דלג לתוכן

מורפין (MCR, MIR) (Morphine (MCR, MIR))

ערוץ בריאות כללית
5 דקות קריאה

מידע נוסף

  • כן מרשם רופא כן
  • גבוה סיכון ממנת יתר גבוה
  • גבוה סיכון מפיתוח תלות גבוה
  • כאב,  משככי , משככי כאב נארקוטיים - אופיאטים שייך לקבוצת כאב, משככי , משככי כאב נארקוטיים - אופיאטים

שמות מסחריים

  • MCR אם. סי. אר MCR
  • M.I.R. אם. אי. אר M.I.R.
  • Morphine מורפין Morphine
  • Morphine HCl מורפין HCl Morphine HCl

מורפין (MCR, MIR) שייך למשככי כאבים אופיואידים (נרקוטיים), שמיועדים לשיכוך כאבים בינוניים עד חזקים. מורפין (MCR, MIR) שהוא נגזרת של אופיום, מקל על כאבים חזקים עקב פציעה, ניתוח, התקף לב או מחלות כרוניות כגון סרטן.

חשוב לשים לב:

מורפין הוא חומר נרקוטי, לכן יש לנקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע הגעת מורפין (MCR, MIR) לאדם שאינו המטופל מחשש לשימוש לרעה. יש לשמור מורפין (MCR, MIR) במקום בטוח והרחק מהישג ידם של ילדים. בליעה בלתי מכוונת של התרופה, במיוחד על ידי ילדים, עלולה לגרום לנזק מסכן חיים. תרופות ממשפחת האופיואידים עלולות לגרום להתמכרות, בעיקר בשימוש ממושך, והינן בעלות פוטנציאל לשימוש לרעה ולמינון יתר. (יכול להתבטא בנשימה איטית ואף לגרום למוות). יש לוודא היכרות עם שם התרופה, המינון, תדירות נדרשת לנטילת התרופה, משך הטיפול, תופעות הלוואי והסיכונים הפוטנציאלים. 

בזמן הטיפול במורפין (MCR, MIR) יש להימנע ממעבר פתאומי ממצב שכיבה/ישיבה לעמידה כדי למנוע סחרחורת ובמקרים קיצוניים עילפון. התרופה פוגעת בעירנות, לכן יש להיזהר בנהיגה, הפעלת מכונות מסוכנות ולהזהיר ילדים שמקבלים מורפין מלעסוק בפעילות שעלולה לסכנם.

מורפין (MCR, MIR) גורם לסבילות (ירידה בהשפעה וצורך במינונים גבוהים יותר) ולפעמים לתלות והתמכרות. עם זאת, רוב החולים שלוקחים מורפין להקלת כאב לתקופות קצרות מסוגלים להפסיק את נטילתו ללא קושי. 

סימני התמכרות יכולים לכלול הרגשת צורך לנטילת התרופה לפרק זמן ארוך יותר מהמלצת הרופא ו/או לקיחת מנה גבוהה יותר מזו שהומלצה על ידי הרופא, או שימוש בתרופה מסיבות שונות מאשר אלה בגינן נרשמה. בהפסקת נטילת התרופה הרגשה לא טובה, החוזרת להיות טובה עם נטילה חוזרת של התרופה. בסימנים אלה יש לפנות לרופא.

חשוב לדעת כי נטילת תרופה זו עם תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, תרופות אחרות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית (כולל סמים), או אלכוהול עלולה לגרום לתחושת ישנוניות עמוקה, קשיי נשימה, תרדמת ואף מוות.

לעיתים נדירות, העלאת מינון התרופה עלולה לגרום לרגישות יתר לכאב. יש להתייעץ עם הרופא.

התרופה עלולה לגרום ו/או להחמיר בעיות נשימה בשינה. למשל, הפסקות נשימה במהלך השינה, התעוררות מקוצר נשימה, קושי להישאר ישן או ישנוניות מוגברת במהלך היום. במצבים אלה נדרשת התייעצות עם הרופא, ותיתכן התאמת מינון.

התרופה אינה מיועדת לילדים מתחת לגיל שלוש שנים.

אין להשתמש מורפין (MCR, MIR) במקרים הבאים:

רגישות או אלרגיה למורפין או למרכיבים הנוספים בתרופה.

בעיות נשימה, כגון דיכוי נשימתי או מחלות החוסמות את דרכי הנשימה אסתמה חמורה.

חסימת מעיים, או חשד כזה, כאב בטן חמור או ריקון קיבה איטי.

מחלת כבד אקוטית.

פגיעת ראש. התרופה עלולה להחמיר את התסמינים או להסתיר את חומרת הפגיעה.

נטילת תרופה ממשפחת מעכבי MAO או שטרם עברו שבועיים מסיום הטיפול.

הריון. 

צילום: shutterstock 

אופן נטילת התרופה

 זריקות, טבליות, טבליות לשחרור מושהה. ניתן לחצות את הטבליות הרגילות, אך אין ללעוס, לכתוש או לחצות את הטבליות MCR לשחרור מושהה.

תדירות וזמן נטילה

כל 4 או 12 שעות, תלוי בתכשיר.

טווח המינון

המינון ייקבע על ידי הרופא בלבד, בהתאם לגיל, משקל, חומרת הכאב והתגובה לטיפול.

מבוגרים: 5-25 מ"ג למנה. יש חולים הזקוקים ל- 75 מ"ג או יותר למנה. המינון שונה מחולה לחולה. חולים הסובלים מכאב כרוני קשה עקב מחלה ממאירה עשויים לקבל אף מינון של מאות מיליגרמים בלי שזה יפגע באיכות החיים.

תחילת ההשפעה

טבליות: תוך שעה אחת. הזרקה תוך ורידית: תוך דקות אחדות.

משך ההשפעה

4 שעות. טבליות לשחרור מושהה: 12 שעות.

תזונה

מורפין עלול לגרום אי נוחות במערכת העיכול. במקרה כזה, יש ליטול את התרופה עם האוכל.

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים

מנה שנשכחה

יש לקחת מייד כשנזכרים, אך בכל מקרה שיהיה הפרש של לא פחות מארבע שעות בין מנה למנה. אין ליטול שתי מנות ביחד על מנת לפצות על מנה שנשכחה.

הפסקת התרופה

אין להפסיק ליטול תרופה זו מבלי להיוועץ ברופא! הפסקת הטיפול תעשה בהתאם להוראות הרופא, בדרך כלל באופן הדרגתי, על מנת להימנע מהופעת סימני גמילה, כגון: אי-שקט, קשיי שינה, חרדה, הרגשת דפיקות לב, כליה בלחץ הדם, רעד, , שלשולים, , בחילות, הקאות, אבדן תיאבון, צמרמורות, הזעה. 

מינון עודף

יש לפנות לחדר מיון מייד. דרושה פעולת חירום אם מופיעים תסמינים כגון נשימה איטית או לא סדירה, תרדמה עמוקה או איבוד הכרה.

סימנים נוספים למינון יתר עשויים לכלול בחילות, הקאות, סחרחורות, אישונים מכווצים, בעיות בשרירים, קצב לב איטי, לחץ דם נמוך ישנוניות רבה, דלקת ריאות. 

במקרים חמורים יתכן דיכוי נשימה שעלול לגרום לאובדן הכרה ואף למוות. תסמינים אלה דורשים עזרה רפואית דחופה. ולכן, רצוי לבקש מהסובבים שיהיו גם הם ערניים להופעת סימנים אלה.

הריון

אין להשתמש במורפין בהריון. קיים סיכון לדיכוי נשימתי ביילוד.

אם התרופה ניטלת במהלך הריון התינוק עלול לפתח תלות בתרופה ולחוות תסמיני גמילה לאחר הלידה, שיתכן שיהיה צורך לטפל בהם.

הנקה

אין להשתמש בהנקה, היות שמורפין עובר לחלב אם. עלול להשפיע על התינוק (עלול לגרום לדיכוי נשימתי בתינוק).

תינוקות וילדים

תרופה זו אינה מיועדת בדרך-כלל לילדים מתחת לגיל 3 שנים.

קשישים

זהירות רבה נדרשת בקשישים, עקב רגישותם המוגברת לתרופה. יתכן והרופא ימליץ על מינון מופחת.

נהיגה

מומלץ להימנע מנהיגה, עד בחינת השפעת השימוש בתרופה. תופעות אפשריות כמו נמנום, סחרחורת, בדרך כלל מורגשות יותר בתחילת הטיפול ו/או בהעלאת המינון.

אלכוהול

אין לשתות אלכוהול בזמן הטיפול

ניתוח והרדמה כללית

יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו, כולל בפעילות דנטלית. השימוש אינו מומלץ לפני ניתוח. שימוש עד 24 שעות לאחר ניתוח- בזהירות רבה ובהתאם להוראות רופא.

דווח לרופא במקרה של

  • אי סבילות לסוכרים מסויימים
  • בעיות נשימה
  • דום נשימה בשינה
  • אפילפסיה (כפיון)
  • עוויתות
  • פרכוסים
  • בעיות נפשיות
  • כמו דיכאון
  • בעיות בעבר של שימוש לרעה בתרופות
  • נטילת תרופות אחרות
  • מחלת מעי דלקתית
  • בעיות בעבר של שימוש לרעה בתרופות
  • בעיות בפעילות יותרת הכליה
  • דלקת של הלבלב (pancreatitis)
  • הגדלת הערמונית (פרוסטאטה מוגדלת)
  • הפרעות בתפקוד בלוטת התריס
  • התמכרות לאלכוהול
  • התמכרות בעבר לתרופות או סמים
  • ירידה בחשק המיני
  • אין אונות
  • הפסקת ווסת
  • לחץ דם נמוך או נפח דם נמוך
  • לחץ תוך גולגולתי מוגבר
  • פגיעה תוך מוחית
  • או ירידה ברמת הכרה
  • מחלת כבד
  • מחלת כיס המרה או דרכי מרה
  • מחלת כליה
  • מחלת לב חמורה בשל מחלת ריאות כרונית
  • מחלת מעי דלקתית
  • עצירות
  • מחלת ריאות
  • נטילת תרופות אחרות
  • רגישות מוגברת לכאב

תופעות לוואי

יש לפנות מיד לרופא או לחדר מיון אם מתפתחות תופעות הלוואי הבאות: (לא שכיח)

תגובה אלרגית או אנפילקטית, היכולה להתבטא בקשיי נשימה, סחרחורת, נפיחות. דיכוי נשימתי, היכול להתבטא בנשימה איטית וחלושה. 

מורפין (MCR, MIR) עלול לגרום לתופעות לוואי שכיחות הבאות: 

בחילות, עצירות, יובש בפה, אובדן תיאבון, כאב או חוסר נוחות בבטן, הקאות- תופעה החולפת בדרך כלל לאחר מספר ימים, אבל אם ממשיכה- ניתן לפנות לרופא ולהיעזר בתרופה נוגדת הקאות, נמנום, סחרחורת- תופעות המופיעות לרוב בתחילת השימוש או בעת העלאת מינון, וחולפות בדרך כלל לאחר מספר ימים, כאב ראש, בלבול, קשיי שינה, חולשה בלתי רגילה, התכווצויות שרירים בלתי רצוניות, פריחה או גרד בעור. הזעה

מורפין (MCR, MIR) עלול לגרום לתופעות לוואי  באופן לא שכיח: 

תופעות גמילה, הפרעות בעיכול, שינוי בטעם, חסימת מעיים, ורטיגו, עילפון, עוויתות/פרכוסים, אי-שקט, שינויים במצב הרוח, הזיות, אופוריה, נוקשות בשרירים, קוצר נשימה, צפצופים או קשיי נשימה, בצקת ריאות, חוסר תחושה או עקצוצים, כאב או קושי במתן שתן, ירידה בלחץ הדם, האדמת הפנים, דפיקות לב חזקות או לא סדירות, התנפחות הידיים, הקרסוליים או כפות הרגליים, אורטיקריה, עליה באנזימי כבד, טשטוש ראיה, התכווצות שרירים.

יתכנו גם תופעות לוואי הבאות במהלך טיפול במורפין (MCR, MIR): 

מצב רוח ירוד, מחשבות לא רגילות, עליה ברגישות לכאב, דפיקות לב מהירות או איטיות, אישונים מוקטנים, לחץ דם גבוה, ירידה ברפלקס השיעול, כאבי בטן עוויתיים, החמרת תסמינים של דלקת בלבלב, היעדר ווסת, אין אונות, ירידה בחשק המיני. סבילות לתרופה, הזעת יתר, התמכרות.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה.

טיפול במורפין (MCR, MIR) בשילוב עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בין תרופתיות:

 תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, כגון: תרופות להרגעה, נוגדות חרדה, לשינה, כולל בנזודיאזפינים, אנטיהיסטמינים נגד אלרגיה, חומרים מרדימים לניתוחים (כולל ברביטוראטים) ומשככי כאבים אופיואידים אחרים. שימוש מקביל עם תרופות סדטיביות, כאלה הגורמות לטשטוש, הרגעה או להשראת שינה, מעלה את הסיכון לישנוניות, קשיי נשימה, דיכוי נשימתי ותרדמת, ועלול להיות מסכן חיים. לכן יש לשקול שימוש במקביל, רק במידה ולא קיימות אפשרויות טיפול אחרות.

תרופות לטיפול בהפרעות נפשיות מסוימות, כגון פנותיאזינים ונוגדי דיכאון.

תרופות חזקות מסוג אחר לטיפול בכאב כמו: בופרנורפין, נלבופין, פנטזוצין

תרופות לטיפול בלחץ דם גבוה.

גבפנטין, פרגבלין (לטיפול באפילפסיה או כאב עצבי).

סימטידין (לטיפול בבעיות עיכול כגון צרבת, כיב קיבה).

ריטונוויר (נגד נגיף ה- HIV / איידס).

ריפאמפיצין (אנטיביוטיקה). לטיפול בשחפת.

תרופות אנטיכולינרגיות או בעלות פעולה אנטיכולינרגית כגון, תרופות לטיפול בפרקינסון, תכשירים מסוימים נגד בחילות והקאות.

תרופות להרפיית שרירים.

תרופות ממשפחת מעכבי MAO. כמו: טרנילציפרומין, פנלזין, איזוקרבוקסזיד, מוקלובמיד, לינזוליד. גם בנטילת תרופה ממשפחה זו בשבועיים הקודמים לטיפול במורפין- אין להשתמש.

תרופות מסוימות לטיפול בקרישי דם כמו קלופידוגרל, פרסוגרל, טיקגרלור: השפעתן עלולה להיפגע, להתעכב או לרדת.

השפעת שימוש ממושך

שימוש ממושך במורפין (MCR, MIR) עלול לגרום לתלות ולסבילות (צורך במינונים גדולים יותר של התרופה). יש לבצע הערכות תקופתיות על מנת להעריך את המשך הצורך בתרופה.

יתכן והרופא יבצע מעקב אחר שינויים הורמונאליים אפשריים.

לטיפול ב

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

רופאים בתחום
ד"ר מיכאל ברנשטיין
ד"ר מיכאל ברנשטיין אורתופדיה
ד"ר עוז יקיר
ד"ר עוז יקיר כירורגיה
ד"ר אורי מילר
ד"ר אורי מילר פסיכיאטריה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות ותשובות

שאלות מתוך פורום סרטן הלבלב

בניהולו של ד"ר רונן ברנר
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו