כאב (Pain)

העצמות (החוליות) היוצרות את עמוד השדרה שלכם מרופדות בדיסקיות שטוחות ועגולות. כשהדיסקיות הללו בריאות, הן מתפקדות כסופגות זעזועים עבור עמוד השדרה ובכך משאירות את השדרה גמישה. אם הן ניזוקות, הן עלולות לבלוט באופן חריג או להיפתח (פקיעה), במה שמכונה בקע של הדיסקית או דיסקית מחליקה. בקע של הדיסקוס עלול לקרות בכל חלק של עמוד השדרה, אולם התופעה נפוצה במיוחד בצוואר (בקע צווארי) והגב התחתון (בקע לומברי). שבע החוליות שבין הראש לחזה מרכיבות את עמוד השדרה הצווארי.

מה גורם לבקע של דיסקית צווארית?

בקע של הדיסקוס נגרם לרוב על ידי בלאי של הדיסקוס (מה שמכונה גם התנוונות הדיסקית). ככל שאנו מזדקנים, הדיסקיות שלנו מאבדות חלק מן הנוזל המסייע להן לשמורוס על גמישות. בקע בדיסקוס עלול גם להיגרם מפציעות בעמוד השדרה, שעלולות לגרום לקרעים או שברים זעירים בשכבה החיצונית (אנולוס או קפסולה) של הדיסקוס. החומר דמוי הג'לי (הגרעין) שבתוך הדיסקוס עלול להידחק החוצה מבעד לקרעים או לשברים שבקופסית, דבר הגורם לדיסקוס לבלוט, להיפתח (פקיעה) או להישבר לחתיכות.

בקע בדיסקוס נפוץ בהרבה בקרב מעשנים.

מהם התסמינים?

בקע בדיסקוס בצוואר (בעמוד השדרה הצווארי) עלול לגרום לכאב, חוסר תחושה או חולשה בצוואר, בכתפיים, בזרועות, ובמקרים מסוימים עלול בקע דיסקוס גדול במיוחד לגרום לחולשה או תחושת עקצוץ שישפיעו גם על חלקים אחרים בגוף, כולל הרגליים.

כאב בגב התחתון מוצת לרוב משילוב כלשהו של שימוש יתר, שרירים מתוחים או פגיעה בשרירים או ברצועות התומכים בעמוד השדרה. בתרחישים פחות נפוצים, כאב בגב התחתון נגרם ממחלה או מעיוות של חוט השדרה.

גורם סיכון הוא תנאי או מצב המגבירים את הסיכון שלכם ללקות בכאב. ככל שגורמי הסיכון מתרבים, כך גדל הסיכוי שלכם ללקות בכאב.

בין גורמי הסיכון שאינכם יכולים לשנות נכללים:

· היותכם בגיל המעבר (הסיכון פוחת לאחר גיל 65).

· מין זכר.

· היסטוריה משפחתית של כאבי גב.

· הריון. גבה של אשה סובל מעומס רב כתוצאה מהריון.

· אם סבלתם שבר דחיסה בעמוד השדרה בעבר.

· עברשל ניתוח בגב.

· בעיות בעמוד השדרה מלידה (בעיות שדרה מולדות).

בין גורמי הסיכון שתוכלו לשנות באמצעות שינויי אורח חיים או טיפול תרופתי נכללים:

· היעדר פעילות גופנית מספקת

· עבודה או מטלה אחרת הדורשות ישיבה ממושכת, הרמת חפצים כבדים, התכופפות או הסתובבות בהטיה, תנועות חוזרות או רטט מתמיד, כמו שימוש בפטיש אוויר או נהיגה בסוגים מסוימים של ציוד מכני כבד.

· עישון. מעשנים נוטים יותר לכאבי גב תחתון.

· משקל עודף.

· יציבה גרועה.

· מתח בחייכם.

· תקופות ממושכות של דיכאון.

· שימוש ארוך-טווח בתרופות המחלישות עצמות, כמו קורטיקוסטרואידים.

רוב הנשים מפתחות כאבי גב בשלב כלשהו של ההריון. ככל שגודלה ומשקלה של בטנך הגדלה מוסיפים לחץ על הגב, ייתכן שתבחיני כי יציבתך משתנה. כדי להימנע מיציבה גרועה, מתח מיותר על הגב ופציעות מכאיבות, עקבי אחר ההוראות הבאות:

• הימנעי מעמידה כשבטנך לפנים וכתפייך לאחור. עשי ההיפך.
• כשאת עומדת, הניחי רגל אחת על קופסא קטנה, לבנה גדולה, או שרפרף. נסי לא לעמוד למשך פרקי זמן ארוכים.
• שבי עם כרית או תמיכה אחרת כנגד גבך התחתון. אם את חייבת לשבת למשך פרקי זמן ארוכים, קחי הפסקה כל שעה.
• הימנעי מהרמת משאות כבדים. הרימי רק בעמידה מהשתופפות, תוך שמירה על מותניים וגב ישרים.
• הימנעי מהימתחות כדי להגיע לדבר-מה, כמו מדף גבוה או הצד השני של השולחן.
• שני על מזרן קשיח (דיטק מתחת למזרן עוזר). שכבי על הצד, עם כרית בין הרגליים.
• הישארי פעילה ועשי תרגילי התעמלות פשוטים לגב.
• תוכלי להפחית את כאבי הגב באמצעות נעילת נעליים תומכות ונמוכות עקב והימנעות מנעליים שטחות או על עקב גבוה. חגורה לתמיכת הריון שנחה מתחת לבטנך יכולה גם היא לעזור להוריד קצת מן העומס שעל גבך.
• טבלי באמבט חמים, או הניחי רטיות חמות או קרות על גבך העייף או הכואב. עיסוי (על ידי מעסה המורשה לטפל בנשים בהריון) יכול לסייע להקל מתח ושרירים מתוחים.

רופא השיניים שלכם יוכל לגלות עששת במהלך בדיקת השיניים השגרתית שלכם. פני השטח של השן מרגישים רכים כאשר רופא השיניים שלכם בודק אותם במכשירו. גם צילום רנטגן יכול לגלות עששת לפני שהיא הופכת גלויה לעין.

בשלבים מתקדמים של ריקבון השן, אתם עלולים לסבול מכאב שיניים, במיוחד אחרי צריכת מזון או משקה מתוקים, חמים או קרים. סימנים אחרים לריקבון השן הם חורים או שקעים גלויים לעין בשן.

מרפק טניס אינו ניתן לאבחון באמצעות בדיקות דם ורק לעתים נדירות באמצעות צילומי רנטגן. במקום אלה, מצב זה מאובחן באמצעות תיאור הכאב שאתם מספקים לרופאיכם וממצאים מסוימים מן הבדיקה הרפואית.

מאחר שבעיות רבות אחרות יכולות לגרום לכאב סביב המרפק, חשוב שתיבדקו על ידי רופא כדי להגיע לאבחון הנכון. לאחר מכן יוכל הרופא לרשום את הטיפול הנאות.

מרפק טניס מטופל לרוב בהצלחה באמצעות תרופות ורק לעתים נדירות דורש התערבות ניתוחית.

סוג הטיפול הנרשם למרפק טניס תלוי במספר גורמים, ביניהם גיל, סוגי תרופות אחרים שאתם צורכים, בריאות כללית, היסטוריה רפואית וחומרת הכאב. מטרות הטיפול הם להפחית את הכאב או הדלקת, לקדם החלמה ולהפחית את הלחץ על המרפק הפגוע.

לעתים נדירות יכולה אנגינה להתקיים בהיעדר מחלת לב כלשהי. אנשים שיש להם בעיה בשסתום הלב הנקראת היצרות אב העורקים סובלים מזרימת דם מופחתת מן הלב אל העורקים הכליליים . אנשים הסובלים מאנמיה קשה עלולים לסבול מאנגינה משום שדמם אינו נושא די חמצן. אנשים ששרירי הלב שלהם התעבו זקוקים ליותר חמצן ועלולים לסבול מאנגינה כשאינם מקבלים די חמצן.

תחילה ישאל אתכם הרופא סדרת שאלות שמטרתם לעמוד על התסמינים ועל מה שמצית אותם. לאחר בדיקתכם, הרופא יזמין בדיקה אחת או יותר כדי לעמוד על הסיבה שמאחורי האנגינה ומידת מחלת הלב, אם קיימת כזו. בדיקות אלה כוללות:

• בדיקת מעמס
• א.ק.ג.
• בדיקות הדמיה גרעיניות. זוהי בדיקת הדמיה מיוחדת המסוגלת למקם באופן מדויק את החלק בלב הסובל מזרימת דם מופחתת. בדיקה זו מבוצעת לרב בצוותא עם א.ק.ג. או בדיקת מעמס.
• אקו לב
• צנתור לב

גורם הסיכון המוכר היחיד לדלקת מפרקים שגרונית היא גורם תורשתי אפשרי במשפחות מסוימות (נטייה גנטית). גורם גנטי עשוי להשפיע על אופן הפעולה של המערכת החיסונית, באופן שיגרום דלקת ולבסוף הרס של הממברנות (הקרומים) המצפים את המפרקים.

בין גורמים אחרים העלולים להשפיע על הסיכון שלכם ללקות בדלקת מפרקים שגרונית נכללים:

מין נקבה. דלקת מפרקים שגרונית פוגעת בנשים פי 2 עד 3 מאשר בגברים.

גיל בין 40 ל-60. דלקת מפרקים שגרונית יכולה להתחיל בכל גיל, אולם מתחילה לרוב בגיל הבגרות.

לא. כל טיפול הוא טיפול פרטני, כלומר רק לאחר תשאול מקיף אני יכול לבחור בשיטת הטיפול או בשיטות הטיפול כלומר האם לשלב בניהם, לרוב הטיפול הוא משולב יחד אך כמובן כל מקרה הוא לגופו למרות שישנם מטפלים שהם רק מדקרים וישנם מטפלים שרק נותנים צמחי מרפא (הרבליסטים).

ברפואה הסינית לא מטפלים במחלות אלא מטפלים באנשים ולכן שאלה זאת היא שאלה לא נכונה, ולכן כן אפשר לטפל בכל מחלה. אך ישנם מקרים כמו שינויים מבניים שלא ניתן לטפל כגון שחיקות סחוס שבהן ניתן לטפל בתופעת הלוואי של הכאב וע"י כך להקל על הכאב ולשפר את איכות החיים.