אמוקסיצילין (מוקסיפן, מוקסיויט) (Amoxycillin (Moxypen, Moxyvit))

לפי דעתי את צריכה לשאול את רופא הנשים על אפשרות של גרידה אבחנתית, אולי נשארה שארית שיליה, דבר שקורה. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה ומתמחה ברפואת ספורט פתח בחלון חדש

בלוטת יותרת המוח, או באנגלית pituitary gland, היא הבלוטה האנדוקרינית העיקרית בגוף: היא נמצאת בבסיס הגולגולת, מתחת להיפותלמוס. יותרת המוח מפרישה הורמונים רבים שמשפיעים על פעילותן של בלוטות אחרות במערכת האנדוקרינית. האונה הקדמית שלה מפרישה הורמון מגרה בלוטת תריס (TSH), הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH), גונדוטרופינים, הורמון גדילה, פרולקטין, ליפוטרופין והורמון מגרה מלנוציט (MSH). ההפרשה של הורמונים אלה מווסתת על ידי גורמים ספציפיים שמיוצרים בהיפותלמוס. האונה האחורית מפרישה וזופרסין ואוקסיטוצין, שמיוצרים בהיפותלמוס ומאוחסנים ביותרת המוח עד לשחרורם. בתופעה זו הנקראת panhypopituitarism - האונה הקדמית אינה מייצרת את ההורמונים שהיא אמורה לייצר באופן נורמלי, ועל כן נוצר מחסור בהורמונים אלה. הסיבות לכך הן מרובות, ביניהן חוסר אספקת דם, גידולים במיקום הזה ועוד. סימפטומים של המחלה עלולים להתבטא באיברי המין, באיזון הסוכר בגוף ובראייה, בשל המחסור בהורמונים. בכדי למנוע תופעות אלו, ניתנים תחליפי הורמונים כמו אלה שאת נוטלת - אלטרוקסין ופרדניזון. עוד מידע תוכלי למצוא כאן: http://www.emedicine.com/ped/topic1812.htm פתח בחלון חדש

על פי תוצאות בדיקות הדם שלך, אתה סובל מירידה קלה של הספירה הלבנה (WBC - הערך התקין התחתון המקובל הוא 4,000, ולך יש 3,300), עם נויטרופניה קלה (כלומר ירידה בספירת הנויטרופילים - שתפקידם העיקרי מלחמה בחיידקים), ועליה בספירת האאוזינופילים (למרות שלא ציינת זאת, נראה כי התכוונת ל-10%, כאשר ערך המקסימום הנורמלי הוא 6%). לא מדובר בערכים המסכנים אותך, או חושפים את גופך לזיהומים, אולם בהחלט מומלץ לברר את הסיבה. לא ציינת מאיזה עדה אתה. כמו כן, לא ציינת ממתי ידוע על ערכים אלה בספירת הדם (העובדה כי עברת בדיקת מוח עצם מעידה על כך כי לא מדובר בממצא חדש). קיימות עדות (בעיקר אתיופים ותימנים) בהם ספירה לבנה נמוכה היא תקינה ונורמלית. סיבות נוספות לירידה של הספירה הלבנה הן תרופות (אנטיביוטיקה, תכשירים אנטי אפילפטיים, אופטלגין, תרופות כמותרפיות), זיהומים שונים (סלמונלה, ברוצלה) ומצב לאחר זיהום, חוסר ויטמין B12 או חומצה פולית, מחלות דלקתיות, מחלות ממאירות, הפרעות בטחול או במוח העצם. עליה במספר האאוזינופילים עשויה להיגרם עקב מחלות טפיליות, מחלות נגיפיות ותגובות אלרגיות. עליך לשוב למעקב אצל המטולוג, כדי שיחליט על המשך בירור וטיפול בהתאם. פתח בחלון חדש

לא נעשה די מחקר בנושא, ולכן יש שוני בתשובות שניתנו באתר- פרי עטם של כותבים שונים- אולם ברור כי עישון נרגילה אינו בריא, וטבק המצוי גם בנרגילה ידוע כממכר. עד כמה הוא מזיק בהשוואה לסיגריות לא ברור, אך שניהם מזיקים במידה לא מבוטלת, בייחוד בשימוש תכוף. נראה שאין די מחקרים ומאמרים בנושא, אך יותר ויותר עדויות תומכות בכך שעישון נרגילה מזיק יותר, או לפחות זהה בנזק , לעישון סיגריות ממספר טעמים- א. השימוש בפחם בנרגילה גורם לפליטת גז רעיל - חד תחמוצת הפחמן - CO, בריכוז גבוה עד פי שלוש לעיתים מסיגריות רגילות. הפילטר המצוי בה אינו מפחית את הנזק. ב. כמות העשן הנכנסת לריאות רבה יותר ומגדילה את הנזק מהרעלנים המצויים בטבק. ג. בארצות ערב נראה שיש שיעור גבוה של נפחת ריאות (אמפיזמה), מחלה הנגרמת מעישון, באנשים שעישנו נרגילה. לגבי כמות העטרן - יש ויכוח. נא חזרו לתשובתנו: http://www.infomed.co.il/questions/q_050602_5.htm פתח בחלון חדש

ירידה בכמות הלימפוציטים מתחת לנורמה או Lymphocytopenia מתייחסת לספירת לימפוציטים מתחת ל-1,000 למיקרוליטר. הסיבות לכך יכולות להיות רבות ומגוונות, הנה רשימה לא מלאה: מצבי דחק - התקף לב, דלקת ריאות חריפה, זיהום חריף אחר-ויראלי או חיידקי. לימפומה (מחלת הודגקין או לימפומות אחרות). מחלות של כשל מערכת החיסון: איידס, מחלות תורשתיות של מערכת החיסון. מחלות כרוניות: אי ספיקת לב כרונית, מחלות כליה כרוניות, מחלות רקמת חיבור (זאבת למשל), מחלות מאירות, שחפת. תרופות: סטרואידים או תרופות אחרות אשר מדכאות את מערכת החיסון, כמותרפיה מסוגים שונים. לגבי השכיחות, קשה לתת מספר מדויק של כל מצב ומצב, משום שכפי שאת רואה, הסיבות רבות, ולכל מקרה יש את דרגת שכיחות ודרכי טיפול משלו. לא ציינת בשאלתך את גילה של אימך, האם היא סובלת מבעיות שונות, כמו למשל חום גבוה וממושך, שיעול כרוני, ירידה במשקל, הזעות ליליות, אם עברה טיפולים תרופתיים מסוגים שונים בתקופה האחרונה, אם עברה בדיקות או הדמיות נוספות, ועוד רשימה ארוכה של שאלות שכל רופא בקהילה יוכל לשאול ולהמליץ בהתאם על המשך בירור אם יש בכך צורך. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד פתח בחלון חדש

איבר המין של ילדים יכול להיראות קטן מאוד אך אין זה אומר שזה לא תקין. זה לא מצביע על בעיה בעתיד, כי האיבר גדל בגיל ההתבגרות. בגיל הזה של בנייך אין הרבה מה לעשות, אבל אם את מאוד חוששת - גשי איתם לרופא הילדים להתייעצות. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש

אין אפשרות לקבוע בלי בדיקה. יש לפנות לרופא המטפל. ד"ר משה ארוך - רופא משפחה פתח בחלון חדש

Varicella-zoster virus (VZV) פתח בחלון חדש

אב העורקים (אאורטה) בחלקה שבבית החזה מחולקת לחלק העולה (ascending aorta) מהיציאה מהלב עד קשת אב העורקים, ולחלק היורד (descending aorta) מהקשת עד הכניסה לסרעפת. אנוריזמה (מפרצת) היא התרחבות פתולוגית של כלי דם, ויכולה להיות משני סוגים: saccular (הרחבה של דופן אחת בקיר) ו- fusiform (הרחבה דו-צדדית). הגורמים לאנוריזמה הם אתרוסקלרוזיס - הסתיידות העורקים, הנוצרת לאורך השנים בגלל תזונה עשירה בשומן וגורמים נוספים. זהו הגורם השכיח ביותר לבעיה. נקרוזיס - פגיעה של דופן האאורטה. סינדרום מרפן (Marfan Syndrome) - מחלה גנטית הנגרמת בגלל ליקוי בגן Fibrillin1 הגורם לפגם בבניית רקמת החיבור המרכיבה את הדופן. סינדרום זה מועבר בתורשה אוטוזומלית דומיננטית. טראומה וזיהומים. לרוב החולים במאנוריזמה אין סימפטומים, ובדרך כלל ברקע יש רק יתר לחץ דם. סימפטומים מופיעים כאשר ישנו לחץ או חסימה של מבנים סמוכים. בחלק העולה יכולה להיגרם אי-ספיקה של מסתם אאורטלי הגורם לכאבים בחזה, קוצר נשימה ואיבוד הכרה או חסימה של וריד נבוב עליון. בחלק היורד (וזה שכיח יותר) הסימפטומים הם חסימה של דרכי הנשימה (שיעול, צרידות) ולחץ על הוושט (בעיות בבליעה). בדיקת ההדמיה העיקרית לאבחנה היא בדיקת CT, בו ניתן לראות את מיקום והיקף המפרצת. לפעמים עושים גם אורטוגרפיה לפני הניתוח. לאנשים בקבוצת סיכון עם היסטוריה משפחתית ויתר לחץ דם עושים מיפוי תליום לצורך מעקב קבוע. אם קוטר המפרצת קטן מ-5.5 ס"מ, הטיפול העיקרי הוא תרופתי, לאיזון לחץ הדם. האופציה הכירורגית, על ידי שתל דקרון, מומלצת במקרים של חולה עם סימפטומים וקוטר מפרצת מעל 5.5 ס"מ. כאשר ישנה היסטוריה משפחתית של דיסקציה (קרע באאורטה), סינדרום מרפן, מעורבות COPD, קצב גדילה של המפרצת הגדול מ-0.1 ס"מ בשנה, ובכמה מקרים נוספים, מומלץ לטפל כבר כשהקוטר עולה על 5 ס"מ. היקף הפעילות הגופנית שאתה עוסק בה היא גבוהה, ויכולה להוות גורם סיכון לקרע, אך איני יכול, על סמך הנתונים שסיפקת, ומורכבות המקרה, לתת תשובות לשאלותיך.אני ממליץ לך להיות במעקב צמוד של כירורג כלי דם המתמחה בנושא אנוריזמות, אשר ינחה אותך וישקול את הטיפול המתאים לך. בברכה, ד"ר אלעד איכנולד - אינפומד פתח בחלון חדש

שתי המוטציות שהתגלו אצלך מראות כי יש לך סיכון גבוה לקרישיות יתר. קרישיות יתר היא מצב שבו הדם נקרש בקלות יתר או יתר על המידה, והתוצאות הן היווצרות תרומבוזות בכלי דם, העלולות לגרום לחסימה לא רצויה או להיצרות של ורידים או עורקים באיברים שונים בגוף. קרישי דם יכולים להיווצר על ידי שכיבה ממושכת, טיסה ארוכה וכדומה, ולכן פעילות גופנית מומלצת לסובלים מקרישיות יתר, על מנת להגביר את זרימת הדם ולמנוע סטזיס. עם זאת, אנשים הנוטלים מדללי דם (כמו קומדין) מומלץ להימנע מספורט היכול לגרום לחבלות ופציעות, כגון כדורגל או היאבקות, מכיוון שטיפול זה מגביר את הסיכון לדימום יתר. לא ציינת אם התחלת טיפול כלשהו, ולכן אמליץ לך להתייעץ עם ההמטולוג המטפל שלך לגבי הצורך להימנע מסוגי ספורט מסויימים. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש