זוקלופנתיקסול (Zuclopenthixol)

מידע

אופן נטילת התרופה

טבליות, זריקות לשריר.

תדירות וזמן נטילה

טבליות - פעם ביום (עדיפות בערב) או פעמיים ביום. זריקת אקופייז - כל 2-3 ימים. זריקת דפו - כל 2-4 שבועות.

טווח המינון

טבליות: לרוב המטופלים המינון היעיל יהיה 10-50 מ''ג ליום, אך במקרים מסוימים יש צורך במתן מינון גבוה יותר. התאמת המינון צריכה להיעשות בעזרת הפסיכיאטר המטפל. זריקת אקופייז: ניתנת כל 2-3 ימים בזריקה לשריר ובמינון של 50-150 מ''ג. זריקת דפו: בעלת השפעה ארוכת טווח. ניתנת בזריקה לשריר בין פעם בשבועיים לפעם בארבעה שבועות במינון של 200-400 מ''ג.

תחילת ההשפעה

ככלל אין לצפות שההשפעה הטיפולית של התרופה תתבטא במלואה מייד עם התחלת הטיפול, אלא רק לאחר 4-6 שבועות (ולעיתים אף יותר) של טיפול רציף.

משך ההשפעה

זריקת אקופייז - 48-72 שעות. זריקת דפו - 2-4 שבועות.

מנה שנשכחה

במקרה ונשכחה מנה יש לקחתה מייד כשנזכרים, אלא אם הגיע הזמן למנה הבאה ואז יש לדלג על זו שנשכחה ולהמשיך כרגיל.

הפסקת התרופה

אין להפסיק את לקיחת התרופה או לרדת במינון ללא התייעצות עם הרופא המטפל, כיוון שהדבר עלול לגרום להתעוררות מחודשת של המחלה.

מינון עודף

במקרה של מינון עודף ייתכנו: ישנוניות, קומה, תופעות אקסטראפרמידאליות (דיסקינזיה, אקתיזיה ופרקינסוניזם), בלבול, ירידת לחץ דם, שוק ושינויים בטמפרטורת הגוף. יש לפנות לקבלת עזרה רפואית.

אזהרות

תזונה

אין הגבלות.

הריון

במבחנים בבע"ח נראו תופעות לא רצויות אך לא נבדקה ההשפעה בקרב נשים בהריון, השימוש לא מומלץ. יש לשקול תועלת מול סיכון. (C)

הנקה

התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. מומלץ להיוועץ ברופא.

תינוקות וילדים

בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים.

קשישים

סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. נדרש מעקב קרוב יותר.

נהיגה

אין בעיות ידועות.

ניתוח והרדמה כללית

יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו. עלולה להגביר את ההשפעה של תכשירים להרדמה כללית, תרופות מרפות שרירים ותרופות למניעת קרישים.

דווח לרופא במקרה של

• ברקית (glaucoma)
• הגדלת הערמונית (פרוסטאטה מוגדלת)
• אפילפסיה (כפיון)
• מחלת לב, קצב לב לא סדיר
• מחלת כבד
• תפקוד כליתי לקוי
• מחלת פארקינסון
• פאוכרומוציטומה
• חולשת שרירים חמורה (myasthenia gravis)
• מחלת דם
• נפיחות קרסול או קוצר נשימה
• בעיות נשימה חמורות
• בעיות בבלוטת התריס
• גורמי סיכון לשבץ, כמו עישון, יתר לחץ דם
• ריכוזים נמוכים בדם של אשלגן או מגנזיום

תופעות לוואי

אחת מתופעות הלוואי השכיחות היא ישנוניות, ומשום כך מומלץ ליטול אתכל המינון היומי או לפחות את רובו בשעות הערב. ברוב המקרים הישנוניות חולפת מעצמה במשך הטיפול. תופעות לוואי שכיחות אחרות כוללות: סחרחורות, טשטוש בראייה, יובש בפה, עצירות, רעד, התכווצויות פתאומיות בשרירי הצוואר, הלסת או הלשון, נוקשות שרירים שמורגשת במיוחד בעת תנועה, תחושת אי שקט פנימי, אי יכולת לשבת במקום, עוויתות לא רצוניות בשרירים סביב אזור הפה. בנוסף עלולים להופיע תנודות במצב הרוח, נדודי שינה, כאבי ראש, תחושת בלבול, שלשולים, כאבי בטן, קושי בהשתנה, עלייה במשקל, קשיים בתפקוד המיני ובפוריות- אלה תופעות זמניות (למשל: הפרעות בזקפה בקרב גברים ושינויים בדחף מיני בקרב נשים) והפרשת חלב לרוב בקרב נשים.

קשישים נוטים לסבול יותר מצעירים מחלק מתופעות הלוואי ועל כן יש לעקוב אחרי הטיפול בהם יותר מקרוב.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות נוספות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:

אין ליטול את התרופות הבאות בו זמנית עם זוקלופנתיקסול - תרופות המשנות את קצב הלב (קווינידין, אמיודרון, סוטלול, דופטיליד, אריתרומיצין, מוקסיפלוקסצין, ציסאפריד, ליתיום), תרופות אנטיפסיכוטיות אחרות.

תכשירים דופאמינרגיים, כגון לבודופה: פעילותה של זוקלופנתיקסול מתנגדת לפעילותן של התרופות הללו. כדאי להימנע ממתן שילוב זה. 

מטוקלופראמיד: שילוב מטוקלופראמיד וזוקלופנתיקסול עלול להעלות את הסיכון להופעת תופעות הלוואי האקסטראפרמידאליות ביניהן דיסקינזיה, אקתיזיה ופרקינסוניזם. 

ליתיום: שילוב עם זוקלופנתיקסול עלול לגרום לאנצפאלופאתיה ותופעות נוירולוגיות המתבטאות בהופעת תופעות לוואי מטרידות כמו: חולשה, חום, רעד, תחושת בלבול ותנודות בתמונת הדם, וכן נזק מוחי בלתי הפיך. יש לעקוב בקפידה אחרי מצבם של חולים המקבלים תרופות אלו במשולב ולהפסיק את הטיפול באופן מיידי במידה ומופיעים סימנים מוקדמים של רעילות נוירולוגית. 

תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית: למשל אלכוהול, אנטיהיסטמינים, משככי כאב נארקוטיים - אופיאטים, תרופות אנטי חרדתיות, תרופות לשינה, נוגדי-דיכאון ממשפחת הטריציקליים, ברביטורטים, לטיפול באפילפסיה, ותרופות נגד פסיכוזה. שילוב תרופות אלו וזוקלופנתיקסול מגביר את הדיכוי של מערכת העצבים המרכזית מה שגורם לתופעות כמו: טשטוש, סחרחורות, בלבול ודיכוי נשימתי.

- נוגדי קרישה המשמשים למניעת היווצרות קרישי דם (למשל וורפרין)

- תרופות אנטיכולינרגיות (הכלולות במספר תכשירים לטיפול בצינון, אלרגיה או לטיפול בבחילות בעקבות נסיעה.

- פיפרזין (משמש לטיפול בזיהום בתולעים)

- סיבוטרמין (משמש להורדת התיאבון)

- דיגוקסין (משמש לשליטה על קצב הלב)

- קורטיקוסטרואידים (למשל פרדניזולון)

- תרופות המשמשות להורדת לחץ הדם כגון הידרלזין, חוסמי אלפא, (כגון דוקסאזוצין) חוסמי בטא

- תרופות לטיפול בסוכרת

השפעת שימוש ממושך

אין מידע בנושא.