מירטאזאפין (מירו) הוא תרופה לטיפול בדיכאון בעלת מנגנון פעולה ייחודי. מירטאזאפין (מירו) חוסם את הספיגה החוזרת של סרוטונין ונור אפינפרין (SNRI) במוח, שני מתווכים עצביים הקשורים למצב הרוח. כמו כן, נשמרת הפעילות נוגדת הדיכאון בקולטנים אחרים לסרוטונין, אשר אינם נחסמים.
למירטאזאפין (מירו) יש השפעה נוגדת חרדה, אשר יכולה להיות בעלת תועלת רבה בקרב הסובלים מדיכאון המשולב עם הפרעת חרדה. בנוסף, מירטאזאפין (מירו) משפרת את דפוסי השינה בקרב אנשים הסובלים מדיכאון. תחילת פעולה: 1-2 שבועות. אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.
במקרים הבאים אין להשתמש במירטאזאפין (מירו):
רגישות אואלרגיה לחומר הפעיל או למרכיבים אחרים בתרופה.
נטילה בו זמנית או ב- 14 הימים האחרונים של תרופות מסוג מעכבי MAOIs כגון מוקלובמיד, טראנילציפרומין , סלג'ילין.
אין ליטול במהלך 14 ימים לאחר הפסקת נטילת מירטאזאפין (מירו, רמרון) תרופות מסוג מעכבי MAOIs.
חשוב לשים לב:
מומלץ לעקוב אחר שינויים כגון: התכווצויות, התפתחות צהבת, מחלת כליות, לב, או לחץ דם נמוך. הגברת הדיכאון, מחשבות אבדניות, תוקפנות ועוינות. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זו במטופלים צעירים. שכן תרופות נוגדות דיכאון מעלות את הסיכון להתנהגות ומחשבות אובדניות בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים. עם תחילת הטיפול בתרופה ,על המטופלים בכל הגילאים וקרוביהם ,לעקוב אחר שינויים התנהגותיים כגון: החמרת הדיכאון, מחשבות אבדניות, תוקפנות וכדומה. במידה וחלים שינויים כאלה, יש לפנות מיידית לרופא.
צילום: Shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות, לנטילה עם או בלי אוכל.
אין ללעוס! במידת הצורך ניתן לחצות טבליות מירטאזאפין (מירו) לשימוש מיידי.
תדירות וזמן נטילה
פעם ביום, לפני השינה.
טווח המינון
15-45 מ"ג ביום.
תחילת ההשפעה
בדרך כלל יתחיל לפעול לאחר 1-2 שבועות. ייתכן ויחלפו 2-4 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.
משך ההשפעה
בדרך כלל יתחיל לפעול לאחר 1-2 שבועות. ייתכן ויחלפו 2-4 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.
מנה שנשכחה
בנטילה של פעם ביום, יש ל דלג על המנה שנשכחה, ולקחת את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה של מירטאזאפין (מירו).
בנטילה של פעמיים ביום- בשכחת מנת הבוקר, יש ליטול אותה עם מנת הערב. בשיכחת מנת הערב- אין ליטול אותה עם מנת הבוקר, אלא לדלג עליה ולהמשיך עם מנות הבוקר והערב הרגילות. בשיכחת שתי המנות- אין לנסות לפצות על כך. יש לדלג על שתי המנות ולהמשיך ביום למחרת עם מנות הבוקר והערב כרגיל.
הפסקת התרופה
אין להפסיק טיפול במירטאזאפין (מירו) בלי להיוועץ ברופא, עקב חשש לחזרת התסמינים והופעת סימפטומים נוספים הקשורים להפסקת הטיפול.
ייתכנו תופעות לוואי בגין הפסקה פתאומית בשימוש במירטאזאפין (מירו), כגון: סחרחורות, חלומות חריגים, הפרעות בתחושה כגון נמלול, תחושת שוק חשמלי; חרדה, עייפות, בלבול, כאבי ראש, צמרמורות, בחילות, הקאות, הזעה ועוד. אין להפסיק את הטיפול בפתאומיות, על מנת להימנע מהסימפטומים הנ"ל.
