בדיקת צילום רנטגן (RONTGEN, X-RAY)

תשובה: איזון של תת-פעילות בלוטת התריס היא עניין ממושך ועדין. לא ציינת אם ידוע הגורם לתת-הפעילות ומה היו הערכים הבסיסיים של בדיקות הדם שלך. חודש זה זמן מעט מוקדם על מנת לבדוק איזון של תת-פעילות לאחר התחלת טיפול באלטרוקסין. ישנן כמה אפשרויות: אולי עדיין לא הגעת לאיזון של הורמוני הבלוטה, ומדובר בתסמינים של תת-הפעילות שיחלפו בהמשך. יתכן המינון שאת מקבלת עכשיו הוא דווקא מינון יתר, והתופעות שאת מתארת הן של פעילות יתר של הבלוטה. התסמינים שאת מתארת, מקורם יכול להיות במחלה וירלית חולפת שגורמת לכאבי שרירים וחום. אני מניחה שהיית יודעת לזהות אם זו היתה הבעיה, ומהתיאור שלך כנראה שלא לזה את מתכוונת. יתכן גם שמדובר במחלה דלקתית של בלוטת התריס שגורמת לשינויים בהפרשות של ההורמונים לאורך הזמן, ולכן קשה להגיע לאיזון. אני ממליצה מאד לפנות לאנדוקרינולוג להתייעצות. כשאת הולכת אליו/ה, הצטיידי בכל הבדיקות שעשית בהקשר של הבלוטה: בדיקות דם מלאות, ומיפוי של הבלוטה אם עשית. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: בשל גילך הצעיר, ותוצאות הבדיקות שעשית, סביר לחשוב שאין לך בעיה רצינית בברכיים, מלבד מאמץ יתר. העובדה שהכאבים מופיעים בעיקר לאחר מאמץ מחזקת השערה זו. נסי להימנע מכל מאמץ לתקופה של שלושה חודשים לפחות, כלומר הפסיקי כל פעילות גופנית, ומלבד הליכה רגילה, אל תאמצי את הברכיים. אם הכאבים יחלפו, סביר שמאמץ יתר הוא הבעיה. בהצלחה, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית

תשובה: על מנת שתוכל לקבל התייחסות מעמיקה ורצינית לבעייתך צריך לשמוע את סיפור המחלה שלך בפירוט, לבדוק אותך ולראות את צילומי הרנטגן שבוצעו. כדאי לבקש הפניה מרופא המשפחה לרופא פולמונולוג - מומחה במחלות מערכת הנשימה.

תשובה: אין צורך לקבל את המצב והתלונות . יש צורך בבירור יסודי למקור התלונות. מקורות אפשריים לכאב הם : לחץ מקומי על אחד העצבים היורדים מהגב התחתון לאורך הרגל ( femoral + sciatic ). לחץ על שורשי העצבים מעמוד השדרה . בעיה בתנועתיות מערכת העצבים הכללית בגוף (נוירודינמיקס). שרירים קצרים המתקשים לעמוד בדרישות לגמישות בהתעמלות. נוקשות באחד ממפרקי האגן והירך . בעיה בזרימת הדם לאורך הרגל. אורך רגליים לא שווה או נוקשות באחד ממפרקי הרגל והקרסול. ישנן עוד אפשרויות רבות ויש מקום לבודקן. לא ברורה לי דעת הכירופרקטית, אולם הבעיה לא נשמעת לי גרמית אלא יותר מתחום גמישות הרקמות הרכות - שרירים ועצבים. יש מקום לבדיקה נוספת מלאה אצל נוירולוג ופיזיותרפיסט - ורצוי המתמחה ברפואת ספורט (לחלק מקופות החולים יש מחלקות לספורט כמו מאוחדת ספורט וגם במכבי יש מתמחים בטיפול בספורטאים ). בנוסף רצוי לבדוק את איכות ביצוע הפעילות ולהתאים תרגול הכנה ושחרור לפני ואחרי . לא כתבת האם התחלת הפעילות הייתה בסולם מאמצים מדורג או בבת אחת, וגם על כך יש לתת את הדעת עם יועץ פעילות גופנית (יש בקופות פיזיותרפיסטים מוסמכים לכך.) מצורפים קישורים לתרגילי מתיחות וחיזוק - נסי בעדינות ובלי לעורר את התלונה . http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xachille_art.htm

תשובה:

כאב בגב התחתון מוצת לרוב משילוב כלשהו של שימוש יתר, שרירים מתוחים או פגיעה בשרירים או ברצועות התומכים בעמוד השדרה. בתרחישים פחות נפוצים, כאב בגב התחתון נגרם ממחלה או מעיוות של חוט השדרה.

גורם סיכון הוא תנאי או מצב המגבירים את הסיכון שלכם ללקות בכאב. ככל שגורמי הסיכון מתרבים, כך גדל הסיכוי שלכם ללקות בכאב.

בין גורמי הסיכון שאינכם יכולים לשנות נכללים:

· היותכם בגיל המעבר (הסיכון פוחת לאחר גיל 65).

· מין זכר.

· היסטוריה משפחתית של כאבי גב.

· הריון. גבה של אשה סובל מעומס רב כתוצאה מהריון.

· אם סבלתם שבר דחיסה בעמוד השדרה בעבר.

· עברשל ניתוח בגב.

· בעיות בעמוד השדרה מלידה (בעיות שדרה מולדות).

בין גורמי הסיכון שתוכלו לשנות באמצעות שינויי אורח חיים או טיפול תרופתי נכללים:

· היעדר פעילות גופנית מספקת

· עבודה או מטלה אחרת הדורשות ישיבה ממושכת, הרמת חפצים כבדים, התכופפות או הסתובבות בהטיה, תנועות חוזרות או רטט מתמיד, כמו שימוש בפטיש אוויר או נהיגה בסוגים מסוימים של ציוד מכני כבד.

· עישון. מעשנים נוטים יותר לכאבי גב תחתון.

· משקל עודף.

· יציבה גרועה.

· מתח בחייכם.

· תקופות ממושכות של דיכאון.

· שימוש ארוך-טווח בתרופות המחלישות עצמות, כמו קורטיקוסטרואידים.

תשובה: כאב גב היא בעיה נפוצה, ויכולים להיות מספר רב של גורמים לכאבים אלה. בגב ישנם מבנים רבים - חוליות ומפרקים בין החוליות, דיסקים, רצועות, שרירים ועצבים - אשר יכולים להוות מקור לכאב. דיסק משמש מעין בולם זעזועים בין החוליות, ושומר על המרווח בין החוליות, ועל ידי כך מאפשר לעצבים להיכנס ולצאת מעמוד השדרה. לרוב, פריצת דיסק בגב התחתון מתבטאת בכאבים שמקרינים לרגליים ולא רק בכאבי גב, אך זה תלוי בגובה הפריצה ובגודלה. לפי סיפורך, איני סבור כי מדובר בפריצת דיסק, אבל הייתי ממליץ לך לגשת לבדיקת רופא אורתופד בקופת חולים על מנת לבסס השערה זאת. בברכה ד"ר עמית גיל - אינפומד

תשובה: ראשית - מידע כללי על כאב גב. כאבי גב הם אחד הנושאים הנפוצים ביותר עימם מתמודדת הרפואה בעולם המודרני. כשמונים אחוזים מכלל האוכלוסייה סבלו או סובלים מכאבי גב בשלבי חייהם השונים. בדרך כלל ניתן למנוע כאבי גב על ידי שמירה על הגב ושימוש נכון בו, והכרת הסיבות לכאבים והדרכים למניעתם. עמוד השדרה הוא רצף של 33 חוליות מהצוואר לעצם הזנב. החוליות יוצרות את עקומות עמוד השדרה (העקומה המותנית, הגבית והצווארית). שמירה על 3 העקומות בעמדה נכונה מבטיחה פיזור אחיד וטוב של משקל הגוף ומניעת אזורי לחץ כואבים. בנוסף, שרירי הבטן, העכוז והירכיים תומכים ב-3 העקומות ומאפשרים תנועה חופשית, ויש לשמור על השרירים חזקים וגמישים. בין החוליות ישנם מפרקים גמישים המאפשרים תנועות רחבות. גם גמישות מפרקי הגב, הירכיים והקרסוליים חשובה. בין כל 2 חוליות מונח דיסק המעניק גמישות ומתפקד כבולם זעזועים. הדיסק בנוי מטבעות סחוס מסיביות ובמרכזן גוש נוזלי. גורמים נפוצים לכאבי גב: יציבה לקויה ושימוש לא נכון בגוף בזמן עבודה ובמנוחה חוסר גמישות וכושר גופני ירוד תוחלת חיים ארוכה תורשה שינויים ניווניים במפרקי החוליות תאונות את מבנה השלד והשרירים אנו מקבלים בתורשה מהורינו. מכיוון שתוחלת החיים שלנו התארכה, השלד והשרירים שלנו נאלצים להתמודד עם עומסים במהלך שנים רבות. הדבר גורם להתפתחות שינויים ניווניים במפרקים. אל הבלאי הטבעי מצטרפות תאונות וכושר ירוד, חוסר הקפדה על יציבה נכונה, ושימוש לא נכון בעבודה ומנוחה. פריצת דיסק קיימת בארבע דרגות חומרה: 1. היחלשות הגרעין עם קרעים קטנים בשכבות החיצוניות 2. דליפה של חומר הגרעין לחלל השכבות החיצוניות עם קרעים בשכבות אלה 3. חדירה של חומר הגרעין דרך השכבות החיצוניות 4. יציאת החומר הדיסקוגני לחלל התעלה כגוף חופשי יש להבחין בין בלט לבין פריצה – בלט נפוץ מאוד ואינו מהווה גורם או שלב בדרך לפריצת דיסק. פריצת דיסק יכולה להיות בכיוונים שונים, ובהתאם יילחצו מבנים שונים. פעמים רבות פריצות דיסק אינן מלוות כלל בסימפטומים ואין חובה שיגבילו תפקוד או פעילות. מחקרים תומכים בחזרה לעבודה ולחיי היומיום מהר ככל הניתן כתנאי להצלחת הטיפול. לכן אל תימנע מתפקוד מלא ואל תנסה לנוח כטיפול לכאבים. בהחלט מומלץ להימנע מפעולות המגבירות את הכאב, אך חשוב לחזור לפעילות עדינה קבועה, וכן לחזור לעבודה כמה שיותר מהר. גש למכון פיזיותרפיה כדי לקבל הדרכה כיצד לבצע כל פעולה בלי כאב ובלי עומס מופרז על הדיסק. ניתן ללמוד תנוחות מומלצות להרמה ולכל פעילות אחרת. ניתן ללמוד לחזק את שרירי הבטן העמוקים ולהפעילם בעת ההרמה או בעת ביצוע הפעילות הספורטיבית. ככלל מומלץ להימנע מפעילות מרובת זעזועים, כמו ריצה, ולעבור לפעילות כמו שחיית חתירה או הליכה. הטיפול במכון פיזיותרפיה צריך לכלול: מתיחה מותנית הדרכה לחיזוק שרירי בטן הדרכה לפעילות נכונה תיקון סביבת עבודה אם צריך טיפול מנואלי מגוון שימוש בכלי טיפול אלקטרותרפיים רבים ועוד. נסה לתרגל לפי הדוגמאות הבאות http://www.med.umich.edu/1libr/aha/aha_xlbpm_art.htm

תשובה: לפי הסיפור נשמע שבהחלט היה נזק למבנים רבים בברך ואני שמח לשמוע שכל מה שנשאר זה כאב בהרמת משא ודחיפת עגלה בעבודה . אין לי יכולת לבצע אבחנה ע"י שאלה באינטרנט ובוודאי לא לתת טיפול לאחר 2 סדרות כפי שציינת ובמקרה כל כך מורכב. אני רוצה להעלות בפניך רעיון אחר: פעמים רבות לאחר חבלות נשאר כאב בפעולות מסוימות שלא מצליחים למנוע אותו וייתכן שזה המצב גם אצלך ( בהנחה שקיבלת טיפול טוב ומלא). במקרים כאלה צריך לחשוב כיצד הכאב לא ימנע את התפקוד השוטף. אפשרות אחת היא לחפש בעבודה דרכים להימנע מהפעולה הכואבת, למשל: 1- לחלק את המשקל ולהרים משקלים של 5 ק"ג בלבד 2- לחפש מכשיר המסייע בהרמה כמו מנוף 3- לנסות לבצע סיבובים גדולים ולא חדים עם העגלה 4- לנסות ללבוש גרב אלסטית מקבעת לברך בזמן העבודה. אפשרות נוספת היא לפנות לרופא תעסוקתי להערכת יכולת העבודה שלך ובהתאם לקבל תפקיד שלא דורש פעולות כואבות. לסיכום - תמיד אפשר לחזור לסדרת פיזיותרפיה נוספת שאולי תשפר עוד את יכולת תפקוד הברך. בהנחה שטיפול הפיזיותרפיה היה טוב ועדיין נשאר כאב המגביל תפקוד, נסה לשנות את אופי הפעולה או המטלה הכואבת וכך תוכל לתפקד בלי "להתנגש" עם הכאב. ייתכן גם שינוי תפקיד בתיאום עם רופא תעסוקתי. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות

תשובה: עצם המרפק שייכת לעצמות מסוג העצמות הארוכות: http://stwww.weizmann.ac.il/g-bio/cell/sp2/ezem_hainyan.html