אני בן 34. טופלתי שלוש פעמים בציפורן חולה בכף הרגל עם התקלפויות עור מסביב לציפורניים. הבעיה ישנה גם בכף היד עד כדי התפשטות "אכילת העור" כ-2 ס"מ מהציפורן. היו מקרים של עור חולה בין אצבעות הרגליים. הטיפול היה פעמיים בלמיזיל - פעם אחת למשך שלושה חודשים, ופעם שנייה למשך ארבעה חודשים. פעם שלישית טופלתי בספורנוקס למשך שלושה חודשים. בכל שלוש הפעמים עברתי בדיקות תפקודי כבד והן היו תקינות. למדתי מנסיוני ששלושה חודשים (ופעם אחת אף ארבעה חודשים) לא מספיקים כדי לחסל את פטריית הציפורן שבכף הרגל. אני מאמין שאילו היה מסכים הרופא להמשך טיפול נוסף, ללא ההפסקות של כשנה, הייתי נפטר מהצרה. הרופא לא הסכים. בסוף כל סדרת טיפול, ציפורן הרגל נותרה תמיד בצורה של כשני-שליש ממנה, "בריאה" אמנם, אך שליש ממנה עדיין היה נגוע, ולא מוגר קינון הפטרת לחלוטין. על כן, עם הזמן, המחלה פשוט "חזרה" להתפשט. בצורה זו עברתי שלוש סדרות (2 מהן, האחרונות, מיותרות ללא ספק) של למיזיל, ספורנוקס, והמחלה נשארה בציפורן. אני מאין שאם במקום הטיפולים האלה הייתי עובר טיפול אחד ארוך יותר (של חצי שנה נניח, עם בדיקות תפקודי כבד ככל שצריך, כמובן), המחלה היתה נעלמת. אני כבר לא מדבר על הטרטור, ההרגשה שלא נפטרים מהמחלה וההוצאה הכספית, שפשוט נזרקה לפח. אצלי 3 סדרות טיפול לא הניבו דבר! אודה לכם, על תגובתכם.

משך הטיפול המומלץ בלאמיזיל לפטרת בציפורניים הוא 12 שבועות. התוצאות אינן נראות מייד עם סיום הטיפול, אלא רק לאחר צמיחה של ציפורן חדשה. האם המתנת מספיק זמן בין טיפול לטיפול? גם ספורנוקס רושמים לשלושה עד ארבעה חודשים. אלו תרופות חזקות עם תופעות לוואי ואשר יכולות לפגוע בכבד, ולכן לא נותנים אותן בכמות העולה על המינון המומלץ. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

לקיתי בדלקת מפרקים ואני לוקח סלאזופירין ופלקווניל. אני סובל משינוי בטעמים. כמעט כל המאכלים מרירים או בטעם מתכתי. מה הפתרון?

נראה שהתופעות מהן אתה סובל נובעות בעיקר מנטילת הסלאזופירין. תרופה זו נמצאה יעילה לטיפול בדלקות מעי וכן לדלקות פרקים. תופעות הלוואי השכיחות שלה הן בחילות, הקאות, ואובדן תיאבון או חוש הטעם. ישנן טבליות מצופות של התרופה, שלעיתים מפחיתות את תופעות הלוואי הגסטרואנטרולוגיות האלה. לגבי הפלקווניל, זוהי תרופה המשמשת כנגד מלריה חריפה, ונמצא שהיא יעילה גם לטיפול במחלות פרקים ומחלות אוטואימוניות (כמו זאבת). תופעות הלוואי העיקריות קשורות בראיה, ולכן יש צורך במעקב תקופתי. לסיכום, אני ממליצה שתיגש לרופא המטפל, היוועץ עמו לגבי הטבליות המצופות של הסלאזופירין, ואולי אף לגבי שינוי המינון. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

האם לקיחת פרוביוטיקה בזמן הטיפול התרופתי בהליקובקטר פילורי יכולה להזיק לחיסול החיידק ולפגוע בטיפול? להיפך, ככל הידוע לפי שני מאמרים שפורסמו בספרות הרפואית, האחד על מחקר בחיות מעבדה והשני (מאמר מקוריאה שפורסם בשנת 2007) בבני אדם, כמה זנים של חיידקי

מומחה לכירורגיה כללית

לפני כמה ימים עשיתי בדיקת אולטרסאונד בטן תחתונה + עליונה,עקב בעיות עיכול שיש לי, אך לאחר הבדיקה נאמר לי שיש לי ציסטה בשחלה השמאלית בגודל של 2 ס"מ. שאלותיי הן: מהי ציסטה ? ממה היא נגרמת ? ומה הסיכונים בכך ?

ציסטה היא הצטברות מקומית של הפרשות בתוך משהו דמוי שקיק. הדבר שכיח באיברים מפרישים כמו שחלה, ואכן ציסטה בשחלה באישה צעירה היא דבר נורמלי ותקין. עם זאת, כדאי לגשת עם תוצאות האולטרסאונד לרופא נשים כדי לבצע בדיקה מכוונת, ולבצע בדיקת מעקב סונוגרפית כעבור כחודש, לאחר המחזור החודשי.

אינפומד
תרופות
אומפראזול (אומפרדקס, לוסק)

אומפראזול (אומפרדקס, לוסק)

מעכבי משאבת מימן | Omeprazole, Omepradex, Losec

מתאים לטיפול ב:

אולקוס, כיב פפטי
גסטריטיס
דלקת הוושט
הליקובקטר פילורי
צרבת
ריפלוקס קיבתי-ושטי
תסמונת זולינגר-אליסון

מרשם תלוי במינון המבוקש

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

לוסק Losec
אומפרדקס Omepradex
אומפריקס Omeprix
אומפרדקס Z Omepradex Z
אומפרה Omepra
לוסק 20 מ"ג RX LOSEC 20 MG RX ABIC

המומחים של Infomed מסבירים:

מאת: מערכת אינפומד אושר על ידי: איסטרין מיכל

אומפרזול הוא חומר פעיל שנמצא בתרופות אומפרדקס, לוסק, אומפריקס ואומפרה, שתפקידן להפחית את הפרשת החומצה בקיבה. אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) שייך לקבוצת מעכבי משאבת המימן (PPI) בדופן הקיבה.

התרופה מנופקת ללא מרשם רופא במינונים הנמוכים (עד 20 מ"ג של אומפרזול), ובכמות קפסולות קטנה יותר, ואילו במינונים הגבוהים יותר, מנופקת בהתאם למרשם רופא.
כאשר ניטלת ללא מרשם, מיועדת להקלה בסימני זרם חוזר, כמו צרבת, המופיעים בתדירות של פעמיים בשבוע או יותר, אצל מבוגרים.

יעיל לטיפול ב:

אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) מיועד לטיפול ולמניעה במקרים קשים של צרבת, כיבים בקיבה או בתריסריון. התרופה משמשת גם כשיש דלקת הוושט עקב החזר קיבתי-ושטי (רפלוקס), בטיפול ארוך טווח בדלקת הוושט מזרם חוזר ובתסמונת זולינגר אליסון (Zollinger Ellison Syndrome)

בנוסף, אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) ניתן בשילוב עם אנטיביוטיקה לטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) , שגורם לדלקת ואף לכיבים בקיבה ותריסריון.

אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) משמש גם למניעה של כיבים ברירית הקיבה או התריסריון עקב טיפול בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAID's) אצל אנשים עם רגישות מוגברת של מערכת העיכול או אם כאלו שסובלים מחזרת המחלה.

מתי אסור להשתמש בתרופה?

אין להשתמש באומפרזול (אומפרדקס, לוסק והתרופות הנוספות) במקרים הבאים:

- רגישות לחומר הפעיל עצמו, למרכיבים האחרים של התרופה או לתרופות אחרות מקבוצת מעכבי משאבות מימן PPI.
- טיפול בנלפינביר (נגד וירוס HIV).
- אם יש לך קושי או כאב בבליעה, הקאות או צואה שמכילות דם או צבע הצואה השתנה לשחור (שלא עקב שימוש בתוספי ברזל).
- במקרה של צרבת המלווה בטשטוש, הזעה או סחרחורת.
- במקרה של כאב בחזה או בכתפיים המלווה בקוצר נשימה, בהזעה, בכאב המתפשט לזרועות, לצוואר או לכתפיים, או בסחרחורת.
- במקרים של כאב בחזה לעיתים קרובות.

תמונה: Shutterstock

מידע על התרופה

אופן נטילת התרופה
כמוסות, קפליות. לבליעה בשלמות. אין לחצות, לכתוש או ללעוס! יש לעקוב אחר הוראות כל תכשיר.
למתקשים בבליעה: ניתן לפתוח את הכמוסה, לשים את הגרגירים שבתוך הכמוסה על הלשון ולבלוע מיד עם כחצי כוס מים. במקרה הצורך, ניתן לפתוח את הכמוסה, לערבב את התכולה עם מזון רך חומצי (כמו מחית תפוחים או יוגורט), או משקה חומצי )כמו מיץ תפוזים), ולבלוע מיד. יש לוודא את נטילת כל המנה הנדרשת.
תדירות וזמן נטילה

בדרך כלל, אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) ניתן פעם אחת ביום. עדיף בבוקר, לפני הארוחה.

טווח המינון
מבוגרים: כיב תריסריון או קיבה, דלקת הוושט עקב החזר קיבתי-ושטי, טיפול משולב עם אנטיביוטיקה בכיב עיכולי הקשור בהליקובקטור פילורי : 20 מ"ג פעם ביום, למשך 4 עד 8 שבועות.
טיפול בתסמונת זולינגר אליסון: 60-120 מ"ג פעם ביום, המינון עולה על 80 מ"ג ליום יש ליטול את התרופה במנות נפרדות.
תחילת ההשפעה
תוך 30-90 דקות.
משך ההשפעה
תוך 30-90 דקות.
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך שעתיים, קח מנה אחת של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) עכשיו ודלג על המנה הבאה.
הפסקת התרופה
אין להפסיק נטילת אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) ללא ייעוץ רפואי. התסמינים עלולים לחזור.
מינון עודף
סביר להניח שמנה עודפת מקרית של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) לא תגרום בעיות. אם נלקחה מנה עודפת גדולה, או אם מופיעים תסמינים מיוחדים, יש להיוועץ ברופא.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.
אזהרות
תזונה
יש ליטול את האומפראזול (אומפרדקס, לוסק) חצי שעה לפני האוכל, רצוי בבוקר.
אלכוהול
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.
נהיגה
השימוש בתרופה לא אמור להשפיע על כושר הנהיגה. בהופעת תופעות לוואי כדוגמת סחרחורות והפרעות בראייה- אין לנהוג.
הריון
יש להיוועץ עם הרופא המטפל לפני תחילת הטיפול. עם זאת, לא נמצאו עדויות להשפעה בלתי רצויה של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) על מהלך ההריון או על בריאות העובר.
הנקה
התרופה עוברת לחלב אם, אך במינונים רגילים לא סביר שתהיינה לה השפעות שליליות על התינוק. יש להתייעץ עם הרופא.
תינוקות וילדים
יתכן כי בילדים מסויימים, החולים באופן כרוני, ידרש טיפול ארוך-טווח, על אף כי אין זה מומלץ. התרופה מיועדת לילדים מעל לגיל 1 שנה. וממשקל 10 קילוגרם ומעלה.
קשישים
אין בעיות מיוחדות.
דווח לרופא במקרה של
- מחלת כבד
- נטילת תרופות אחרות
- מחלת דם
- בחילות או הקאות
- צואה שחורה
- התפתחות תגובה עורית לאחר שימוש בתרופה דומה
- בדיקת דם מתוכננת (כרומוגרנין A)צרבת לתקופה העולה על 3 חודשים
- צפצופים בנשימה, לעיתים מלווים בצרבת
- אובדן משקל לא מוסבר
- שלשול חמור או מתמיד
- רגישות לסוכרים מסוימים
סיכון ממנת יתר
נמוך
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי

תופעות הלוואי השכיחות של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) קשורות בעיקר לבעיות במערכת העיכול כגון: עצירות, שלשול, בחילה, כאבי בטן, הקאה, גזים, פוליפים שפירים בקיבה. בנוסף יתכנו גם כאבי ראש, נפיחות ברגליים וקרסוליים, סחרחורת, תחושת עקצוץ ונימול, נמנום, הפרעות בשינה, פריחה או דלקת בעור, גרד, הרגשת חולי, חוסר אנרגיה, תשישות, שינויים בבדיקות דם (שינוי בתפקודי כבד).
במקרים נדירים עלולות להתפתח תופעות הבאות עקב טיפול באומפראזול (אומפרדקס, לוסק):
ירידה בתאי הדם הלבנים או בטסיות, שמתבטאת בחולשה, חבורות או לנטייה לזיהומים - נדיר מאוד.

רמות נתרן נמוכות בדם.

תופעות לוואי רגשיות כגון: עצבנות, בלבול או דיכאון.

בעיות ראייה

בעיות כליה חמורות

תחושת יובש, פטריה או דלקת בפה.

נשירת שיער, פריחה בעור כתוצאה מחשיפה לשמש.

אין אונות (אימפוטנציה).

השימוש עלול לגרום לדלקת כליות. תשומת לב ופניה לרופא בסימנים כמו ירידה בכמות השתן או דם בשתן, ו/או תגובת רגישות יתר כמו חום, פריחה ונוקשות במפרקים.
השימוש, עלול להפחית מספיגת ויטמין B12, בייחוד בנטילה ממושכת. תשומת לב ופניה לרופא בסימנים כמו עייפות קיצונית או חוסר אנרגיה, תחושת עקצוץ ונימול, כאב או אדמומיות בלשון, כיבים בפה, חולשת שרירים, הפרעות ראייה, בעיות זיכרון, בלבול, דיכאון.

יש להפסיק את הטיפול באומפראזול (אומפרדקס, לוסק) ולפנות מיד לרופא במקרים הבאים (נדיר או נדיר מאוד):
תגובות אלרגיות, לרבות תגובה חמורה הכוללות נפיחות בשפתיים, בלשון ובגרון, פריחה, הרגשת עילפון וקשיי נשימה; אדמומיות בעור עם שלפוחיות או קילוף בעור, שלפוחיות חמורות או דימום בשפתיים, עיניים, פה, אף ואברי המין; פריחה מפושטת, חום גוף גבוה ובלוטות לימפה מוגדלות. פריחה מפושטת המאופיינת בעור אדום עם קשקשים ועור גבשושי עם שלפוחיות בליווי חום.

בעיות בכבד כולל צהבת (עשוי לגרום להצהבת העור, שתן כהה ועייפות).

הפרעות בקצב הלב או הדופק, דופק מואץ, דפיקות לב, רעד, פרכוסים או התכווצות שרירים.

זיהום המלווה בחום והידרדרות קשה במצב הכללי (יש לשלול חוסר תאי דם לבנים באמצעות ספירת דם).
פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה.

שילוב אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, לסיכונים או להפחית מיעילות הטיפול:

תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, כמו פניטואין, תרופות לשינה או לחרדה כמו דיאזפם.

נוגדי קרישה מסוג וארפארין כמו קומדין, דיאזפאם, דיגוקסין, סילוסטאזול, טאקרולימוס ופניטואין - העלאת רמות התרופות וסיכון לתופעות לוואי.

דיגוקסין, ללב.

קטוקונזול, איטרקונזול, פוסקונזול, או ווריקונזול, לטיפול בזיהומים פטריתיים.

אמוקסיצילין, קלריתרומיצין- אנטיביוטיקה. אם ניתן השילוב לטיפול בזיהום הנגרם מהליקובקטר פיילורי, חשוב מאוד לדווח לרופא על נטילת כל
תרופה אחרת.

ריפמפיצין- לשחפת

טקרולימוס- להשתלת איברים.

דיסולפירם- לגמילה

אטזנביר, סקווינביר, ריטונביר- תרופות נגד נגיף HIV

צמח St. John's Wort-לטיפול בדיכאון.

צילוסטזול- לטיפול בצליעה לסירוגין.

מטוטרקסאט- תרופה כימותרפית המשמשת במינונים גבוהים לטיפול בסרטן(

ברזל - הפרעה לספיגה.

אטאזנביר, קלופידוגרל (פלויקס, קלופידקסל) - ירידה ברמות ובהשפעה הטיפולית של התרופות.

נלפינביר, פוזאקונאזול, ארלוטיניב - ירידה ברמות התרופה, אין להשתמש ביחד עם אומפראזול (אומפרדקס, לוסק).

השפעת שימוש ממושך
בשימוש מעל שנה- ייתכן שהרופא ינחה במעקב רפואי קבוע.

יתכן שיהיה צורך בבדיקת רמות מגנזיום בדם במהלך טיפול ממושך באומפראזול (אומפרדקס, לוסק), במיוחד אצל אנשים המטופלים בדיגוקסין, בתרופות משתנות או תרופות אחרות שעלולות לגרום לירידת מגנזיום.
ירידה בספיגה של ויטמין B12 והתפתחות חוסר בוויטמין זה (בדיקת ויטמין B12).
עלייה בסיכון לשברים בירך, שורש כף היד ובעמוד השדרה אצל אלו המטופלים במינונים גבוהים של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) או לאורך זמן (מעל שנה וחצי).

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בן 34. טופלתי שלוש פעמים בציפורן חולה בכף הרגל עם התקלפויות עור מסביב לציפורניים. הבעיה ישנה גם בכף היד עד כדי התפשטות "אכילת העור" כ-2 ס"מ מהציפורן. היו מקרים של עור חולה בין אצבעות הרגליים. הטיפול היה פעמיים בלמיזיל - פעם אחת למשך שלושה חודשים, ופעם שנייה למשך ארבעה חודשים. פעם שלישית טופלתי בספורנוקס למשך שלושה חודשים. בכל שלוש הפעמים עברתי בדיקות תפקודי כבד והן היו תקינות. למדתי מנסיוני ששלושה חודשים (ופעם אחת אף ארבעה חודשים) לא מספיקים כדי לחסל את פטריית הציפורן שבכף הרגל. אני מאמין שאילו היה מסכים הרופא להמשך טיפול נוסף, ללא ההפסקות של כשנה, הייתי נפטר מהצרה. הרופא לא הסכים. בסוף כל סדרת טיפול, ציפורן הרגל נותרה תמיד בצורה של כשני-שליש ממנה, "בריאה" אמנם, אך שליש ממנה עדיין היה נגוע, ולא מוגר קינון הפטרת לחלוטין. על כן, עם הזמן, המחלה פשוט "חזרה" להתפשט. בצורה זו עברתי שלוש סדרות (2 מהן, האחרונות, מיותרות ללא ספק) של למיזיל, ספורנוקס, והמחלה נשארה בציפורן. אני מאין שאם במקום הטיפולים האלה הייתי עובר טיפול אחד ארוך יותר (של חצי שנה נניח, עם בדיקות תפקודי כבד ככל שצריך, כמובן), המחלה היתה נעלמת. אני כבר לא מדבר על הטרטור, ההרגשה שלא נפטרים מהמחלה וההוצאה הכספית, שפשוט נזרקה לפח. אצלי 3 סדרות טיפול לא הניבו דבר! אודה לכם, על תגובתכם.

תשובה: משך הטיפול המומלץ בלאמיזיל לפטרת בציפורניים הוא 12 שבועות. התוצאות אינן נראות מייד עם סיום הטיפול, אלא רק לאחר צמיחה של ציפורן חדשה. האם המתנת מספיק זמן בין טיפול לטיפול? גם ספורנוקס רושמים לשלושה עד ארבעה חודשים. אלו תרופות חזקות עם תופעות לוואי ואשר יכולות לפגוע בכבד, ולכן לא נותנים אותן בכמות העולה על המינון המומלץ. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לקיתי בדלקת מפרקים ואני לוקח סלאזופירין ופלקווניל. אני סובל משינוי בטעמים. כמעט כל המאכלים מרירים או בטעם מתכתי. מה הפתרון?

תשובה: נראה שהתופעות מהן אתה סובל נובעות בעיקר מנטילת הסלאזופירין. תרופה זו נמצאה יעילה לטיפול בדלקות מעי וכן לדלקות פרקים. תופעות הלוואי השכיחות שלה הן בחילות, הקאות, ואובדן תיאבון או חוש הטעם. ישנן טבליות מצופות של התרופה, שלעיתים מפחיתות את תופעות הלוואי הגסטרואנטרולוגיות האלה. לגבי הפלקווניל, זוהי תרופה המשמשת כנגד מלריה חריפה, ונמצא שהיא יעילה גם לטיפול במחלות פרקים ומחלות אוטואימוניות (כמו זאבת). תופעות הלוואי העיקריות קשורות בראיה, ולכן יש צורך במעקב תקופתי. לסיכום, אני ממליצה שתיגש לרופא המטפל, היוועץ עמו לגבי הטבליות המצופות של הסלאזופירין, ואולי אף לגבי שינוי המינון. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: האם לקיחת פרוביוטיקה בזמן הטיפול התרופתי בהליקובקטר פילורי יכולה להזיק לחיסול החיידק ולפגוע בטיפול? להיפך, ככל הידוע לפי שני מאמרים שפורסמו בספרות הרפואית, האחד על מחקר בחיות מעבדה והשני (מאמר מקוריאה שפורסם בשנת 2007) בבני אדם, כמה זנים של חיידקי
שאלה: לפני כמה ימים עשיתי בדיקת אולטרסאונד בטן תחתונה + עליונה,עקב בעיות עיכול שיש לי, אך לאחר הבדיקה נאמר לי שיש לי ציסטה בשחלה השמאלית בגודל של 2 ס"מ. שאלותיי הן: מהי ציסטה ? ממה היא נגרמת ? ומה הסיכונים בכך ?

תשובה: ציסטה היא הצטברות מקומית של הפרשות בתוך משהו דמוי שקיק. הדבר שכיח באיברים מפרישים כמו שחלה, ואכן ציסטה בשחלה באישה צעירה היא דבר נורמלי ותקין. עם זאת, כדאי לגשת עם תוצאות האולטרסאונד לרופא נשים כדי לבצע בדיקה מכוונת, ולבצע בדיקת מעקב סונוגרפית כעבור כחודש, לאחר המחזור החודשי.
לפתיחה בעמוד חדש >