דלג לתוכן

בדיקת צילום רנטגן (RONTGEN, X-RAY)

ערוץ בריאות כללית
4 דקות קריאה

צילום רנטגן הוא בדיקה לא פולשנית המאפשרת לקבל תמונה של רקמות פנימיות, עצמות ואיברים. קרני רנטגן הן סוג של קרינה אלקטרומגנטית, בדומה לאור שאנו רואים. אלא שבניגוד לאור, לקרני רנטגן יש אנרגיה גבוהה יותר והן יכולות לעבור דרך עצמים רבים, לרבות גוף האדם[1].

במהלך הבדיקה נשלחות קרני רנטגן לנבדק/ת. קרניים אלו חודרת דרך רקמות הגוף, ופוגעת בלוח הנמצא מאחורי הגוף. על פני לוח זה (ולעיתים באמצעות מחשב, כמו במקרה של בדיקת CT) נוצרת תמונה ובה נראים חלקי הגוף הפנימיים שדרכם עברה הקרינה[2].

צילומי רנטגן סטנדרטיים מבוצעים מסיבות רבות, כגון זיהוי רקמות פנימיות ואבחון גידולים, זיהוי עצמות כגון צילום ברך, צילום כך רגל או צילום גב ואבחון פציעות בעצם, וזיהוי איברים פנימיים כגון ריאות[2].

כאשר הגוף עובר צילומי רנטגן, חלקים שונים בגוף מאפשרים כמויות שונות של קרני רנטגן לעבור. הרקמות הרכות בגוף (כגון דם, עור, שומן ושריר) מאפשרות לרוב צילום הרנטגן לעבור ולהופיע באפור כהה על הצילום או המדיה הדיגיטלית. מאחר שעצם או גידול צפופים יותר מרקמה רכה, רק מעט מקרני הרנטגן יכולות לעבור דרכם, ולכן הם יופיעו בצבע לבן בצילום הרנטגן. כאשר נוצר שבר בעצם, קרן הרנטגן עוברת דרך האזור השבור ומופיעה כקו כהה בעצם הלבנה[2].

טכנאית רנטגן מצבעת צילום רנטגן בבחור של צילום חזה בבחור שעומד ללא חולצה
צילום: shutterstock | Gorodenkoff

 

מטרת הבדיקה

צילום רנטגן מאפשר בחינת איברים פנימיים ללא ביצוע בדיקה פולשנית.

הסיבות השכיחות לביצוע צילום רנטגן הן [3]:
 

  • זיהוי בעיות בעצמות ובשיניים - ברוב המקרים, שברים, זיהומים וגידולים בעצמות ובשיניים מופיעים בבירור בצילומי רנטגן.
  • זיהוי בעיות בחזהעדויות למצבים מסוימים בריאות, בחזה ובלב יכולים להופיע בצילומי רנטגן של החזה.
  • זיהוי בעיות בבטן – באמצעות בריום, חומר ניגוד הניתן במשקה או בחוקן, ניתן לחשוף בעיות במערכת העיכול.

טכנולוגיית רנטגן משמשת בסוגים אחרים של בדיקות אבחון כגון ארטריוגרם, סריקות טומוגרפיה ממוחשבת (CT), ממוגרפיה ופלואורוסקופיה. בנוסף, ניתן להשתמש בצילומי רנטגן גם כדי להנחות רופאים/ות או כירורגים/ות במהלך הליכים מסוימים. לדוגמה, במהלך ניתוח להרחבת עורקים צרים ליד הלב ניתן להשתמש בקרני רנטגן כדי לעזור להנחות צנתר (צינור ארוך, דק וגמיש) לאורך אחד מהעורקים[4].

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

צילום רנטגן יכול לזהות מגוון מצבים בריאותיים כגון[3] [4]:
 
  • סדקים ושברים בעצמות.
  • סרטן השד.
  • דלקת מפרקים.
  • אוסטאופורוזיס.
  • בעיות בשיניים כגון מורסות.
  • עקמת (עקמומיות לא תקינה של עמוד השדרה).
  • גידולי עצמות לא סרטניים וסרטניים.
  • בעיות ריאות כגון דלקת ריאות וסרטן ריאות.
  • דיספאגיה (הפרעת בליעה).
  • בעיות בלב כגון אי ספיקת לב.

אוכלוסיות בסיכון

נשים בהריון - כיוון שנשים הרות נושאות ברחמן עוברים אשר רגישים יותר לקרינת הרנטגן, יש לדווח לצוות המבצע את הצילום בכדי שיינקטו באמצעים הדרושים (למשל הנחת לוח עופרת על פני הבטן בכדי למנוע חדירת קרינה).


אופן ביצוע הבדיקה

הכנות לבדיקה
בדרך כלל אין צורך בהכנות מיוחדות לפני צילום רנטגן. ניתן לאכול ולשתות כרגיל לפני הבדיקה ואפשר להמשיך לקחת תרופות רגילות. עם זאת, ייתכן שיהיה צורך להפסיק לקחת תרופות מסוימות ולהימנע מאכילה ומשתייה למשך מספר שעות במידה ונעשה שימוש בחומר ניגוד במהלך צילום הרנטגן[4].

לפני הבדיקה יש להודיע לרופא/טכנאי הרנטגן על הריון או אם קיים חשד להיריון. קרינה במהלך ההיריון עלולה להוביל למומים מולדים[2].

מומלץ ללבוש בגדים נוחים ורפויים – במקרים מסוימים ניתן יהיה להמשיך ללבוש אותם במהלך צילום הרנטגן. לפני הבדיקה יש להסיר את כל התכשיטים הנמצאים באזור המצולם, וכן יהיו מקרים בהם יהיה צורך להסיר את הבגדים. מתכות ובגדים מסוימים יכולים לחסום את קרני הרנטגן או לטשטש את איכות התמונה הנוצרת[4].

במהלך הבדיקה ייתכן ויהיה צורך לשים לוח עופרת באזור איבר המין, לוח העופרת מונע חדירת קרינה ובכך מונע נזק אפשרי (אם כי הסבירות נמוכה מאוד) לתאי זרע או לביציות.

כאמור, לפני בדיקות מסוימות ניתן נוזל הנקרא חומר ניגוד, חומר הניגוד עשוי לרוב מבריום או יוד ומסייע בהדגשת אזורים שונים בגוף. ייתכן שיהיה צורך לשתות חומר זה, או לקבלו בהזרקה לווריד או באמצעות חוקן, בהתאם לאזור הבדיקה הנדרש. אם אתם אמורים לקבל חומר ניגוד, יש ליידע את הרופא/ה לפני כן באם קיימת אלרגיה לחומרים כמו יוד.

הבדיקה עצמה אינה כואבת ואינה מלווה בתחושת אי נוחות כלשהי, פרט לצורך בעצירת הנשימה ואי תזוזה למשך כמה שניות, כדי שהתמונה תצא כמה שיותר חדה.

מהלך הבדיקה
בדרך כלל, צילום רנטגן כולל את השלבים הבאים[2]:
 

  • הנבדק או הנבדקת יתבקשו להסיר כל לבוש או תכשיט שעלולים להפריע לחשיפת אזור הגוף הנבדק. במידה ונדרש להסיר בגדים, הנבדק/ת תקבל חלוק ללבישה.
  • הנבדק/ת ימוקם על או לצד משטח רנטגן, תוך מיקום קפדני של חלק הגוף שאמור לעבור צילום רנטגן - בין מכשיר הרנטגן לבין קלטת המכילה את לוחית התמונה. הבדיקה יכולה להתבצע בישיבה, בעמידה או בשכיבה, כתלות באזור המצולם.
  • חלקי גוף שאינם מצטלמים ונמצאים על משטח הצילום, יכוסו בסינר עופרת כדי למנוע חשיפה לקרני הרנטגן.
  • קרן הרנטגן תכוון לאזור המיועד לצילום.
  • כמו בצילום רגיל גם במקרה של צילום רנטגן תזוזה מצד הנבדק יכולה ליצור תמונה מטושטשת, לכן סביר להניח כי תתבקשו לעצור את נשימתכם או לא לזוז לפרק זמן קצר מאוד.
  • הטכנאי/ת ייצא מהחדר אל מאחורי חלון מגן, ויצלם את התמונה.  
  • לעיתים יש צורך בצילום ממספר זוויות שונות בכדי ליצור תמונה כוללת יותר.


אחרי הבדיקה
לאחר ביצוע תמונות הרנטגן, ניתן להתלבש. בהתאם למצב הנבדק/ת, יומלץ אם להמשיך בפעילות הרגילה או לנוח בזמן ההמתנה לתוצאות הצילום. התוצאות עשויות להיות זמינות כבר באותו היום[5].

בעת בדיקת רנטגן רגילה אין בדרך כלל תופעות לוואי. למרות זאת, אם הוזרק חומר ניגוד לצורך ביצוע הצילום, וקיימות תופעות לוואי כגון כאב, נפיחות או אדמומיות באזור הזריקה, יש ליצור קשר עם הרופא/ה המטפל/ת.

אזהרות

סיכון: במהלך צילום רנטגן בודד חלק קטן מהקרינה חודר דרך הגוף, שאר הקרינה נספגת ברקמות הגוף השונות הנמצאות בדרכן של הקרניים. האנרגיה הנספגת יכולה לגרום ל"שבר" במולקולות המרכיבות את התא (קרינה מייננת). רוב ה"שברים" הללו מתוקנים במהרה על ידי הגוף. הסיכוי למחלות כמו סרטן עקב חשיפה לקרינה במהלך צילום רנטגן שיגרתי נמוך מאוד. מכשירי הרנטגן נבדקים ועוברים ביקורות תקופתיות בכדי לוודא כי כמות הקרינה אליה נחשפים הנבדקים היא המינימום ההכרחי ליצירת תמונת רנטגן.

בסוגים מסוימים של צילומי רנטגן, כגון בדיקת CT ואנגיוגרפיה, נעשה שימוש במינונים גבוהים יותר של קרינה מאשר צילומי רנטגן רגילים. סביר להניח שכמות הקרינה שבה נעשה שימוש לא תגרום לבעיות רציניות. באופן כללי, היתרון של צילום רנטגן באבחון מצב בריאותי גדול מהסיכון של הקרינה[6].

במקרה של ילדים, בנסיבות מסוימות ייתכנו חלופות לצילום רנטגן כגון אולטרסאונד[6].

בנשים בהריון, צילומי רנטגן חושפים את העובר לכמויות קטנות של קרינה. המינון בו נעשה שימוש נמוך מאוד ולרוב אינו מזיק, אך רצוי להימנע מחשיפת הבטן לקרינה כלשהי ככל הניתן, ולכן ייתכן ויוצעו חלופות לצילום רנטגן[6].

פענוח תוצאות

בדיקת רנטגן מתקבלת על לוח צילום וברוב המקרים הצילום מופיע גם על מסך המחשב בצורה דיגיטלית בתוך דקות אחדות לאחר הצילום. פיענוח צילום רנטגן נעשה ע"י רדיולוג/ית - רופא המומחה בפיענוח צילומי רנטגן. הפיענוח נמסר לרוב לרופא/ה המטפל/ת, ובהתאם לממצאים יוסבר לנבדק/ת מה האבחנה, אם נמצאה, או כיצד להמשיך. בהתאם לתוצאות, ייתכן ויהיה צורך בבדיקות נוספות כדי להגיע לאבחנה מדויקת, כגון בדיקות דימות נוספות, בדיקות דם או אמצעי אבחון אחרים[5].

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
ד"ר מאיר קרופסקי
ד"ר מאיר קרופסקי ריאות
5.0
( 6 חוות דעת )
"ד״ר קרופסקי, הרשים אותי מאד כמומחה בתחומו, עם ידע רפואי נרחב ביותר. במקביל ״ולמרות״ מומחיותו, הוא צנוע, אנושי, ואמפטי ביותר. שלא נזדקק לו ולדומיו, אך אם וכאשר נזדקק, הוא כתובת ראויה ומומלצת ביותר."
פרופ' דב היימר
פרופ' דב היימר ריאות
מומחה למחלות ריאה, עוסק בשיעול ממושך, אסתמה ומחלות ריאה על רקע עישון
ד"ר יהודה שוורץ
ד"ר יהודה שוורץ ריאות
מנהל מכון ריאות, בית חולים איכילוב
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות ותשובות

מאמרים בנושא צילום רנטגן

שיגעון הברבי: הקיץ הזה מחליקים על גלגיליות
שיגעון הברבי: הקיץ הזה מחליקים על גלגיליות
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 02/08/2023

הסרט ברבי, שמופיע כיום באקרנים ברחבי העולם, הביא איתו טרנד נושן: גלגיליות, או רולר בלייד אם תרצו. האם זה רק כיף או ... לכתבה המלאה

יצאתםן מרופא/ת המשפחה עם ערימת הפניות? זה לא תמיד בריא
יצאתםן מרופא/ת המשפחה עם ערימת הפניות? זה לא תמיד בריא
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 04/07/2023

בכל שנה מתים בישראל כ-3400 איש כתוצאה מטעויות רפואיות - פי 10 יותר מתאונות דרכים. ד"ר אביבה אלעד מסבירה איך ריבוי ה... לכתבה המלאה

באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו