אמוקסיצילין (מוקסיפן, מוקסיויט) (Amoxycillin (Moxypen, Moxyvit))
מידע נוסף
שמות מסחריים
רפואיים, כמו טיפולי שיניים באנשים שבסיכון לאנדוקרדיטיס (דלקת פנים הלב) חיידקי.
חשוב לשים לב:
יש להקפיד על נטילת האנטיביוטיקה בזמן ולסיים את כל הטיפול על פי הנחיות הרופא, גם אם כל התסמינים עברו ומרגישים טוב. אי השלמת הטיפול עלולה לגרום לחזרת הזיהום או להתפתחות חיידקים עמידים. 
בשנים האחרונות, יש יותר חיידקים שעמידים לאמוקסיצילין. לכן, אם אין שיפור בתסמינים בתוך כמה ימים, מומלץ לפנות שוב לרופא. יתכן שיהיה צורך בלקיחת תרבית כדי לבדוק רגישות החיידקים לאמוקסיצילין ובהחלפת סוג האנטיביוטיקה.
אין להשתמש באמוקסיצילין (מוקסיפן, מוקסיויט) במקרים הבאים:
רגישות לחומר הפעיל עצמו או למרכיבים האחרים של התרופה.
רגישות לחומרים אנטיביוטיים אחרים מקבוצות הפניצילינים והצפלוספורינים.
במהלך מחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס).
אין לתת אמוקסיצילין (מוקסיפן, מוקסיויט) לתינוקות שאמהותיהם רגישות לפניצילין.
אופן נטילת התרופה
טבליות, כמוסות, תרחיף.תדירות וזמן נטילה
2-3 פעמים ביממה.טווח המינון
מינון אמוקסיצילין (מוקסיפן, מוקסיויט) ייקבע על ידי הרופא, בהתאם לסוג הזיהום, חומרתו ומיקומו.מבוגרים: 500 מ"ג כל שמונה שעות או 1000 מ"ג פעמיים ביממה; טיפול בזיהומים בשלפוחית השתן או זיבה - מנה חד-פעמית של 3 גרם; מניעת אנדוקרדיטיס חיידקי בהליכים רפואיים - 3 גרם במנה חד-פעמית שעה לפני הטיפול.
ילדים: 20-40 מ"ג לק"ג ליום, מחולק לשתיים-שלוש מנות ביממה, כל שמונה-שתיים עשרה שעות. מניעת אנדוקרדיטיס חיידקי אצל ילדים עד גיל 10 - 1.5 גרם.
תחילת ההשפעה
1-2 שעות.משך ההשפעה
עד 8 שעות.תזונה
אין הגבלות.אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.סירופ מוקסיפן או מוקסיויט שנמהל על ידי הרוקח יש לשמור בהתאם להוראות היצרן, המפורטות על גבי האריזה.
מנה שנשכחה
לקחת מייד כשנזכרים. אם הגיע כבר זמנה של המנה הבאה, קח מנה אחת כרגיל. אין לקחת מנה כפולה.הפסקת התרופה
כמו בכל טיפול אנטיביוטי, יש להשלים את הטיפול באמוקסיצילן (מוקסיפן, מוקסיויט) במלואו. אין להפסיק גם אם מרגישים יותר טוב, כי הזיהום המקורי עלול עדיין להיות קיים. כמו כן, הפסקה מוקדמת מדי של הטיפול עלולה לגרום לפיתוח עמידות נגד האנטיביוטיקה.מינון עודף
מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש לפנות לרופא.הריון
יש להיוועץ ברופא לגבי הנטילה בהריון. בטיחות אמוקסיצילין (מוקסיפן, מוקסיויט) לא נבדקה בקרב נשים הרות, אך בניסויים שנעשו בבעלי חיים לא נצפה נזק לעובר.הנקה
לא ניתן. התרופה עלולה להפריע לייצור החלב. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.תינוקות וילדים
לא מומלץ מתחת גיל שנתיים, אלא בהמלצה רפואית.קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.נהיגה
יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.אלכוהול
לא צפויות בעיות מיוחדות.ניתוח והרדמה כללית
יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.תופעות לוואי
תופעות לוואי שכיחות של אמוקסיצילין (מוקסיפן, מוקסיויט) כוללות: שלשול, כאב בטן, בחילה או הקאה, פריחה עם או ללא גרד.
בנוסף, יתכנו תופעות לוואי נדירות יותר : פטריה בפה או בנרתיק, סחרחורת, דלקת בכליות.
התפתחות של פריחה, צפצופים בנשימה, גירוד, חום או נפיחות בפרקים עשויה להצביע על אלרגיה. יש להתקשר לרופא, העשוי לרשום לך אנטיביוטיקה מסוג אחר.פרטי תגובה עם תרופות אחרות
שילוב אמוקסיצילין (מוקסיפן, מוקסיויט) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או להפחית מיעילות אחד הטיפולים או שניהם:גלולות למניעת הריון - תיתכן ירידה ביעילותן. יש להיוועץ ברופא.
תרופות מדללות דם - תיתכן עלייה בזמן דימום.
אריתרומיצין, טטרציקלין, כלורמפניקול, סולפונאמידים - לא מומלץ לשלב, עלול לעכב את השפעת האנטיביוטיקה.
פרובנציד, פניל בוטאזון, אינדומתאצין, אספירין - מאריכים את משך פעולתם של פניצילינים בגוף.
אלופורינול - מעלה סיכון לתגובה אלרגית בעור. 
השפעת שימוש ממושך
בשימוש ממושך, עלול אמוקסיצילין לגרום לשלשול ולדלקת המעי הגס הקשורה בטיפול אנטיביוטי, שמחייב טיפול רפואי דחוף.השפעות
השפעה / תופעה | תדירות | דווח לרופא | הפסק תרופה | לחדר מיון |
---|---|---|---|---|
פריחה |
|
|
||
בחילה |
|
|||
הקאה |
|
|||
צמא לא רגיל | ||||
עייפות |
|
|||
חולשה |
|
|||
שלשול | ||||
צפצופים בנשימה |
|
|
||
גרד |
|
|
||
נפיחות בלשון |
|
|
||
נפיחות בפה |
|
|
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
שאלות ותשובות
- מדוע למטופלים מסוימים מומלצת נטילת אנטיביוטיקה לפני עקירת שן?
- לפני 3 שנים חליתי בהרפס זוסטר. הפריחה היתה על הראש והמצח בצד שמאל, וגם על האף ובאזור העין. טופלתי בתרופה זובירקס. הפריחה והשלפוחיות נעלמו אבל נשארה לי תחושה של דקירות, נימול וצריבה, ובאזור הפגוע בראש השיער סומר מתחת לעור, מלווה בחוסר תחושה על פני העור. אבקש לקבל דרכי טיפול לתופעות הנ"ל. אני בת 76.
- יש לי חוליות דחוסות, ונאמר לי שניתן להזריק חומר לתוך החוליה הדחוסה. ברצוני לשאול למה זה גורם ומהן ההשלכות של טיפול מסוג זה?
- מידע בעניין מחלת העור פמפיגוס רציתי לברר מידע בעניין מחלת העור פמפיגוס. האם יש איזה מחקר או פריצת דרך לגבי הריפוי וכיצד ניתן להשיג מידע מלא על המחלה והתרופות. בתודה מראש
- אמי בצעה בדיקת דם ונמצאה רמת לימפוציטים מתחת לנורמה. קראתי כי זה יכול להעיד על מחלה נגיפית ואפילו חלילה על איידס. האם זה יכול להעיד על דברים נוספים? יש לציין כי שאר הבדיקות – המטולוגיה וכימיה – תקינות.
- לפני שהשתחררתי מהצבא, הבילירובין שלי, משלושת הסוגים, היה גבוה מאוד, אבל הרופא לא מצא תסמינים לצהבת. היום אני חודש אחרי השחרור ופקדה אותי דלקת ריאות. אני לוקחת מוקסיפן וכואבת לי הבטן מאוד. האם יכול להיות שזה קשור לקיבה ריקה ולאו דווקא לכבד? אכלתי לא י
- בני בן שנתיים, ויש חשש כי הוא חולה בצליאק. רופא ילדים ביקש שאחזור על הבדיקה ולא מובן לי מדוע, לאחר קבלת התוצאות הבאות: IgG 1170 IgM 101 IgA 165 T.TRANSGLUTAMINASE 0.00 EV/ML ENDOMYSIAL AB שלילי Deam Gliadin pept 40 לילד יש כבר חשש מרופאים, כל פעם שאנו פוגשים ברופא המילה שיוצאת לו היא כואב. אני לא רוצה לחזור על בדיקת דם שהיתה לו לא נעימה בכלל, בלשון המעטה. אשמח לקבל תשובה והסבר לממצאי הבדיקות של בני.
- בתרבית וגינלית שערכתי נמצאו epithelial cells רבים. כמו כן נמצאה פטריית קנדידה אלביקנס. מה זה אומר? אני חוששת, אני בהריון בשבוע ה-19, ובמשך שבועיים הופיעו אצלי הפרשות ירוקות ללא ריח וללא צריבה או גרד בעת קיום יחסים. זה נחלש מאוד בשבוע האחרון בו שהיתי בחו"ל והרביתי לאכול בכל בוקר קערת יוגורט עם גרנולה וחמוציות. האם זה בכלל קשור?
- בבדיקת אולטרסאונד וביופסיית שד התקבלה תשובה : lactating breast tissue אבקש לדעת פירוש ממצאי הבדיקה ? (יש לציין כי אני בחודש התשיעי להריון).
- לבתנו, בת 9 חודשים, יש ניסטגמוס מולד. לאחרונה התברר שיש לה גם ליקוי שמיעה קל, כנראה עצבי. בתשובה לשאלה על ניסטגמוס באתר שלכם השיב ד"ר פביאן כי אחת הסיבות לניסטגמוס יכולה להיות פגיעה עצבית באוזן. זו הפעם הראשונה שאנו נתקלים באפשרות כזו, ורצינו לב