אם הוחלט על הפסקת הטיפול, מומלצת הורדת מינון הדרגתית.
מינון עודף
אם מבחינים בתסמינים מיוחדים או אם נלקחה מנה עודפת גדולה של מירטאזאפין (מירו), יש לפנות מיד לטיפול רפואי: נמנום, חוסר התמצאות, עליה בקצב הלב, שינויים בקצב הלב ו/או התעלפות. אלה יכולים להיות סימנים למצב מסכן חיים.
אחסון
לשמור במקום קריר, הרחק מהישג ידם של ילדים.
רוצים לוודא שמירטאזאפין (מירו) היא הטיפול המדויק עבורכם? קבעו תור למומחה. לחיפוש תור למומחה
אזהרות
תזונה
אין הגבלה.
אלכוהול
מומלץ שלא לשתות אלכוהול בזמן הטיפול
נהיגה
יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה להשפיע על הריכוז או על הערנות
הריון
אין להשתמש בהריון מבלי להיוועץ ברופא. ניסיון מוגבל במתן מיטאזאפין לנשים בהריון אינו מצביע על עלייה בסיכון. למרות זאת, יש לנקוט זהירות בזמן שימוש בהריון.
הנקה
יש להתייעץ עם הרופא לפני נטילת תרופה זו.
תינוקות וילדים
התרופה אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.
קשישים
עלולים להיות רגישים יותר לתופעות הלוואי
דווח לרופא במקרה של
סוכרת
מחלת לב
רמת שומנים גבוהה בדם
מחלת כליה
מחלת כבד
לחץ דם נמוך
פסיכוזה
פנילקטונוריה (phenylketonuria)
טיפול בנזעי-חשמל (ECT)
אפילפסיה (כפיון)
אירוע מוחי
חוסר תאים גרעיניים בדם (agranulocytosis)
הריון
הנקה
גלאוקומה
הגדלת הערמונית (פרוסטאטה מוגדלת)
מחשבות אבדניות, בהווה או בעבר
מחלת עיניים
סוכרת
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
אין נתונים
כדי להבטיח שימוש בטוח במירטאזאפין (מירו), קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה
תופעות לוואי
תופעות הלוואי הנפוצות של מירטאזאפין (מירו) הינן: יובש בפה, עצירות, נמנום בעיקר בשבועות הראשונים של הטיפול, סחרחורת, עלייה בתיאבון ועלייה במשקל, כאב ראש, עייפות, בחילה, אי יציבות או רעד, כאב במפרקים או בשרירים, נפיחות, בדרך כלל בקרסוליים או בכפות הרגליים.
דווחו מקרים של תגובות עור חמורות (דלקת חריפה, קילופי עור, שלפוחיות) כולל סימפטום סטיבנס ג'ונסון, דרמטיטיס, אדמומיות.
שימוש בתכשירים אנטי דיכאוניים, לרבות מירטאזאפין (מירו), יכול לגרום לאקאטיזיה, המאופיינת באי נוחות וצורך לזוז, לעיתים מלווה בחוסר יכולת לשבת או לעמוד זקוף. לרוב מתרחשת בשבועיים הראשונים של הטיפול. בחולים המפתחים תופעות הנ"ל, העלאת המנה עלולה להזיק.
יש להפסיק את הטיפול במירטאזאפין (מירו) ולהגיע לרופא מייד במקרים הבאים:
בעיות זיכרון, אשר ברוב המקרים חולפות עם הפסקת הטיפול.
במקרים של חום גבוה בלתי מוסבר ,התכווצויות, כאב גרון, פצעים בפה, מחלות עיניים, עליית לחץ תוך עיני,או סימנים אחרים של דלקת או זיהום כחודש לאחר תחילת הטיפול.
סינדרום סרוטונין, היכול להתבטא בשינויים בסימפטומים רגשיים כגון: עצבנות יתר, הזיות, תרדמת, בלבול, חרדה, בעיות שינה, ושינויים בלחץ הדם, הזעה, קצב לב מהיר, היפרתרמיה, רעידות. יתכנו גם חוסר קואורדינציה, נוקשות, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, כאבי מפרקים, כאבי גב או בעיות במערכת העיכול, לרבות בחילה, הקאה, שלשול.
מחשבות על פגיעה עצמית או מחשבות אובדניות.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא או רוקח בדבר כל תרופה שבשימוש, גם תרופה ללא מרשם וכן תוספי תזונה.
שילוב של מירטאזאפין (מירו) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או לפגוע ביעילות הטיפול:
תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית כגון: תרופות לחרדה או לנדודי שינה מקבוצת הבנזודיאזפינים, תרופות לאפילפסיה כגון קארבאמאזפין, תרופות לסכיזופרניה ואגוניסטים אחרים לדופמין, ליתיום, טרמדול לכאבים, מתילן בלו,היפריקום, רוב נוגדי דיכאון מקבוצת הטריציקליים, מורפין ונגזרותיו לטיפול בכאבים חמורים.
תרופות המשפיעות על קצב הלב.
מעכבי MAO לטיפול בדיכאון - אין להשתמש בו-זמנית עם מירו, אלא לאחר 14 יום מסיום הטיפול עם מעכבי MAO.
תרופות לטיפול בזיהומים כגון אנטיביוטיקות או תרופות נגד פטריות, או לטיפול ב-HIV/איידס.
תרופות לבעיות עיכול או כיב קיבה, ריפאמפיצין (לשחפת).
תרופות למניעת קרישת דם כגון וארפארין.
תכשירים המכילים טריפטנים כגון תרופות למיגרנה.
טריפטופן - חומצה אמינית המופיעה במזונות.
השפעת שימוש ממושך
לא ידועה בשלב זה.
חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש במירטאזאפין (מירו)? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: יש לי שתי שאלות: אני בשבוע ה- 25 והרופא אמר שהעובר קצת גדול לגילו. לפי המידות הוא גדול בשבוע ממה שנתון. הוא הציע לעבור לדיאטה דלת פחמימות. בבדיקת העמסת סוכר 100 שעשיתי יצא הכל בסדר, גם בסריקת המערכות המאוחרת הכל בסדר. הבעיה שאני בעיקר חשה רצון לאכול לחם וכד'. האם כדאי לפצוח בדיאטה דלת פחמימות בסגנון דר' אטקינס ? ושאלה שניה: האם אפשר ללכת לשיננית לניקוי אבן?
תשובה: לא ציינת פרטים חשובים, למשל האם כמות מי השפיר תקינה, כמה ק"ג עלית במהלך ההריון. בעיקרון עדיף להימנע תמיד מדיאטות קיצוניות, ובפרט בהריון. אני בטוחה שכוונת הרופא היתה שלא תגזימי בצריכת פחמימות ולא שתימנעי מהן לחלוטין. אין מניעה מניקוי אבן במהלך הריון. ד"ר נגה פוקס - אינפומד
שאלה: אני בן 50. האם תסמינים קלאסיים של הידבקות המופיעים כחודש לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים, תסמינים כמו כאב ראש, תחושה של שפעת ופריחה ברגליים, יכולים להעיד על מחלה שאינה איידס? אם אכן נדבקתי, האם העובדה שאני לוקח זפיקס לדלקת כבד B מחייבת אותי להפסיק לקחת
תשובה:
התסמינים שאתה מתאר אכן עשויים להצביע על הידבקות בנגיפים מסוג כלשהו, כולל נגיף ה- HIV, או בחיידקים מסוג כלשהו, בכלל זה בעגבת. יש להיבדק לנגיף ה- HIV, לעגבת (בדיקת VDRL) ולגורמים אפשריים אחרים. בדיקת עגבת אתה יכול לעשות כבר עכשיו. לגבי HIV מומלץ להמתין עוד שבועיים-שלושה.
התרופה זפיקס אכן "מתנגשת" עם איידס, וליתר דיוק, עשויה לגרום לנגיף ה- HIV לפתח עמידות לתרופה זו, ולכן אם אכן נדבקת באיידס, על הרופא המטפל לקחת בחשבון את העובדה שאתה נוטל תרופה זו לטיפול בהפטיטיס.
בברכה
ד"ר איציק לוי רופא בכיר
המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני
מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
שאלה: אני בת 36, בתחילת השבוע השביעי להריון הראשון. אני נמצאת השנה בהשתלמות בארה"ב, והכללים והשיטה פה שונים לחלוטין. מכיוון שההריון לא היה מתוכנן, טרם ערכתי בדיקות גנטיות. המרפאה המטפלת קבעה לי פגישה עם יועץ גנטי לסוף השבוע ה-11. באותו היום, יבצעו גם בדיקת אולטרסאונד מקיפה, והם ממליצים לי לבצע גם בדיקת מי שפיר. אמרתי להם שאני מעוניינת בכל מקרה לבצע את הבדיקה. אני יודעת שבארץ נהוג לבצע את הבדיקה סביב השבוע ה-17. האם הגיוני לבצע בדיקת מי שפיר בשלב כה מוקדם? האם זה מעלה או מוריד את הסיכונים של הבדיקה? אני מעוניינת לבצע את הבדיקה בכל מקרה ולקבל מידע בנושא.
תשובה: אני לא חושבת שהם התכוונו שתבצעי את בדיקת מי השפיר בשבוע ה-11. בשלב כה מוקדם ניתן לעשות בדיקת סיסי שליה. בדיקה זו כרוכה בסיכון גבוה יותר להפלה, ועל כן אני ממליצה לך להמתין לבדיקת מי שפיר שתבוצע משבוע 17. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
שאלה: לביתי יש שיער דליל. מספר פעמים בשבוע אני מסרקת אותה עם מסרק צפוף על מנת לנקות את ראשה ומותחת את שיערה, ואף גורמת לעיתים לתלישתו. למרות מאמצים למנוע זאת, בכל זאת שערות נתלשות. האם עליי להפסיק לסרקה במסרק צפוף?
תשובה: נשמע לי שכדאי להפסיק את הסירוק עם מסרק צפוף, וגם לא כדאי למתוח את השיער של בתך עד כדי תלישה. הניחי לשיערה לזמן מה, וראי אם הנשירה מפסיקה. אם לא תפסיק הנשירה, גשי לרופא הילדים שלה להתייעצות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
השאלה שלך מאוד חשובה, והנושא שאתה מעלה — חרדות אצל מתבגרים — הוא לצערנו נפוץ יותר ממה שנהוג לחשוב.
אבל לפני הכול, חשוב לי להבהיר: התשובה שלי כאן אינה המלצה או הוראה לטיפול רפואי מכל סוג, ואינה תחליף לייעוץ מקצועי פרטני.
מיינדפולנס הוא כלי עוצמתי – אך הוא חלק מהתמונה, לא תחליף לטיפול מקצועי כאשר יש צורך.
מעבר לכך, חסרים לא מעט פרטים שחשוב לברר:
בין כמה המתבגר?
מה רמת החרדה?
האם עבר טראומה כלשהי?
האם הוא נמצא כיום בטיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי?
האם נוטל תרופות?
האם התנסה בעבר בתרגולי מיינדפולנס או מדיטציה?
כל אלה הם פרטים קריטיים כדי להבין האם ואיך אפשר לשלב מיינדפולנס בצורה נכונה ובטוחה.
במידה והוא לא נמצא בטיפול תרופתי ולא עבר טראומה חמורה – ניתן בהחלט לשקול לשלב מיינדפולנס, דמיון מודרך ומדיטציית "הום" – שהיא מדיטציה עוצמתית מרגיעה המתאימה גם לנוער (עם התאמה מתאימה).
חשוב להבין – מיינדפולנס הוא כלי אחד בארגז הכלים של מטפל בתחום הדימיון מודרך הוא בהחלט יכול להוות חלק חשוב במעטפת טיפולית רחבה יותר, להפחתת חרדה, שיפור וויסות רגשי, חיזוק הקשב, והרגעה כללית.
ישנם גם תרגילים פשוטים שמתאימים במיוחד למתבגרים – כמו נשימות מודעות, סריקת גוף, ודמיון מודרך קליל.
יש אפילו אפליקציות לנוער שמקלות על הכניסה לעולם הזה.
תרגישו חופשי להמשיך לשאול פה - על פניו נראה שמתגבר צריך עזרה מקצועית אפשר לפנות אלי דרך האתר: לייעוץ או תהליך מותאם, כל עוד המתבגר לא נמצא תחת טיפול תרופתי.במידה וכן צריך להביא אישור מפסיכיאטר או פסיכולוג לגבי טיפול תומך ברפואה משלימה
בברכה אלי בן שחר
הוסף תגובה
טיפול בחרדות ע"י מינדפולנס
א.ו28/07/2025 | 14:29
אלי, תודה רבה על המענה המפורט, המתבגר בן 14, אינו מוכן בשום פנים ללכת לטיפול כלשהו או לקחת תרופות. החרדות הן גם מיצורים מעופפים וגם באובססיביות לניקיון וגם אובחן בטריכוטילומניה. האם תוכל להמליץ כהתחלה על אפליקציה או דרך נכונה להביא אותו להקלה במצבו למרות התנגדותו?
תודה על השיתוף הכנה.
ההתמודדות עם חרדות בגיל ההתבגרות – במיוחד כשיש סירוב לעזרה – היא אתגר אמיתי ומוכר. חשוב לדעת שאתם לא לבד, ורבים מתמודדים עם מצבים דומים.
ברשותך, כמה כיווני חשיבה שיכולים לעזור:
הסכמה ורצון של המתבגר הם תנאי בסיסי לכל תהליך. בגיל הזה, כפייה רק מגבירה התנגדות – לכן כדאי לנסות לברר מה כן אפשרי עבורו, גם אם מדובר במפגש לא פורמלי או שיחה ראשונית קצרה.
אפשר לשאול אותו ישירות: מה כן היה גורם לו להסכים להגיע לשיחה? האם היה נוח לו לבוא עם מישהו אחר (לא ההורים) – למשל דוד, סבתא או חבר קרוב של המשפחה?
הבהרת אופי המפגש יכולה להפיג חששות: אפשר לומר לו שאני לא "מטפל רגיל" – אלא מנחה תהליכים שמבוססים על דמיון מודרך וכלים רכים, מתוך גישה שמכבדת את הקצב והרצון של כל אחד.
כלים משלימים מהעולם הדיגיטלי – שמעתי (אם כי איני מכיר לעומק) על אפליקציה בשם Solouno שיכולה להוות עזר ראשוני להתמודדות עם חרדה. ייתכן שזה משהו שיפתח בו עניין או סקרנות.
שיתוף בהחלטות: אני ממליץ לשקול להראות לו את ההודעה הזו – כדי שיראה שאין כאן כוונה ללחוץ או "לטפל בו", אלא רצון כן להיפגש בגובה העיניים.
שיחה ראשונה ללא התחייבות: אשמח לשוחח עם המתבגר (ואו אתכם ההורים) בטלפון, לגמרי ללא התחייבות – ואם יתאים, אפשר להגיע לפגישה קצרה אצלי בבית, באווירה רגועה ובלתי פורמלית. ללא עלות, וללא לחץ.
הנייד שלי מופיע באתר הפורום, ואני כאן עבורכם – בכל שלב שתרגישו שזה נכון.
בברכה,
אלי בן שחר
מנחה תהליכים ומנהל הפורום
היי לך, הבן שלי מחלים אחרי ניתוח, נמצא הרבה בבית, בתקופה שכל החברים מבלים. מצב רוח ירוד, ממורמר מאוד. החברים באים לבקר ובכל זאת.. יש דרך לעזור לו? משהו פרקטי? מאוד מודה לך
כמה כיוונים פרקטיים שאפשר לשקול:
הכרה בתחושותיו – במקום לנסות "לשפר את המצב רוח", אפשר פשוט לומר: "זה באמת מבאס, ואתה לא לבד בזה." עצם ההכרה בלי ניסיון לתקן – יכולה להוות עוגן רגשי.
מעורבות מבלי ללחוץ – לשאול בעדינות:
"מה יכול לעזור לך להרגיש קצת יותר טוב בימים הקרובים?"
לפעמים עצם השאלה נותנת תחושת שליטה.
משהו קטן שהוא יכול לבחור – לצייר, לכתוב, להאזין למוזיקה, ללמוד משהו מעניין ברשת, לצפות בסדרה יחד אתכם — כל דבר שלא ייראה כמו "הפעלה", אלא בחירה חופשית.
יצירת מפגש חברתי מותאם – אם הוא לא יכול לצאת, אפשר להציע לו להזמין חבר אחד או שניים לסרט ביתי, ערב משחק או אפילו הזמנת פיצה – בפורמט שמתאים לו.
פגישה לא פורמלית – אם הוא פתוח, אני מזמין אותו (בליווי מבוגר, אם ירצה) למפגש קליל, לא טיפול פסיכולוגי – אלא שיחה בגובה העיניים, על איך אפשר להרגיש טוב יותר. ללא עלות וללא מחויבות אני חושב שאפשר לעזור מאוד דרך דמיון מודרך זה המומחיות שלי צרו קשר הפרטים שלי באתר
אם תרגישי בנוח, אפשר גם להראות לו את ההודעה הזו לשאול לדעתו. לפעמים עצם המעורבות הרגישה של ההורים – היא כבר התחלה של תנועה מבפנים.כאן לכל שאלה. בברכה אלי בן שחר
עשיתי בעבר קורס מיינדפולנס ואני מרגישה שהשיטה כבר לא משרתת אותי יותר. אני תקועה בחיפוש עבודה ללא הצלחה תקופה ארוכה, ולא יודעת איך לצאת מהבאסה ומתחושת הכישלון. טיפים? תודה
שלום לך, שמי אלי ואני מנהל הפורום, מבין לליבך. תחושת תקיעות וכישלון, במיוחד בחיפוש עבודה, יכולה להיות מאוד מתסכלת. העובדה מיינדפולנס לא משרת אותך כרגע היא טבעית – לעיתים אנחנו צריכים כלים שונים / וחזקים יותר בתקופות שונות בחיים.
דרכים לצאת מתחושת התקיעות
רענון ופיתוח מיומנויות: שקלי לקחת קורס קצר או סדנה מקצועית בתחום העיסוק שלך. ידע חדש יכול להגביר את הביטחון ולפתוח דלתות.
נטוורקינג ושינוי אסטרטגיה: במקום להתמקד רק בשליחת קורות חיים, נסי ליצור קשרים מקצועיים בכנסים, אירועים או קבוצות בלינקדאין. שיחות עם אנשים מהתחום יכולות לחשוף הזדמנויות שלא פורסמו.
תמיכה מקצועית: אם התחושות קשות, שקלי פנייה למאמן קריירה שיעזור בחידוד מטרות ושיפור קורות חיים וראיונות. במקרה של מצוקה רגשית מתמשכת, יועץ או מטפל יכולים להציע כלים להתמודדות.
פנייה לעזרה מקצועית או תמיכה רגשית: תחושות כישלון ובאסה הן קשות, ולפעמים צריך עזרה מבחוץ כדי לצאת מהן. אם התחושות הרגשיות עמוקות ומעיקות ואף מתמשכות, אולי כדאי לשקול שיחה איתי ויש לי כלים להתמודדות עם מצבי לחץ, תסכול וחרדה, ולעזור לך לבנות חוסן נפשי.
יש לי את הניסיון ואת ארגז הכלים הרחב ביותר בתחום. אני מלווה ומנחה תהליכים עמוקים בשיטות מהעוצמתיות שקיימות – אשמח לעזור. פרטי יצירת קשר מחכים לכם פה באתר.
אני מקווה שאחד מהכיוונים הללו ייתן לך נקודת פתיחה חדשה. זכרי שזו תקופה מאתגרת, אבל יש דרכים לצאת ממנה.
תודה על השיתוף האישי.
כמטפל ומנהל הפורום, אני שומע את הדאגה שלך – ובצדק. פציעה גופנית, במיוחד אם היא פוגעת בפעילות משמעותית עבור הילדה (כמו ספורט שהיא אהבה), עלולה להוביל גם לפגיעה רגשית. ילדים ובני נוער חווים אובדן של שליטה, של זהות, ולעיתים גם של קשרים חברתיים – וזה עלול להשפיע על מצב הרוח, הדימוי העצמי וההתנהגות.
מה שאתה מתאר – הסתגרות, חוסר חשק, היעדר שמחה – אלו תגובות נפוצות במצבים כאלה, אך חשוב לשים לב אם הן נמשכות לאורך זמן או מחמירות לפני שנמשיך בעצות לעודד מפגש עם חברים.
איך אפשר לעזור לה?
✅ נוכחות רגישה: לא צריך למהר לתקן או להרים אותה בכוח. עצם ההבנה, ההתעניינות, והאמירה שאתה שם בשבילה – הן בסיס חשוב.
✅ פתיחת שיחה לא שיפוטית: לא על מצב הרוח שלה ישירות – אלא על מה שהיא מרגישה שחסר לה, מה היא מתגעגעת אליו, מה היא הייתה רוצה לנסות.
✅ הזמנה לפעילות מותאמת: אם אי אפשר לחזור לספורט כרגע, אולי יש פעילויות אלטרנטיביות שיכולות לעזור לה להרגיש חיונית (כמו ריקוד קל, ציור, מוסיקה, או אפילו התנדבות).
✅ מיינדפולנס או דמיון מודרך: גם כאן – אלו כלים שיכולים לתרום מאוד לעיבוד רגשי, שיפור מצב הרוח וחיזוק תחושת ערך. יש המון אפליקציות ואתרים מומלץ לתרגל איתם .
המסר הכי חשוב – את לא לבד. התחושות שלה טבעיות, והדאגה שלך כבר מעידה שאתה הורה נוכח ומעורב, וזה הבסיס הכי טוב לריפוי – פיזי ורגשי גם יחד.
"הפציעה באמת לקחה ממך משהו חשוב, וזה כואב – אבל היא גם נותנת לך הזדמנות להיות קצת עם עצמך, ויותר איתנו. אולי יחד נוכל להפוך את התקופה הזאת להזדמנות לצמיחה, בדרך שמתאימה בדיוק לך."
אם תרגיש צורך – אתה מוזמן להתייעץ אית דרך האתר או להעלות שאלות נוספות כאן בפורום, ואשמח לעזור.
תודה על עזרתך- אבא שלי חולה סופני, וגם כשאני לא "במשמרת" לידו, אנחנו מתחלקים בין האחים, אני לא מצליח להנות מכלום, ורק מתפקד במינימום. הציעו לי לפנות למיינדפולנס, ולא ככ מבין איך הדרך הזו יכולה לעזור? תודה לך
שלום לך, גולש יקר.
אני מבין היטב את הכאב והקושי שאתה חווה. לטפל בהורה חולה סופני זו תקופה מאתגרת מאין כמותה, והתחושה שאתה מתפקד במינימום ולא מצליח ליהנות מכלום היא טבעית ונפוצה במצבים כאלה.
---
מיינדפולנס ודמיון מודרך: כלים לתקופה מאתגרת
שאלת על מיינדפולנס, וזו אכן גישה שיכולה להציע תמיכה משמעותית במצבך. חשוב להבין שמיינדפולנס הוא חלק מתחום רחב יותר שנקרא **דמיון מודרך**. תחום זה מכיל בתוכו מספר שיטות, שכולן פועלות באופן דומה ומשפיעות ברמות שונות של עוצמה ועומק, מה שיכול להשפיע על מהירות ויעילות הטיפול.
גם אם זה לא נשמע אינטואיטיבי בהתחלה, הנה כמה נקודות שמסבירות איך כלים אלה יכולים לעזור:
* **התמודדות עם רגשות קשים:** מיינדפולנס מלמד אותנו להיות נוכחים ברגע הנוכחי, גם כשהוא כואב. במקום לנסות לדכא או לברוח מרגשות כמו עצב, פחד, תסכול או אשמה – רגשות שנפוצים מאוד במצבך – מיינדפולנס מאפשר לך להתבונן בהם ממרחק מסוים, ללא שיפוטיות. זה לא אומר שהכאב נעלם, אבל הוא יכול להפוך לפחות מציף, ולאפשר לך מרחב לנשום בתוכו.
* **הפחתת סבל משני:** לעיתים קרובות, הסבל שלנו נובע לא רק מהאירוע עצמו, אלא גם מהמחשבות והסיפורים שאנו מספרים לעצמנו עליו (למשל: "אני לא מספיק טוב", "אני אשם במצב", "זה לעולם לא ייגמר", "אני חייב להיות חזק כל הזמן"). מיינדפולנס עוזר לזהות את דפוסי החשיבה הללו ולשחרר את האחיזה בהם, ובכך להפחית את הסבל המיותר שאנו מוסיפים לעצמנו.
* **הגברת היכולת להיות נוכח:** גם כשהמצב קשה, ישנם רגעים קטנים של שקט, של חיבור או של נחמה. מיינדפולנס מאמן אותך לשים לב לרגעים האלה, גם אם הם חולפים, ולהיות נוכח בהם באופן מלא. זה יכול לעזור לך להרגיש פחות מנותק ויותר מחובר, גם בתוך הקושי.
* **שיפור היכולת להתמודד עם אי-ודאות:** מחלה סופנית מלווה באי-ודאות גדולה. מיינדפולנס מטפח את היכולת לקבל את אי-הוודאות כחלק מהחיים, ולהפחית את החרדה הנלווית לניסיון לשלוט במה שאינו בשליטתנו.
שינוי היחס למצב וקבלת כלים להתמודדות
מיינדפולנס, דמיון מודרך או דמיון מודע הם כלים עוצמתיים שמטרתם **לשנות את הדרך שבה אנו חווים את האירוע** (בשפה המקצועית זה נקרא **ריפריימינג**). הם נועדו להוריד את מפלס הרגשות הלא נעימים למצב שבו נוכל לתפקד ביום יום בצורה טובה יותר.
יש ברשת המון אתרים עם מדיטציות מיינדפולנס שניתן לתרגל איתן אם יש לך זמן וכוחות. אני ממליץ, כדי להגיע לתוצאות טובות, יש צורך בזמן תרגול ולמידה, כמו בכל תחום.
במידה ואתה, או בני משפחה נוספים, תגיעו למסקנה שאתם מבקשים עזרה או הקלה במצב באופן מיידי כאן ועכשיו – צור איתי קשר דרך האתר. נשקול דרכי פעולה נוספות שיתאימו לכם.
אני מקווה שזה נותן לך כיוון והבנה טובה יותר. זכור שאתה לא לבד, ולקבל עזרה ותמיכה זה צעד חשוב וחיוני לך ולמשפחה כולה.