איזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) (Isotretinoin (Roaccutane, Curatane))

ערוץ בריאות כללית

4 דקות קריאה

כללי
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
שאלות ותשובות

מידע נוסף

מרשם רופא כן
סיכון ממנת יתר בינוני
סיכון מפיתוח תלות נמוך
שייך לקבוצת נגזרות ויטמין A

שמות מסחריים

איזוטרקס ג'ל Isotrex gel
רואקוטן Roaccutane
קיורטן Curatane

איזוטרטינואין הוא חומר פעיל שנמצא בתרופות רואקוטן, קיורטן. איזוטרטינואין דומה מבחינה כימית לוויטמין A ומשמש לטיפול בפצעי בגרות (אקנה) קשים, שלא הגיבו לטיפולים אחרים.

איזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) מפחית ייצור שמנים טבעיים בעור (חלב) וקרטין, חלבון הנוצר בשכבות החיצוניות של העור.

בשבועות הראשונים של הטיפול באקנה (פצעי בגרות) העור עלול להיות יבש, קשקשי ומגרד. מצב זה משתפר עם המשך הטיפול. ברוב מקרים של פצעי בגרות יחול שיפור כבר לאחר סדרת טיפול אחת, שנמשכת בין 4 ל-6 חודשים. אם דרוש טיפול נוסף באיזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן), מומלץ להמתין שמונה שבועות לפחות.

חשוב לשים לב:

איזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) עלול לגרום למומים מולדים קשים. לכן, נערות ונשים המשתמשות בתרופה זו חייבות להימנע מהריון במשך הטיפול וחודש לאחר סיומו.

איזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) גורם לרגישות לשמש, לכן חובה למרוח קרם הגנה (לפחות SPF15) או ללבוש בגדים ארוכים וכובע לפני כל חשיפה לשמש, אפילו הקצרה ביותר.

איזוטרטינואין קיים גם בצורת ג'ל (איזוטרקס ג'ל) למריחה מקומית לטיפול בפצעי בגרות בדרגה בינונית. גם במקרה זה יש להימנע מחשיפה לשמש, ואסור להשתמש בהריון או בהנקה.

חשוב מאוד לעדכן את הקרובים בנטילת תרופה זו. ייתכן שהם יבחינו בשינויים במצב הרוח ובהתנהגות, ויעזרו בזיהוי מהיר של בעיה, וצורך בדווח לרופא.

בשימוש בקפסולות, אין לתרום דם במהלך הטיפול וחודש לאחר הפסקתו.

אין להשתמש באיזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) במקרים הבאים:

רגישות לחומר הפעיל עצמו או למרכיבים האחרים של התרופה.

הריון או תכנון הריון.

הנקה.

אלרגיה לבוטנים או לסויה.

מחלת כבד.

רמות גבוהות מאוד של שומנים בדם (כולסטרול או טריגליצרידים) או של ויטמין A.

נטילת תרופות אנטיביוטיות מקבוצת הטטראציקלינים.

איזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) לא נועד לטיפול בילדים מתחת לגיל 12 או בילדים מעל גיל 12 לפני הבגרות המינית.

צילום: shutterstock

מידע

אופן נטילת התרופה

כמוסות, קפליות, ג'ל. אין ללעוס את הכמוסות.

תדירות וזמן נטילה

בליעה: 1-2 פעמים ביום, עם או אחרי אוכל.

ג'ל: למרוח 1-2 פעמים ביום.

טווח המינון

מינון התחלתי 0.5 מ"ג לק"ג משקל גוף ליום. מינון תחזוקתי 0.5-1 מ"ג לק"ג משקל גוף.

הרופא יכול לעלות או להוריד את המינון בהתאם לתגובה לטיפול ולתופעות הלוואי.

תחילת ההשפעה

2-8 שבועות. במקרים מסויימים עלולה לחול הרעה בפצעי הבגרות בשבועות הראשונים לטיפול.

משך ההשפעה

השפעות איזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) עשויות להימשך שבועות אחדים לאחר הפסקתה.

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים. להגן מפני אור.

מנה שנשכחה

יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך 4 שעות, קח מנה אחת עכשיו ודלג על המנה הבאה. אין לקחת שתי מנות איזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) בו זמנית.

הפסקת התרופה

ניתן להפסיק את התרופה בביטחון כאשר לא זקוקים לה יותר, אך להשגת תועלת מירבית מומלץ להשלים את הטיפול באיזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) במלואו לפי הוראות הרופא.

מינון עודף

סביר להניח שמנה עודפת מקרית של איזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) לא תגרום בעיות מיוחדות. מנה עודפת גדולה עלולה לגרום כאבי ראש, הקאה, כאב בטן, סומק בפנים, סחרחורת וחוסר תיאום בתנועות. יש לפנות לרופא.

אזהרות

תזונה

יש ליטול איזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) עם ארוחה.

הריון

לא ניתן. איזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) עלול לגרום למומים בעובר המתפתח.

נשים ונערות בגיל הפוריות חייבות להסכים להשתמש באמצעי יעיל למניעת היריון חודש לפני הטיפול, במהלכו ובמשך חודש אחד לפחות לאחר הפסקת הטיפול. יש לבצע בדיקת הריון לפני תחילת הטיפול באיזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) על מנת לשלול הריון.

הנקה

לא ניתן. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.

תינוקות וילדים

לא מומלץ בילדים מתחת לגיל 12. השימוש רק לאחר הגעה לבגרות מינית.

קשישים

מומלץ להתחיל את הטיפול במינון נמוך ולעלות בהדרגה כיוון שקיים סיכון מוגבר לתופעות לוואי.

נהיגה

יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.

אלכוהול

מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של

מחלת כבד
מחלת כליה
סוכרת
הרכבת עדשות מגע
רמת שומנים גבוהה בדם
נטילת תרופות אחרות
הריון
שתיה מרובה של אלכוהול
מחלה פסיכיאטרית
בעיות נפשיות
דיכאון
עודף משקל

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של איזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) הן:

יובש באף, בפה ובשפתיים עד כדי קילוף ודלקת.

יובש וקשקשים בעור, עור עדין ונוטה לאדמומית (מומלץ להשתמש בתכשירי לחות לעור ולהימנע מחומרים מגרים, אפילו כאלו המיועדים לפצעי בגרות, וטיפולים להסרת שיער). מאחר שאיזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) גורם לרגישות לשמש יש לדאוג להגנה מתאימה לפני כל חשיפה לשמש, אפילו הקצרה ביותר.

כאבי ראש; כאבי גב, שרירים, מפרקים, במיוחד אצל מטופלים צעירים - ילדים ובני נוער (יתכן שיהיה צורך להפחית פעילות גופנית מאומצת כדי למנוע בעיות בעצמות ובשרירים).

דלקת בעיניים ובאיזור העפעפיים, יובש וגירוי בעיניים (יתכן שיהיה צורך בהפסקת שימוש בעדשות מגע והרכבת משקפיים).

תופעות לוואי נוספות של איזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן):

רמות גבוהות של אנזימי כבד בבדיקות דם, פציעות, דימומים או התפתחות קרישי דם בקלות רבה יותר; אנמיה, עלייה בסיכוי ללקות בזיהומים, עליה ברמות השומנים בדם.

נשירת שיער (בדרך כלל, הפיך), החמרה באקנה בשבועות הראשונים של הטיפול (משתפרת עם התקדמות הטיפול), בעיות עור שונות, הזעת יתר או גרד, רגישות מוגברת לאור, זיהומים חיידקיים בבסיס הציפורניים, שינויים בציפורניים, התכווצויות, נמנום, סחרחורות, יובש בגרון, קוצר נשימה וצפצופים, פרכוסים, סוכרת, תחושה כללית לא טובה, זיהומים חיידקיים, דלקת של כלי הדם שמלווה לעיתים בפציעות ונגעים אדומים, דלקת מפרקים, הפרעות בעצמות (לרבות עיכוב בגדילה) צהבת ודלקת בכבד, דלקת בלבלב, תגובה אלרגית חריפה.

במקרים נדירים, איזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) עלול לגרום להתפתחות בעיות נפשיות כגון דיכאון או הפרעות נלוות, לרבות שינויים במצב הרוח, חרדה, רגזנות, תוקפנות וקשיי ריכוז. ישנם דיווחים על מספר מקרים בעולם על פגיעה עצמית, מחשבות ומעשי אובדנות, פסיכוזה.

בשכיחות שאינה ידועה: נפיחות בשדיים בגברים, שיכולה להיות מלווה ברגישות, שתן בצבע כהה, בעיות בהגעה לזקפה או בשמירתה, ירידה בחשק המיני.

במריחה על העור, תופעות הלוואי האפשריות של איזוטרקס ג'ל הן: גירוי מקומי, אדמומיות, והתקלפות של העור. גם במקרה זה יש להימנע מחשיפה לשמש ולהשתמש באמצעי הגנה כנגד קרני השמש.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

אנטיביוטיקה מסוג טטראציקלין, דוקסיציקלין, מינוציקלין עלולה להגביר סיכון ללחץ בגולגולת שמתבטא בכאבי ראש, בחילה והקאה.
מוצרים קוסמטיים, סבונים רפואיים ותכשירים לטיפול בפצעי בגרות (אקנה) שמייבשים את העור עלולים להחמיר את היובש והגירוי בעור, שנובע משימוש באיזוטרטינואין.
ויטמין A במינון גבוה מגביר את הסיכון לתופעות לוואי מאיזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן).
גלולות למניעת הריון: איזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) עלול להפחית את היעילות של תכשירים המכילים פרוגסטרון בלבד במינון נמוך. עם זאת, לא דווח על השפעת גומלין בין התרופה ובין תכשירים משולבים של אסטרוגן ופרוגסטרון.

השפעת שימוש ממושך

שימוש ממושך באיזוטרטינואין (רואקוטן, קיורטן) דרך הפה עלול להוביל לעלייה ברמות שומנים בדם, הגברת הסיכון לדלקת הלבלב ומחלות לב וכלי דם. ניטור: יש לבצע בדיקות תקופתיות של רמות שומנים בדם ושל תיפקודי הכבד.

יש להימנע מטיפולי לייזר או הסרת שיער בשעווה במהלך הטיפול ובמשך שישה חודשים לאחר סיום הטיפול באיזוטרטינואין מחשש לפגיעה בעור.

לטיפול ב

אקנה

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר נדיה זבלוצקי עור ומין

קראו עליי

פרופ' ארנון כהן עור ומין

ד"ר ליהי עצמוני מעוז עור ומין

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

אני סובלת מהרפס מסוג 1, ולבן זוגי מעולם לא היה הרפס. כיום, אחרי שקיימנו יחסי מין, גם אוראליים, הופיע אצלי הרפס. מה הסיכוי שהוא נדבק באחד מסוגי ההרפס?
גם אם לבן זוגך אין נגעים על השפתיים, זה לא אומר שהוא לא נושא את נגיף ההרפס. רוב האוכלוסייה הבוגרת נושאת את הנגיף, ובמקרה זה, הסיכון שלו להידבק ממך הוא אפס. אם, לעומת זאת, הוא לא נושא את הנגיף, יש לו סיכוי להידבק מהנגעים שלך, אם כי הסיכוי להידבקות בהרפס 1 בפין עקב סקס אורלי נמוך מאוד. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני פתח בחלון חדש
אני בת 30. לאחרונה סבלתי מ- CMV. אני לא בהריון. ערכתי בדיקות חוזרות והייתי רוצה לקבל הסבר על התוצאות הבאות, ואם זה אומר שאני בסוף התהליך או עדיין בעיצומו. ALT (GPT) 50.65 U/L (5.00-40.00) NEUTROPHILS % 37.60 (46.00-68.00) LYMPHOCYTES % 52.00 (15.00-45.00) CMV IGG 4.40 IU/ML CMV AVIDITY 4.20 % LOW AVIDITY
אני בת 30. לאחרונה סבלתי מ- CMV. אני לא בהריון. ערכתי בדיקות חוזרות והייתי רוצה לקבל הסבר על התוצאות הבאות, ואם זה אומר שאני בסוף התהליך או עדיין בעיצומו. ALT (GPT) 50.65 U/L (5.00-40.00) NEUTROPHILS % 37.60 (46.00-68.00) LYMPHOCYTES % 52.00 (15.00-45.00) CMV IGG 4.40 IU/ML CMV AVIDITY 4.20 % LOW AVIDITY אינני יודעת מה היו התוצאות בבדיקות הקודמות, ויש לכך חשיבות על מנת לראות את התהליך. מה שאני יכולה לומר זה שהתוצאות עדיין אינן בתחום לנורמה ולכן נראה שאת באמת לקראת סוף התהליך, אך עדיין יש שרידי מחלה. רמת הלימפוציטים הגבוהה המאפיינת זיהום זה עדיין לא חזרה לערך התקין. וכך גם רמת ה- ALT, שצריכה לחזור לערך הנורמה, עדיין מעט גבוהה. נוגדנים מסוג IgG מעידים כי היה זיהום בעבר, אולם אינם תורמים הרבה בהבנת מועד הזיהום, היות שרמת הנוגדנים נשארת גבוהה בסרום למשך מספר שנים. אני מליצה שתחזרי על הבדיקות שוב בעוד חודש. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [18/06/2008] פתח בחלון חדש
אני סובל כבר שנה וחצי (בערך) מבחילות בערב (ללא הקאה). הדרך היחידה בשבילי לעבור ערב ללא בחילה חזקה זה לא להכניס יותר כלום לפה אחרי השעה 4 אחר הצהריים. יש כמובן דברים שגורמים לי לסבול יותר ודברים שגורמים לסבול פחות. לדוגמה, אם בצהריים אני אוכל משהו ע
הבחילות והסימפטומים שאתה מתאר הם תופעה נפוצה ומוכרת, רבים האנשים הסובלים מכך. לרוב התופעה מוגדרת כ"ריפלוקס", כלומר החזר קיבתי-ושטי, מצב בו יש זרימה חוזרת של תוכן הקיבה כלפי מעלה לכיוון הוושט. מצב זה גורם לצרבות ובחילות. הרופא שיכול לאבחן תופעה זו הוא אכן גסטרואנטרולוג, ואם כבר נבדקת על ידי רופא כזה ונשלחת לבדיקות הרלוונטיות, אני מניחה שמצבך טוב ואינך זקוק לטיפול תרופתי כלשהו. ישנן מספר שיטות מסורתיות שעשויות למנוע בחילות. הימנע ממאכלים שמגבירים את התופעה (מזון מטוגן, מזון מתובל מדי, קפה, אלכוהול וכו'). השתדל לאכול מנות קטנות אך תכופות יותר. השתדל לא לאכול לפני השינה. נסה לישון עם כרית מעט מוגבהת (או שתי כריות). לגבי האנרגיות שחסרות לך, עליך לבחון את המצב עם עצמך - האם תזונתך מאוזנת? האם אתה ישן מספיק כל לילה? האם אתה עוסק בפעילות גופנית כלשהי? אם אתה חש צורך, פנה לפסיכולוג, אולי ביחד תוכלו למצוא את שורש הבעיה. תרגיש טוב! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 29, סובל מאורטיקריה כרונית מאז שהתגייסתי לצבא לפני 10 שנים. בחודש השני לשירותי בצבא הופיעה אצלי מחלת האורטיקריה ופניתי לבית חולים וגם למרפאה צבאית לצורך קבלת טיפול רפואי, שם קיבלתי אהיסטון ומשחות שרק עזרו לטווח הקצר, והמחלה שוב חזרה. הרופאים בצבא מסרו לי שאין תרופה יעילה למחלה שממנה אני סובל. ברצוני לציין גם שהגורם למחלה אינו ידוע (אבל רופא שמכין לי חוות דעת רוצה לשייך את המחלה למתח נפשי), וכך לא התלוננתי יותר על המחלה, למרות שהופיעו אצלי פריחה בעור וגירוד. המחלה גם המשיכה לאחר השחרור מהצבא. הגשתי תביעה נגד משרד הביטחון בעקבות המחלה, ולאחר שנבדקתי על ידי מומחה מטעם משרד הביטחון, הוא כתב בחוות דעתו כי "אין קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי שירותך" ודחו את התביעה. הגשתי ערעור לבית משפט השלום בגין המחלה, וכעת רופא מומחה לאלרגיה מכין חוות דעת משפטית בעניין. הרופא ינסה לקשר את מחלת האורטיקריה הכרונית למתח נפשי. המחלה הופיעה אצלי אחרי הטירונות. לדעתך, האם יש סיכויי לזכות בתביעה כיוון שהמחלה פרצה עקב מתח נפשי? ואם יש אופציה אחרת או גורמים שכדאי להעלות אותם, אבקשך שתעזור לי משום שאני עדיין סובל מן המחלה.
אני מבין את התסכול בו אתה נמצא. מצד אחד מחלה מטרידה מאוד ואתה לא יודע מאין הגיעה ואיך מטפלים בה, ומצד שני, המלחמה נגד משרד הביטחון שהיא לא פשוטה, במיוחד במקרים כמו שלך. האורטיקריה ממנה אתה סובל תוקפת בין 15% ל-23% מהאוכלוסיה ברמות שונות של דחיפות וחומרה. כ-25% מהסובלים מאורטיקריה יפתחו אורטיקריה כרונית. הסיבה לאורטיקריה איננה ידועה בוודאות, ומשייכים אותה למגוון סיבות, כל אחת לחוד ובשילובן יחד. יש המשייכים את המחלה לתגובה אוטואימונית של הגוף, בה הוא בוחר לתקוף משהו שהוא לא היה אמור להגיב אליו. יש סברה המשייכת את המחלה לגורמים סביבתיים, כגון החשפות לקור, לשמש, מאמץ והזעה, אלרגיה לחומר ספציפי או מזון מסויים. עכשיו מתחילים מחקרים המראים על פן תורשתי. האורטיקריה הכרונית דווקא משוייכת יותר לגורם תורשתי, כיוון שהיא תוקפת בעיקר בגיל המבוגר יותר ולא בילדות, והטיפולים בסטרואידים פחות מצליחים בה. ללחץ נפשי בהחלט יש תפקיד באורטיקריה, אך לא מזכירים אותו כגורם יחיד או ראשוני למחלה, אלא כנדבך המוסיף לחומרת המחלה ולהישנות רבה יותר שלה. לצערי, אינני איש בשורות, וקשה לי להאמין שמשרד הביטחון ייעתר לבקשתך, אבל אני מאחל לך הצלחה! ד"ר גיל טאובר - אינפומד פתח בחלון חדש
במשך 3 שנים נטלתי סרוקסאט 10 מ"ג, 1 ליום, וזאת בעקבות משבר בחיי האישיים. לפני כחודש וחצי, בהמלצת הרופא, הפסקתי בהדרגה את נטילת הכדור, מפני שהרגשתי מצוין במשך תקופה ארוכה, ובכלל חל שינוי לטובה בחיי, ולכן הכל נראה כאילו זה הזמן הנכון להפסיק את הכדור. כחודש לאחר הפסקת הכדור (בהדרגה איטית ובדיוק על פי הוראת הרופא) התחלתי להרגיש עצבות, רגשות יתר, אני בוכה מכל דבר הכי קטן, מעבר לנורמה לדעתי. עלי לציין שאני טיפוס מאוד רגשני ופגיע מטבעי, אך בתקופת נטילת הסרוקסאט הפכתי לחזקה יותר, אופטימית ורגועה. אני מודעת לכך שהסימפטומים שהיו לי לפני נטילת הסרקוסאט כנראה חוזרים אלי. האם להמתין עם נטילת הכדור שוב, או להתחיל מייד ליטול אותו שוב?
ההחלטה אם להתחיל שוב בכדור תלויה בך וברופא המטפל. מאוד תלוי עד כמה רגשות היתר הזו והעצבות מפריעים לך. אני ממליצה לך להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר לגבי המשך הטיפול. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש
אני מטופל ברסיטל זה מספר חודשים, לטיפול בדיכאון וב- OCD . התרופה אכן עוזרת להתמודדות עם הסימפטומים באופן משמעותי. תופעת הלוואי המציקה ביותר של התרופה היא עיכוב בשפיכה בזמן קיום יחסי מין. בעיה זו מעוררת תסכול אצלי ואצל בן זוגי והופכת את יחסי המין לפחות נעימים לעיתים קרובות. חיפוש במאגר השאלות והתשובות שלכם לא סיפק לי מידע על התופעה ובדרכים בהם ניתן לטפל ולהתמודד עימה. הפסיכיאטר שלי המליץ לי על תרופה בשם Trazodil שאמורה, לטענתו, להפחית את תופעת הלוואי הזו. מידע על התרופה הזו באתר שלכם לא הראה שום הקשר לבעיית העיכוב בשפיכה.
ירידה בליבידו, הפרעה באורגזמה ועיכוב בשפיכה הן בין תופעות הלוואי של התרופות מקבוצת ה-SSRI. קיימות כמה דרכים להתמודד עם התופעה. הפחתת מינון התרופה עשויה לעיתים להפחית את תופעות הלוואי המיניות, ולשמור על האפקט נוגד הדיכאון והחרדה. הגישה הזאת מתאימה במיוחד למטופלים הנוטלים מינון גבוה של התרופה, ואת המינון יש להפחית בהדרגה ובזהירות. דרך אחרת היא החלפת התרופה לתרופה אחרת מקבוצת ה-SSRI, אך לא נראה שהגישה הזאת מתאימה לך, שכן ציטאלופראם (רסיטל) נחשבת כגורמת יחסית למעט תופעות לוואי מיניות, למרות שלא קיימים מחקרים בנושא. אפשר להחליף את התרופה בתרופה שאינה מקבוצת ה-SSRI, כמו טראזודיל או מירטאזאפין (רמרון, מירו), שהשפעתן על התפקוד המיני מינימלית, אך הן עשויות לגרום לישנוניות ולתופעות לוואי נוספות. יעילותו של הטרזודיל כנגד דיכאון שנויה במחלוקת, והוא אינו משמש כתרופת קו ראשון. שילוב הרסיטל עם תרופה נוספת כמו ויאגרה (שיעילה במיוחד כאשר הבעיה היא עיכוב בשפיכה ולא ירידה בליבידו), בופרופיון (זיבאן - שבארץ משמש רק להפסקת עישון, אך למעשה הוא נוגד דיכאון), בוספירון (סורבון). ישנה השיטה של הפסקת ה-SSRI בסופי שבוע, אך לא קיימות הוכחות מחקריות ליעילות שיטה זו. אלו השיטות המקובלות לטיפול בבעיות מיניות הנגרמות עקב שימוש ב-SSRI. מובן שלכל מטופל מתאימה שיטה שונה, ובמקרים רבים הדרך לגלות מה השיטה המוצלחת ביותר היא באמצעות ניסוי וטעייה. ייתכן שלפסיכיאטר שלך יש ניסיון טוב עם טרזודיל, והוא סבור כי זו האופציה המועדפת עבורך. ד"ר ליה עשת - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 36, אמא לילדה בת 7 וחצי שנים, ומנסה כבר כמעט 4 חודשים להיכנס להריון נוסף, ובכל פעם לפני שאני מקבלת וסת, אני נהיית רגשנית מאוד ובוכה בכי היסטרי, מה שלא קרה לפני הרצון להיכנס להריון. למה?
אני משערת שהסיבה לבכי היא האכזבה. לחץ נפשי אינו מקל על הכניסה להריון, להפך: הרבה פעמים ההתעסקות בכניסה להריון גורמת לחוסר הצלחה. 4 חודשים זה לא הרבה זמן. בשביל לזוג נורמלי, טבעי שהנסיונות להשיג הריון יכולים להימשך עד שנה. נסי להפנים את זה שהתהליך לוקח זמן ושצריך להיות סבלניים. אני ממליצה לך להיות גם במעקב של רופא מטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש
אני חודש לאחר לידה. חיכיתי במהלך כל ההריון משום שאסור לקחת רואקוטן בזמן זה כדי לא לפגוע בעובר. האם אני יכולה להתחיל עכשיו את הטיפול באקנה על ידי רואקוטן? בהתחשב בכך שאני מיניקה, האם זה מותר עם הנקה? אם לא - למה?
רואקוטן (איזוטרטינואין) היא תרופה הדומה מבחינה כימית לוויטמין A ומשמשת לטיפול בפצעי בגרות. התרופה פועלת על ידי הפחתת הייצור של השמנים הטבעיים של העור ושל החלבון הקרני (קראטין) הנוצר בשכבות החיצוניות של העור. רואקוטן משתייכת בהריון לקטגוריה X - מוכח שהיא גורמת למומים מולדים ולמוות תוך-רחמי של העובר. לגבי הנקה, ככל הנראה יש תוצר פירוק פעיל של התרופה אשר מופרש בחלב, ולכן אי אפשר לשלול נזק לתינוק. העבודות לגבי הנושא הזה אינן חד-משמעיות, והיצרן אוסר על הנקה בעת שימוש בתרופה בטווח של חודש מתום נטילתה. יש סברות אחרות של שקילת נזק מול תועלת. אם נראה כי התועלת בנטילת התרופה היא רבה מן הנזק שבאי נטילתה, ניתן לשקול כן להשתמש בה. היוועצי ברופא עור לגבי טיפולים חלופיים לאקנה, או לחילופין, במומחה הנקה לגבי השלכות של נטילת התרופה על התינוק. יש מרכזי הנקה עם ייעוץ טלפוני. מזל טוב ובהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 25, סובלת מהתקפי היסטריה אחת לכמה שבועות. כל התקף נמשך כיומיים-שלושה, ומתבטא בבכי בלתי פוסק, חוסר יכולת לתפקד, נדודי שינה ומחשבות אובדניות. התופעה הזאת ישנה אצלי כבר כעשר שנים. בכל יתר הזמן אני שמחה ורגועה, וגם בזמן ההתקף עצמו ברור לי שמדובר ב
ההתקף שאת מתארת נשמע לי פחות מתאים לכינוי "היסטריה" ויותר למה שאנו הפסיכיאטרים מכנים דיכאון. חשוב לשים לב אם ישנו קשר בין זמני הופעת ההתקפים לבין המחזור החודשי, כיוון שיש תופעה המכונה תסמונת קדם-וסתית, אשר יכולה להתבטא בצורה כזו עם ימים בודדים של תסמינים דכאוניים-חרדתיים, המופיעים מתישהו בשבועיים שלפני הופעת הדימום הווסתי. הדבר חשוב לבדיקה, כיוון שאז הטיפול הוא דווקא הורמונלי (בדרך כלל בעזרת סוגים מסוימים של גלולות למניעת הריון), ולא על ידי תרופות פסיכיאטריות. לא נשמע שיש קשר בין התופעה לבין נטילת ריטלין, ואין כל מניעה להמשיך עם הטיפול בריטלין. לגבי טיפול פסיכולוגי, קשה לענות לפי המידע שסיפקת. דרושה פגישה עם פסיכיאטר/ית להערכת תחומים נוספים בחייך על מנת לתת תשובה לגבי הצורך בטיפול פסיכולוגי ולגבי היעילות שצפויה להיות לו עבורך. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית פתח בחלון חדש
קיבלתי את החיסון ה- 3 והאחרון מתוך סדרת החיסונים של צהבת B כשבוע לפני המחזור האחרון. האם זה מסוכן, והאם עלי לבדוק את הנושא? עם איזה מומחה ניתן להתייעץ?