קלינדאמיצין

תשובה: טיפול לשיעול על ידי אוקסקטין לתינוקות מתחת לגיל שנתיים, מומלץ שיינתן בתיאום עם רופא הילדים המטפל בילד ובהדרכתו. פנו לרופא הילדים שלכם על מנת שיתרשם מאופי השיעול, ישמע את כל פרטי ההיסטוריה הרפואית של המחלה הנוכחית של ילדכם ויוכל להתרשם בעצמו ולהתאים טיפול מתאים. תוכלו לקרוא עוד על שיעול בילדים ותינוקות כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_081307_20.asp

תשובה: אב העורקים (אאורטה) בחלקה שבבית החזה מחולקת לחלק העולה (ascending aorta) מהיציאה מהלב עד קשת אב העורקים, ולחלק היורד (descending aorta) מהקשת עד הכניסה לסרעפת. אנוריזמה (מפרצת) היא התרחבות פתולוגית של כלי דם, ויכולה להיות משני סוגים: saccular (הרחבה של דופן אחת בקיר) ו- fusiform (הרחבה דו-צדדית). הגורמים לאנוריזמה הם אתרוסקלרוזיס - הסתיידות העורקים, הנוצרת לאורך השנים בגלל תזונה עשירה בשומן וגורמים נוספים. זהו הגורם השכיח ביותר לבעיה. נקרוזיס - פגיעה של דופן האאורטה. סינדרום מרפן (Marfan Syndrome) - מחלה גנטית הנגרמת בגלל ליקוי בגן Fibrillin1 הגורם לפגם בבניית רקמת החיבור המרכיבה את הדופן. סינדרום זה מועבר בתורשה אוטוזומלית דומיננטית. טראומה וזיהומים. לרוב החולים במאנוריזמה אין סימפטומים, ובדרך כלל ברקע יש רק יתר לחץ דם. סימפטומים מופיעים כאשר ישנו לחץ או חסימה של מבנים סמוכים. בחלק העולה יכולה להיגרם אי-ספיקה של מסתם אאורטלי הגורם לכאבים בחזה, קוצר נשימה ואיבוד הכרה או חסימה של וריד נבוב עליון. בחלק היורד (וזה שכיח יותר) הסימפטומים הם חסימה של דרכי הנשימה (שיעול, צרידות) ולחץ על הוושט (בעיות בבליעה). בדיקת ההדמיה העיקרית לאבחנה היא בדיקת CT, בו ניתן לראות את מיקום והיקף המפרצת. לפעמים עושים גם אורטוגרפיה לפני הניתוח. לאנשים בקבוצת סיכון עם היסטוריה משפחתית ויתר לחץ דם עושים מיפוי תליום לצורך מעקב קבוע. אם קוטר המפרצת קטן מ-5.5 ס"מ, הטיפול העיקרי הוא תרופתי, לאיזון לחץ הדם. האופציה הכירורגית, על ידי שתל דקרון, מומלצת במקרים של חולה עם סימפטומים וקוטר מפרצת מעל 5.5 ס"מ. כאשר ישנה היסטוריה משפחתית של דיסקציה (קרע באאורטה), סינדרום מרפן, מעורבות COPD, קצב גדילה של המפרצת הגדול מ-0.1 ס"מ בשנה, ובכמה מקרים נוספים, מומלץ לטפל כבר כשהקוטר עולה על 5 ס"מ. היקף הפעילות הגופנית שאתה עוסק בה היא גבוהה, ויכולה להוות גורם סיכון לקרע, אך איני יכול, על סמך הנתונים שסיפקת, ומורכבות המקרה, לתת תשובות לשאלותיך.אני ממליץ לך להיות במעקב צמוד של כירורג כלי דם המתמחה בנושא אנוריזמות, אשר ינחה אותך וישקול את הטיפול המתאים לך. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד

תשובה: בגילך (82) עקב היחלשות העצם יש לעיתים קרובות שברי דחיסה. במידה והשברים גורמים כאב, ניתן להיעזר בזריקה של צמנט עצם לתוך החוליה השבורה, דבר המחזק אותה ומהווה טיפול יעיל מאוד בכאב. דר' מיכאל מילגרם "המרכז הישראלי לניתוחי עמוד שדרה" - אסותא.

תשובה: ייתכן בהחלט שבנך הוא "נשא" של חיידק הסטרפטוקוקוס. נשאים של חיידק זה נוטים לפתח דלקת גרון "קלה" יחסית בהשוואה לחולים אחרים. כאשר נמצאת תשובה חיובית לחיידק הסטרפטוקוקוס במשטח או בתרבית ימים אחדים לאחר סיום הטיפול האנטיביוטי, ולאחר שמוודאים כי בכל אחת מהפעמים בהם ניתן הטיפול האנטיביוטי הוא ניתן בדיוק לפי הרופא המטפל (מינון נכון ומשך ימי הטיפול), ישנן שתי אפשרויות עיקריות: מרשם לאנטיביוטיקה בשם קלינדאמיצין אשר משמידה את החיידק אשר מקנן בגרון; או ניתוח להסרת השקדים (tonsillectomy). בניתוח בוחרים במיוחד במקרים בהם דלקות הגרון היו קשות וממושכות (יותר מ-7 מקרים במהלך שנה אחת או 5 מקרים במהלך שנתיים רצופות). בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד