אנוקספרין (קלקסן)

תזונה

לא רלוונטי.

אלכוהול

נהיגה

הריון

אין להשתמש ללא הוראת רופא.

זריקות קלקסן (אנוקספרין) נועדו לטפל בקרישת יתר בהריון.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

ניתוח והרדמה כללית

דווח לרופא במקרה של

• יתר לחץ דם
• מסתם מלאכותי
• דלקת של הקרום הפנימי של הלב
• סוכרת, או בעיות בכלי דם בעיניים בשל סוכרת
• מחלת כבד
• מחלת כליה
• בעיות בקרישת הדם
• עודף משקל או תת משקל
• שבץ
• לחץ דם גבוה
• כיב עיכולי
• ניתוח בזמן האחרון או פגיעה גופנית קשה
• בעיה בעמוד השידרה או ניתוח בתעלת השידרה
• גיל מעל 65.
• רמות גבוהות של אשלגן בדם

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

כדי להבטיח שימוש בטוח באנוקספרין (קלקסן), קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה

יש לפנות לרופא או לחדר מיון מיד במקרים של תופעות לוואי חמורות של קלקסן (אנוקספרין) כגון:

דימום חזק מפציעה.

הופעת פריחה כואבת של נקודות אדומות כהות מתחת לעור, אשר אינן נעלמות כשלוחצים עליהן. יתכנו גם כתמים ורודים על העור, שבדרך-כלל מופיעים באזור ההזרקה.

פריחה אדומה, מפושטת, עם שלפוחיות המלווה בחום. סימנים המופיעים בדרך כלל בתחילת הטיפול. 

כאב ראש חמור המופיע באופן פתאומי, עלול להיות סימן של דימום מוחי.

הרגשת נפיחות, או אי נוחות בקיבה, עלולה להיות סימן לדימום בקיבה. תגובה של רגישות יתר, כולל שוק אנפילקטי, או תגובה אלרגית. הסימנים יכולים לכלול: פריחה בעור, בעיות בנשימה או בבליעה, נפיחות בשפתיים, בפנים, בגרון או בלשון.

זריקות קלקסן עלולות לגרום גם לתופעות לוואי קשות אחרות: תחושת עקצוץ, נימול וחולשת שרירים, במיוחד בפלג גופך התחתון; איבוד שליטה על הסוגרים ועל עשיית הצרכים לאחר ניקור או הרדמה בעמוד השדרה; שטפי דם בחוט השדרה או בסמוך לו דווחו במקרים של שימוש בקלקסן במקביל לאלחוש אפידורלי או בחוט השדרה או בניקור מותני. תגובות אלה עלולות להתבטא בדרגות שונות של פגיעה נוירולוגית, כולל שיתוק לטווח ארוך או קבוע.(נדיר)

דלקת עורית או נמק של העור, בדרך כלל, באזור ההזרקה. במקרה זה יש לפנות מיד אל הרופא ולהפסיק את הטיפול.

תופעות לוואי הבאות של קלקסן מחייבות התייעצות עם רופא בהקדם האפשרי:

נטייה להיפצע ביתר קלות מהרגיל, יכול להיות כתוצאה מבעיה בקרישת הדם (טרומבוציטופניה).

תחושת כאב, נפיחות או גירוי באזור ההזרקה, בדרך-כלל משתפר תוך כמה ימים.

במקרה של שסתום לב מכני, טיפול בקלקסן עלול שלא להספיק למניעת היווצרות קרישי דם. 

קשיי נשימה, עייפות או קושי לבצע פעילות גופנית, כאב בחזה, נימול, הרגשת חולי או אובדן הכרה. הסיבה לכך עלולה להיות קריש דם על השסתום.

כאב עוויתי, אדמומיות, הרגשת חמימות או נפיחות באחת הרגליים- אלו סימנים של פקקת ורידים עמוקה.

הרגשת עייפות, עלפון, סחרחורת או עור חיוור - אלו יכולים להיות סימנים לאנמיה.

הצהבת העור או העיניים וצבע כהה בשתן.

אלו יכולים לרמז על בעיה בכבד.

יתכנו גם תופעות לוואי נוספות של זריקות קלקסן (אנוקספרין):

עלייה באנזימי כבד בבדיקות דם (נפוץ). הערכים בדרך-כלל חוזרים להיות תקינים לאחר הפסקת שימוש בקלקסן. דימום.

שינוי ברמת האשלגן בדם. עלול לקרות אצל אנשים הסובלים מבעיות בכליות או מסוכרת, יתכן שיהיה צורך בביצוע בדיקת דם.

כאב ראש, התקרחות, אאוזינופיליה, היווצרות קרישי דם. 

שימוש בקלקסן במשך תקופה ארוכה (יותר משלושה חודשים) עלול להגביר את הסיכון לאוסטאופורוזיס, מצב בו עולה הסיכון לשברים בעצמות (נדיר).

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:

נטילת תרופות הבאות בזמן הטיפול בזריקות קלקסן עלולה לגרום לתגובות בין תרופתיות וסיכונים:

וורפרין - תרופה לדילול דם

אספירין, אבסיקסימאב, אפטיפיבאטייד, אילופרוסט, טיקלופידין, קלופידוגרל, טירופיבאן או תרופות אחרות המעכבות הצמתת טסיות דם

זריקות דקסטרן - המשמשות כתחליף דם

איבופרופן, דיקלופנק, קטורולק או תרופות אחרות המשמשות לטיפול בכאב ונפיחות בדלקת פרקים ומחלות אחרות

אנטיסטרפטאז, סטרפטוקינאז, אורוקינאז - תכשירים לפירוק קרישי דם

פרדניסולון, דקסמטזון או תרופות אחרות - לטיפול באסטמה, דלקת פרקים ראומטית ומצבים אחרים

סולפינפירזון - לטיפול בסוכרת

חומצה וולפרואית - לטיפול בעוויתות, פרכוסים או לייצוב מצב הרוח

תכשירים משתנים כמו - ספירונולקטון, טריאמתרן, אמילוריד, העלולים להעלות את רמות האשלגן בדמך, כשנלקחים עם זריקות קלקסן (אנוקספרין).

יתכן שיהיה צורך לשנות מינון של חלק מהתרופות או לבצע בדיקות דם תקופתיות על מנת לוודא שאין תגובות בין תרופתיות עם זריקות קלקסן ושלקיחת התרופות הללו עם קלקסן אינה גורמת לך לנזק.

יש לעקוב במדוייק אחר הוראות מעבר עם שינוי בתרופה נוגדת קרישה. (אנוקספרין לנוגדת קרישה אחרת, או ההפך). ייתכן שיהיה צורך בבדיקת דם מסוג INR כדי להתחיל טיפול במועד האופטימלי.

השפעת שימוש ממושך

שימוש ממושך בקלקסן (אנוקספרין) עלול להגביר את הסיכון לדימומים. כמו כן, שימוש בקלקסן במשך יותר משלושה חודשים עלול להגביר את הסיכון לאוסטאופורוזיס ולשברים בעצמות.

ייתכן וידרש מעקב רמת תאי הקרישה (טסיות) ואשלגן בדם.

חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש באנוקספרין (קלקסן)? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה