אולנזפין (זיפרקסה, זאפה)

תזונה

אלכוהול

נהיגה

הריון

אין להשתמש באולנזפין (זיפרקסה, זאפה) בהריון או בתקופת תכנון הריון מבלי להיוועץ ברופא. ילדים עלולים לפתח תסמונת גמילה במידה והאם נטלה את התרופה בטרימסטר אחרון.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

ניתוח והרדמה כללית

דווח לרופא במקרה של

• בעיות בכבד או מערכת העיכול
• אלצהיימר (Alzheimer)
• סרטן שד
• גלאוקומה צרת זווית, גם בעבר
• נטילת תרופות אחרות
• ליקוי בתפקוד הלב
• עבר של פרכוסים
• הגדלת הערמונית (פרוסטאטה מוגדלת)
• סוכרת
• ליקוי בלחץ הדם (גבוה/נמוך)
• רמות כולסטרול או טריגליצרידים גבוהות בדם
• שהייה תכופה במקומות חמים
• ריבוי פעילות גופנית
• מחשבות התאבדות
• רגישות ללקטוז
• פנילקטונוריה- חלק מהתכשירים מכילים פנילאלאנין (אספרטיים)
• עישון

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

תופעות הלוואי השכיחות יותר של אולנזפין (זיפרקסה, זאפה) כוללות: חולשה, חוסר אנרגיה, יובש בפה, עצירות, הפרעות עיכול, נדודי שינה, עלייה במשקל, נמנום, סחרחורת, פציעה מתאונה, עלייה ברמות ההורמון פרולקטין בדם, שינויים ברמה בדם של חלק מתאי הדם, שינויים ברמה של שומנים בדם, עלייה זמנית ברמת אנזימי כבד בדם (בתחילת הטיפול), עלייה ברמות סוכר בדם ובשתן, עלייה ברמות של חומצה אורית ושל קראטין פוספוקינאז בדם, תאבון מוגבר, חוסר מנוחה, רעד, תנועות לא רגילות, פריחה, עייפות קיצונית, נוקשות שרירים, ליקויי הגייה, נזלת, שיעול, עין עצלה, בריחת שתן, זיהום בדרכי השתן, הפרשת חלב מהשד, גדילה של השד בגברים, פגיעה בזיכרון, מצב רוח מרומם, קוצר נשימה, אקנה, פגיעה בראייה, כאבי מחזור ודלקת בנרתיק בנשים, צואה קשה או מתן צואה לעיתים רחוקות. אצירת מים המובילה לבצקת של הידיים, הקרסוליים או כפות הרגליים, חום, כאבי מפרקים ובעיות בתפקוד המיני (לעיתים רחוקות).

תופעות נוספות:תגובה אלרגית, צהבת, פגיעה בכבד, דלקת לבלב. בכל מקרה של תופעת לוואי שהופיעה או החמירה, יש להתייעץ עם רופא.

בתחילת הטיפול באולנזפין (זיפרקסה, זאפה) חלק מהחולים עלולים לחוש סחרחורת או עילפון (מלווה בקצב לב איטי), בעיקר בקימה מישיבה או שכיבה. אם תופעת לוואי זו לא חולפת מעצמה יש לפנות לרופא.

חלק התופעות עלולות להיות חמורות, יש לפנות לרופא:

• עלייה בסיכון למוות במטופלים קשישים הסובלים מבלבול, אובדן זיכרון ואובדן קשר עם המציאות. התרופה אינה מיועדת למטופלים קשישים הסובלים מדמנציה.

• עלייה ברמות סוכר בדם, העלולה לגרום לקטואצידוזיס (עלייה ברמות חומצה בדם בעקבות הצטברות קטונים),  תרדמת, ואף  מוות. נדרש מעקב רפואי לרמות הסוכר בדם. סימנים אפשריים לרמת סוכר גבוהה בדם: צימאון מוגבר,  עלייה בתכיפות מתן שתן,  הרגשת רעב מוגברת,  חולשה ועייפות,  בחילה,  בלבול או ריח פירות מהפה.

• עלייה קיצונית במשקל, מחייבת התייעצות רפואית לצורך שמירה על המשקל, בשילוב  תזונה בריאה ופעילות גופנית.

• שכיחות מוגברת של שבץ בקרב קשישים הסובלים מפסיכוזה הקשורה בדמנציה.

• תסמונת נוירולפטית ממאירה – נדיר אך חמור מאוד, ומחייב אישפוז. סימנים אפשריים: חום גבוה,  הזעה מוגברת, נוקשות שרירים,  בלבול,  שינויים בנשימה, דופק ולחץ דם. 

• תנועות לא רצוניות, בעיקר של הפנים או הלשון, שעלולה להמשיך גם אחרי הפסקת הטיפול.

• קושי בבליעה, פרכוסים.

• בעיות בויסות חום הגוף. סימנים אפשריים: הזעת יתר או חוסר הזעה, יובש בפה,  צימאון מוגבר,  אצירת שתן.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה.

שילוב אולנזפין (זיפרקסה, זאפה) עם תרופות הבאות עלול לגרום לסיכונים או אי-יעילות הנובעים מתגובות בין-תרופתיות:

תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, תרופות להרגעה (כגון דיאזפם), לשינה, לפרקינסון (לבודופה ואגוניסטים לדופמין), לאפילפסיה, תכשירים נוגדי אלרגיות, חומרים מרדימים לניתוחים ומשככי כאבים נרקוטיים; קרבמאזפין (לעוויתות), ריפמפיצין, אומפרזול, תרופות נגד דיכאון, תרופות המשפיעות על CYP1A2 כגון קרבמזפין, פלווקסאמין וציפרופלוקסצין.

תרופות מסוימות להורדת לחץ דם – תיתכן הגברת פעילותן.

תרופות המכילות פחם פעיל – שימוש בו-זמני יכול להפחית את הספיגה.

תרופות אנטי פסיכוטיות עלולות לגרום לסינדרום סרוטונין.

תרופות אנטיכולינרגיות- שילובן יחד עם אולנזפין עלול להגביר את הסיכון לתופעות לוואי חמורות במערכת העיכול הנובעות מירידה בתנועתיות. יש להיזהר במתן משולב של תרופות אלה.

השפעת שימוש ממושך

אולנזפין (זיפרקסה, זאפה) עלול לגרום ליובש בפה ובעקבות כך לבעיות שיניים וחניכיים. יש להיבדק אצל רופא שיניים.

בתקופת הטיפול באולנזפין (זיפרקסה, זאפה) יש להיות תחת מעקב רפואי ולבצע בדיקות לחץ דם - במיוחד מעל גיל 65.

יש לעקוב בתחילת ובמשך הטיפול אחר רמות סוכר בדם, אחר רמות שומני הדם, ומעקב אחר קצב עליית המשקל, מעקב אחר רמות תאי דם לבנים, בייחוד אצל מטופלים עם הסטוריה של רמות נמוכות.