בדיקת צילום רנטגן (RONTGEN, X-RAY)

תשובה: על מנת לברר ולפתור את הבעיה יש צורך בבדיקה מלאה שתכלול : הערכה של מנח קרסוליים הערכה של יציבה כללית הערכה של אורך שרירי הרגליים מישוש ברך ושוק לחיפוש מקור הכאב בדיקת ההכנה לפני ואחרי הריקוד בדיקת ברך - יציבות / מצב הרצועות / מניסקוסים / מצב הפיקה ועוד ... לכל אלה ולעוד גורמים יתייחסו במכון הפיזיותרפיה וטיפול מתאים יומלץ. מומלץ בחום לפנות לאורתופד ובהמשך למכון פיזיותרפיה ולהתחיל בירור יסודי. עד הבדיקה אני ממליץ להימנע מפעילות הגורמת לכאב חזק כ"כ. ניתן לרקוד בעצימות נמוכה יותר או פחות זמן, אולי לשנות לסגנון עדין יותר. ניתן לנסות לרקוד עם מגן ברך ולראות אם יש שיפור. לא בריא ליצור גירוי לרקמה שברור שנפגעת מהפעילות וייתכן שהנזק מצטבר. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות

תשובה: עד היום, אין מידע ברור לגבי הגורמים להופעת עקמת אצל מתבגרים. ברור שלגורם הגנטי יש משקל, אך אין עוד הוכחות ברורות לכאן או לכאן. מה שבטוח הוא שמי שעבר ניתוח בגלל עקמת, יהיה מודע מאוד לגילוי מוקדם של התופעה אצל ילדיו כשיהיו לו. היום, טיפולים פיזיותרפיים וניתוחים מאפשרים לילדים ולמתבגרים הלוקים בעקמת לחיות חיים רגילים לחלוטין, ולעסוק בכל ספורט שהם רוצים. בברכה, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית

תשובה: אלו שתי תרופות שונות, אך משתייכות לאותה קבוצת תרופות. שמה הגנרי של התרופה אתופאן הוא אתודולאק (etodolac), תוכלי לקרוא עליה בפורטל אינפומד בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=289

תשובה: ממה שאת מתארת, נראה לי שנולדת עם מצב שנקרא "בעיות בהתפתחות מפרק הירך" (DDH), ששכיחותו באוכלוסייה הכללית היא כ–2 מקרים לכל 1000 לידות. מספר הבנות הלוקות בפתולוגיה זו גדול פי 5 ממספר הבנים. השכיחות גבוהה יותר בקרב ילודים עם היסטוריה משפחתית של בעיות כאלה וילודים שנולדו במצג עכוז, או כאלה שהתפתחו בתנאים של מיעוט מי שפיר. הבעיה במפרק הירך יכולה להיות במצבי חומרה שונים, מהשטחה קלה של גג המכתש במצבים הקלים יותר, ועד פריקה מוחלטת עם השטחה ניכרת של המפרק. הסבר מצוין על התופעה תמצאי כאן: http://www.kidspedia.co.il/mamar.asp?id=9

תשובה: ישנן סיבות רבות היכולות לגרום לכאבים במפרק הירך, במיוחד בשל היותו ספורטאי. האם הוא התחיל בצורה הדרגתית את האימונים? האם קיבל מכה? האם הכאבים מחמירים במאמץ או מוקלים במאמץ? ישנם הרבה הרבה פרטים שבלעדיהם איני יכולה לתת תשובה מתאימה. כדאי שיתחיל מצילום המפרק כדי לברר את סיבת הכאבים. אני ממליצה לפנות לרופא אורתופד, להציג לו את הבעיה, והוא יערוך בדיקה ויפנה את הנער לבדיקות המתאימות. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: בדיקות הנערכות תחת שיקוף רנטגן מחייבות חשיפה לקרינה. מינון הקרינה המדויק משתנה מבדיקה לבדיקה. כפי שציינת, מינון הקרינה בבדיקות שיקוף גבוה יותר מאשר בצילום בודד. עם זאת, הנבדק אינו חשוף לקרינה במשך כל הבדיקה, אלא בקטעי זמן קצרים במהלכה. מכשירי השיקוף המודרניים גם מאפשרים להפחית במידה ניכרת את חשיפת הנבדק לקרינת רנטגן. לדוגמה, שיקוף התרוקנות דרכי השתן חושף את הנבדק לפי 10 עד פי 20 מכמות הקרינה בצילום חזה, אולם מידת הקרינה בו נמוכה פי 5 עד פי 10 מזו שבבדיקת CT של הבטן. יש לציין כי כולנו חשופים לקרינת רקע בכל רקע, ומידת הקרינה בבדיקת שיקוף ממוצעת שקולה לכמה חודשים של קרינת רקע כזו. כמו בכל בדיקה, יש לשקול את התועלת שבביצועה מול הנזק האפשרי שבצידה. במקרה של בדיקות שיקוף, הנזק אינו רב. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: אין צורך לקבל את המצב והתלונות . יש צורך בבירור יסודי למקור התלונות. מקורות אפשריים לכאב הם : לחץ מקומי על אחד העצבים היורדים מהגב התחתון לאורך הרגל ( femoral + sciatic ). לחץ על שורשי העצבים מעמוד השדרה . בעיה בתנועתיות מערכת העצבים הכללית בגוף (נוירודינמיקס). שרירים קצרים המתקשים לעמוד בדרישות לגמישות בהתעמלות. נוקשות באחד ממפרקי האגן והירך . בעיה בזרימת הדם לאורך הרגל. אורך רגליים לא שווה או נוקשות באחד ממפרקי הרגל והקרסול. ישנן עוד אפשרויות רבות ויש מקום לבודקן. לא ברורה לי דעת הכירופרקטית, אולם הבעיה לא נשמעת לי גרמית אלא יותר מתחום גמישות הרקמות הרכות - שרירים ועצבים. יש מקום לבדיקה נוספת מלאה אצל נוירולוג ופיזיותרפיסט - ורצוי המתמחה ברפואת ספורט (לחלק מקופות החולים יש מחלקות לספורט כמו מאוחדת ספורט וגם במכבי יש מתמחים בטיפול בספורטאים ). בנוסף רצוי לבדוק את איכות ביצוע הפעילות ולהתאים תרגול הכנה ושחרור לפני ואחרי . לא כתבת האם התחלת הפעילות הייתה בסולם מאמצים מדורג או בבת אחת, וגם על כך יש לתת את הדעת עם יועץ פעילות גופנית (יש בקופות פיזיותרפיסטים מוסמכים לכך.) מצורפים קישורים לתרגילי מתיחות וחיזוק - נסי בעדינות ובלי לעורר את התלונה . http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xachille_art.htm

תשובה:

ברוב המקרים מטפלים בבקע בדיסקוס צווארי בטיפול לא ניתוחי בתחילה, כולל מנוחה או שינויי בפעילויות הקבועות, תרופות להקלת הכאב והדלקת, ותרגילים גופניים, על פי המלצת הרופא. לעתים ממליץ הרופא גם על מתיחה נגדית, שהיא משיכה עדינה אך מתמדת על הראש כדי למתוח את הצוואר ולאפשר למפרקים הקטנים שבין עצמות הצוואר להתפשט מעט. התסמינים לרוב משתפרים עם הזמן. אולם אם הדיסק הבקוע לוחץ עם חוט השדרה שלכם או על עצביהם, ו\או שאתם סובלים מחולשה וכאב בלתי פוסק, יישקל לבצע ניתוח (כריתת דיסק).

תשובה: בן משפחה קרוב בן 26 שנה החל לסבול מזה כשבועיים מסימפטומים שהתחילו מהרדמות רגל ימין, לאחר מס' ימים הרדמות רגל שמאל, לאחר מכן יד ימין, אחריה יד שמאל והיום (19/02) מתחושת הרדמות בלחי ימין ובלשון. לפני כשנתיים לערך נמצאה מחלת הסוכרת 1 TYPE. הנ"ל מאושפז מיום שבת , נעשו לו הבדיקות הבאות : דם (לא ידוע פירוט מדויק) צילומים של עמוד השדרה, mri , ct גב וראש, דגימת נוזל מעמוד השדרה. בכל הבדיקות שנעשו הממצאים היו תקינים, אך המצב ממשיך להחמיר. האם הסימפטומים והמידע הנ"ל יכולים להוביל לכיוון / להשערה דיאגנוסטית. נשמח לכל קצה חוט. תודה מראש. כמובן שלא ניתן לאבחן דרך הרשת, אולם התסמינים כפי שאת מתארת יכולים להתאים לכמה אבחנות. הרדמות רגל מתארת הפרעה בהולכה עצבית שיכולה לנבוע מסוכרת, אולם במקרה כמו שאת מתארת בהם התסמינים הולכים ומטפסים מהרגליים לכיוון הידיים, יש לחשוב גם על תסמונות נוירולוגיות ספציפיות, כמו תסמונת גילאן-בארה. אני בטוח שהרופאים במחלקה בה קרוב משפחתך מאושפז יודעים את האבחנה המבדלת. בכל מקרה אנו מאחלים החלמה מהירה. [23/02/2002]

תשובה: אכן . קנאקים שאינם נובעים מטראומה או כואבים , אינם בעלי חשיבות קלינית. ייתכנו כמה סיבות לרעש, למשל- 1- החלקת גיד השריר האיליוטיביאלי על פני עצם הירך בזמן הכיפוף והיישור של הירך . 2- תנועת מפרק הירך עצמו המפיקה רעש באם רזית במהלך הטיול, ייתכן גם שינוי בתנועה של הרקמות הרכות והפקת רעש בדומה לאפשרות 1. אני מצרף תרגילים שיחזקו את הירך, ניתן לנסות תרגול שלהם . http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_peronank_art.htm