אסציטאלופראם (אסטו) (Escitalopram, Esto)

הטבלה הבאה משווה בין התרופות לפי השאלות ששאלת: .b {border:1px solid #bbbbbb; padding: 4px;} פבוקסיל ציפרלקס תופעות לוואי במערכת המין ליבידו ירוד, זקפה ממושכת, אימפוטנציה, אנאורגזמה ושפיכה לא תקינה בכ 2% עד 8% מהמטופלים. הפרעות בשפיכה 9-14% מהמטופלים. ליבידו ירוד (7%), אנאורגזמה (6%). זמן עד תגובה ראשונית ועד השפעה מלאה 14-4 יום עד תגובה ראשונית. 6-3 שבועות עד שההשפעה מורגשת במלואה. 7-14 יום. השפעה מלאה תיתכן תוך 4 עד 6 שבועות. כאבי מפרקים. לא מתוארים כאבי פרקים, כי אם סיכון מוגבר לשברים מעל גיל 50. כאבי פרקים ב-1% מהמטופלים. כאבי שרירים ב-1% מהמטופלים. התרופה באינדקס התרופות פבוקסיל ציפרלקס בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

1. שתי התרופות שייכות לנוגדי דיכאון מקבוצת ה- SSRI. ציפרלקס יעילה יותר מן הציפראמיל במינונים נמוכים יותר, השפעתה מהירה יותר והיא גורמת לפחות תופעות לוואי. תופעות הלוואי השכיחות של שתי התרופות הן הפרעות שינה, ישנוניות, בחילה, הזעה. 2. על פי מחקרים שונים, הן הציפראמיל והן הציפרלקס גורמות לפגיעה פחותה בתפקוד המיני, בהשוואה לתרופות אחרות מקבוצת ה- SSRI. הפגיעה בתפקוד המיני יכולה להתבטא בהפרעה בשפיכה, ירידה בליבידו, חוסר יכולת להגיע לאורגזמה או אימפוטנציה. לא מצאנו מחקרים שהשוו בין אחוז תופעות הלוואי בין שתי התרופות, ולא נראה כי קיים הבדל משמעותי. 3. מחקרים מראים כי השימוש בציפרלקס או בציפראמיל יחד עם אספירין מעלה את הסיכון לדימום. אין מניעה לקחת את שתי התרופות יחד, אך יש להיות מודעים לאפשרות זו ולעקוב. לא נראה כי קיים הבדל משמעותי בין שתי התרופות מבחינת אפקט זה.

אסציטאלופראם (ציפרלקס) היא תרופה המיועדת לטיפול בדיכאון ובהפרעות חרדה. היא שייכת למשפחת חוסמי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI), ומעלה את כמות הסרוטונין במוח. בהשוואה לציטאלופראם (רסיטל), אסציטאלופראם פועלת במינון נמוך יותר, משפיעה תוך זמן קצר יותר (בין שבוע לשבועיים), ויש עדויות לכך שיש לה פחות תופעות לוואי. בהשוואה לתרופה ונלאפאקסין (אפקסור), אסציטאלופראם נמצאה יעילה באותה המידה, אבל נסבלה טוב יותר על ידי המטופלים. ריספרדל (ריספרידון) היא תרופה לטיפול בחולי סכיזופרניה, השייכת לקבוצת תרופות המכונות נוגדי פסיכוזה אטיפיים, המשמשים בעיקר לטיפול בסכיזופרניה ופסיכוזות אחרות. ריספרידון מפחיתה את תדירות ועוצמת ההזיות וההפרעות בחשיבה ומשפרת את התפקוד. ריספרידון גורמת פחות הפרעות בתנועה ופחות השמנה מאשר תרופות אחרות המשמשות לטיפול בחולי סכיזופרניה. לא ציינת את המינונים של הכדורים אותם אתה נוטל. יכול להיות שמספיק לשנות את המינונים כדי לקבל את התוצאות הרצויות, ולא צריך להחליף כדור. בנוסף, ידוע כי הכדורים האלה משפיעים על התפקוד המיני. בשל הסיבות הללו, אני מציעה שתפנה לרופא המטפל שלך לייעוץ. לגבי העיכוב בצמיחת זקן, לא ידוע לי על תופעת לוואי של הכדורים מסוג זה. האם צמחו שערות בבית השחי? במפשעה? ייתכן שהעיכוב הוא משהו גנטי או שישנה בעיה הורמונלית שבשביל לגלותה תצטרך לעבור בדיקת דם. בכל מקרה, אני מציעה שתפנה לרופא המטפל לבדיקה ולבירור. בהצלחה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

ברשימת תופעת הלוואי של ציפרלקס מופיע נימול כתופעת לוואי לא שכיחה. אם התופעה לא חלפה בינתיים, כדאי לך לברר מה המקור אצל הרופא שלך. עוד על תופעות הלוואי של ציפרלקס הנקראת בלועזית: Escitalopram תוכלי לקרוא באתר הבא: http://www.wholehealthmd.com/refshelf/drugs_view/1,1524,913,00.html

למיקטל היא תרופה אשר פותחה במקור לטיפול באפילפסיה, ובשנים האחרונות נכנסה לשימוש במספר מצבים בתחום בריאות הנפש. התרופה יעילה כמייצב מצב רוח במצבי הפרעת מצב-רוח דו-קוטבית, וכמו כן, נמצא במחקרים, כי היא משמשת כתכשיר יעיל לאוגמנטציה (חיזוק על ידי תוספת) של טיפול נוגד דיכאון במקרים עמידים. במילים אחרות, שנמצא שחלק מהמטופלים הסובלים מדיכאון עם תגובה חלקית בלבד לתכשיר נוגד דיכאון, מחלימים כאשר מטפלים בהם בשילוב של תכשיר נוגד דיכאון יחד עם למיקטל במינון טיפולי (100 עד 400 מ"ג ליום). תוכל לקרוא עוד על התרופה באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=373

הפרעה טורדנית-כפייתית, OCD, היא בעיה כרונית, שממשיכה להתקיים במשך כל החיים, אולם בעוצמת חומרה שמשתנה מאד בין אדם אחד לשני ובין תקופות שונות בחייו של אותו אדם. כאשר ההפרעה ממשיכה ברציפות לאורך שנים, מומלץ להמשיך בטיפול תרופתי לכל החיים. תקופות של החמרה בעוצמה של ה- OCD בדרך כלל מופיעות בסמוך לזמני עלייה במתח בחיים (בשל שינויי חיים נורמליים כגון גיוס לצבא, חתונה, עבודה חדשה וכדומה). לפי מחקרים עדכניים, הטיפול האופטימלי ב- OCD כולל שילוב של טיפול תרופתי ושל טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT - Cognitive-Behavioral Therapy). הטיפול התרופתי המומלץ הוא בתכשירים נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת ה- SSRI, כגון ציפרלקס, פלוטין, לוסטראל, סרוקסאט ופבוקסיל. היתרון של CBT הוא בכך שהוא מסייע לאדם להתמודד עם ההפרעה גם אם יהיו בעתיד תקופות נוספות של החמרה, ומפחית את הצורך בתרופות (לפעמים לגמרי, ולפעמים חלקית). הטיפול התרופתי המקובל כיום להפרעה טורדנית-כפייתית כולל, בשלב ראשון, תרופות מקבוצת נוגדי דיכאון וחרדה מסוג SSRI כגון ציפרלקס. המינון הנדרש נע בין המינון המקובל לטיפול בדיכאון לבין מינון של פי 3 או 4 מכך (למשל, אם המינון של ציפרלקס לטיפול בדיכאון הוא 10 מ"ג ליום, טיפול בחרדה וכפייתיות יצריך מינון של 10 מ"ג עד 40 מ"ג ליום, תלוי במטופל/ת). במקרים של יעילות חלקית בלבד עם טיפול ב-SSRI, יש רופאים שמוסיפים מינון קטן של תכשיר נוגד פסיכוזה כגון ריספרדל, לא מפני שהמטופל/ת פסיכוטי, אלא מפני שהוכח במחקרים שתוספת זו משפרת את תגובת המטופל לטיפול נוגד החרדה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

התרופה מירו היא תרופה לטיפול בדיכאון עם השפעה נוגדת חרדה, אשר יכולה להועיל מאוד לחולי דיכאון עם הפרעת חרדה. ציפרלקס היא תרופה המיועדת לטיפול בדיכאון ובהפרעות חרדה. לשתי התרופות יש השפעה דומה, אך מנגנוני הפעולה שלהן שונים. לא מומלץ להפסיק תרופה בשל הסכנה של חזרת הסימפטומים, ובכל מקרה, הרופא המטפל שלך הוא זה שצריך להחליט אם לשנות את התרופה או אם לשנות את המינון. אני ממליצה לך להפנות שאלה זו לרופא המטפל שלך, ולא לבצע שינויים על דעת עצמך. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

לינק מומחה לכירורגיה כללית

העובדה שבני משפחתך עברו אירועי לב אינה מספיקה כדי לקבוע מה מידת הסיכון שלך. חשוב לדעת מה הסיבה להתקפי הלב שלהם: אם היא קשורה לגורמים גנטיים, ליתר לחץ דם, לפרופיל שומני ועוד. הבדיקות שערכת מקיפות בערך את כל הגורמים הגנטיים שיכולים לגרום לקרישיות יתר. אם הכל אכן בגדר הנורמה, אין סיבה לדאגה. עם זאת, עקב הסיפור המשפחתי, חשוב מאוד לשמור על אורח חיים בריא, להקפיד על תזונה מאוזנת, וכן לעסוק בפעילות גופנית. כמו כן, כדאי להיבדק על יד קרדיולוג מפעם לפעם, על מנת לשלול כל הפרעה בלב. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

אלטרול (ואלטרולט) היא תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת הטריציקליים, אולם בנוסף היא משמשת גם לכאב כרוני ממקור עצבי. לא אמורה להיות השפעה על חיי המין. יש לזכור שהתרופה גורמת לנמנום ושאין לשתות אלכוהול בו-זמנית בתקופת נטילתה. אנא קרא עליה גם כאן: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=33