בזאפיבראט (נורליפ)

תשובה: ברבים מבתי החולים ובקופות החולים פועלות היום מרפאות לרפואה משלימה. תוכלי לנסות לפנות אל מרפאות אלה, ולברר האם נערך מחקר הקשור בשיאצו, או אפילו להציע מחקר כזה. אני מפנה אותך אל האתר של המרפאה לרפואה משלימה בבית החולים שיבא. זאת עשויה להיות אופציה טובה, שכן בבית החולים פועל מרכז שיקום גדול, ולכן יש עיסוק רב באורתופדיה ובפיזיותרפיה. http://www.sheba.co.il/h/940/&mod=search&searchWords...sub=1

תשובה: הספונדילוליזיס (שבר מאמץ בחוליה L5 ) והספונדילוליסטזיס (גלישת החוליות כתוצאה משבר המאמץ) קיים בוודאי הרבה זמן מאז גיל ההתבגרות. לרוב אין בבעיה זו סכנה ופגיעתה היא בעיקר באיכות החיים. לכן אין הכרח לבצע ניתוח, אלא אם יש פגיעה קשה באיכות החיים, או שההחלקה מתקדמת משמעותית, מצב לגמרי לא סביר. טיפולים פיזיותראפיים לרוב לא יעילים במצב זה. אין אפשרות להחזיר את החוליות ללא ניתוח. דר' מיכאל מילגרם "המרכז הישראלי לניתוחי עמוד שדרה" - אסותא.

תשובה: ליפיטור, או בשמה הגנרי Atorvastatin, היא תרופה הניתנת לאיזון שומני הדם. היא דווקא גורמת ב-2% מהמטופלים לתופעת לוואי הנקראת אינסומניה, קושי בהירדמות או בהמשכת השינה. בזאליפ, או Bezafibrate, הניתנת גם היא לאיזון שומני הדם, עלולה לגרום לתופעת לוואי דומה. גלוקופאג', או Metformin, הניתנת לאיזון רמת הסוכר בדם, עלולה לגרום לעייפות ולבלבול, ובנוסף לכך גם להעלאת רמת החומצה הלקטית בדם, הגורמת לחולשה ולישנוניות. פרנדייז, או Acarbose, עלולה לגרום אף חולשה וישנוניות. השילוב של ליפיטור ובזאליפ מעלה את הסיכון לפגיעה בשרירים, לחולשת שרירים ולתופעת פירוק שרירים הנקראת רבדומיוליזיס, אשר יכולה להתבטא בעייפות ובישנוניות. יש לעקוב בבדיקות דם אחר רמת ה- CPK. ואם היא מופרעת או חושדים שמתרחשת התופעה שהזכרתי, צריך לשקול את המשך הטיפול התרופתי. לגבי שאלתך השניה, התרופה גלוקופאג' עלולה לגרום לשלשול בעד 30% מהמטופלים בתחילת הטיפול. תופעה זו בדרך כלל זמנית וחולפת בהמשך הטיפול. על מנת למזער שכיחות תופעה זו, מומלץ להתחיל במינון נמוך (למשל 500 מ"ג פעמיים ביום, עם ארוחות) ולהעלות את המינון בהדרגה. העובדה שהשלשולים נעלמו לא מעידה על כך שהתרופה לא עובדת, אלא כנראה שתופעת הלוואי של התרופה חלפה. גם חוסר איזון של רמת הסוכר יכול לגרום לתופעות של נמנום. לסיכום, עליך להיות במעקב הדוק אחר הסוכרת אצל מומחה בתחום, ולעבור בדיקות דם כלליות, כולל רמת ברזל, רמת CPK, רמת חומצה לקטית ועוד, לפי ייעוץ הרופא המטפל שלך. בהצלחה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

תשובה: בבדיקות הדם שצירפת, בהינתן שהן נלקחו לאחר צום לילה, רמת הטריגליצרידים גבוהה ורמת ה- HDL כולסטרול נמוכה, אך רמת ה- LDL כולסטרול אינה מוגברת, וכך גם הטוטל כולסטרול. למעשה החריגה הבולטת ביותר היא בטריגליצרידים (מצב הנקרא היפרטריגליצרידמיה). היפרטריגליצרידמיה היא צורה שכיחה של דיסליפידמיה (הפרעה בשומני הדם), הכרוכה לעיתים קרובות בתחלואה קורונרית (של הלב) מוקדמת. סיבות להיפרטריגליצרידמיה כוללות הפרעות משפחתיות או גנטיות, סוכרת לא מאוזנת, תרופות, צריכת אלכוהול, תת-פעילות בלוטת התריס, מחלת כליה סופנית וזיהום ב- HIV. בהערכה הראשונית יש לזהות גורמים משניים להיפרטריגליצרידמיה, כגון תרופות או סוכרת לא מאוזנת, יש למדוד את היקף המותניים, לחשב את ה- BMI (יחס גובה ומשקל) לבדוק את רמת הליפידים בצום, ולברר אם ישנו סיפור משפחתי של טריגליצרידים גבוהים או של תחלואה קורונרית מוקדמת. ברמות טריגליצרידים הגבוהות מ- 1000 או 1500 מ"ג יש לטפל עם פיבראטים (כדוגמת התרופה שנרשמה לך) להורדת הסיכון לפנקריאטיטיס (דלקת של הלבלב). פחות ברורה יעילות הטיפול ברמות נמוכות עד בינוניות של טריגליצרידים. כאשר הרמה נמוכה יותר מקובל לנסות תחילה לטפלב בבעיה על ידי שינוי אורח החיים, כך שיכלול ירידה במשקל, אשר מביאה לירידה קלה עד בינונית ברמת הטריגליצרידים (כ-22%) ולעליה של כ-9% ברמת ה- HDL כולסטרול. דיאטה דלה במזונות עשירים בשומן רווי, אותם יש להחליף בפחמימות מורכבות ובשומנים חד-בלתי רוויים ורב-בלתי רוויים (יש לקבל ייעוץ של דיאטנית!). הפסקת עישון וצריכה מתונה של אלכוהול. הטיפול התרופתי מוצע למטופלים היפרטריגליצרידמים עם סיפור אישי או משפחתי של תחלואה קורונרית מוקדמת. מומלץ לטפל בפיבראטים במטופלים עם טריגליצרידים מעל 1000 מ"ג למניעת פנקריאטיטיס. לסיכום, אם ישנם הרבה קרובי משפחה מבוגרים עם היפרטריגליצרידמיה, אך ללא עדות קלינית למחלות לב, ניתן לטפל בהיפרטריגליצרידמיה וברמות הנמוכות של ה- HDL בהצלחה על ידי שינויים באורח החיים בלבד, כולל ירידה בתצרוכת הקלורית, הפחתת השומן הרווי ותכנית אימון אירובי. אם יש סיכון לתחלואה קורונרית מוקדמת, על בסיס סיפור משפחתי, יש לתת טיפול תרופתי בנוסף לשינוי אורחות החיים. בקישור המצורף למטה ישנה גם התייחסות לצריכת אומגה-3. ישנה סקירה מצוינת על הנושא בעיתון רפואי הנקרא New England Journal of Medicine המתוקצר בדף הבא, שעל בסיסו נכתבה תשובתי: http://www.isim.org.il/article19.asp