ריספרידון (ריספרדל, ריספרידקס, ריספונד) (Risperidone)

במקרים הפשוטים מדובר בלחץ זמני על העצב, כתוצאה מתנוחות מסויימות, למשל בישיבה רגל על רגל. לעיתים איברים "נרדמים" כתוצאה משימוש יתר בתרופות מסויימות, לאחר ניתוחים, ויש סיבות אפשריות נוספות. אם מדובר בתופעה חדשה וממוקדת, אני ממליצה לך לפנות לנוירולוג לבדיקה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

דחייה של שבוע אינה מסוכנת, אבל לגבי דחייה נוספת יש להתייעץ עם רופא נשים. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט

היפרדות שליה בדרך כלל נצפית בשבועות מתקדמים של הריון, לקראת לידה, וזהו מצב המסכן הן את האם והן את העובר. זהו מצב בו השליה מתנתקת מהחלק הפנימי של הרחם באופן חלקי או מלא. הסיבה להיפרדות שליה אינה ידועה, אך יש קשר בינה לבין יתר לחץ דם, קרישיות יתר, זיהום, חבלה קהה בבטן או עישון. האם את סובלת מאחד מגורמים אלו? על איזה רקע היתה ההפלה בהריון הקודם? אין לי מספיק נתונים לגבי מצבך הבריאותי על מנת לענות על שאלתך במלואה. ההמלצה במצב של היפרדות שליה היא להיות במעקב שוטף על ידי הרופא המטפל, ולעקוב אחר סימנים, כגון דימום וגינלי, כאבי בטן ורגישות בבטן תחתונה. צריך גם לבצע בדיקת שתן ותרבית אם עדיין לא ביצעת כאלה. לגבי מנוחה, הוראה זו ניתנת בעיקר לנשים לפני הלידה. לגביך, בשלב זה של ההריון, אכן לא ברור אם זה נחוץ, אך עליך לשמור על עצמך ולא להתאמץ יתר על המידה. אני מפנה אותך לשאלות שנשאלו בעבר באתר ולמידע נוסף בנושא: http://www.infomed.co.il/questions/q_042208_4.asp

בטרשת נפוצה (Multiple Sclerosis או MS) יש עצירות גם בשל המחלה עצמה וגם כתופעת לוואי של התרופה קופקסון. לא ברור לי אם התופעה שאתה מציין היא אכן עצירות או תופעה אחרת שנקרא טנזמוס, שהיא רק התחושה של צורך ללכת לשירותים. בכל מקרה, אם נניח שאכן מדובר בעצירות, זוהי תופעה מאוד שכיחה בחולי MS המופיעה בעד 75% מהחולים. הנטיה לעצירות בחולי טרשת נפוצה נובעת משילוב של שתיה לא מספקת, פעילות פיזית לא מספקת, פגיעה נוירולוגית עצבית במערכת השרירים של מערכת העיכול ונטילת תרופות (משככי כאב, נוגדי דיכאון, תרופות לנוקשות שרירים ותרופות לשליטה על השתן, שכולן עלולות לגרום לעצירות). לכן יש להקפיד על שתיה מספקת, לצרוך מזון עתיר סיבים, ולהשתדל לשמור על תנועה. מבחינת תרופות משלשלות, עם האג'ילקס ( Senna) שאתה נוטל, עד כמה שידוע לי יש סכנה לאיבוד ניכר של נוזלים ומלחים (שיכולים בעקיפין להחמיר את העצירות), וההמלצה היא לא לקחת את התרופה במשך יותר משבוע ברציפות. אפשרויות אחרות לטיפול הן תכשירים המגדילים את נפח הצואה, כגון פסיליום (יש להרבות בשתייה עם נטילתה); משלשלים אחרים - לקסטיבים (מומלץ המינון הנמוך ביותר האפקטיבי, אם מדובר בעצירות כרונית); ותכשירים אחרים כדוגמת לקטולוז, אשר מדווח כיותר יעיל בעצירות כרונית לעומת האג'ילקס. הייתי מציעה לך לפנות הן לנוירולוג המטפל שלך והן לגסטרואנטרולוג בשאלה זו, שכן ודאי יש להם ניסיון טיפולי רב לאור שכיחותה הרבה של עצירות בסובלים מ-MS. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

מדובר באיזון עדין. שילוב התרופות הזה יכול לגרום לנפילה בלחץ הדם כפי שקרה לך. עליך למדוד את לחץ הדם לפני נטילת סיאליס או ויאגרה, וכן להשתמש במינון הנמוך ביותר שיש, עד שתלמד את השפעת הכדור עליך. לפני שחושבים על שינוי אחר בתרופות, הייתי מנסה קודם כל לקחת את המינון הכי קטן של סיאליס ורואה מה קורה. להלן קישור למידע רלוונטי נוסף מתוך האתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_102905_2.htm

עליך לפנות לרופא גסטרו על מנת לבדוק את אזור הרקטום (חלחולת) ופי הטבעת. זה נקרא פשוט כאב רקטלי או פרוקטלגיה.

אין התוויית נגד לעסוק בפעילות ספורטיבית לחולי לופוס. עם זאת, המחלה תוקפת מערכות גוף רבות ושונות, ומתבטאת אצל כל חולה בצורה שונה ויש לה שלבי חומרה שונים. מובן שבמקרה של פגיעה של המחלה במפרקים בגוף, או אם מתפתחת אי-ספיקה כלייתית, למשל, יש להתאים את הפעילות הספורטיבית למגבלות שיוצרות הפגיעה במערכת ודרגת חומרתה. ד"ר גיל טאובר - אינפומד

אכונדרופלזיה היא מחלה תורשתית הפוגעת בהתפתחות הסחוס והעצמות. תוחלת חיים של החולים במחלה זהה של אלה שאינם חולים בה, אך יש להם הרבה יותר סיכונים למוות במיוחד בגיל צעיר. הבעיות היכולות להיווצר עם השנים הן הפרעות בנשימה בעיות בלב השמנת יתר בעיות במפרקים, במיוחד בברכיים בעיות נוירולוגיות אבל כל אלה כמובן סוגי בעיות כלליים. תוכל למצוא מידע מפורט באתרים האלה: http://www.emedicine.com/orthoped/topic4.htm

לנגיף ההרפס פנים רבות, כך שאותו נגיף יכול לגרום לצרות שונות. בשביל להתבלבל עוד יותר, ישנם שני סוגים שונים של נגיפי הרפס סימפלקס. האחד מכונה I וגורם בדרך כלל למחלה בשפתיים ולעיתים נדירות לדלקת קרומי המוח והמוח. השני מכונה II וגורם בדרך כלל לזיהומים באברי המין ובפי הטבעת. לעיתים מתבלבלים הנגיפים כך שזן I גורם לזיהום בדרכי המין וזן II לזיהום בשפתיים. מחלת הנשיקה, המכונה גם Infectious Mononucleosis עשויה להיגרם על ידי נגיפים אחרים כמו EBV או CMV, ששניהם ממשפחת ההרפס אבל אינם הרפס. בדיקת PAP אינה מראה בהכרח זיהום בהרפס, כך שאם יש צריבה ויש חשש שהגורם לה הוא הרפס יש לקחת תרבית או לבדוק נוגדנים ספציפיים בדם. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

מקולה לוטאה היא אזור ברשתית העין בעל חשיבות עליונה בראיה, שכן יש בו ריכוז גדול של קצות עצבים החשובים בעיבוד אותות הראיה. לקריאה נוספת- http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/002252.htm http://www.ahaf.org/macular/about/NormalMacula.htm [17/10/2002]