארקוטיות אחרות, אנטיהיסטאמינים ואלכוהול. 

תרופות העלולות להגביר את השפעת פנטניל: תרופות אנטי פטריתיות : כגון- קטוקונאזול, אנטיביוטיקות ממשפחת המאקרולידים : כגון- קלאריתרומיצין, תרופות מקבוצת בולמי סידן : כגון- וראפאמיל, מעכבי פרוטאז-לטיפול באיידס : כגון- ריטונאביר. תרופות אלו מעכבות את הפירוק של פנטניל בכבד וכך מגבירות את השפעתה וכתוצאה סיכון מוגבר לתופעות לוואי עד למצב מסכן חיים.

השפעת שימוש ממושך

השפעות התרופה פוחתות בדרך-כלל בשימוש ממושך עם הסתגלות הגוף ובמקביל מתפתחת תלות.