פרופוקסיפן

תשובה: קולטנים לאנגיוטנסין 2. אנגיוטסין 2 הוא חומר בגופנו המעודד התכווצות כלי דם, וחסימת פעילותו מאפשרת לכלי הדם להתרחב. בניגוד לתרופות הוותיקות יותר ממשפחת מעכבי האנזים ACE, (האנזים אשר אחראי להפיכת אנגיוטנסין 1 לאנגיוטנסין 2), כגון: קאפטופריל, אנאלאפריל, ללוסארטאן שיעור תופעות לוואי נמוך יותר של שיעול, פריחה, ושינויים בחוש הטעם. השפעה נוגדת לחץ דם גבוהה יותר מושגת כאשר מוסיפים ללוסרטאן מינון נמוך של משתן. כמו-כן, לוסרטאן הראה יעילות בהפחתת הסיכון לתמותה ולאשפוז בשיעור ניכר יותר לעומת קאפטופריל בחולים בני 65 ומעלה עם אי ספיקת לב. המינון המקובל הוא: 50 מ"ג פעם ביום לטיפול ביתר לחץ דם, ו 12.5 מ"ג או 50 מ"ג פעם ביום לטיפול באי ספיקת לב. לפני תחילת הטיפול בלוסארטאן חשוב לדווח לרופא במקרים הבאים: מחלת כליות, מחלת כבד, חוסר איזון אלקטרוליטים בדם (לדוגמה, רמות גבוהות / נמוכות של אשלגן), שימוש בתחליפי מלח על בסיס אשלגן. תופעות לוואי אפשריות: שיעול, שלשול, עייפות, כאבי ראש, הפרעות בשינה, בחילה, כאבי בטן, אף סתום, כאבי שרירים. תופעות לוואי המחייבות דיווח מיידי לרופא (נדירות יותר): קשיי נשימה, התנפחות הפנים, השפתיים, הידיים והרגליים, פריחה, בלבול, כאבים בחזה, דפיקות לב מוגברות, ירידה בכמות השתן. תגובות עם תרופות אחרות: שימוש בלוסארטאן יחד עם מלחי אשלגן, משתנים משמרי אשלגן (אמילוריד, ספירונולאקטון) עלול להעלות רמות אשלגן בדם. לוסארטאן מגביר את ההשפעה של תרופות אחרות להורדת לחץ דם. תופעה זו לעיתים רצויה, אולם יש להתאים את המינונים. שימוש בנוגדי דלקת לא סטרואידים (נאפרוקסן, אינדומתאצין, פירוקסיקאם) עלול להפחית מההשפעה נוגדת לחץ הדם של לוסארטאן.

תשובה: שקדים הם זוג איברי לימפה הנמצאים בחלל הלוע. הם שייכים למערכת הלימפה האחראית על הגנה מפני דלקות. דלקת בשקדים היא מחלת ילדים נפוצה, הגורמת לחום גבוה, לתפיחות השקדים ולאדמומיותם, לקשיי בליעה, לקשיים בנשימה, ולעיתים גם להקאות ולכאבי בטן. את מתארת גם אירועים חוזרים של דלקות וכאבים באזור הצוואר והלוע. האם הכאבים הם בצוואר או בתוך חלל הפה? האם הם מלווים בחום? האם קיבלת טיפול אנטיביוטי כלשהו בזמן הכאבים? האם התייעצת פעם עם רופא ילדים? או עם רופא אף אוזן גרון? בילדים מעל גיל חמש ניתן לכרות את השקדים. אני מציעה לך לפנות לרופא אף אוזן וגרון עם ההורים להתייעצות. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: ישנן מספר סיבות שיכולות לגרום לכאבים באזור המותניים. לרוב מדובר בבעיות בכליות – אבן, דלקת או אבצס. עוד סיבות אפשריות הן שינגלס (שבדרך כלל מופיע עם פריחה או פצעים), דלקת מפרקים של עמוד השדרה או מחלה בדיסקים. האם יש לך עוד תופעות לוואי כמו חום, צריבה או דחיפות במתן שתן, או כאבים בזמן מאמץ? כדאי לפנות לרופא המשפחה שיפנה אותך לבדיקות נוספות לשם בירור סיבת הכאבים – בדיקות דם ושתן, אולטרסאונד של הבטן. אם לא תימצא הבעיה, אפשר לעשות גם צילום של עמוד השדרה. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: העובר ברחם מוקף בנוזל מי השפיר. מי השפיר מספקים חומרים הנחוצים להתפתחות תקינה של העובר ומספקים לעובר הגנה פיזית. מיעוט מי שפיר (oligohydramnion) הוא מצב של מחסור בנוזל ברחם. מיעוט במי שפיר נגרם או על ידי אובדן מוגבר של נוזלים, או על ידי ירידה בייצור השתן של העובר. כמות מי השפיר נקבעת על ידי שיווי משקל בין שני התהליכים הללו. יש כמה מצבים נפוצים אשר גורמים למיעוט מי שפיר: ירידת מי שפיר מוקדמת ירידה בייצור מי השפיר עקב פגם בהתפתחות, בדרך כלל בכליות או במערכת הפרשת השתן בעובר (דבר שנשלל במקרה שלך). ירידה בתפקוד השליה, אשר גורמת לירידה בהפרשת השתן על ידי העובר. הריונות מעבר לשבוע 40. ההשלכות של מיעוט מי שפיר תלויות בשלב שבו ההריון נמצא. בטרימסטר השני התינוק מתחיל לנשום ולבלוע את מי השפיר, דבר שנחוץ לגדילה ולהבשלה של הריאות. מי השפיר עוזרים גם בהתפתחות של הצלעות והשרירים. מחסור במי שפיר בשלב זה יכול לגרום לאי התפתחות הריאות. בטרימסטר השלישי ההשלכות של מיעוט מי שפיר חמורות פחות. הסיבוכים בשלב זה קשורים לסיבה למיעוט ולא למיעוט עצמו. כאשר המיעוט נגרם על ידי בעיות בגדילת העובר (IUGR), גורמי הסיכון לבעיות בגדילה משפיעים על העובר. אם המיעוט נגרם על ידי ירידת מי שפיר, אז יש סכנה ללידה מוקדמת. המוטציות המורפולוגיות הנקשרות למיעוט מי השפיר הן תוצאה של העובדה שהעובר "נמחץ" ברחם, מה שיכול לגרום לשינויים בפני העובר או בגפיים. לא ניתן לומר אם שינויים אלו הם זמניים או קבועים, זה תלוי בחומרת הפגיעה. במקרה שלך, כמות מי השפיר נמצאת בגבול התחתון, אך עדיין בתחום הנורמה, וכן נשללו הבעיות המרכזיות, כגון פגם בכליות של העובר. אמליץ לך להישאר במעקב של בדיקות תכופות על ידי הגינקולוג המטפל. המשך הריון קל ובריא, ד"ר קרן גלרון - אינפומד