עברתי את גיל 50 ללא בעיות כלשהן בתפקוד מיני. מעולם לא עישנתי, לא סמים, לא אלכוהול, לא בעיות בריאות (פרט ל- 10 מ"ג ליום לאיזון קל של כולסטרול), התעמלות יומית קלה, לא עודף משקל, כן זוגיות ארוכה וטובה. ללא התרעה מוקדמת, פסק התפקוד התקין לפני כמה חודשים. יש זקפת בוקר, אך לא קשיחה כשהייתה, ומתפוגגת מהר לאחר התעוררות. לא קיימת התקשחות מספקת אפילו לא בגירוי ידני (לעיתים, לאחר עמל וזמן, מגיעה שפיכה, אך ללא הקשחה מספקת. ניסיתי חימום במים לבדיקת ההשפעה של החשת זרימת דם, ויש שיפור קל, שכמובן אינו מעשי מעבר לניסוי עצמו). ניסיון של צפייה בתמונות מעוררות לא משפיע, מעבר אולי לתזוזה של האיבר הסרבן. אורולוג בדק במישוש (אשכים, פי טבעת), ושלח לבדיקות דם ושתן. הכל תקין, אם כי רמת הטסטוסטרון נמצאה בגבול התחתון הנורמלי (האם ייתכן שעקב כך שבדיקת הדם בוצעה 3/4 שעה במקום שעתיים לאחר הארוחה ?). ניסיון של לויטרה שהאורולוג רשם לבקשתי, הביא לתוצאה חיובית, רק עם 20 מ"ג (ולא עם 10 מ"ג). לא רצה לרשום יותר מ- 4 כדורים ל- 3 שבועות. האורולוג מקמץ במרשם הנ"ל, וגם בהסברים. 1. האם יש הסבר למה פתאום הופיעה הבעיה עכשיו, בבת אחת ? 2. היש סיכוי לטיפול שישיב מצב לקדמותו ? 3. נגזר עלי להיות נכה תפקוד קבוע, הנזקק לתרופות ? 4. כמו כל תרופה, עלולות להתגלות במשך הזמן השפעות לוואי (כבר כעת דובר על עוורון). מה עושים ? 5. מה המשמעות של המחקרים שהראו הפסקת השפעה של התרופה לאחר שנתיים -שלוש ? האם יהיה צורך להגדיל מינון ? 6. אם האורולוג ישלח לבדיקות עורק או ורידים באיבר המרדן, ואם יסתבר שיש בעיה, האם יש לכך מזור (ניתוח ?) או שהבדיקות סתם לצורך האבחון ? 7. ברור שהמצב החדש והבלתי מוכר ממלא את המחשבות, מטריד ומלחיץ. היש כדאיות ליטול כדור הרגעה כלשהו, האם יכול לסייע ? היש משהו שאינו דורש מרשם ואינו עם השפעות לוואי מזיקות ? אני יודע שהשאלות שהעליתי רבות, אך מניח שיש בהן כדי לענות על תהיות של רבים, המוטרדים מאוד בנושא העדין והפוגעני.

הרושם הראשון שעולה ממכתבך הוא שאתה בחרדה. העובדה שיש לך זקפת בוקר מרמזת שאין- האונות שאתה לוקה בה מקורה לא (רק) בבעיה אורגנית אלא בבעיה נפשית. הסיבות הנפשיות הנפוצות לאין -אונות הן דיכאון וחרדה, לפעמים ללא מודעות של הסובל מהן. בנוסף למעקב האורולוגי, מומלץ מאוד לפנות למרפאה פסיכיאטרית על מנת לאבחן בעיה של דיכאון או חרדה ולנסות לטפל בגורם הנפשי של בעיית האין- אונות. תרופת ה- ויאגרה (Sildenafil סילדנאפיל) או לויטרה ( Vardenafil וארדנאפיל) ניתנת על בסיס מינון "לפי הצורך". אין לצרוך יותר ממנה אחת ב-24 שעות. סילדנאפיל ו- וארדנאפיל אסורות לשימוש באנשים המשתמשים בתרופות מרחיבות כלי דם ממשפחת הניטראטים (כגון: איזוסורביד מונוניטראט, איזוסורביד דיניטראט, ניטרוגליצרין). יש להשתמש בזהירות אצל אלה הסובלים מבעיות לב. פנה לרופא המשפחה לבקשת מרשם לתרופה ולהפניה לבדיקה על ידי פסיכיאטר.

