ציטאלופרם (ציפרמיל, רסיטל) (Citalopram, Recital, Cipramil)
מידע נוסף
שמות מסחריים
ציטאלופרם הוא חומר פעיל הנמצא בתרופות בשם רסיטל, ציטאלופרם טבע וציפרמיל. ציטאלופרם שייך לתרופות תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין).
יעיל לטיפול ב:
ציטאלופרם משמש לטיפול בדיכאון ובנוסף מטפל גם בהתקפי חרדה או הפרעת פניקה (panic disorder) .
צילום: shutterstock
הנחיות חשובות:
התרופות נגד דיכאון אינן משפיעות מיד, יתכן שיעברו מספר שבועות (2-4) עד שתרגיש את ההשפעה המלאה של התרופה.
במהלך הטיפול בציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) מומלץ לעקוב אחר שינויים בהתנהגות כמו הגברת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות ועוינות, במיוחד במטופלים צעירים בני 18--25 שנים. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מיד לרופא. בכל מקרה, ציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) אינו מיועד לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.
ציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) עלול לעורר מצב של מניה אצל החולים בהפרעה דו-קוטבית. אם אתם מבחינים בכך או בחוסר שקט, קושי בישיבה או עמידה ללא תזוזה, שעלולים להופיע בשבועות הראשונים של הטיפול, עליכם לפנות מיד לרופא.
קראו עוד: המדריך המלא: כל מה שצריך לדעת על תרופות נגד דיכאון
מתי אסור להשתמש בתרופה:
אין להשתמש בציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) במקרים הבאים:
- רגישות לחומר הפעיל או לשאר מרכיבי התרופה.
- אם אתם מקבלים טיפול בו זמני במעכבי MAO או בתוך 14 ימים מהפסקת הטיפול בהם. אם אתם אמורים להתחיל טיפול בתרופות אלה, יש לחכות שבעה ימים מהפסקת הטיפול בציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל). כמו: פנלזין, איפרוניאזיד, איזוקרבוקסזיד, ניאלמיד, טרנילציפרומין, מוקלובמיד לטיפול בדיכאון, סלג'לין- לטיפול במחלת הפרקינסון, לינזוליד- אנטיביוטיקה.
- אם אתם מקבלים טיפול בתרופה פסיכיאטרית פימוזיד.
- אם יש לכם רקע של הפרעות בקצב הלב, פגם מולד בפעילות החשמלית בלב.
- אם אתם מקבלים תרופות לטיפול בהפרעות בקצב הלב או כאלה שעלולות להשפיע על קצב הלב.
- אין להשתמש בציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) בהריון ללא הוראה מפורשת מהרופא.
מידע
אופן נטילת התרופה
טבליות. אין ללעוס את טבליות ציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) עקב הטעם המר, אך ניתן לחצות את הטבליה.תדירות וזמן נטילה
המינון המקובל של ציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) הוא פעם ביום, באותה השעה.טווח המינון
המינון ההתחלתי של ציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) הוא 20-10 מ"ג ביום. ניתן להעלות את המינון באופן הדרגתי עד מנה מקסימלית של 40 מ"ג ליום. המינון תלוי באבחנה.
תחילת ההשפעה
4 שעות. ההשפעה נוגדת הדיכאון מורגשת במלואה לאחר שבועיים עד 4 שבועות.משך ההשפעה
24-36 שעות. לאחר שימוש ממושך בתרופה ההשפעה נוגדת הדיכאון יכולה להמשך עד שנה.תזונה
ניתן לקחת עם או בלי אוכל. מומלץ להימנע משתיית מיץ אשכוליות. במקרה של יובש בפה, מומלץ למצוץ סוכריה ללא סוכר, או להרבות בשתייה.אחסון
לאחסן במקום קריר (עד 25 מעלות).
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך 6 שעות (או פחות), יש לדלג על המנה שנשכחה ולקחת מנה הבאה כרגיל. אין לקחת שתי מנות ציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) בבת אחת מחשש להגברת תופעות לוואי.הפסקת התרופה
אין להפסיק נטילת ציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) בלי להיוועץ ברופא. התסמינים עלולים לחזור.אין להפסיק את הטיפול בציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) בפתאומיות, כי זה עלול לגרום לתופעות לוואי הבאות: סחרחורות, עקצוצים, הפרעות שינה או סיוטים, הפרעות בתחושה כגון נמלול, חרדה, עייפות, בלבול, כאבי ראש, צמרמורות, בחילות, הקאות, הזעה ועוד.
מינון עודף
מנה עודפת מקרית של ציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) אינה צריכה להדאיג, אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים או אם נלקחה מנה עודפת גדולה יש לפנות מיד לקבלת עזרה רפואית. סימנים אפשריים למינון יתר: קצב לב לא סדיר, פרכוסים, שינוי בקצב הלב, ישנוניות, תרדמת, הקאות, רעד, ירידה בלחץ הדם, עליה בלחץ הדם, בחילה, סינדרום סרוטונין, אי שקט, סחרחורת, אישונים מורחבים, עור כחלחל.
אזהרות
הריון
אין להשתמש בציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) בהריון מבלי להיוועץ ברופא.הנקה
אין להניק בזמן טיפול בתרופה זותינוקות וילדים
התרופה אינה מיועדת לילדים ומתבגרים מתחת לגיל 18.קשישים
נדרשת הפחתת מינון (לא יותר מ-20 מ"ג ליום). מחצית מהמינון המומלץ.נהיגה
השימוש בתרופה בדרך כלל אינו גורם לישנוניות. במקרה של סחרחורת או ישנוניות בתחילת הטיפול בתרופה, אין לנהוג, עד שתסמינים אלו יחלפו.אלכוהול
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.דווח לרופא במקרה של
- סוכרת
- מחלת לב
- מחלת כבד
- מחלת כליה
- הפרעה נפשית
- אפילפסיה (כפיון)
- הריון
- הנקה
- גלאוקומה
- הפרעות בקרישת הדם
- דימום ממערכת העיכול
- הפרעות קצב בלב
תופעות לוואי
תופעות לוואי
תופעות הלוואי הנפוצות של ציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) הינן: בחילה, כאב ראש, יובש בפה, ירידה או עלייה בתיאבון, ישנוניות, עצבנות יתר וקשיי שינה. דחף מיני מופחת. תופעות אלו בדרך כלל קלות וחלקן עשויות לחלוף. במקרה של יובש בפה, מומלץ למצוץ סוכריה ללא סוכר, או להרבות בשתייה.
תופעות נוספות שכיחות פחות של ציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) עלולות לכלול: תיאבון מופחת, אי שקט, דחף מיני מופחת, חרדה, עצבנות, בלבול, חלומות לא רגילים, רעד, דקירות או קהות תחושה בקצות האצבעות, צלצול באוזניים, פיהוק, שלשול, הקאות, עצירות, גרד, כאבי שרירים
ופרקים, בעיות בזקפה ובשפיכת זרע בגברים (תיתכן ירידה באיכות הזרע), קושי בהגעה לאורגזמה בנשים, עייפות, חום , דקירות בעור, משקל מופחת.
יתכנו גם תופעות לוואי נדירות של ציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל):
דימום בעור, תיאבון מוגבר, תוקפנות, דפרסונליזציה, הזיות, מאניה, עילפון, אישונים מוגדלים, קצב לב מהיר או איטי, פריחה, נשירת שיער, רגישות לאור, קשיים בהטלת שתן, דימום מוגבר בזמן המחזור, התנפחות הגפיים, עליה במשקל, פרכוסים, תנועות לא רצוניות, הפרעה בטעם, דימום, דלקת בכבד.
יש להפסיק את השימוש בציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) ולפנות מיד לרופא אם מופיעים התסמינים הבאים:
סינדרום סרוטונין (האטה או האצה בדופק הלב, שינוי קיצוני במצב רוח, חום גבוה, עצבנות, עוויתות, הזיות, נמנום עמוק, הזעה מוגברת, רפלקסים מוגברים, חוסר שקט, בלבול, רעד או כיווץ חזק של שרירים, הפרעה בתנועות הגוף).
תגובה אלרגית חריפה (נפיחות בעור, בלשון, בשפתיים או בפנים, או קשיי נשימה או בליעה או גרד חמור של העור).
דימומים במערכת העיכול.
ירידה בריכוזי נתרן בדם, שעלולה להתבטא בכאבי ראש, ירידה ביכולת הריכוז, ירידה בזיכרון, בלבול, התכווצויות שרירים או חולשה.
שינויים בקצב הלב או עלפון.
התקף אפילפטי שהתפתח לראשונה או אם חלה עליה בתדירות ההתקפים האפילפטיים.
ירידה בזיכרון.
יש לפנות לרופא מיד במצבים אלו:
הופעת מחשבות אובדניות.
התפתחות תסמינים של מאניה (חילופי רעיונות מהירים, שמחה אשר אינה הולמת את המצב ויתר פעילות גופנית).
חוסר שקט, קושי בישיבה או עמידה ללא תזוזה (עלולים להופיע בשבועות הראשונים של הטיפול).
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
שילוב של ציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בין תרופתיות, סיכונים ולהפחתת יעילות הטיפול:
אין להשתמש בציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) בו זמנית עם מעכבי MAO (פנלזין, איפרוניאזיד, איזוקרבוקסזיד, ניאלמיד, טרנילציפרומין, מוקלובמיד, סלג'לין, לינזוליד) ופימוזיד או בתוך 14 ימים מהפסקת הטיפול בהן, וכן אין להתחיל את הטיפול בהן תוך 7 ימים מהפסקת הטיפול בציטאלופרם.
ליתיום, היפריקום וטריפטופן.
אימיפרמין ודזיפרמין.
מטופרולול.
סומטריפטן ותרופות דומות ממשפחת הטריפטנים וטרמדול.
סימטידין במינון גבוה, לטיפול בכיב קיבה- עלול לגרום לעליה של רמת ציטאלופרם בדם.
תרופות המשפיעות על טסיות הדם, נוגדי דלקת שאינם סטרואידים, תרופות אנטי-פסיכוטיות מסויימות כגון פנוטיאזינים, נוגדי דיכאון טריציקליים, עלולות להגביר את הסיכון לדימומים.
תרופות העלולות להוריד את הסף להופעת פרכוסים: מפלוקווין, בופרופיון, טרמדול, תרופות נוירולפטיות ותרופות נוגדות דיכאון.
תרופות המשפיעות על קצב הלב , כגון: תרופות לוויסות קצב הלב, תרופות אנטי-פסיכוטיות, הלופרידול, נוגדי דיכאון טריציקליים, תרופות אנטי-מיקרוביאליות מסוימות, אנטיהיסטמינים מסוימים לטיפול באלרגיה (אסטמיזול, מיזולסטין).
תרופות נוגדות דיכאון מקבוצת SSRI ו- SNRI עלולות לגרום לסינדרום סרוטונין (נדיר).
השפעת שימוש ממושך
לא צפויות בעיות. לרוב, הטיפול בציטאלופרם (רסיטל, ציפרמיל) נמשך לפחות 6 חודשים. חולים עם דיכאונות חוזרים עשויים להיות מטופלים בתרופה משך זמן ארוך יותר ואף מספר שנים.
לטיפול ב
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
שאלות ותשובות
- התסמינים של מחלת אלצהיימר כוללים פגיעה איטית והדרגתית בזיכרון, ביכולת החשיבה, ביכולת השיפוט, ביכולת לדבר ולתקשר, וביכולת לבצע פעולות שגרתיות ויומיומיות. בנוסף שכיחים שינויים בתפיסה ובהתנהגות, ועליה בחרדה, עצבנות ואי-שקט, הזיות ומחשבות שווא. המחלה בד"כ מתחילה לאט כשהתסמין הראשון הוא שיכחה - קשה לזכור אירועים, פעילויות שונות, שמות מוכרים. עם הזמן המחלה פוגעת ביכולת לתפקד והחולים מתקשים להבין, לדבר, לקרוא ולכתוב. הארגון האמריקאי לאלצהיימר: http://www.alzheimers.org/pubs/sevensigns.htm פיתח 7 סימני אזהרה לאלצהיימר שעשויים לעזור לבני המשפחה לדעת אם ייתכן ומדובר במחלה, ולהפנות את החולה לטיפול: 1. חזרה על אותה שאלה פעם אחר פעם. 2. חזרה על אותו סיפור שוב ושוב. 3. שיכחה של איך מתקנים דברים, איך מבשלים, איך עושים כל פעולה שפעם נעשתה ללא קושי באופן שגרתי. 4. חוסר יכולת לשלם חשבונות ולהבין איך להסתדר כספית. 5. הליכה לאיבוד בסביבה מוכרת, שימת חפצים במקומות הלא מתאימים. 6. הזנחה עצמית - לא מתקלחים, לובשים אותם בגדים. 7. הסתמכות מוחלטת על מישהו קרוב לעשות החלטות שנעשו באופן עצמאי בעבר. תוכלי לקרוא עוד על המחלה כאן http://www.alz-il.net/?page_name=mazealz/dementia.html
- א. מה זה הרס פריפרי של טסיות - ITP? ב .האם מצב של ITP עם טסיות של 34K יכול להיות הסיבה לעייפות כרונית, חולשה וחוסר כוח כל יום ולא רק בימי הווסת הקשים, שנמשכים אצלי כשבועיים וקשורים לרמה נמוכה של טסיות (כי ההמוגלובין שלי תקין)? ג. נאסרה עלי התעמלות אינטנסיבית בגלל חשש לגרימת דימומים פנימיים. באיזו רמת טסיות אפשר יהיה לחזור להתעמלות כזו ללא חשש? 70 אלף זה יהיה תקין?
- איך אפשר להפסיק שתיית מוגברת של אלכוהול? אני שותה כבר כ-8 חודשים כמויות גדולות של אלכוהול מהסוגים החזקים.יש לי גם נטייה לחרדה. אני לוקחת רסיטל 20 מ"ג. אני בת 58.
- אני עובדת על מאמר ואינני יכולה למצוא פירוש של מילה , כנראה מהתחום הרפואי: Premenarchal / menarchal לעזרתכם אודה.
- לביתי בת ה- 7.5 התגלה בצילום עמוד השדרה עקמת 18%. מהם הטיפולים למניעה? הפנו אותנו להמשך מעקב בבית החולים במחלקה האורתופדית. לא הובהרו לנו דרכי הטיפול והמניעה ומה זה אומר.
- האם מותר להשתמש בסבון ג'ל זניאק (Zeniac Gel, אל סבון לטיפול באקנה וניקוי הפנים) בזמן ההריון? האם זה עלול לגרום נזק כלשהו?
- אני בן 66. סובל כ-4 שנים מסתימה מתמשכת באף. עברתי ניתוח לפני כ-3 חודשים בשיטת הקורבלשיין אלקטרודות (לא הורסים את הקונכיות), ועדין לא עברה הבעיה. בשעות הערב ובלילה האף ממש נסגר ואי אפשר לישון. לקחתי בעבר סרוקסאט, אחרי הניתוח אני לוקח אלברוקס 0.25 מ"ג, כ-2 כדורים ליום, וזה לא תמיד עוזר. אני נוגע ומחטט באף ללא הרף. גם כשאני הולך כמעט יום יום לחדר כושר אני מרגיש סתימה, אם כי לא כמו בשעות הלילה. מה עלי לעשות? האם התופעה בכלל מוכרת? אינני מצליח למצוא אנשים עם בעיה כמו שלי. האם אני יכול להיפטר מהכדורים ומהבעיה הזו? איך היא נקראת אם בכלל?
- אני בן 16 וחצי וכבר שנה בערך אני חושב שהתפקוד שלי אינו תקין. לרוב אין לי זקפת בוקר חזקה, היא די רופפת. האם זה טבעי? ובזמן שאני עם בנות האיבר עומד אך לא בצורה חזקה וממושכת, רק לקראת הגמירה הוא חזק, אך לפני כן בכלל לא, והוא אפילו די רופף... האם זה תקין או שעלי לפנות לרופא? אובחנה אצלי וריקוצלה והוורידים שבאשך השמאלי רוחבם כ-0.3 ס"מ. האם יכולה להיות לזה השפעה על כושר הזקפה?
- אמא שלי בת 72. לפני שלוש וחצי שנים החלה לקחת סרוקסאט בהמלצת נוירולוג. היו לה אי שקט ועצבנות, היא אישה שסבלה בחיים, אך לא היתה בדיכאון. פשוט רצינו שיהיה לך שקט נפשי ורוגע, וזה באמת עזר. כמו כן, אמא שלי סובלת מבעיית שינה ונוטלת זודורם כל לילה. אומרים ש
- אני מטופל בלוסטראל כ-6 שנים. במשך כל זמן הטיפול, עד היום, אני סובל מכאבי ראש (לעיתים אף סחרחורות) וישנוניות. בזמן האחרון כאבי הראש התחזקו והפכו לבלתי נסבלים. זה גרם לי להרהר אם יש תרופה אחרת, ללא תופעות הלוואי המוזכרות, שתוכל להתאים לי. האם אצטרך לי