בדיקת תפקודי כבד (Liver Function Test)

את מציינת מספר תסמינים בשאלתך. כאבי בטן, הקאות וחולשה. חשוב לדעת ממתי התחילו כאבי הבטן והיכן הם ממוקמים. כדאי לעשות ספירת דם על מנת לשלול אנמיה, שיכולה גם לגרום לחולשה עצמה וגם להצטרף למחלות מעי מסוימות. יש מספר דרכים לבדוק את נוכחותו של החיידק שאת מזכירה, שאני מניחה שכוונתך להליקובקטר פילורי. הדרך הפשוטה, והמקובלת כבדיקת סקירה, היא תבחין נשיפה. במקרים שהאבחנה לא ברורה, מגיעים גם לאנדוסקופיה, ואז אפשר לקחת ביופסיה ולבדוק בה את נוכחות החיידק. אם את סובלת מאי נוחות בבטן העליונה, ניתן לעשות ניסיון טיפולי של מספר שבועות בתרופה שנקראת לוסק ולראות אם היא עוזרת לך. בכל מקרה, בירור מסודר של הסיבות לכאבי בטן עדיף לעשות דרך גסטרואנטרולוג. בקשי הפניה מרופא המשפחה שלך. לא ציינת את מיקום הכאבים, את תדירותם ואת אופיים, אך מבחינת הגורמים לכאבי בטן, יש מגוון גדול של סיבות, כגון כיב קיבה, אבנים בכיס המרה, בעיות גינקולוגיות ועוד. עם זאת, עליך לדעת, כי בחלק גדול מהמקרים, בפרט בצעירים, לא מוצאים את הסיבה לכאבי הבטן. זו תסמונת המעי הרגיז. בקשי מרופא המשפחה שלך לשלוח אותך לבדיקות דם של ספירת דם, תפקודי כבד וכליות, ולבדיקת שתן עם תרבית. לבירור מעמיק, פני עם התוצאות לגסטרואנטרולוג. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

הסיבות האפשריות לעלייה ברמת אנזימי הכבד (GOT שנקרא גם AST, ו- GGT) כוללות מחלות כבד (על רקע דלקתי או זיהומי, כבד שומני ועוד), פגיעה בכבד כתוצאה מנטילת תרופות (במיוחד תרופות להורדת רמת הכולסטרול), פגיעה בכבד כתוצאה משימוש מופרז באלכוהול, ודלקת של הלבלב. עליה ברמת ה- GGT ישנה גם במחלות דרכי המרה ועליה ברמת ה- AST (או ה- GOT) אופיינית לפגיעה בשרירים. לא ציינת פרטים חשובים נוספים עליך, למשל אם אתה לוקח תרופות כלשהן. אם כן, יש לחשוב אם הן יכולות להיות הגורם לכך. גם שימוש באלכוהול יכול לגרום לפגיעה שמתבטאת בערכים כמו אלה שנמדדו אצלך. עליך לפנות לרופא המטפל להמשך הבירור. יתכן שיש מקום לביצוע בדיקות סרולוגיות לבדיקת צהבת נגיפית של הכבד, או לבדיקת אולטרסאונד בטן. אין בידי מספיק נתונים על מנת להציע אבחנה. לגבי פרופיל השומנים, רמת הכולסטרול גבוה רק מעט מן הרמה התקינה (שצריך להיות קטנה מ-200 מ"ג/ד"ל), חשוב לדעת מהו ערך ה- LDL ("הכולסטרול הרע") - היות שכולסטרול הקשור לסוג זה של נשא הוא זה שנוטה לשקוע בדפנות כלי הדם, ורמה גבוהה שלו היא גורם סיכון למחלת לב כלילית. יש המלצות שונות לגבי הערך התקין של LDL, לפי גורמי הסיכון למחלת לב כלילית. אם אין לך גורמי סיכון, ערך קטן מ-160 מ"ג/ד"ל נחשב בדרך כלל לערך הרצוי. יש להיוועץ ברופא מטפל לגבי ערך היעד של LDL אליו אתה צריך לשאוף. רמת טריגליצרידים (שומנים המרכיבים את רקמת השומן בגוף) תקינה היא מתחת ל-150 מ"ג/ד"ל. הסיבה השכיחה ביותר לעלייה בערך זה היא תזונה עשירה בפחמימות, לכן רצוי להוריד או להקטין את כמות הפחמימות שאתה צורך ביום. רמת ה- HDL ("הכולסטרול הטוב") בגברים צריכה להיות מעל 40 מ"ג/ד"ל, לפיכך הרמה שלך היא בתווך הרצוי. דרכים להעלות את רמת ה- HDL כוללות פעילות גופנית, הפחתת משקל אם יש משקל עודף, הפסקת עישון ותזונה נכונה, שעליה יש להיוועץ בדיאטנית. בסך הכל, התרשמתי כי אתה שומר על אורח חיים בריא וזה מצוין. נסה לשמור על תזונה דלת פחמימות. אנא פנה לייעוץ של הרופא המטפל לבירור ההפרעה ברת אנזימי הכבד. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

אלכוהול משפיע על מערכות רבות בגוף, אך השפעתו העיקרית היא על מערכת העצבים המרכזית ועל הכבד. האלכוהול שאנו שותים מגיע דרך מערכת העיכול לכבד ומעובד על ידו. חלק מתוצרי הפירוק של אלכוהול הם רעילים לרקמת הכבד, וכאשר יש צריכה מוגברת של אלכוהול, תאי הכבד נפגעים ע"י אותם רעלנים ונגרמת דלקת חריפה ו/או כרונית בכבד. עד 35% מהאנשים הצורכים כמות משמעותית של אלכוהול יסבלו ממחלת כבד בדרגה זו או אחרת, וכ 15% יפתחו שחמת כבד, מחלה קשה וקטלנית הגורמת לאי ספיקת כבד. אלכוהול גורם לשלוש תופעות עיקריות בכבד: דלקת כבד כבד שומני, (הפטיטיס) ושחמת. בכבד שומני מצטבר שומן בתאי הכבד. בשלב זה, ההפרעה הפיכה אם האדם מפסיק לשתות, ואם לא - תיתכן התקדמות לנזקים כרוניים בלתי הפיכים. דלקת כבד הנגרמת ע"י אלכוהול יכולה להיות קלה, ללא תסמינים קליניים ועם עדות לבעיה רק בבדיקות דם, או קשה, עם אפיזודות של צהבת, בצקות בכל הגוף, טשטוש הכרה ודימום ממערכת העיכול העליונה. הדלקת הפיכה גם היא עד שלב מסוים אם האדם מפסיק לשתות. אם השתייה ממשיכה, הכבד מצטלק ונהרס ומגיע למצב של שחמת הכבד, שהוא כאמור מצב בלתי הפיך, בו יש אי ספיקת כבד עם סיבוכים רבים הנלווים לה. לקריאה נוספת: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/000281.htm

כדי להמליץ לך על התערבות מתאימה, חשוב להבין מה הגורם לירידה בריכוז בזמן האחרון. האם יש סימנים נלווים נוספים, או רק ירידה בריכוז? האם יש סימנים גופניים כלשהם לאחרונה? האם היית חולה? האם משהו כואב? האם חל שינוי במצב הרוח? האם השתנה משהו בחיים הפרטיים או התעסוקתיים שלך? האם יש מחשבות כלשהן אשר מפריעות לריכוז? האם הופיעו הזיות? האם עברת בדיקות דם? גם מי שנוטל לפונקס וגם מי שנוטל ואלפורל צריכים לעבור בדיקות דם שגרתיות על מנת לוודא שרמות התרופות תקינות, ושאינן גורמות לפגיעה כלשהי במערכת הדם או בתפקוד הכבד. אני ממליצה לקבוע פגישה עם הפסיכיאטר/ית שלך בהקדם ולדווח על הבעיה, על מנת שתקבל טיפול מתאים והריכוז יחזור לרמה טובה. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

ALT ו- AST הם אנזימים אשר נמצאים בתאי הכבד, וכאשר ישנה פגיעה ברקמת הכבד ובתאים עצמם, אנזימים אלה משתחררים לדם וריכוזם עולה. פגיעה ברקמת הכבד גורמת לעליה משמעותית של רמת אנזימים אלה בדם. אצלך רמת אנזימים אלה אמנם גבוהה מהנורמה, אך העלייה מתונה. זיהום בנגיף ה- EBV יכול בהחלט לגרום לעלייה מתונה בכמות אנזימים אלה. התרופה זינט יכולה לגרום לעלייה חולפת של רמת אנזימי הכבד, ולעיתים רחוקות גם אוגמנטין גורמת תופעה זו. חשוב לשלול חסימה בדרכי המרה, אשר יכולה לגרום לעלייה באנזימי הכבד, אך בעיקר ברמה של אנזים שלא הזכרת הנקרא Alkaline phosphatase (ALP)

תסמונת גילברט היא תסמונת תורשתית, המופיעה ב-9% מן האוכלוסיה, ובה פגום תפקודו של אחד האנזימים בכבד, המסייע לפינוי בילירובין מן הגוף. הבילירובין נחלק לשני סוגים: ישיר (conjugated) ובלתי ישיר (unconjugated). בתסמונת גילברט מגלות בדיקות מעבדה רמות מוגברות של בילירובין בלתי ישיר. בדרך כלל, רמת הבילירובין בדם אינה עולה על 3 גם באנשים הלוקים בתסמונת גילברט, אך במקרים של מחלת חום, אימון גופני מאומץ, או צום, יכולות רמות הבילירובין להגיע עד 6. שאר תפקודי הכבד במצב כזה תקינים. התסמונת כמעט חסרת חשיבות קלינית במבוגרים, למעט רגישות יתר למנות רעילות של תרופות שעשויות לפגוע בכבד (כמו אקמול, למשל), אך היא עשויה לגרום לצהבת קשה אצל יילודים. לעוד מידע, ראי את האתרים הבאים: http://en.wikipedia.org/wiki/Gilbert's_syndrome

אין מניעה לקבל חיסונים מומתים (שפעת, טטנוס, הפטיטיס). מדוע את מעוניינת לקבל חיסון נגד אדמת? האם ברצונך להיכנס להריון? האם בדקת נוגדנים נגד אדמת? אני ממליץ לך לקרוא את המידע החשוב המופיע פה: http://nejm.highwire.org/cgi/content/abstract/344/5/319

אתייחס קודם לרמת הפריטין בדמך. פריטין הוא מדד למאגרי הברזל בגוף. 17 נחשב ערך נמוך ורצוי שיהיה מעל 50 מיקרוגרם לליטר. אולם אין זו סיבה לדאגה רבה, היות שניתן די בקלות לתקן את מאזן הברזל בגוף על ידי נטילת טבליות ברזל. לא ציינת מהו ערך ההמוגלובין שלך, אך כתבת ששאר הבדיקות תקינות, ולכן אני מסיקה שהוא תקין. לגבי תפקודי הכבד, ערך תקין של פוספטאז בסיסי ALP הוא עד 115 או 120 וערך תקין של GGT הוא עד 40. שני הערכים אצלך רק מעט מעל הנורמה, ולא כדאי להילחץ מכך. בכל מקרה, עלייה של שני אנזימים אלה עשויה להעיד על חסימה או על בעיה בדרכי המרה, ואם יש סימנים נוספים המעוררים חשד לכך, יש לשקול שתעברי אולטרסאונד של הבטן כדי לבדוא אם ישנן אבנים בדרכי מרה או בעיה אחרת. תוכלי לקרוא באינדקס הבדיקות של האתר על אנזימים אלה ולראות מהן הסיבות לעלייה בערכיהם. http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=28

מומחה לכירורגיה כללית

ידוע כי אצל חלק מהחולים הנוטלים סימבקור, ישנה הפרעה בתפקודי הכבד. הערכים אצלך אמנם מעט גבוהים ממה שהיו, אך עדיין לא מגיעים לרמות מדאיגות. חשוב להמשיך ולעקוב! אם המצב מחמיר, תצטרף להחליף את התרופה בה אתה משתמש. תמצא עוד מידע באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=191