אומפרזול הוא חומר פעיל שנמצא בתרופות אומפרדקס, לוסק, אומפריקס ואומפרה, שתפקידן להפחית את הפרשת החומצה בקיבה. אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) שייך לקבוצת מעכבי משאבת המימן (PPI) בדופן הקיבה.
התרופה מנופקת ללא מרשם רופא במינונים הנמוכים (עד 20 מ"ג של אומפרזול), ובכמות קפסולות קטנה יותר, ואילו במינונים הגבוהים יותר, מנופקת בהתאם למרשם רופא. כאשר ניטלת ללא מרשם, מיועדת להקלה בסימני זרם חוזר, כמו צרבת, המופיעים בתדירות של פעמיים בשבוע או יותר, אצל מבוגרים.
יעיל לטיפול ב:
אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) מיועד לטיפול ולמניעה במקרים קשים של צרבת, כיבים בקיבהאו בתריסריון. התרופה משמשת גם כשיש דלקת הוושט עקב החזר קיבתי-ושטי (רפלוקס), בטיפול ארוך טווח בדלקת הוושט מזרם חוזר ובתסמונת זולינגר אליסון (Zollinger Ellison Syndrome)
בנוסף, אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) ניתן בשילוב עם אנטיביוטיקה לטיפול בחיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter pylori) , שגורם לדלקת ואף לכיבים בקיבה ותריסריון.
אומפרזול (אומפרדקס, לוסק) משמש גם למניעה של כיבים ברירית הקיבה או התריסריון עקב טיפול בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAID's) אצל אנשים עם רגישות מוגברת של מערכת העיכול או אם כאלו שסובלים מחזרת המחלה.
מתי אסור להשתמש בתרופה?
אין להשתמש באומפרזול (אומפרדקס, לוסק והתרופות הנוספות) במקרים הבאים:
- רגישות לחומר הפעיל עצמו, למרכיבים האחרים של התרופה או לתרופות אחרות מקבוצת מעכבי משאבות מימן PPI. - טיפול בנלפינביר (נגד וירוס HIV). - אם יש לך קושי או כאב בבליעה, הקאות או צואה שמכילות דם או צבע הצואה השתנה לשחור (שלא עקב שימוש בתוספי ברזל). - במקרה של צרבת המלווה בטשטוש, הזעה או סחרחורת. - במקרה של כאב בחזה או בכתפיים המלווה בקוצר נשימה, בהזעה, בכאב המתפשט לזרועות, לצוואר או לכתפיים, או בסחרחורת. - במקרים של כאב בחזה לעיתים קרובות.
תמונה: Shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
כמוסות, קפליות. לבליעה בשלמות. אין לחצות, לכתוש או ללעוס! יש לעקוב אחר הוראות כל תכשיר. למתקשים בבליעה: ניתן לפתוח את הכמוסה, לשים את הגרגירים שבתוך הכמוסה על הלשון ולבלוע מיד עם כחצי כוס מים. במקרה הצורך, ניתן לפתוח את הכמוסה, לערבב את התכולה עם מזון רך חומצי (כמו מחית תפוחים או יוגורט), או משקה חומצי )כמו מיץ תפוזים), ולבלוע מיד. יש לוודא את נטילת כל המנה הנדרשת.
תדירות וזמן נטילה
בדרך כלל, אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) ניתן פעם אחת ביום. עדיף בבוקר, לפני הארוחה.
טווח המינון
מבוגרים: כיב תריסריון או קיבה, דלקת הוושט עקב החזר קיבתי-ושטי, טיפול משולב עם אנטיביוטיקה בכיב עיכולי הקשור בהליקובקטור פילורי : 20 מ"ג פעם ביום, למשך 4 עד 8 שבועות. טיפול בתסמונת זולינגר אליסון: 60-120 מ"ג פעם ביום, המינון עולה על 80 מ"ג ליום יש ליטול את התרופה במנות נפרדות.
תחילת ההשפעה
תוך 30-90 דקות.
משך ההשפעה
תוך 30-90 דקות.
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך שעתיים, קח מנה אחת של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) עכשיו ודלג על המנה הבאה.
הפסקת התרופה
אין להפסיק נטילת אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) ללא ייעוץ רפואי. התסמינים עלולים לחזור.
מינון עודף
סביר להניח שמנה עודפת מקרית של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) לא תגרום בעיות. אם נלקחה מנה עודפת גדולה, או אם מופיעים תסמינים מיוחדים, יש להיוועץ ברופא.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.
רוצים לוודא שאומפראזול (אומפרדקס, לוסק) היא הטיפול המדויק עבורכם? קבעו תור למומחה. לחיפוש תור למומחה
אזהרות
תזונה
יש ליטול את האומפראזול (אומפרדקס, לוסק) חצי שעה לפני האוכל, רצוי בבוקר.
אלכוהול
מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.
נהיגה
השימוש בתרופה לא אמור להשפיע על כושר הנהיגה. בהופעת תופעות לוואי כדוגמת סחרחורות והפרעות בראייה- אין לנהוג.
הריון
יש להיוועץ עם הרופא המטפל לפני תחילת הטיפול. עם זאת, לא נמצאו עדויות להשפעה בלתי רצויה של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) על מהלך ההריון או על בריאות העובר.
הנקה
התרופה עוברת לחלב אם, אך במינונים רגילים לא סביר שתהיינה לה השפעות שליליות על התינוק. יש להתייעץ עם הרופא.
תינוקות וילדים
יתכן כי בילדים מסויימים, החולים באופן כרוני, ידרש טיפול ארוך-טווח, על אף כי אין זה מומלץ. התרופה מיועדת לילדים מעל לגיל 1 שנה. וממשקל 10 קילוגרם ומעלה.
קשישים
אין בעיות מיוחדות.
דווח לרופא במקרה של
מחלת כבד
נטילת תרופות אחרות
מחלת דם
בחילות או הקאות
צואה שחורה
התפתחות תגובה עורית לאחר שימוש בתרופה דומה
בדיקת דם מתוכננת (כרומוגרנין A)צרבת לתקופה העולה על 3 חודשים
צפצופים בנשימה, לעיתים מלווים בצרבת
אובדן משקל לא מוסבר
שלשול חמור או מתמיד
רגישות לסוכרים מסוימים
סיכון ממנת יתר
נמוך
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
כדי להבטיח שימוש בטוח באומפראזול (אומפרדקס, לוסק), קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה
תופעות לוואי
תופעות הלוואי השכיחות של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) קשורות בעיקר לבעיות במערכת העיכול כגון: עצירות, שלשול, בחילה, כאבי בטן, הקאה, גזים, פוליפים שפירים בקיבה. בנוסף יתכנו גם כאבי ראש, נפיחות ברגליים וקרסוליים, סחרחורת, תחושת עקצוץ ונימול, נמנום, הפרעות בשינה, פריחה או דלקת בעור, גרד, הרגשת חולי, חוסר אנרגיה, תשישות, שינויים בבדיקות דם (שינוי בתפקודי כבד). במקרים נדירים עלולות להתפתח תופעות הבאות עקב טיפול באומפראזול (אומפרדקס, לוסק):
ירידה בתאי הדם הלבנים או בטסיות, שמתבטאת בחולשה, חבורות או לנטייה לזיהומים - נדיר מאוד.
רמות נתרן נמוכות בדם.
תופעות לוואי רגשיות כגון: עצבנות, בלבול או דיכאון.
השימוש עלול לגרום לדלקת כליות. תשומת לב ופניה לרופא בסימנים כמו ירידה בכמות השתן או דם בשתן, ו/או תגובת רגישות יתר כמו חום, פריחה ונוקשות במפרקים. השימוש, עלול להפחית מספיגת ויטמין B12, בייחוד בנטילה ממושכת. תשומת לב ופניה לרופא בסימנים כמו עייפות קיצונית או חוסר אנרגיה, תחושת עקצוץ ונימול, כאב או אדמומיות בלשון, כיבים בפה, חולשת שרירים, הפרעות ראייה, בעיות זיכרון, בלבול, דיכאון.
יש להפסיק את הטיפול באומפראזול (אומפרדקס, לוסק) ולפנות מיד לרופא במקרים הבאים (נדיר או נדיר מאוד):
תגובות אלרגיות, לרבות תגובה חמורה הכוללות נפיחות בשפתיים, בלשון ובגרון, פריחה, הרגשת עילפוןוקשיי נשימה; אדמומיות בעור עם שלפוחיות או קילוף בעור, שלפוחיות חמורות או דימום בשפתיים, עיניים, פה, אף ואברי המין; פריחה מפושטת, חום גוף גבוה ובלוטות לימפה מוגדלות. פריחה מפושטת המאופיינת בעור אדום עם קשקשים ועור גבשושי עם שלפוחיות בליווי חום.
בעיות בכבד כולל צהבת (עשוי לגרום להצהבת העור, שתן כהה ועייפות).
הפרעות בקצב הלב או הדופק, דופק מואץ, דפיקות לב, רעד, פרכוסים או התכווצות שרירים.
זיהום המלווה בחום והידרדרות קשה במצב הכללי (יש לשלול חוסר תאי דם לבנים באמצעות ספירת דם).
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה.
שילוב אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, לסיכונים או להפחית מיעילות הטיפול:
תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, כמו פניטואין, תרופות לשינה או לחרדה כמו דיאזפם.
נוגדי קרישה מסוג וארפארין כמוקומדין, דיאזפאם, דיגוקסין, סילוסטאזול, טאקרולימוס ופניטואין - העלאת רמות התרופות וסיכון לתופעות לוואי.
דיגוקסין, ללב.
קטוקונזול, איטרקונזול, פוסקונזול, או ווריקונזול, לטיפול בזיהומים פטריתיים.
אמוקסיצילין, קלריתרומיצין- אנטיביוטיקה. אם ניתן השילוב לטיפול בזיהום הנגרם מהליקובקטר פיילורי, חשוב מאוד לדווח לרופא על נטילת כל תרופה אחרת.
ריפמפיצין- לשחפת
טקרולימוס- להשתלת איברים.
דיסולפירם- לגמילה
אטזנביר, סקווינביר, ריטונביר- תרופות נגד נגיף HIV
צמח St. John's Wort-לטיפול בדיכאון.
צילוסטזול- לטיפול בצליעה לסירוגין.
מטוטרקסאט- תרופה כימותרפית המשמשת במינונים גבוהים לטיפול בסרטן(
ברזל - הפרעה לספיגה.
אטאזנביר, קלופידוגרל (פלויקס, קלופידקסל) - ירידה ברמות ובהשפעה הטיפולית של התרופות.
נלפינביר, פוזאקונאזול, ארלוטיניב - ירידה ברמות התרופה, אין להשתמש ביחד עם אומפראזול (אומפרדקס, לוסק).
השפעת שימוש ממושך
בשימוש מעל שנה- ייתכן שהרופא ינחה במעקב רפואי קבוע.
יתכן שיהיה צורך בבדיקת רמות מגנזיום בדם במהלך טיפול ממושך באומפראזול (אומפרדקס, לוסק), במיוחד אצל אנשים המטופלים בדיגוקסין, בתרופות משתנות או תרופות אחרות שעלולות לגרום לירידת מגנזיום. ירידה בספיגה של ויטמין B12 והתפתחות חוסר בוויטמין זה (בדיקת ויטמין B12).
עלייה בסיכון לשברים בירך, שורש כף היד ובעמוד השדרה אצל אלו המטופלים במינונים גבוהים של אומפראזול (אומפרדקס, לוסק) או לאורך זמן (מעל שנה וחצי).
חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש באומפראזול (אומפרדקס, לוסק)? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: אני עושה אימונים, ריצה לסרוגין כ 5 ק"מ ואין לי בעיה כלל באימון. לאחר מנוחה קשה לי לכופף את רגל שמאל וצריך בהדרגה לנסות ואז זה משתחרר. ההרגשה היא כמו סתימה של כלי דם שצריך להיפתח לאט לאט. אני חושש שזה מצב מידרדר. זה קיים 5 חודשים לערך.
תשובה: כדאי לפנות לאורתופד ולשלול בעיה במפרק הברך ובגידים בו, ולבצע הדמיה של האיזור לפי המלצתו.
שאלה: אמי בת ה-88 לקתה בפרפור פרוזדורים בחודשים האחרונים, והיא מטופלת בתרופות איקאקור 80 מ"ג 3 פעמים ביום, דרלין 5 מ"ג 3 פעמים ביום, לוטן 12.5 פעם ביום. היא מטופלת גם במדלל דם. מאחר שהיא משתתפת במחקר, איננו יודעים אם היא לוקחת קומדין או אפיקסבאן. האם אספירין 350 מ"ג לא מספיק לדילול? בזמן האחרון היא מתלוננת על חרדה, בחילה, עייפות וחוסר תיאבון. אולי אלה תגובות בין-תרופתיות?
תשובה: הטיפול נוגד הקרישה בפרפור פרוזדורים, ניתן כדי למנוע היווצרות וסחיפה של קרישי דם. בחירת הטיפול מבוסס על רמת הסיכון האינדיבידואלית להיווצרות קרישי דם ותסחיפים, לפי הסדר הבא. בחולה שגילו נמוך מ-60 שנה ללא מחלת לב, ניתן להסתפק באספירין בלבד במינון של 325 מ"ג ליום, או אף לא לטפל כלל. בגיל מעל 60, ללא גורמי סיכון למחלת לב (כגון יתר לחץ דם) ניתן לתת רק אספירין. לחולים בגיל מעל 60, עם סוכרת או מחלת לב איסכמית יש לתת אנטיקואגולציה (כגון קומדין, להשגת INR של 3-2) ואספירין במינון של 162-81 מ"ג ליום. בגיל מעל 75, בפרט בנשים, נותנים אנטיקואגולציה בלבד, להשגת INR של 2. לגבי שילוב התרופות, לוטן, דרלין ואיקאקור - יש בעיה בשילוב של דרלין (חוסם בטא) עם איקאקור (חוסם תעלות סידן), העלול לגרום ללחץ דם נמוך מדי ודופק לב איטי. היוועצו ברופא המעורב במחקר, אם יתכן שמדובר בתרופה שאותה היא מקבלת. בברכה, ד"ר טלי צרנוביצקי - אינפומד
שאלה: אני מתאמן שנים בחדר כושר, ולאחרונה התחלתי לעשות אימוני ספינינג. לאחר האימון העיניים שלי מאד אדומות. לא נתקלתי בתופעה כזאת לאחר ריצה, למשל. מה יכולה להיות הסיבה ?
תשובה: או שזו תגובה אלרגית, או מצד שני כדאי שתמדוד לחץ דם. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה
שאלה: סבתא שלי רוצה לבקר את אחייניתי בת השנתיים שחלתה באבעבועות רוח. לאחרונה היא שמעה שניתן להידבק, ובגילה (70) זה מאד מסוכן. ידוע לה שהיה לה עצמה אבעבועות רוח כילדה, והיא טיפלה בילדיה שגם חלו בעבר. שאלתי היא, האם מי שהיו לו אבעבועות רוח יכול להידבק בזה מחדש?
תשובה: בעבר נהוג היה לחשוב שהדבקה שניה באבעבועות רוח נדירה מאוד באנשים עם מערכת חיסונית תקינה, למרות ששכיח להידבק שנית במחלה באופן תת- קליני (קיום של נוגדנים בדם המעידים על מחלה, בחולה שאינו סובל מסימפטומים של המחלה). מחקרים חדשים מראים שישנה עליה בשכיחות מקרים של הדבקות שניה. אם כך, נראה שניתן להידבק במחלה בשנית, אך הסיכוי לכך נמוך.
שלום לכם. סיפור לקוח: סבלתי משבוע של שלשולים חריפים ואחריהם שבוע של יציאות לא בזמנים ובשעות הרגילות - הצואה הייתה רכה ובמהלך היום הרבה בועות בבטן וגזים. היום חודש וחצי אחרי אותו שבוע של שלשולים. היציאות חזרו לזמנים הרגילים שלי, בוקר וערב. אך הצואה עדיין רכה וישנה רגישות בבטן. מדי פעם הצואה מוצקה אך בסופה תמיד יש חלק שהוא רך. אני לא יודע אם זה קשור: 1. חודשיים לפני אותו שבוע - התחלתי להשתעל שיעול יבש - שגרם לי לבעיות נשימה - הייתי מתעורר מזה באמצע הלילה לא הייתי יכול להרים את הקול או לצחוק בפה מלא כי מיד הגירוי והצריבה בגרון היו תוקפים אותי ומיד הייתי מתחיל להשתעל. היום יש לי ליחה באופן קבוע. 2. לפני חצי שנה גיליתי שאני אלרגי לחתולים ולקרדית האבק והתחלתי לקבל טיפול בזריקות. טיפולים: בשביל השיעול קיבלתי משאף אף פליקסונז ואומפרדקס מרופא א.א.ג - הקל במידה קלה ביותר.. וכעת המצב השתפר במעט. בדיקות: בדיקות דם תקינות לעילה ולעילה ללא הליקובקטר, ללא טפילים בצואה - הכל חזר מושלם כולל תפקודי כבד וכליות. בדיקה הבאה - גסטרו - אבחון.
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
אשמח ל
רונן20/01/2013 | 14:49
חוות דעתכם בנושא - מה זה יכול להיות ואיך ניתן לטפל ?
שלום רונן,לא ניתן למצוא או לשלול קשר לפי הנתונים להלן. צריך עוד מידע כגון אבחנות דופק ולשון (חלק מגישת הרפואה הסינית).אם בכל זאת מדובר בחיידק הליקובקטר שלא נתגלה בבדיקת הדם או בנשיפה הוא בהחלט עשוי להקשר עם התסמינים הנ"ל .לא תמיד מוצאים אותו בבדיקות. אנו נפגשים מדי יום במטופלים רבים ללא אבחנה קונבציונאלית אך עם סיפור דומה והטיפול שאנו מציעים לא רק מקל במידה קלה כמו שאמרת אלא במידה רבה . לרפואה הסינית כלים לטפל ברגישות בבטן ובמרקם הצואה,בליחה/שיעול ובאלרגיות גם יחד בעזרת בניית תפריט תזונתי,צמחי מרפא סיניים ודיקור. אשמח לנסות לעזור .בהצלחה .
הוסף תגובה
יציאות רכות
רינה פינטוס05/07/2026 | 09:03
היה לי וירוס עם שלשןלים..עכשיו יציאות דחופות ורכות במשך חודשים..
שלום שרונה, זה נכון מאוד. לרפואה הסינית מספר כלים אבחנתיים המסתמכים על התבוננות ותחושה כאפשרות לאבחן את המטופל באופן מלא אל מול התסמינים והמהלך הקליני שהיא או הוא סובלים ממנו. באמת כפי שציינת, אבחנות הדופק והלשון הן הכלים העיקריים לאבחנה, אך ישנם גם אחרים כגון בדיקת בטן, מישוש ערוצים (ערוצי הדיקור בגפיים), אבחנת פנים ועוד. כאשר מטופלת או מטופל מגיעים אלי למרפאה, חשוב לי לאגד מספר רב ככל הניתן של כלים למידע מקיף אודות מצבם. לכן אני בודק את הדופק באופן ארוך ומעמיק, בוחן את הלשון ואף מבצע מעקב לאורך זמן, בודק את הערוצים בידיים וברגליים, וכן מתשאל ומשוחח אריכות עם המטופלים שלי בכדי להבין היכן ממוקמת ההפרעה שגרמה לתסמינים ולמחלה ואיך אפשר לטפל בה. כיוון שההתמחות שלי הינה בטיפול במערכת העיכול, והפרעות ומחלות שונות במערכת זו עשויים להיות קשורים למנגנונים שונים: תנועת הדם, מערכת העצבים והנפש, המערכת האנדוקרינית, מנגנונים מטבוליים ועוד, קבלת מידע מקיף מאפשרת לי לזהות את הבעיה ולטפל בה ביעילות. בברכה, אסף
שלום רב אוהד, צמחי מרפא סיניים עשויים להיות יעילים למגוון מאוד רחב של מצבים רפואיים במערכת העיכול. במחלות דלקתיות של מערכת העיכול כגון קרוהן וקוליטיס יש חשיבות אדירה לטיפול בצמחי מרפא, הן כתוצרים ממוקדים ומרוכזים כגון כורכומין המותאם לטיפול בקוליטיס, או אינדיגו לקרוהן, אך יותר מהכל מומלץ להשתמש במרשמי צמחי מרפא המותאמים אישית לפי האבחנה, בכדי לדייק את הטיפול הנכון לפי אבחנה ספציפית למטופל או מטופלת. באם ישנה שאלה ממוקדת אישית מוזמן לפנות ולהתייעץ. בברכה, אסף
שלום רב טל, בהחלט, ויש לזה הסבר די מדויק דרך העיניים של הרפואה הסינית. לפי הרפואה הסינית, מערכת העיכול (בעיקר מערכות הטחול והקיבה אך גם אחרות) אחראית על “עיבוד והתמרה” של מזון לנוזלים ולאנרגיה חיונית (צ׳י). כשהמערכת הזו נחלשת—אם בגלל סטרס מתמשך, תזונה לא מותאמת, עומס רגשי, תשישות פיזית או מחלה—היכולת לפרק מזון בצורה תקינה נפגעת. התוצאה יכולה להיות הופעה של רגישויות חדשות למזונות שבעבר לא עשו לך שום בעיה. בשפה פשוטה, זה לא רק “המזון בעייתי”, אלא שהמערכת שמקבלת אותו ואחראית על פירוקו והטמעתו פחות יציבה ומגיבה ביתר. החדשות הטובות הן שזה מצב דינמי וברוב המקרים ניתן לשיפור משמעותי דרך איזון מערכת העיכול—בעזרת התאמת תזונה מותאמת אישית, דיקור וצמחי מרפא. אם זה משהו שאתה חווה לאחרונה, שווה לבדוק את זה לעומק ולא רק להימנע ממזונות, שם לרוב נמצא הפתרון האמיתי. בברכה, אסף
היי קרינה, צרבות וריפלוקס הן תסמין (סימפטום) להפרעות רבות ע״פ הרפואה הסינית. לכן בזמן תהליך טיפולי, בכדי להתייחס למופע הצרבות והריפלוקס, יש לבצע תהליך אבחון מסודר ומקצועי. כאשר תהליך זה מתבצע באופן מיטבי, ניתן לייצר מהלך טיפול טוב ויעיל, אשר מתייחס גם לגורמי הרקע למופע (״השורש״ של הבעיה), אך גם יש להפחית בפועל את תופעת הריפלוקס אשר גורמת לסבל ופגיעה באיכות החיים. מקווה שמובן ושסייעתי להבנתך. בריאות טובה, אסף