עברתי 2 לידות. הראשונה קיסרי, השניה בוואקום. מאז הלידה האחרונה יש לי צניחה של שלפוחית השתן (נבדקתי ע"י רופאת נשים וזה היה אבחונה). הבעיה היא שיוצאות לי שתי בליטות בצורת ריאות קטנות מתוך הנרתיק, הן נפוחות ומציקות מאד, הן בצבע ורוד ובצקיות (הופכות ללבן אם נוגעים בהן). כמו כן אני סובלת מהפרשות. כשאני מורחת על האיזור אגיסטן וגינלי זה עוזר, אבל לא פותר את הבעיה לחלוטין. אשמח למידע בנושא ולפיתרון.

תשובה מדויקת יכולה להינתן כמובן רק לאחר בדיקה גופנית. בעיקרון, הטיפול הדפיניטיבי לצניחות על סוגיהן השונים הוא טיפול ניתוחי לתיקון הצניחה. גשי לרופא נשים להיבדק.

אני בת 21, אני בתולה, ולאחרונה נוצרה לי בעייה עם המחזור: חודשיים הוא איחר, וזה המחזור השני שאני מקבלת, ובזמן ההשתנה יש לי מין זרימת דם וגושים מן הנרתיק. זה היה גם במחזור הקודם וזה נמשך רק יום אחד. האם יש לי בעייה ברחם? והאם יש אפשרות שתהיה לי בעיית פוריות בעתיד?

לא הייתי ממהרת כל כך להילחץ, ובכל זאת אין באפשרותי לענות לך מבלי לבדוק אותך. גשי לרופא נשים להיבדק.

עשיתי בדיקת אולטרסאונד לפני מספר ימים וקיבלתי את התוצאות הבאות: "קיים מוקד היפראקוגני בקוטר 1.7 ס"מ בעל גבול חד, קרוב לוודאי המנגיומה" (מה זה אומר?). "בכיס המרה מוקד היפראקוגני בקוטר 0.6, קרוב לוודאי פוליפ קטן". בבדיקת דם אחרונה נמצאו ערכים גבוהים ALT = 138 AST = 68 GGT = 98 מה המשמעות של כל התוצאות הללו, האם זה מסוכן?

המנגיומה היא מעין נמש של כלי דם קטנים על גבי הכבד או הטחול, וזהו ממצא שגרתי חסר חשיבות קלינית ואין צורך במעקב. אחר הפוליפ בכיס המרה יש לעקוב ע"י אולטרסאונד מדי מספר חודשים ולהתייעץ עם כירורג. לא נשמע שיש קשר בין מראה הכבד באולטרסאונד לאנזימים הגבוהים מעט שהיו לך בבדיקות.

לפני כחמישה שבועות נפלתי וסבלתי משבר מסוג ליספרנק, ללא תזוזה רצינית, בכף רגל. לאחר כחמישה שבועות בחבישת ג'ונס התחלתי טיפולים פיזיותרפיים. בשלב זה אינני יכולה עדיין לדרוך דריכה מלאה על הרגל, ואני הולכת עם קביים. כמה זמן יקח שאוכל לדרוך וללכת ללא קביים? האם מגיעים להחלמה מלאה אחרי שבר כזה?

לכל סוג של שבר דרוש זמן התאחות. כף הרגל היא איבר נושא משקל, ולכן זמן ההתאחות שנדרש ארוך יותר, כדי שהעצם תהיה מסוגלת שוב לשאת בעומס. הקביים ניתנו לך כדי שלא תעמיסי על העצם, לכן מומלץ להקפיד ללכת איתם. עברו כבר כחמישה שבועות, תצטרכי כנראה להיעזר בסבלנות עוד כארבעה שבועות. הדרך הנכונה ביותר לגלות אם העצם מראה סימני איחוי היא דרך צילום ביקורת. תוצאות הצילום יגלו אם אפשר לחזור לדריכה מלאה. בהמשך, יש להתייעץ עם הרופא על האפשרות להתאים מדרסים כדי להקל על העומס באותו איזור. בהצלחה, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית

אינפומד
תרופות
מינוציקלין

מינוציקלין

אנטיביוטיקה, טטראציקלינים | Minocycline

מתאים לטיפול ב:

ברוצלוזיס
זיבה
כלמידיה
קדחת הבהרות
ברונכיטיס, דלקת סימפונות
אקנה

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

מינוקלין Minoclin
מינוציקלין Minocycline
ארסטין Arestin

המומחים של Infomed מסבירים:

מאת: מערכת אינפומד אושר על ידי: איסטרין מיכל

מינוציקלין (Minocycline), אנטיביוטיקה ממשפחת הטטראציקלינים, משמשת לטיפול בזיהומים הנגרמים על ידי חיידקים הרגישים לתרופה זו כמו אלו שגורמים לפצעי בגרות (אקנה).

חשוב לשים לב:

מינוציקלין (Minocycline) עלול לגרום לצביעה ולפגיעה באמייל בשיניים המתפתחות, לכן אינו מומלץ לילדים ולנשים הרות.

בזמן נטילת מינוציקלין יש להימנע מחשיפה ישירה לשמש או למקור אחר של קרינת UV בגלל הסיכון לפריחה באזורים החשופים. רצוי להקפיד על הגנה מתאימה (ביגוד ארוך, מריחת קרם הגנה מהשמש).

מינוציקלין עלול לגרום לדלקת ולכיבים בוושט ועל כן מומלץ ליטול אותו בעמידה או בישיבה זקופה עם הרבה מים.

במקרים הבאים אין להשתמש במינוציקלין (Minocycline):

רגישות (אלרגיה) למינוציקלין, למרכיבים אחרים בתרופה או לתרופות אחרות ממשפחת טטראציקלינים.

במקרה של זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס/SLE)

הריון, תכנון הריון.

הנקה.

אי ספיקת כליות.

אין לתת מינוציקלין (Minocycline) לילדים מתחת לגיל 12 שנים.

בחורה צעירה סובלת מאקנה (פצעי בגרות), מינוציקלין

צילום: Shutterstock

מידע על התרופה

אופן נטילת התרופה
כמוסות. אין ללעוס, לכתוש או לחצות.
תדירות וזמן נטילה
1-2 פעמים ביום. יש ליטול מינוציקלין (Minocycline) עם כוס מים לפחות בעמידה או בישיבה.
טווח המינון
מבוגרים: 100-200 מ"ג ליום.
תחילת ההשפעה
תוך 1-2 שעות.
משך ההשפעה
תוך 1-2 שעות.
מנה שנשכחה
יש לקחת מינוציקלין (Minocycline) מייד כשנזכרים. אך בשום אופן אין לקחת שתי מנות יחד.
הפסקת התרופה
יש להשלים את הטיפול במלואו, אפילו אם חל שיפור בתסמינים. הפסקת הטיפול עלולה מוקדם מדי עלולה לגרום לחזרת הסימפטומים של הזיהום המקורי.
מינון עודף
מנה עודפת מקרית של מינוציקלין (Minocycline) אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש ליידע את הרופא. סימני מינון יתר כוללים סחרחורת, בחילות והקאות.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר (לא יותר מ-25 מעלות) ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.
אזהרות
תזונה

מזון וצריכת חלב בכמות מתונה, אינם מפריעים לספיגת התרופה, ולכן ניתן ליטול את התרופה ללא קשר לזמני הארוחות.

אפשר ליטול מינוציקלין (Minocycline) עם האוכל, על מנת למנוע גירוי במערכת העיכול.

יש לחכות שלוש שעות לכל פחות בין נטילת מינוציקלין לבין נטילת סותרי חומצה, תוספי סידן, מוצרי חלב, סודה לשתיה, תכשירי ברזל או תכשירים המכילים קאולין, אבץ או אלומיניום.
כמו כן, מומלץ להפריד כשלוש שעות בין נטילת מינוציקלין (Minocycline) לבין תרופה אחרת.
אלכוהול
יש להתייעץ עם הרופא בנוגע לשתיית אלכוהול, שכן השילוב עלול להשפיע לרעה על הכבד.
נהיגה
מומלץ להימנע מנהיגה, עד בחינת השפעת התרופה, כיוון שהתרופה עלולה לגרום לסחרחורת . כאבי ראש, תחושת טרום עילפון, הפרעות בראיה או בשמיעה, כולל צלצולים באוזניים.
הריון
אין להשתמש במינוציקלין.
הנקה
אין להניק בזמן טיפול בתרופה זו. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק.
תינוקות וילדים
אין להשתמש בילדים מתחת לגיל 12.
קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
- זאבת אדמנתית (lupus)
- לחץ תוך גולגלתי מוגבר
- רגישות לאור
- מחלת כליה
- תגובה אלרגית לאנטיביוטיקה מסוג טטראציקלין
- נטילת תרופות אחרות
- מחלת דם
- מחלת לב
- מחלת כבד
- אסתמה
- מחלת שרירים
- הפרעות בראייה
סיכון ממנת יתר
נמוך
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי

תופעות הלוואי הנפוצות של מינוציקלין (Minocycline) כוללות: סחרחורת. נדירות יותר הן תופעות של בחילה, הקאה ושלשול. דלקת המעי הגס עקב נטילת אנטיביוטיקה וזיהום-על בפטריה נדירות יותר, אך יש לשים לב להופעתן. מומלץ להימנע מחשיפה לאור כיוון שמינוציקלין (Minocycline) עלול לגרום לפריחה באזורים חשופים לאור.

יש להפסיק את הטיפול במינוציקלין (Minocycline) ולפנות מיד לרופא במקרים הבאים:

התפתחות תגובה אלרגית.

כאבי ראש חמורים, הפרעות ראייה

הופעת או החרפת זאבת.

חום, פריחה מגרדת ובעיות מפרקים.

ירידה בסוגי תאי דם מסוימים (גורמת לזיהומים תכופים או חוזרים הגורמים חום, צמרמורות קשות, כיבים בפה או זיהום בחזה. או שטפי דם/חבלות לא מוסברות).

תסמינים המעידים על צמיחת חיידקים עמידים. (דלקת בלשון, בפה, באברי המין הנשיים, דלקת במעיים)

שינויים במערכת השתן (שתן מועט, כאב, שינויי צבע)

רגישות לשמש.

התכהות אזרים בעור, ציפורניים, לחמית העין או שיניים.

קשיי נשימה.

כאב חד ופתאומי בחזה שמחמיר בשיעול או בנשימה עמוקה.

נזק לכבד.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

שילוב מינוציקלין (Minocycline) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או להפחית מיעילות הטיפול:

תרופות משלשלות, אסטרוגנים הניתנים בבליעה וגלולות למניעת הריון - ירידה ביעילות, כך שמומלץ להיעזר באמצעי מניעה נוסף, סיכון לדימום.

תרופות נגד קרישת דם כגון ווארפרין - תיתכן הגברת השפעה נוגדת קרישה.

פניצילינים - הפרעה לפעילות אנטיביוטית של פניצילינים.

סותרי חומצה המכילים אלומיניום, סידן או מגנזיום, תכשירי ברזל ואבץ, קאולין וסוכראלפאט - עלולים להפריע לספיגת התרופה ולהפחית את יעילותה. מומלץ להפריד בין זמני נטילתם כמה שיותר.

תרופות משתנות - תיתכן עלייה ברעילות לכליות.

רטינואידים לטיפול באקנה - עלולה להגביר את הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם תוך גולגולתי שפיר. יש להימנע משימוש בהם זמן קצר לפני הטיפול במינוציקלין, במהלך הטיפול במינוציקלין וזמן מה לאחריו.

תרופות שעלולות להשפיע על תפקוד הכבד - החמרת הסיכון לנזק.

השפעת שימוש ממושך
שימוש ממושך במינוציקלין (Minocycline) עלול לגרום הופעת זיהומי-על, בעיקר עם פטריות, ופגיעה בתיפקוד הכלייתי.
ניטור: מומלץ לבצע ספירת דם ובדיקת תיפקודי כבד וכליה.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: עברתי 2 לידות. הראשונה קיסרי, השניה בוואקום. מאז הלידה האחרונה יש לי צניחה של שלפוחית השתן (נבדקתי ע"י רופאת נשים וזה היה אבחונה). הבעיה היא שיוצאות לי שתי בליטות בצורת ריאות קטנות מתוך הנרתיק, הן נפוחות ומציקות מאד, הן בצבע ורוד ובצקיות (הופכות ללבן אם נוגעים בהן). כמו כן אני סובלת מהפרשות. כשאני מורחת על האיזור אגיסטן וגינלי זה עוזר, אבל לא פותר את הבעיה לחלוטין. אשמח למידע בנושא ולפיתרון.

תשובה: תשובה מדויקת יכולה להינתן כמובן רק לאחר בדיקה גופנית. בעיקרון, הטיפול הדפיניטיבי לצניחות על סוגיהן השונים הוא טיפול ניתוחי לתיקון הצניחה. גשי לרופא נשים להיבדק.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 21, אני בתולה, ולאחרונה נוצרה לי בעייה עם המחזור: חודשיים הוא איחר, וזה המחזור השני שאני מקבלת, ובזמן ההשתנה יש לי מין זרימת דם וגושים מן הנרתיק. זה היה גם במחזור הקודם וזה נמשך רק יום אחד. האם יש לי בעייה ברחם? והאם יש אפשרות שתהיה לי בעיית פוריות בעתיד?

תשובה: לא הייתי ממהרת כל כך להילחץ, ובכל זאת אין באפשרותי לענות לך מבלי לבדוק אותך. גשי לרופא נשים להיבדק.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: עשיתי בדיקת אולטרסאונד לפני מספר ימים וקיבלתי את התוצאות הבאות: "קיים מוקד היפראקוגני בקוטר 1.7 ס"מ בעל גבול חד, קרוב לוודאי המנגיומה" (מה זה אומר?). "בכיס המרה מוקד היפראקוגני בקוטר 0.6, קרוב לוודאי פוליפ קטן". בבדיקת דם אחרונה נמצאו ערכים גבוהים ALT = 138 AST = 68 GGT = 98 מה המשמעות של כל התוצאות הללו, האם זה מסוכן?

תשובה: המנגיומה היא מעין נמש של כלי דם קטנים על גבי הכבד או הטחול, וזהו ממצא שגרתי חסר חשיבות קלינית ואין צורך במעקב. אחר הפוליפ בכיס המרה יש לעקוב ע"י אולטרסאונד מדי מספר חודשים ולהתייעץ עם כירורג. לא נשמע שיש קשר בין מראה הכבד באולטרסאונד לאנזימים הגבוהים מעט שהיו לך בבדיקות.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לפני כחמישה שבועות נפלתי וסבלתי משבר מסוג ליספרנק, ללא תזוזה רצינית, בכף רגל. לאחר כחמישה שבועות בחבישת ג'ונס התחלתי טיפולים פיזיותרפיים. בשלב זה אינני יכולה עדיין לדרוך דריכה מלאה על הרגל, ואני הולכת עם קביים. כמה זמן יקח שאוכל לדרוך וללכת ללא קביים? האם מגיעים להחלמה מלאה אחרי שבר כזה?

תשובה: לכל סוג של שבר דרוש זמן התאחות. כף הרגל היא איבר נושא משקל, ולכן זמן ההתאחות שנדרש ארוך יותר, כדי שהעצם תהיה מסוגלת שוב לשאת בעומס. הקביים ניתנו לך כדי שלא תעמיסי על העצם, לכן מומלץ להקפיד ללכת איתם. עברו כבר כחמישה שבועות, תצטרכי כנראה להיעזר בסבלנות עוד כארבעה שבועות. הדרך הנכונה ביותר לגלות אם העצם מראה סימני איחוי היא דרך צילום ביקורת. תוצאות הצילום יגלו אם אפשר לחזור לדריכה מלאה. בהמשך, יש להתייעץ עם הרופא על האפשרות להתאים מדרסים כדי להקל על העומס באותו איזור. בהצלחה, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית
לפתיחה בעמוד חדש >