מירטאזאפין (מירו) הוא תרופה לטיפול בדיכאון בעלת מנגנון פעולה ייחודי. מירטאזאפין (מירו) חוסם את הספיגה החוזרת של סרוטונין ונור אפינפרין (SNRI) במוח, שני מתווכים עצביים הקשורים למצב הרוח. כמו כן, נשמרת הפעילות נוגדת הדיכאון בקולטנים אחרים לסרוטונין, אשר אינם נחסמים.
למירטאזאפין (מירו) יש השפעה נוגדת חרדה, אשר יכולה להיות בעלת תועלת רבה בקרב הסובלים מדיכאון המשולב עם הפרעת חרדה. בנוסף, מירטאזאפין (מירו) משפרת את דפוסי השינה בקרב אנשים הסובלים מדיכאון. תחילת פעולה: 1-2 שבועות. אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.
במקרים הבאים אין להשתמש במירטאזאפין (מירו):
רגישות אואלרגיה לחומר הפעיל או למרכיבים אחרים בתרופה.
נטילה בו זמנית או ב- 14 הימים האחרונים של תרופות מסוג מעכבי MAOIs כגון מוקלובמיד, טראנילציפרומין , סלג'ילין.
אין ליטול במהלך 14 ימים לאחר הפסקת נטילת מירטאזאפין (מירו, רמרון) תרופות מסוג מעכבי MAOIs.
חשוב לשים לב:
מומלץ לעקוב אחר שינויים כגון: התכווצויות, התפתחות צהבת, מחלת כליות, לב, או לחץ דם נמוך. הגברת הדיכאון, מחשבות אבדניות, תוקפנות ועוינות. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מידית לרופא. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זו במטופלים צעירים. שכן תרופות נוגדות דיכאון מעלות את הסיכון להתנהגות ומחשבות אובדניות בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים. עם תחילת הטיפול בתרופה ,על המטופלים בכל הגילאים וקרוביהם ,לעקוב אחר שינויים התנהגותיים כגון: החמרת הדיכאון, מחשבות אבדניות, תוקפנות וכדומה. במידה וחלים שינויים כאלה, יש לפנות מיידית לרופא.
צילום: Shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות, לנטילה עם או בלי אוכל.
אין ללעוס! במידת הצורך ניתן לחצות טבליות מירטאזאפין (מירו) לשימוש מיידי.
תדירות וזמן נטילה
פעם ביום, לפני השינה.
טווח המינון
15-45 מ"ג ביום.
תחילת ההשפעה
בדרך כלל יתחיל לפעול לאחר 1-2 שבועות. ייתכן ויחלפו 2-4 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.
משך ההשפעה
בדרך כלל יתחיל לפעול לאחר 1-2 שבועות. ייתכן ויחלפו 2-4 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.
מנה שנשכחה
בנטילה של פעם ביום, יש ל דלג על המנה שנשכחה, ולקחת את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה של מירטאזאפין (מירו).
בנטילה של פעמיים ביום- בשכחת מנת הבוקר, יש ליטול אותה עם מנת הערב. בשיכחת מנת הערב- אין ליטול אותה עם מנת הבוקר, אלא לדלג עליה ולהמשיך עם מנות הבוקר והערב הרגילות. בשיכחת שתי המנות- אין לנסות לפצות על כך. יש לדלג על שתי המנות ולהמשיך ביום למחרת עם מנות הבוקר והערב כרגיל.
הפסקת התרופה
אין להפסיק טיפול במירטאזאפין (מירו) בלי להיוועץ ברופא, עקב חשש לחזרת התסמינים והופעת סימפטומים נוספים הקשורים להפסקת הטיפול.
ייתכנו תופעות לוואי בגין הפסקה פתאומית בשימוש במירטאזאפין (מירו), כגון: סחרחורות, חלומות חריגים, הפרעות בתחושה כגון נמלול, תחושת שוק חשמלי; חרדה, עייפות, בלבול, כאבי ראש, צמרמורות, בחילות, הקאות, הזעה ועוד. אין להפסיק את הטיפול בפתאומיות, על מנת להימנע מהסימפטומים הנ"ל.
אם הוחלט על הפסקת הטיפול, מומלצת הורדת מינון הדרגתית.
מינון עודף
אם מבחינים בתסמינים מיוחדים או אם נלקחה מנה עודפת גדולה של מירטאזאפין (מירו), יש לפנות מיד לטיפול רפואי: נמנום, חוסר התמצאות, עליה בקצב הלב, שינויים בקצב הלב ו/או התעלפות. אלה יכולים להיות סימנים למצב מסכן חיים.
אחסון
לשמור במקום קריר, הרחק מהישג ידם של ילדים.
אזהרות
תזונה
אין הגבלה.
אלכוהול
מומלץ שלא לשתות אלכוהול בזמן הטיפול
נהיגה
יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה להשפיע על הריכוז או על הערנות
הריון
אין להשתמש בהריון מבלי להיוועץ ברופא. ניסיון מוגבל במתן מיטאזאפין לנשים בהריון אינו מצביע על עלייה בסיכון. למרות זאת, יש לנקוט זהירות בזמן שימוש בהריון.
הנקה
יש להתייעץ עם הרופא לפני נטילת תרופה זו.
תינוקות וילדים
התרופה אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.
קשישים
עלולים להיות רגישים יותר לתופעות הלוואי
דווח לרופא במקרה של
סוכרת
מחלת לב
רמת שומנים גבוהה בדם
מחלת כליה
מחלת כבד
לחץ דם נמוך
פסיכוזה
פנילקטונוריה (phenylketonuria)
טיפול בנזעי-חשמל (ECT)
אפילפסיה (כפיון)
אירוע מוחי
חוסר תאים גרעיניים בדם (agranulocytosis)
הריון
הנקה
גלאוקומה
הגדלת הערמונית (פרוסטאטה מוגדלת)
מחשבות אבדניות, בהווה או בעבר
מחלת עיניים
סוכרת
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
אין נתונים
תופעות לוואי
תופעות הלוואי הנפוצות של מירטאזאפין (מירו) הינן: יובש בפה, עצירות, נמנום בעיקר בשבועות הראשונים של הטיפול, סחרחורת, עלייה בתיאבון ועלייה במשקל, כאב ראש, עייפות, בחילה, אי יציבות או רעד, כאב במפרקים או בשרירים, נפיחות, בדרך כלל בקרסוליים או בכפות הרגליים.
דווחו מקרים של תגובות עור חמורות (דלקת חריפה, קילופי עור, שלפוחיות) כולל סימפטום סטיבנס ג'ונסון, דרמטיטיס, אדמומיות.
שימוש בתכשירים אנטי דיכאוניים, לרבות מירטאזאפין (מירו), יכול לגרום לאקאטיזיה, המאופיינת באי נוחות וצורך לזוז, לעיתים מלווה בחוסר יכולת לשבת או לעמוד זקוף. לרוב מתרחשת בשבועיים הראשונים של הטיפול. בחולים המפתחים תופעות הנ"ל, העלאת המנה עלולה להזיק.
יש להפסיק את הטיפול במירטאזאפין (מירו) ולהגיע לרופא מייד במקרים הבאים:
בעיות זיכרון, אשר ברוב המקרים חולפות עם הפסקת הטיפול.
במקרים של חום גבוה בלתי מוסבר ,התכווצויות, כאב גרון, פצעים בפה, מחלות עיניים, עליית לחץ תוך עיני,או סימנים אחרים של דלקת או זיהום כחודש לאחר תחילת הטיפול.
סינדרום סרוטונין, היכול להתבטא בשינויים בסימפטומים רגשיים כגון: עצבנות יתר, הזיות, תרדמת, בלבול, חרדה, בעיות שינה, ושינויים בלחץ הדם, הזעה, קצב לב מהיר, היפרתרמיה, רעידות. יתכנו גם חוסר קואורדינציה, נוקשות, רפלקסים מוגברים, עוויתות שרירים, כאבי מפרקים, כאבי גב או בעיות במערכת העיכול, לרבות בחילה, הקאה, שלשול.
מחשבות על פגיעה עצמית או מחשבות אובדניות.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא או רוקח בדבר כל תרופה שבשימוש, גם תרופה ללא מרשם וכן תוספי תזונה.
שילוב של מירטאזאפין (מירו) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או לפגוע ביעילות הטיפול:
תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית כגון: תרופות לחרדה או לנדודי שינה מקבוצת הבנזודיאזפינים, תרופות לאפילפסיה כגון קארבאמאזפין, תרופות לסכיזופרניה ואגוניסטים אחרים לדופמין, ליתיום, טרמדול לכאבים, מתילן בלו,היפריקום, רוב נוגדי דיכאון מקבוצת הטריציקליים, מורפין ונגזרותיו לטיפול בכאבים חמורים.
תרופות המשפיעות על קצב הלב.
מעכבי MAO לטיפול בדיכאון - אין להשתמש בו-זמנית עם מירו, אלא לאחר 14 יום מסיום הטיפול עם מעכבי MAO.
תרופות לטיפול בזיהומים כגון אנטיביוטיקות או תרופות נגד פטריות, או לטיפול ב-HIV/איידס.
תרופות לבעיות עיכול או כיב קיבה, ריפאמפיצין (לשחפת).
תרופות למניעת קרישת דם כגון וארפארין.
תכשירים המכילים טריפטנים כגון תרופות למיגרנה.
טריפטופן - חומצה אמינית המופיעה במזונות.
השפעת שימוש ממושך
לא ידועה בשלב זה.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: אני בן 50. האם תסמינים קלאסיים של הידבקות המופיעים כחודש לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים, תסמינים כמו כאב ראש, תחושה של שפעת ופריחה ברגליים, יכולים להעיד על מחלה שאינה איידס? אם אכן נדבקתי, האם העובדה שאני לוקח זפיקס לדלקת כבד B מחייבת אותי להפסיק לקחת
תשובה:
התסמינים שאתה מתאר אכן עשויים להצביע על הידבקות בנגיפים מסוג כלשהו, כולל נגיף ה- HIV, או בחיידקים מסוג כלשהו, בכלל זה בעגבת. יש להיבדק לנגיף ה- HIV, לעגבת (בדיקת VDRL) ולגורמים אפשריים אחרים. בדיקת עגבת אתה יכול לעשות כבר עכשיו. לגבי HIV מומלץ להמתין עוד שבועיים-שלושה.
התרופה זפיקס אכן "מתנגשת" עם איידס, וליתר דיוק, עשויה לגרום לנגיף ה- HIV לפתח עמידות לתרופה זו, ולכן אם אכן נדבקת באיידס, על הרופא המטפל לקחת בחשבון את העובדה שאתה נוטל תרופה זו לטיפול בהפטיטיס.
בברכה
ד"ר איציק לוי רופא בכיר
המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני
מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
שאלה: בעלי התחיל ליטול את התרופה רדוקטיל בגלל השמנת יתר. אנו מתכננים להיכנס להריון. אני יודעת שהתרופה לא מומלצת לנשים בהריון. מה השפעתה על הזרע הגברי, על היכולת להרות או בהמשך על העובר? אני מדגישה שבעלי הוא זה שנוטל את התרופה ולא אני.
תשובה: אין התוויית נגד לגבי נטילת התרופה על ידי בן זוגה של האישה הרוצה להיכנס להריון. אין מחקרים המוכיחים פגיעה של התרופה בזרע של הבעל או בכושר הבעל להזריע את הביצית של בת זוגו. תוכלי לקרוא עוד על התרופה רדוקטיל באינדקס הבדיקות של אינפומד ועל ידי שימוש במנגנון החיפוש באתר. ד"ר גיל טאובר - אינפומד
שאלה: אמי בת 78 צרודה זה חצי שנה. רופא אף-אוזן-גרון אבחן אצלה שמיתר קול בצד ימין משותק. ליתר בטחון הוא שלח אותה לבדיקת CT, ולא מצאו בה משהו רציני. אמי חזרה לרופא, והוא אמר לה שזה כלום. האם יש מה לעשות כשמיתר קול אחד משותק? אימי עדיין מאוד צרודה. מה עליה לעשות?
תשובה: הסיבה לשיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול היא בדרך כלל פגיעה בעצב הגרוני החוזר (recurrent laryngeal nerve) המעצבב את מיתרי הקול. הגורמים האפשריים לפגיעה בעצב זה הם רבים וכוללים פגיעה בעצב במהלך ניתוחים באזור הצוואר, גידולים שונים, חבלה יבשה בחזה ובצוואר. כאשר לא מוצאים סיבה ברורה לפגיעה, היא מקוטלגת כפגיעה על רקע אידיופתי, ובדרך כלל הסיבה לה היא זיהום נגיפי של דרכי הנשימה. אם אין ברקע של אימך ניתוחים שנעשו לאחרונה, אז יש לשלול גידולים באזור הצוואר. סיפרת שאמך עברה בירור שכלל בדיקת CT, ושלא נמצאו ממצאים חמורים כלשהם. השאלה הנשאלת היא אם היתה לה איזושהי הצטננות או מחלה נגיפית בזמן האחרון. חלק מהמקרים של שיתוק חד-צדדי של מיתרי הקול עוברים לבד, ללא שום טיפול. לא הוכח שמנוחה או תרגילי קול עוזרים לריפוי. כמו כן לא הוכח שטיפול תרופתי כלשהו עוזר לריפוי, אם כי ישנם רופאים אשר נותנים טיפול קצר בסטרואידים כאשר רוצים להפחית את הדלקת אשר גורמת לעצב להפסיק לעבוד. כדי לבסס את האבחנה ולהחליט על דרך הטיפול, ניתן גם לעשות בדיקת אלקטרומיגרפיה אשר בודקת את הפעילות החשמלית של השרירים של תיבת הקול. ישנו גם טיפול ניתוחי, אך רופאי אף-אוזן-גרון ממליצים בדרך כלל לחכות בין שישה חודשים לשנה כדי לאפשר למיתר הקול להתרפא בעצמו. אני מציע שתפנו לרופא המטפל ותדונו איתו על אפשרויות הטיפול השונות כדי להתאים את הטיפול הטוב ביותר לאמך. החלמה מהירה, ד"ר יצחק פרברוב - אינפומד
שאלה: אני לוקחת כדור מירו (מירטאזאפין) 15 מ"ג במשך חמישה חודשים. האם הכדור יכול לגרום לפצעי אקנה בפנים, במחשוף ובגב העליון? האם הוא יכול לגרום לעלייה ברמת הכולסטרול הכללי? והאם יש הגבלה מבחינת הזמן לקיחת הכדור, כלומר, האם אפשר לקחת אותו במשך שנים רב
תשובה: יש עדויות לכך ששימוש ממושך במירו יכול לגרום אצל חלק מהאנשים לעלייה ברמות הכולסטרול. לגבי אקנה, אין עדויות או תיעוד לכך שמירו גורם לאקנה או מחמיר אקנה קיים. אין הגבלת זמן לנטילת הכדור, אולם כמו לגבי כל תרופה אחרת, מומלץ לבצע מעקב אחת לחצי שנה במהלך נטילת הטיפול על ידי בדיקות דם שגרתיות. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
מירו Miro
אבחון פסיכולוגי - סוגים
זיפראסידון