שמעתי שיש שיטות אורתופדיות שמגביהות את האדם בשניים או שלושה ס"מ גם עד גיל 24. האם תוכלו לתת לי את השמות של השיטות והיכן אפשר למצוא חומר בנושא? שמעתי על שיטת אילזרוב, האם יש אחרות?

אין אף שיטה שבאמת מאריכה אנשים בריאים שאינם סובלים מננסות מולדת. הכוונה היא כנראה לכך שמכיוון שאדם העומד כפוף יהיה נמוך יותר מאדם העומד זקוף, אפשר לחזק את שרירי הגב ולשפר את היכולות של המתעמל לעמוד זקוף וכך להיות גבוה יותר: http://www.fotosearch.com/comp/LIF/LIF127/3D708003.jpg

שלוש פעמים בשנה וחצי האחרונות באתי לתרום דם. רק בפעם הראשונה לקחו לי, וזאת בעקבות עודף ברזל בדם. בבדיקה הראשונה היתה רמת הברזל 17.6, בשנייה 18.3 ולפני כשבועיים - 19.4. ממה יכולה לנבוע הבעיה? האם זו אכן בעיה? מה ניתן לעשות?

לרמה גבוהה של ברזל (עומס ברזל) יכולות להיות סיבות שונות: ריבוי עירויי דם או ערויי ברזל כמו אלה שמקבלים חולי תלסמיה, הפרעה גנטית (המוכרומטוזיס, hemochromatosis), תמס דם, כשלון כליה או כבד, והרעלת עופרת. כדי להגיע לאבחנה מדויקת אני זקוקה לראות את תוצאות בדיקות הדם המלאות שלך, כגון רמת הפריטין, תפקודי הכבד ועוד, בנוסף לאנמנזה רפואית. גש לרופא המטפל לקבלת הסבר מפורט. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

אני מבקשת את עזרתכם באופן די דחוף. בהריון הראשון שלי לפני שנה עשיתי בדיקה לסוג הדם והסתבר לי שאני מינוס (בן זוגי הוא פלוס). קיבלתי זריקת אנטי די בשבוע 28 ובלידה כאשר בדקו לי ולעובר דם התברר שבני הוא פלוס, אך הפלא ופלא גם אני פלוס. הבנתי שמשהו פה לא תקין. בבית החולים סירבו לתת לי את הזריקה הנוספת לאחר 72 שעות בטענה כי סוג הדם שלי נבדק פעמיים ע"י שני רופאים שונים ובשניהם הסתבר כפלוס. היום אני שוב בהריון ועשיתי שוב בדיקה לגילוי סוג הדם בקיבוץ בו אני חיה, הבדיקה נשלחה למעבדה ושם הסתבר שהתשובה הייתה פסולה, וכששלחו למעבדה אחרת שוב קיבלתי תשובה שאני מינוס. אינני יודעת מה לעשות. בדבר אחד אני בטוחה, והוא שאני עלולה לסכן את חיי העובר ואת חיי שלי בהריון הזה. מה עליי לעשות?

עלייך לבצע בדיקת נוגדנים על מנת לדעת מהו כייל הנוגדנים לכדוריות שיש לך. פני עם התשובה לרופא הנשים המטפל שלך על מנת שיחליט על המשך טיפול בהתאם. ד"ר נגה פוקס - אינפומד

אינפומד
תרופות
קולכיצין

קולכיצין

שיגדון, לטיפול | Colchicine

מתאים לטיפול ב:

שיגדון (גם גאוט או צינית)
FMF, קדחת ים תיכונית משפחתית

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

קולכיצין Colchicine

המומחים של Infomed מסבירים:

קולכיצין (Colchicine), שהופק במקור מפקעת של צמח הסתוונית, משמש לטיפול ולמניעת שיגדון וקדחת ים-תיכונית משפחתית (FMF), מחלה תורשתית הנפוצה בקרב יוצאי צפון אפריקה. קולכיצין (Colchicine) יעיל כשנוטלים אותו מייד עם הופעת התסמינים הראשונים.

רופא בודק את קרסולה של מטופלת לאבחון של מחלת השיגדון (גאוט)
suwit 1313 | Shutterstock

חשוב לשים לב:

בשיגדון, יש להפסיק נטילת קולכיצין (Colchicine) אם הכאב עובר.

קיים רק פער קטן בין המנה הנדרשת להשגת הפעילות הרצויה של קולכיצין לבין המנה שעלולה לגרום להרעלה מהתרופה, ולכן נדרשת תשומת לב רבה להוראות הרופא ולמינון.

אין להשתמש בקולכיצין (Colchicine) במקרים הבאים:

רגישות לקולכיצין או לאחד ממרכיבי התכשיר.

ליקוי בהרכב הדם

ליקוי חמור בתפקוד הכליה .

ליקוי חמור בכבד

הריון.

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות.
אין לחצות את הטבליה. אין מידע לגבי כתישה/לעיסה של הטבליות.
יש לבלוע את התרופה עם כוס מים
תדירות וזמן נטילה
מניעת התקפי שיגדון: 1-2פעמים ביום. הקלת התקפי שיגדון: כל 2-3 שעות.
טיפול בקדחת ים תיכונית משפחתית: פעם ביום או פעמיים ביום.
טווח המינון
ייקבע על ידי הרופא בלבד. המינון יותאם לכל מטופל באופן אישי כתלות בסיבה לנטילת התרופה, גיל המטופל, תפקודי הכבד, תפקודי הכליות, ונטילת תרופות נוספות במקביל.

המינון המקובל לטיפול בשיגדון: יש להתחיל בטיפול שקבע הרופא, להמשיך לפי הוראות הרופא עד להקלת הכאב או עד להופעת תופעות לוואי (כמו בחילות, הקאות או שלשולים). מומלץ לשמור בהשיג יד טבליות קולכיצין, כדי להתחיל בטיפול לפי הוראות הרופא עם הופעת התלקחות ההתקף.

המינון המקובל לטיפול ב-FMF :התאמת המינון על ידי הרופא תעשה בדרך כלל בהדרגה. המינון היומי יכול להילקח פעם אחת ביום, או כמנות מחולקות פעמיים ביום.
תחילת ההשפעה
הקלת התסמינים בהתקף שיגדון מורגשת תוך 6-24 שעות. השפעה מלאה של קולכיצין (Colchicine) במניעת התקפים עשוייה להימשך ימים אחדים.
משך ההשפעה
הקלת התסמינים בהתקף שיגדון מורגשת תוך 6-24 שעות. השפעה מלאה של קולכיצין (Colchicine) במניעת התקפים עשוייה להימשך ימים אחדים.
מנה שנשכחה
יש לקחת מנה של קולכיצין (Colchicine) מייד כשנזכרים, אך אין לקחת שתי מנות יחד.
אם כמעט הגיע הזמן למנה הבאה, יש לדלג על המנה שנשכחה, ולהמשיך בזמני הנטילה שקבע הרופא.
הפסקת התרופה
כאשר לוקחים קולכיצין בתדירות גבוהה בזמן התקף שיגדון, יש להפסיק את התרופה אם מתפתח שלשול או כאב בטן. במקרים אחרים אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא.
מינון עודף
יש לפנות לרופא או לחדר מיון מייד. קיים סיכון להרעלה. דרושה פעולת חירום במקרה של בחילה קשה, הקאה, שלשול דמי, כאב בטן חמור או איבוד הכרה.

אין לעבור על המנה המומלצת. מינון יתר, גם הנובע מתגובות בין תרופתיות אפשריות, יכול להוביל להרעלה מסכנת חיים, מכאיבה מאוד ובלתי הפיכה עד למוות.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר (עד 25 מעלות) ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.
אזהרות
תזונה
יש להימנע מאכילת אשכוליות או משתיית מיץ אשכוליות בזמן הטיפול בקולכיצין (Colchicine).- שכן רמת הקולכיצין בדם עלולה לעלות.
יתכן שמזונות מסויימים עלולים להחמיר שיגדון, יש להיוועץ ברופא.
אלכוהול
אין לשתות יין ומשקאות חריפים בזמן הטיפול בתרופה
נהיגה
יש לוודא היעדר נמנום או סחרחורת טרם הנהיגה.
הריון
אין להשתמש בקולכיצין (Colchicine) בהריון. עלול לפגוע בעובר. יש לעדכן רופא בהריון, בחשד להריון ואף בתכנונו.

FMF- הרופא ישקול שימוש בקולכיצין במהלך הריון מול הסיכונים האפשריים, במידה ונדרש.

שיגדון- נשים בגיל הפוריות צריכות להשתמש באמצעים למניעת הריון במהלך הטיפול בקולכיצין, וכן לעוד 3 חודשים לפחות מתום הטיפול. נדרש ייעוץ גנטי אם בכל זאת מתרחש הריון במהלך הטיפול או בתוך 3 חודשים מסיומו.
הנקה
קולכיצין עובר לחלב האם. אין להשתמש בקולכיצין בהנקה. יש להתייעץ עם הרופא לגבי יתרונות ההנקה לתינוק מול יתרונות הטיפול לאם.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים מתחת לגיל 4 לא נקבעה. לא מומלץ.
קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. ובמעקב רפואי הדוק יותר.
דווח לרופא במקרה של
- מחלת כבד
- מחלת כליה
- מחלת כלי דם או לב
- בעיות במערכת העיכול
- קשיש או חלש
- הפרעה בדם, ערכים לא תקינים בספירה
- נטילת תרופות אחרות
סיכון ממנת יתר
גבוה
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעות לוואי שכיחות של קולכיצין (Colchicine) הן: בחילה, הקאה וכאב בטן.

במינון גבוה קולכיצין (Colchicine) עלול לגרום לשלשול, דימום במערכת העיכול, פריחה בעור ונזק לכליות או הכבד.

במקרים נדירים יתכנו פריחה, איבוד שיער, עקצוץ בכפות הידיים והרגליים, כאבים וחולשת שרירים, תגובה אלרגית, כאב גרון או הלוע, פירוק שרירים ופגיעה בייצור תאי הזרע אצל הגבר.

במקרים הבאים יש להפסיק את הטיפול בקולכיצין (Colchicine) ולפנות מיד לרופא:

שלשול, בחילה או הקאות, , התכווצויות או כאבי בטן.

חום גבוה , כאב גרון, חזק כאבים בפה- לא שכיח, חולשה, דם בצואה או בשתן, חולשת שרירים, שינויים בתמונת הדם (נדיר)
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם, וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור-

שילוב קולכיצין (Colchicine) עם תרופות הבאות עלול להוביל לתגובות בלתי רצויות:

תרופות שעלולות להשפיע לרעה על ספירת הדם, ו/או על תפקודי הכבד והכליות: נדרשת זהירות אם נוטלים קולכיצין במקביל לתרופות אלה.

תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית - קולכיצין עלול להגביר את השפעותיהן של תרופות אלה.

ויטמין B12 : קולכיצין עלול לפגום בספיגה של ויטמין B12.

ציקלוספורין: תיתכן עלייה בריכוז ציקלוספורין בדם ובסיכון לפגיעה בכליות ובשרירים.

סימטידין (לכיבים במעי ובקיבה),, טולבוטאמיד (להורדת סוכר בדם)- עלולות להגביר את השפעת כולכיצין. תרופות נוגדות פטריות ממשפחת ה-azole, מעכבי פרוטאזה לטיפול באיידס, כמו ריטונאביר, אטאזנביר, אמפרנביר, סאקווינאביר, נלפינאביר, פוסאמפרנביר, אינדינאביר: אין להשתמש בתרופות אלה במהלך תקופת הטיפול בקולכיצין. תרופות לטיפול בבעיות בלב כמו וראפמיל, קינידין, דילטיאזם. אנטיביוטיקות ממשפחת המאקרולידים כגון: קלאריתרומיצין, אריתרומיצין, טליתרומיצין, אזיתרומיצין : תרופות אלו עלולות לעכב פירוק של קולכיצין בכבד דבר העלול להביא להצטברות של קולכיצין בדם וסיכון מוגבר לתופעות לוואי. ייתכן ותופעות הלוואי יהיו חמורות מאוד. יש לבחון את הצורך בשימוש המשולב ובשינוי המינון.

דיגוקסין, פיבראטים, סטאטינים, ציקלוספורין: תיתכן עלייה בסיכון לפגיעה קשה בשרירים (הבאה לידי ביטוי בכאבים וחולשת שרירים).

תכשירים סימפאתומימטיים: קולכיצין (Colchicine) עלול להגביר תופעות הלוואי של תכשירים אלו.
יש להימנע מאכילת אשכוליות או משתיית מיץ אשכוליות בזמן הטיפול בקולכיצין (Colchicine).
השפעת שימוש ממושך
שימוש ממושך בקולכיצין (Colchicine) עלול לגרום לדיכוי מח העצם, ירידה בכדוריות הדם השונות או של הטסיות.

יש לערוך בדיקות דם תקופתיות.

ייתכן מחסור בויטמין B12 .

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים שלנו לראומטולוגיה

ראומטולוגיה

פרופ' אורה שובמן ראש תחום מחלות השריר והשלד במכון לסקר רפואי בבי"ח שיבא תל השומר

קראו עליי עוד

ראומטולוגיה

ד"ר אמיר שרעבי

4.8

( 6 חוות דעת )

"כעת מוקדם מדי לדון כיצד הטיפול עדיין בעוד שבוע"

קראו עליי עוד

ראומטולוגיה

ד"ר עודד שינברג מומחה לראומטולוגיה ולרפואה פנימית

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו לראומטולוגיה>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: עברתי את גיל 50 ללא בעיות כלשהן בתפקוד מיני. מעולם לא עישנתי, לא סמים, לא אלכוהול, לא בעיות בריאות (פרט ל- 10 מ"ג ליום לאיזון קל של כולסטרול), התעמלות יומית קלה, לא עודף משקל, כן זוגיות ארוכה וטובה. ללא התרעה מוקדמת, פסק התפקוד התקין לפני כמה חודשים. יש זקפת בוקר, אך לא קשיחה כשהייתה, ומתפוגגת מהר לאחר התעוררות. לא קיימת התקשחות מספקת אפילו לא בגירוי ידני (לעיתים, לאחר עמל וזמן, מגיעה שפיכה, אך ללא הקשחה מספקת. ניסיתי חימום במים לבדיקת ההשפעה של החשת זרימת דם, ויש שיפור קל, שכמובן אינו מעשי מעבר לניסוי עצמו). ניסיון של צפייה בתמונות מעוררות לא משפיע, מעבר אולי לתזוזה של האיבר הסרבן. אורולוג בדק במישוש (אשכים, פי טבעת), ושלח לבדיקות דם ושתן. הכל תקין, אם כי רמת הטסטוסטרון נמצאה בגבול התחתון הנורמלי (האם ייתכן שעקב כך שבדיקת הדם בוצעה 3/4 שעה במקום שעתיים לאחר הארוחה ?). ניסיון של לויטרה שהאורולוג רשם לבקשתי, הביא לתוצאה חיובית, רק עם 20 מ"ג (ולא עם 10 מ"ג). לא רצה לרשום יותר מ- 4 כדורים ל- 3 שבועות. האורולוג מקמץ במרשם הנ"ל, וגם בהסברים. 1. האם יש הסבר למה פתאום הופיעה הבעיה עכשיו, בבת אחת ? 2. היש סיכוי לטיפול שישיב מצב לקדמותו ? 3. נגזר עלי להיות נכה תפקוד קבוע, הנזקק לתרופות ? 4. כמו כל תרופה, עלולות להתגלות במשך הזמן השפעות לוואי (כבר כעת דובר על עוורון). מה עושים ? 5. מה המשמעות של המחקרים שהראו הפסקת השפעה של התרופה לאחר שנתיים -שלוש ? האם יהיה צורך להגדיל מינון ? 6. אם האורולוג ישלח לבדיקות עורק או ורידים באיבר המרדן, ואם יסתבר שיש בעיה, האם יש לכך מזור (ניתוח ?) או שהבדיקות סתם לצורך האבחון ? 7. ברור שהמצב החדש והבלתי מוכר ממלא את המחשבות, מטריד ומלחיץ. היש כדאיות ליטול כדור הרגעה כלשהו, האם יכול לסייע ? היש משהו שאינו דורש מרשם ואינו עם השפעות לוואי מזיקות ? אני יודע שהשאלות שהעליתי רבות, אך מניח שיש בהן כדי לענות על תהיות של רבים, המוטרדים מאוד בנושא העדין והפוגעני.
תשובה: הרושם הראשון שעולה ממכתבך הוא שאתה בחרדה. העובדה שיש לך זקפת בוקר מרמזת שאין- האונות שאתה לוקה בה מקורה לא (רק) בבעיה אורגנית אלא בבעיה נפשית. הסיבות הנפשיות הנפוצות לאין -אונות הן דיכאון וחרדה, לפעמים ללא מודעות של הסובל מהן. בנוסף למעקב האורולוגי, מומלץ מאוד לפנות למרפאה פסיכיאטרית על מנת לאבחן בעיה של דיכאון או חרדה ולנסות לטפל בגורם הנפשי של בעיית האין- אונות. תרופת ה- ויאגרה (Sildenafil סילדנאפיל) או לויטרה ( Vardenafil וארדנאפיל) ניתנת על בסיס מינון "לפי הצורך". אין לצרוך יותר ממנה אחת ב-24 שעות. סילדנאפיל ו- וארדנאפיל אסורות לשימוש באנשים המשתמשים בתרופות מרחיבות כלי דם ממשפחת הניטראטים (כגון: איזוסורביד מונוניטראט, איזוסורביד דיניטראט, ניטרוגליצרין). יש להשתמש בזהירות אצל אלה הסובלים מבעיות לב. פנה לרופא המשפחה לבקשת מרשם לתרופה ולהפניה לבדיקה על ידי פסיכיאטר.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: שמעתי שיש שיטות אורתופדיות שמגביהות את האדם בשניים או שלושה ס"מ גם עד גיל 24. האם תוכלו לתת לי את השמות של השיטות והיכן אפשר למצוא חומר בנושא? שמעתי על שיטת אילזרוב, האם יש אחרות?
תשובה: אין אף שיטה שבאמת מאריכה אנשים בריאים שאינם סובלים מננסות מולדת. הכוונה היא כנראה לכך שמכיוון שאדם העומד כפוף יהיה נמוך יותר מאדם העומד זקוף, אפשר לחזק את שרירי הגב ולשפר את היכולות של המתעמל לעמוד זקוף וכך להיות גבוה יותר: http://www.fotosearch.com/comp/LIF/LIF127/3D708003.jpg
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: שלוש פעמים בשנה וחצי האחרונות באתי לתרום דם. רק בפעם הראשונה לקחו לי, וזאת בעקבות עודף ברזל בדם. בבדיקה הראשונה היתה רמת הברזל 17.6, בשנייה 18.3 ולפני כשבועיים - 19.4. ממה יכולה לנבוע הבעיה? האם זו אכן בעיה? מה ניתן לעשות?
תשובה: לרמה גבוהה של ברזל (עומס ברזל) יכולות להיות סיבות שונות: ריבוי עירויי דם או ערויי ברזל כמו אלה שמקבלים חולי תלסמיה, הפרעה גנטית (המוכרומטוזיס, hemochromatosis), תמס דם, כשלון כליה או כבד, והרעלת עופרת. כדי להגיע לאבחנה מדויקת אני זקוקה לראות את תוצאות בדיקות הדם המלאות שלך, כגון רמת הפריטין, תפקודי הכבד ועוד, בנוסף לאנמנזה רפואית. גש לרופא המטפל לקבלת הסבר מפורט. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני מבקשת את עזרתכם באופן די דחוף. בהריון הראשון שלי לפני שנה עשיתי בדיקה לסוג הדם והסתבר לי שאני מינוס (בן זוגי הוא פלוס). קיבלתי זריקת אנטי די בשבוע 28 ובלידה כאשר בדקו לי ולעובר דם התברר שבני הוא פלוס, אך הפלא ופלא גם אני פלוס. הבנתי שמשהו פה לא תקין. בבית החולים סירבו לתת לי את הזריקה הנוספת לאחר 72 שעות בטענה כי סוג הדם שלי נבדק פעמיים ע"י שני רופאים שונים ובשניהם הסתבר כפלוס. היום אני שוב בהריון ועשיתי שוב בדיקה לגילוי סוג הדם בקיבוץ בו אני חיה, הבדיקה נשלחה למעבדה ושם הסתבר שהתשובה הייתה פסולה, וכששלחו למעבדה אחרת שוב קיבלתי תשובה שאני מינוס. אינני יודעת מה לעשות. בדבר אחד אני בטוחה, והוא שאני עלולה לסכן את חיי העובר ואת חיי שלי בהריון הזה. מה עליי לעשות?