אזאתיופרין

תשובה: לייפת ריאתית (pulmonary fibrosis) היא למעשה מחלה שבה מתרחש תהליך דלקתי ולאחר מכן הצטלקות של רקמת הריאה שגורמים לפגיעה בתפקודה. קיימים מספר תתי סוגים ועל כן ישנם הבדלים בהערכת מהלך המחלה ותוצאותיה, וכמו כן בטיפול. קביעת תת הסוג נעשית על ידי המהלך הקליני ואצל חלק מהחולים מתבצעת גם ביופסיה ריאתית. בבדיקת הביופסיה נלקחת דגימת רקמה מהריאה לבדיקה מיקרוסקופית, ועל ידי איתור מאפיינים מסוימים נקבע תת הסוג של המחלה. האם עברת ביופסיה ריאתית? האם ניתנה לך אבחנה של סוג המחלה ממנה את סובלת? אחד הסוגים הקיימים נקרא פיברוזיס ריאתי אידיופאתי - Idiopathic pulmonary fibrosis (כלומר הגורם לתהליך ההצטלקות אינו ידוע). בסוג זה ישנה התקדמות מתמדת של המחלה. אתייחס כאן בקצרה למחלה זו, אך שוב, יש שוני בין הסוגים השונים ולא ברור משאלתך מאיזה סוג את סובלת. העיקרון הטיפולי הוא להקטין את התהליך הדלקתי מתוך היגיון שבכך יקטן גם תהליך ההצטלקות של רקמת הריאה. לכן הטיפול המרכזי הוא בסטרואידים (אלו הן זריקות הדיפרוספן שאת מקבלת), שזו תרופה נוגדת דלקת. בנוסף, ישנם טיפולים אימונוסופרסיביים (מדכאי חיסון) שאף הם אמורים להפחית את התהליך הדלקתי כגון אזאתיופרין או ציקלופוספאמיד וטיפולים אנטי- פיברוטיים כגון קולכיצין או פניצילאמין. השימוש בתרופות האימונוסופרסיביות והאנטי-פיברוטיות הוא בעיקר לחולים שאינם מגיבים לטיפול בסטרואידים, חולים שסובלים מתופעות לוואי של הסטרואידים או חולים שהם בסיכון גבוה לסיבוכים מסטרואידים (בין השאר בקבוצה זו חולי סוכרת שאינה מאוזנת. האם הסוכרת שלך מאוזנת?) למרבה הצער אין כיום הוכחות ברורות כי הטיפולים השונים משפרים את מצב המחלה או את איכות החיים של החולים. אולם הפוטנציאל לתוצאות חיוביות מעודד בכל זאת את הרופאים להמשיך ולטפל בתרופות אלו. אצל חולים שבהם ישנה התדרדרות בתפקוד הריאתי למרות טיפול אופטימלי, ושמתאימים מבחינת הקריטריונים, יש לשקול השתלת ריאה. בשל בההמתנה הארוכה לתרומה מומלץ לחולים להירשם מוקדם אם יש צורך מבחינת התפתחות המחלה. חשוב מאוד שתהיי במעקב של רופא מומחה בפולמונולוגיה (מחלות של מערכת הנשימה) שתוכלי לקבל ממנו את מלוא המידע ולהפנות אליו את כל שאלותייך. מאחר והנושא מורכב ואין בידי את מלוא הנתונים הרפואיים שלך, קשה לייעץ מבלי לבדוק אותך ולעיין במסמכים הרפואיים שלך. את מוזמנת לכתוב לנו שוב אם יהיו לך שאלות נוספות, נשתדל לעזור ככל יכולתנו. רפואה שלמה. למידע נוסף ניתן לקרוא באתרים אלה: http://www.emedicine.com/med/topic1960.htm

תשובה: באופן כללי, לא מומלץ ליטול תרופות יחד עם אלכוהול. מרבית התרופות עוברות פירוק בגוף בכבד, וכך גם האלכוהול. לכן, נטילה בו-זמנית עלולה להגביר את הרמות של כל אחד מהחומרים, ולגרום לתופעות לוואי. אם השתייה היא אחת לשבועיים או חודש, אני ממליצה שבעלך ימשיך בדרכו ולא יטול את הכדור באותו הערב. ניתן במקרים כאלה ליטול את הכדור למחרת בבוקר. אם השתייה תכופה יותר, יש לידע את הפסיכיאטר המטפל ולשקול את העניין לגופו. רסיטל היא תרופה מאד בטוחה ואין סיכון משמעותי בנטילתה היומיומית, גם אצל אדם המשתמש באלכוהול באופן תכוף. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה: שאלת שאלה שפרטיה מורכבים, אנסה לפשטם. מכשיר הלופ רקורדר מאפשר ניטור קצב הלב ללא הפסקה. אין בו רישום אקג רציף, אלא בעת אירוע בלבד. המכשיר מאפשר דיווח הכולל תרשימים ומלל אנמנסטי. יתרונו הגדול של מכשיר הלופ ריקורדר הוא שהוא מאפשר לתעד על ידי לחיצה 3 דקות קודמות ללחיצה ודקה לאחר הלחיצה. הלב מורכב אנטומית מארבעה מדורים: שתי עליות ושני חדרים. בתוך המערכת האנטומית הזו משולבת מערכת הולכת החשמל של הלב. הקוצב הטבעי של הלב ממוקם במצב תקין בעלייה השמאלית (סינוס) וכשהוא, באופן תקין, שולט בקצב הלב, נקרא הקצב קצב סינוס, וזהו המצב האופטימלי. ישנם מוקדים נוספים בלב (למשל החדרים), אשר באופן תקין לא אחראים על קצב הלב, אך יכולים לירות מדי פעם פולסים חשמליים עד כדי השתלטות על קצב הלב. הקוצב המהיר ביותר, שהוא בדרך כלל הסינוס, משתלט על הקצב. Vpc's, שמשמעותם פעימות חדריות מוקדמות (Ventricular Premature Beats), הם פולסים חשמליים או פעימות אשר נורות מכיוון חדרי הלב, ויש להן צורה אופיינית באקג. באדם שאין לו מחלת לב, פעימות כאלה, כשהן בודדות, ולא בקבצים ארוכים, חסרות משמעות ואין צורך לטפל בהן. לעומת זאת, AIVR או Accelerated Idioventricular Rhythm, הוא סוג של הפרעת קצב חדרית, אמנם יחסית מהירה, אך עדיין בקצב של פחות מ-100 עד 120 פעימות לדקה, שיכול להיווצר כאשר שלושה או יותר Vpc's חוברים להם יחדיו, אך לא בקצב מהיר מדי. ישנם מספר מצבים פתולוגיים שיכולים לגרום ל- AIVR, ביניהם איסכמיה של שריר הלב, רעילות תרופתית, הפרעות מלחים ועוד. בדרך כלל צריך לקחת במסגרת הבירור בדיקות לאנזימי לב (טרופונין, CPK) וביוכימיה (מלחים-K וMG). בדיקות הדמיה כוללות בדרך כלל אקו לב, כדי לשלול בעיה בלב או במתסמים. אתה מציין שתי עובדות חשובות, האחת שהאקו שלך תקין, והשניה שהכאבים שלך הם במנוחה. אם עדיין המקור לבעיה הוא בלב, ישנה מחלה שגורמת לתעוקת חזה במנוחה שנובעת מכיווץ לא תקין של כלי הדם הכליליים של הלב, ולשם המשך בירור עליך להיוועץ בקרדיולוג! יש לזכור שהבעיות שאתה חש לא בהכרח נובעות מבעיה בלב, ויכולות לנבוע גם ממערכת העיכול, למשל מהחזר קיבתי-ושטי או צרבת, ואז יש לברר בכיוון גסטרואנטרולוגי. למרות אפשרויות שונות של סיבות לכאבים בחזה, אלה נראים לי שני הכיוונים העיקריים. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

תשובה: Menarche היא הווסת הראשונה, ולכן Premenarchal הוא שם תואר המתאר מצב של טרם קבלת הווסת הראשונה, ו- Menarchal מצב בשלבים הראשונים של קבלת הווסת.