קאנדסארטאן היא תרופה כנגד לחץ דם בעלת מנגנון פעולה ייחודי החוסמת קולטנים לאנגיוטנסין 2. אנגיוטסין 2 הוא חומר בגופנו המעודד התכווצות כלי דם, וחסימת פעילותו מאפשרת לכלי הדם להתרחב.
חוסמי קולטנים לאנגיוטנסין 2 ניתנים בדרך-כלל לחולים אשר אינם יכולים לסבול תרופות ממשפחת מעכבי האנזים ACE (לדוגמה: אנאלאפריל, קאפטופריל) בגלל תופעות לוואי כגון שיעול או בצקת אלרגית (אנגיואדמה).
כאשר ניתן פעם ביום לחולים עם יתר לחץ דם, קאנדסארטאן 8 מ"ג יעיל כמו לוסארטאן 50 מ"ג או אנאלאפריל 10-20 מ"ג.
קאנדסארטאן קיים גם בשילוב עם המשתן הידרוכלורותיאזיד, שכן מתן משולב שלהם הראה השפעה מצטברת בהורדת לחץ הדם.
משמש גם לטיפול במטופלים עם אי- ספיקת לב וליקוי בתפקוד הסיסטולי של חדר שמאל כטיפול נוסף למעכבי ACE או כאשר מעכבי ACE אינם נסבלים.
צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות לבליעה. ניתן ליטול עם או בלי האוכל.
תדירות וזמן נטילה
1-2 פעמים ביום. נטילה בכל יום באותו הזמן.
טווח המינון
ליתר לחץ דם:בדרך-כלל: 8 מ"ג ביום. ניתן לעלות, כתלות במדד לחץ הדם ובהנחיית הרופא ל-16 מ"ג ליום.. מנות של 8 מ"ג ומטה מתאימות לחולים עם תפקוד כליתי לקוי, או לחולים הנוטלים תרופות משתנות. לטיפול באי- ספיקת לב: מינון התחלתי מקובל הוא 4 מ''ג ביום. הרופא יכול להעלות את המינון על-ידי הכפלתו מדי שבועיים עד למינון כולל של 32 מ''ג ליום.
תחילת ההשפעה
3-4 שעות. ייתכן ויחלפו 4 עד 6 שבועות עד שהשפעת התרופה תורגש במלואה.
משך ההשפעה
3-4 שעות. ייתכן ויחלפו 4 עד 6 שבועות עד שהשפעת התרופה תורגש במלואה.
מנה שנשכחה
יש לקחת את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה.
הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה מבלי להיוועץ ברופא.
מינון עודף
יש לפנות לרופא או לחדר מיון בצירוף אריזת התרופה.
נמצא כמרכיב בתרופות הבאות
קנדור פלוס | Candor plus
אטאקאנד פלוס | Atacand Plus
אזהרות
תזונה
אין הגבלות.
אלכוהול
חלק מהאנשים עלול להרגיש סחרחורת וחולשה כאשר נצרך אלכוהול.
נהיגה
יש לבחון את השפעת התרופה טרם הנהיגה שכן התרופה עלולה לגרום לסחרחורת ולעייפות.
הריון
אינו מומלץ בתחילת ההיריון ואסור לאחר חודש שלישי.
הנקה
מומלץ שלא להשתמש. יש להיזהר בעיקר בפגים ובתינוקות לאחר הלידה.
תינוקות וילדים
השימוש בתרופה מעל גיל 18 שנים.
קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
אי ספיקת לב (heart failure)
מחלת כליה, טיפולי דיאליזה, השתלת כליה
מחלת כבד
הריון או תכנונו
ניתוח עתידי
נטילת תרופות אחרות ללחץ דם
חוסר איזון אלקטרוליטים בדם
שימוש בתחליפי מלח על בסיס אשלגן
כאב בטן, בחילות, הקאות או שלשול לאחר הנטילה
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
התרופה נסבלת היטב בדרך-כלל. תופעות לוואי שכיחות הן: כאבי ראש, סחרחורת, הסמקה, זיהום בדרכי הנשימה, לחץ דם נמוך, שינויים בבדיקות דם, בעיה בתפקודי כלייה. בשכיחות שלא נקבעה, ייתכן שלשול. יש להפסיק את השימוש בתרופה ולפנות לרופא במקרה של: קשיי נשימה, עם או בלי התנפחות של הפנים, השפתיים, הלשון והגרון. התנפחות הפנים, שפתיים, לשון וגרון העלולה לגרום לקשיי בליעה. גירוד חריף בעור, עם שלפוחיות מורמות. השימוש בתרופה זו עלול לגרום לירידה ברמת תאי הדם הלבנים. כתוצאה מכך יתכן ועמידות בפני זיהומים תרד. תיתכן עייפות, דלקות או חום. במקרה זה- יש לפנות לרופא מיד, לצורך ביצוע בדיקות דם.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/ רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור: אין להשתמש בקנדסרטן בנטילת תרופה להורדת לחץ דם המכילה אליסקירן, וקיימת גם סוכרת, או בעיות בתפקוד הכליות. שימוש במלחי אשלגן, משתנים משמרי אשלגן (אמילוריד, ספירונולקטון) יחד עם קאנדסארטאן עלול להעלות רמות אשלגן בדם.
תרופות להורדת לחץ דם, משתנים: קאנדסארטאן מגביר את ההשפעה של תרופות אחרות להורדת לחץ דם. תופעה זו לעיתים רצויה, אולם יש להתאים את המינונים. תרופות משתנות (דיורטיות)- להוצאת נוזלים מהגוף.
נוגדי דלקת לא סטרואידים, משמשים גם להקלה בכאב (נאפרוקסן, אינדומטאצין, דיקלופנאק, אספירין- מעל 3 גר' ליום, אטוריקוקסיב וסלקוקסיב). עלולים להפחית מההשפעה נוגדת לחץ הדם של קאנדסארטאן. [ליתיום] לטיפול בהפרעות נפשיות: סיכון להרעלת ליתיום. לעדכן רופא לגבי שימוש בהפרין (לדילול דם), ובשתי תרופות לטיפול בזיהום חיידקי: טרימתופרים וסולפאמתוקסזול. כמו כן יש לעדכן בדבר שימוש של כל תרופה אחרת, גם כזו הנרכשת ללא מרשם, ובתוספים למיניהם.
השפעת שימוש ממושך
לא צפויות בעיות.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: אני רוצה לנסוע ולהתרחץ בים המלח, אבל על הקרקפת שלי ישנו נגע שהוגדר כ-Hyperkeratotic Seborrheic Keratosis. האם מותר להתרחץ בים המלח או שעלי להימנע מזה?
תשובה: הנגע שהתגלה אצלך הוא נגע שפיר שהסיבה להופעתו אינה ידועה, אבל הוא מופיע לרוב באזורים החשופים לשמש. נגע זה שפיר, אבל ישנו סיכוי שהוא יהפך לממאיר. אין הוראה מפורשת לא להיחשף לשמש או לא לרחוץ בים המלח עם בעיה כזאת, אבל אני ממליצה להימנע מחשיפה לשמש. מכיוון שהנגע שצלך הוא על הקרקפת, דאג לכסות אותו בכובע במשך כל זמן השהות בשמש, גם כאשר אתה בתוך הים. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
שאלה: אני סובל כבר הרבה שנים מכאב בגב התחתון ומשתמש במשחות וכדורים להפגת הכאבים. לאחרונה הבעיה מחריפה ופוגעת באופן משמעותי ביכולת הגופנית. האם קיימות היום שיטות מתקדמות לטפל בבעיה, אולי שיטות כירורגיות?
תשובה: כאב גב תחתון הוא בעיה שכיחה באוכלוסיה. בגב התחתון נמצאים מספר מבנים (עצמות, רצועות, עצבים ושרירים) אשר יכולים להוות מקור לכאב. על מנת לטפל בבעיה שלך הייתי ממליץ לך לפנות לבדיקת רופא אורתופד, על מנת לאתר את מקור הכאב ולהתאים לו את הטיפול. יש אפשרויות טיפול רבות, וטיפול ניתוחי היא אכן אחת מהן, אך אין למהר תחילה יש לברר את מקור הכאב. אם טיפולים שמרניים ייכשלו ויתברר כי הבעיה שלך מצריכה ניתוח, עליך לפנות למומחה גב בבית החולים הקרוב לאזור מגורך. ד"ר עמית גיל - אינפומד
שאלה: רציתי לדעת מהם הגורמים המפורטים לאנורקסיה: ההיבט הפסיכולוגי, ההיבט הנפשי, וההיבט הרפואי.
תשובה: אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה חמורה והפרעה בדימוי הגוף, המתבטאת בפחד משתק מפני השמנה, ללא קשר למשקל האמיתי, והרעבה עצמית ממושכת. אין מדובר באובדן התיאבון אלא בפחד וסלידה קיצוניים מהשמנה. כיום מאמינים רוב החוקרים כי הסיבות לאנורקסיה הן שילוב של לחצים פסיכולוגיים, ביולוגים וחברתיים- תרבותיים הפועלים בגיל הנעורים, בתחילת ההתבגרות המינית. על פי הגישה הפסיכואנליטית, החולה, לרוב נערה בגיל העשרה, אינה רוצה להתבגר, משום רצון לדחות את ההתבגרות המינית ואת הכניסה לעולם הנשיות (מידת החזה קטנה והמחזור נפסק). לפי תיאוריות אחרות הגורמים הם יחסי משפחה בעייתיים, בייחוד בקשר עם האם. חוקרים אחרים מדברים על ניסיון שליטה ורצון לעצמאות. תיאוריות אחרות מדגישות את הלחץ החברתי על הבנות להיות מוצלחות, יפות ועל כן גם רזות בתרבות שלנו, המתמקדת ביופי חיצוני והמציגה רק נשים רזות כנחשקות ויפות. חוקרים רבים מאמינים כי המחלה הינה ביטוי למצוקה רגשית- גלויה או סמויה, ביטוי לשנאה עצמית, חרדה ודיכאון. הגישה הביולוגית מדברת על נטייה גנטית להפרעות אכילה ולהפרעות רגשיות הגורמות לה. כמו כן, חוקרים מאמינים בקשר בין אנורקסיה לדיכאון. שניהם מאופיינים בחסר סרוטונין, חומר עצבי, ומגיבים לטיפול ע"י תרופות מתאימות. מבחינה רפואית חשוב לזכור כי ההרעבה העצמית באנורקסיה גורמת לרזון קיצוני המוביל לשיבוש והרס מוחלט של כל מערכות הגוף: המחזור פוסק, חום הגוף נעשה נמוך, הדופק מואט מאוד, לחץ הדם יורד באופן מסוכן, ויורדת יכולת הגוף להתמודד עם זיהומים. כאשר המצב מדרדר מאוד ייתכנו בעיות לבביות קטלניות. הנושא רחב, לקריאה נוספת נסי את הלינקים הבאים: http://www.anred.com/
שאלה: ידוע לי שהרמת משא כבד, בעיקר באופן חד-פעמי, עלולה לגרום לבעיות רפואיות רבות כגון הרנייה, קרע ברשתית, בעיות בעמוד השדרה או אפילו סתם שרירים תפוסים, וכמובן קרעים בגידים ובשרירים. ברור שמשקל של 10 ק"ג איננו נחשב למשא כבד עבור אדם במשקל ממוצע, ואילו 100 ק"ג בהחלט נחשבים למשא כבד. היכן עובר הגבול והאם ניתן לחשב אותו כפונקציה של משקל האדם, של מבנה הגוף או של המין?
תשובה: אינני מכיר נוסחה לחישוב המשקל הסביר להרמה. משתנים הכוללים מבנה וחוזק עצם, חוזק של רצועות ושרירים ועוד תורמים כולם לשוני העצום שיש באוכלוסייה מבחינת סיבולת ההרמה של משאות. מלבד נתונים פיזיים, טכניקת ההרמה חשובה אף היא, שכן טכניקות הנפה שונות יוצרות מנופים שונים ועל ידי כך מעמסים שונים על המבנים השונים בגוף. במקרים של התלבטות, הייתי ממליץ על שימוש בהיגיון פשוט, והימנעות מפעולות הכרוכות במאמץ רב מדי. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד