מורפין (MCR, MIR)

אופן נטילת התרופה

 זריקות, טבליות, טבליות לשחרור מושהה. ניתן לחצות את הטבליות הרגילות, אך אין ללעוס, לכתוש או לחצות את הטבליות MCR לשחרור מושהה.

תדירות וזמן נטילה

כל 4 או 12 שעות, תלוי בתכשיר.

טווח המינון

המינון ייקבע על ידי הרופא בלבד, בהתאם לגיל, משקל, חומרת הכאב והתגובה לטיפול.

מבוגרים: 5-25 מ"ג למנה. יש חולים הזקוקים ל- 75 מ"ג או יותר למנה. המינון שונה מחולה לחולה. חולים הסובלים מכאב כרוני קשה עקב מחלה ממאירה עשויים לקבל אף מינון של מאות מיליגרמים בלי שזה יפגע באיכות החיים.

תחילת ההשפעה

טבליות: תוך שעה אחת. הזרקה תוך ורידית: תוך דקות אחדות.

משך ההשפעה

4 שעות. טבליות לשחרור מושהה: 12 שעות.

מנה שנשכחה

יש לקחת מייד כשנזכרים, אך בכל מקרה שיהיה הפרש של לא פחות מארבע שעות בין מנה למנה. אין ליטול שתי מנות ביחד על מנת לפצות על מנה שנשכחה.

הפסקת התרופה

אין להפסיק ליטול תרופה זו מבלי להיוועץ ברופא! הפסקת הטיפול תעשה בהתאם להוראות הרופא, בדרך כלל באופן הדרגתי, על מנת להימנע מהופעת סימני גמילה, כגון: אי-שקט, קשיי שינה, חרדה, הרגשת דפיקות לב, כליה בלחץ הדם, רעד, , שלשולים, , בחילות, הקאות, אבדן תיאבון, צמרמורות, הזעה. 

מינון עודף

יש לפנות לחדר מיון מייד. דרושה פעולת חירום אם מופיעים תסמינים כגון נשימה איטית או לא סדירה, תרדמה עמוקה או איבוד הכרה.

סימנים נוספים למינון יתר עשויים לכלול בחילות, הקאות, סחרחורות, אישונים מכווצים, בעיות בשרירים, קצב לב איטי, לחץ דם נמוך ישנוניות רבה, דלקת ריאות. 

במקרים חמורים יתכן דיכוי נשימה שעלול לגרום לאובדן הכרה ואף למוות. תסמינים אלה דורשים עזרה רפואית דחופה. ולכן, רצוי לבקש מהסובבים שיהיו גם הם ערניים להופעת סימנים אלה.

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים

תזונה

מורפין עלול לגרום אי נוחות במערכת העיכול. במקרה כזה, יש ליטול את התרופה עם האוכל.

אלכוהול

נהיגה

הריון

אין להשתמש במורפין בהריון. קיים סיכון לדיכוי נשימתי ביילוד.

אם התרופה ניטלת במהלך הריון התינוק עלול לפתח תלות בתרופה ולחוות תסמיני גמילה לאחר הלידה, שיתכן שיהיה צורך לטפל בהם.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

ניתוח והרדמה כללית

דווח לרופא במקרה של

• אי סבילות לסוכרים מסויימים
• בעיות נשימה
• דום נשימה בשינה
• אפילפסיה (כפיון), עוויתות, פרכוסים
• בעיות נפשיות, כמו דיכאון
• בעיות בעבר של שימוש לרעה בתרופות
• נטילת תרופות אחרות
• מחלת מעי דלקתית
• בעיות בעבר של שימוש לרעה בתרופות
• בעיות בפעילות יותרת הכליה
• דלקת של הלבלב (pancreatitis)
• הגדלת הערמונית (פרוסטאטה מוגדלת)
• הפרעות בתפקוד בלוטת התריס
• התמכרות לאלכוהול
• התמכרות בעבר לתרופות או סמים
• ירידה בחשק המיני, אין אונות, הפסקת ווסת
• לחץ דם נמוך או נפח דם נמוך
• לחץ תוך גולגולתי מוגבר, פגיעה תוך מוחית, או ירידה ברמת הכרה
• מחלת כבד
• מחלת כיס המרה או דרכי מרה
• מחלת כליה
• מחלת לב חמורה בשל מחלת ריאות כרונית
• מחלת מעי דלקתית, עצירות
• מחלת ריאות
• נטילת תרופות אחרות
• רגישות מוגברת לכאב

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

יש לפנות מיד לרופא או לחדר מיון אם מתפתחות תופעות הלוואי הבאות: (לא שכיח)

תגובה אלרגית או אנפילקטית, היכולה להתבטא בקשיי נשימה, סחרחורת, נפיחות. דיכוי נשימתי, היכול להתבטא בנשימה איטית וחלושה. 

מורפין (MCR, MIR) עלול לגרום לתופעות לוואי שכיחות הבאות: 

בחילות, עצירות, יובש בפה, אובדן תיאבון, כאב או חוסר נוחות בבטן, הקאות- תופעה החולפת בדרך כלל לאחר מספר ימים, אבל אם ממשיכה- ניתן לפנות לרופא ולהיעזר בתרופה נוגדת הקאות, נמנום, סחרחורת- תופעות המופיעות לרוב בתחילת השימוש או בעת העלאת מינון, וחולפות בדרך כלל לאחר מספר ימים, כאב ראש, בלבול, קשיי שינה, חולשה בלתי רגילה, התכווצויות שרירים בלתי רצוניות, פריחה או גרד בעור. הזעה

מורפין (MCR, MIR) עלול לגרום לתופעות לוואי  באופן לא שכיח: 

תופעות גמילה, הפרעות בעיכול, שינוי בטעם, חסימת מעיים, ורטיגו, עילפון, עוויתות/פרכוסים, אי-שקט, שינויים במצב הרוח, הזיות, אופוריה, נוקשות בשרירים, קוצר נשימה, צפצופים או קשיי נשימה, בצקת ריאות, חוסר תחושה או עקצוצים, כאב או קושי במתן שתן, ירידה בלחץ הדם, האדמת הפנים, דפיקות לב חזקות או לא סדירות, התנפחות הידיים, הקרסוליים או כפות הרגליים, אורטיקריה, עליה באנזימי כבד, טשטוש ראיה, התכווצות שרירים.

יתכנו גם תופעות לוואי הבאות במהלך טיפול במורפין (MCR, MIR): 

מצב רוח ירוד, מחשבות לא רגילות, עליה ברגישות לכאב, דפיקות לב מהירות או איטיות, אישונים מוקטנים, לחץ דם גבוה, ירידה ברפלקס השיעול, כאבי בטן עוויתיים, החמרת תסמינים של דלקת בלבלב, היעדר ווסת, אין אונות, ירידה בחשק המיני. סבילות לתרופה, הזעת יתר, התמכרות.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה.

טיפול במורפין (MCR, MIR) בשילוב עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בין תרופתיות:

 תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, כגון: תרופות להרגעה, נוגדות חרדה, לשינה, כולל בנזודיאזפינים, אנטיהיסטמינים נגד אלרגיה, חומרים מרדימים לניתוחים (כולל ברביטוראטים) ומשככי כאבים אופיואידים אחרים. שימוש מקביל עם תרופות סדטיביות, כאלה הגורמות לטשטוש, הרגעה או להשראת שינה, מעלה את הסיכון לישנוניות, קשיי נשימה, דיכוי נשימתי ותרדמת, ועלול להיות מסכן חיים. לכן יש לשקול שימוש במקביל, רק במידה ולא קיימות אפשרויות טיפול אחרות.

תרופות לטיפול בהפרעות נפשיות מסוימות, כגון פנותיאזינים ונוגדי דיכאון.

תרופות חזקות מסוג אחר לטיפול בכאב כמו: בופרנורפין, נלבופין, פנטזוצין

תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה.

גבפנטין, פרגבלין (לטיפול באפילפסיה או כאב עצבי).

סימטידין (לטיפול בבעיות עיכול כגון צרבת, כיב קיבה).

ריטונוויר (נגד נגיף ה- HIV / איידס).

ריפאמפיצין (אנטיביוטיקה). לטיפול בשחפת.

תרופות אנטיכולינרגיות או בעלות פעולה אנטיכולינרגית כגון, תרופות לטיפול בפרקינסון, תכשירים מסוימים נגד בחילות והקאות.

תרופות להרפיית שרירים.

תרופות ממשפחת מעכבי MAO. כמו: טרנילציפרומין, פנלזין, איזוקרבוקסזיד, מוקלובמיד, לינזוליד. גם בנטילת תרופה ממשפחה זו בשבועיים הקודמים לטיפול במורפין- אין להשתמש.

תרופות מסוימות לטיפול בקרישי דם כמו קלופידוגרל, פרסוגרל, טיקגרלור: השפעתן עלולה להיפגע, להתעכב או לרדת.

השפעת שימוש ממושך

שימוש ממושך במורפין (MCR, MIR) עלול לגרום לתלות ולסבילות (צורך במינונים גדולים יותר של התרופה). יש לבצע הערכות תקופתיות על מנת להעריך את המשך הצורך בתרופה.

יתכן והרופא יבצע מעקב אחר שינויים הורמונאליים אפשריים.