בדיקת מיפוי כליות (Kidney Scan)

תשובה: האם אתה משתין כמות קטנה בכל פעם והבעיה היא להתאפק, או שהכמות היא גדולה? יש מספר סיבות אפשריות לריבוי שתן, כגון סוכרת, בעיות בכליות, מחלה הנקראת סוכרת תפלה (Diabetes Insipidus) ואף דלקת בדרכי השתן, למרות שהאפשרות האחרונה פחות נראית מתאימה לתיאור שלך. עליך לעבור בדיקות לבירור הבעיה, בין השאר בדיקות דם הכוללות רמת סוכר, תפקודי כליה, בדיקת שתן כללית, ובמידת הצורך - גם אולטרסאונד לכליות. אני ממליצה לך לפנות לרופא המשפחה להמשך בירור. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: פרוגראף (tacrolimus) היא תרופה המשמשת לדיכוי המערכת החיסונית. תופעות הלוואי העיקריות שלה הן הגברת הרגישות לזיהומים מכל הסוגים. סלספט (mycophenolate) גם היא תרופה המשמשת לדיכוי מערכת החיסון, וגם אצלה תופעות הלוואי הנפוצות הן רגישות לזיהומים. מידע לגבי תופעות הלוואי של שתי תרופות אלו תוכלי למצוא באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug4.asp?dID=305

תשובה: את מציינת מספר תסמינים בשאלתך. כאבי בטן, הקאות וחולשה. חשוב לדעת ממתי התחילו כאבי הבטן והיכן הם ממוקמים. כדאי לעשות ספירת דם על מנת לשלול אנמיה, שיכולה גם לגרום לחולשה עצמה וגם להצטרף למחלות מעי מסוימות. יש מספר דרכים לבדוק את נוכחותו של החיידק שאת מזכירה, שאני מניחה שכוונתך להליקובקטר פילורי. הדרך הפשוטה, והמקובלת כבדיקת סקירה, היא תבחין נשיפה. במקרים שהאבחנה לא ברורה, מגיעים גם לאנדוסקופיה, ואז אפשר לקחת ביופסיה ולבדוק בה את נוכחות החיידק. אם את סובלת מאי נוחות בבטן העליונה, ניתן לעשות ניסיון טיפולי של מספר שבועות בתרופה שנקראת לוסק ולראות אם היא עוזרת לך. בכל מקרה, בירור מסודר של הסיבות לכאבי בטן עדיף לעשות דרך גסטרואנטרולוג. בקשי הפניה מרופא המשפחה שלך. לא ציינת את מיקום הכאבים, את תדירותם ואת אופיים, אך מבחינת הגורמים לכאבי בטן, יש מגוון גדול של סיבות, כגון כיב קיבה, אבנים בכיס המרה, בעיות גינקולוגיות ועוד. עם זאת, עליך לדעת, כי בחלק גדול מהמקרים, בפרט בצעירים, לא מוצאים את הסיבה לכאבי הבטן. זו תסמונת המעי הרגיז. בקשי מרופא המשפחה שלך לשלוח אותך לבדיקות דם של ספירת דם, תפקודי כבד וכליות, ולבדיקת שתן עם תרבית. לבירור מעמיק, פני עם התוצאות לגסטרואנטרולוג. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

תשובה: ראשית, הערך העליון של הנורמה הוא 10.5, כך שלא מדובר בחריגה משמעותית. הפסקת השימוש במשתן היא נכונה. בנוסף, יש לבדוק את תפקוד בלוטת התריס (thyroid) ובלוטת ה- parathyroid, ולעשות ספירת דם ובדיקת תפקודי כליות. רצוי שתעברי גם בדיקת צפיפות עצם. חזרי על בדיקת הסידן בעוד מספר שבועות. בינתיים את יכולה להפחית את צריכת הסידן במזון. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: פוסלן - fosalan היא תרופה הניתנת למחלת האוסטאופורוזיס. תרופה זו פועלת באופן סלקטיבי על העצמות ומונעת פירוק עצם. התוצאה היא שקצב בניית העצם עולה על קצב הפירוק ומסת העצם עולה, או לפחות נשמרת ולא ממשיכה להידרדר. אחת מתופעות הלוואי של שימוש בפוסלן היא היפוקלצמיה, כלומר רמת סידן (קלציום) נמוכה בדם. תופעת לוואי זו הגיונית, הואיל שבסך הכל, העצם נמצאת בבניה, ולשם בנייתה נלקח סידן מהדם. על כן יש לבצע בדיקות דם שגרתיות למעקב, ואם ישנה היפוקלצמיה חמורה, יש להפסיק את השימוש בתרופה. בכל אופן, כמעט תמיד יש המלצה לקחת את התרופה בשילוב עם ויטמין D וסידן. לא ציינת את רמת הסידן בדם, אבל מכל מקום, לפוסלן אין תפקיד של "חסימת" סידן או הפרעה בספיגתו מהאוכל לדם. ציינת כי בבדיקת שתן (באיסוף שתן של 24 שעות), נמצאה רמת סידן של 66. במצבים התקינים (בריאים), רמת הסידן בשתן מבטאת את צריכת הסידן במזון, דהיינו, ככל שאוכלים יותר סידן כך נמצא יותר סידן בשתן (ודבר זה, אגב, מעלה את הסיכון לאבנים בדרכי השתן). הערך התקין של רמת סידן באיסוף שתן של 24 שעות בכלכלה דלת סידן הוא פחות מ-150 מ"ג ל-24 שעות. במקרים של מחלות כמו אוסטאופורוזיס, או מחלות אחרות בהן יש הפרעה במשק הסידן בגוף, ערך הסידן בשתן נותן לנו מידע על מידת פירוק העצם. תמיד אנו צריכים גם לדעת מהי רמת הסידן בדם. אם רמת הסידן בדם תקינה ורמת הסידן בשתן גבוהה, זה אומר שמשהו לא תקין בעצם או בכליה. נכון להיום, מחקרים מצביעים כי התרופה פוסלן יחסית בטוחה גם בשימוש של 10 שנים ויותר. מצד שני, ישנם מחקרים שלפיהם אין להמשיך את הטיפול יותר מ-10 שנים בערך. מכיוון שעדיין אין מידע חד-משמעי והסוגיה שנויה במחלוקת, בעיקר בשל העובדה שנראה שבמטופלים מסויימים עדיף להמשיך את הטיפול ובאחרים עדיף להפסיקו, יש לדון בכל מקרה לגופו. אני ממליץ לך להתייעץ עם האנדוקרינולוג המטפל בך, ולפי הנתונים הספציפיים שלך, מבחינת המאפיינים של מחלתך, קיום שברים, נתוני בדיקת צפיפות העצם בעבר ובהווה, ובדיקות הדם והשתן, הוא יעזור לך בהחלטה אם להפסיק לקחת את הרופה או אם לעבור לתרופה אחרת. רפואה שלמה. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: ניתוח להארכת גפיים נועד לרוב לתת מענה לבעיות של חוסר סימטריה בגף מסוים, הגורם לקיצור שלו. "רגלי O" הוא עיוות שהסיבות לו שונות. לגבי בעיות בכליות, זה תלוי באופי הבעיה ובהערכה נפרולוגית שצריכה להיעשות לפני הניתוח. ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: שתיית מים בהחלט חשובה לגוף. אני לא בטוחה שיש צורך בשתיה של ליטר וחצי מים מייד עם היקיצה. במהלך כל היום כדאי לשתות בערך שני ליטרים של מים, ובימי הקיץ כדאי להעלות את הכמות. אם אתה רואה שיפור בבדיקות הדם שלך ומרגיש ששיטה זו טובה לך, אין סיבה להפסיק. שתיית מים בבוקר אינה מזיקה. באופן כללי, ברפואה הקונבנציונאלית אין גישה של ניקוי מערכת העיכול או ניקוי של רעלים. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: דיאליזה היא טיפול לאי ספיקת כליות סופנית. המכונה מנקה מן הדם את  הרעלים שבדרך כלל מפונים ע"י הכליה, כאשר זו אינה מתפקדת. משך הזמן עד שמגיעים אליה יכול להיות קצר- מספר חודשים או שנים, ולעיתים עשרות שנים. ישנן שתי שיטות של דיאליזה: 1. פריטונאלית - בה עושים שימוש בקרום הבטן כפילטר ומזריקים לתוכו תמיסות ואח"כ מפנים אותן. 2. המודיאליזה - נעשית כשלוש פעמים בשבוע ואורכת מספר שעות בכל פעם. מחברים את האדם למכונה ובה מערכת פילטרים המנקים את הדם מרעלים. לפני תחילת הטיפול בהמודיאליזה יש לעבור ניתוח קטן על מנת להתקין את מקום ההתחברות למכונה או השאנט, שזה למעשה מקום חיבור עורק ווריד. הדיאליזה עצמה אינה כואבת במיוחד, אך אינה פרוצדורה פשוטה, יש לה סיבוכים רבים והיא יקרה מאוד. עם זאת, היא מצילה חיים. כך עובדת דיאליזה:

תשובה: גרד הוא בעיה שכיחה, שיש לה סיבות אפשריות רבות. במבוגרים, הגורם העיקרי הוא יובש בעור, כך ששימון העור מביא להפסקת התופעה. סיבות נוספות כוללות הפרעות מערכתיות, כדוגמת אי-ספיקת כליות, אי-ספיקת כבד, זיהומים כרוניים ולעיתים אף ממאירות של תאי דם. הבדיקות הנעשות בדרך כלל הן ספירת דם, תפקודי כליות וכבד, אנטיגניים וירליים (כדוגמת HBV, HCV ועוד), צילום מערות הפנים והשיניים (לשלילת סינוסיטיס, או זיהום כרוני אחר). ניתן לבדוק גם אם ישנם טפילים, פטרת ועוד, לפי תוצאות הבדיקות הקודמות. ביצוע בירור לאטיולוגיה אוטואימונית (דברים הגורמים לגוף לתקוף את עצמו) נעשית בהתאם למציאות תסמינים נוספים מלבד הגרד, אם יש כאלה. הבירור יכול לכלול ANA, רמת C3, רמת antimicrosomal antibodies, אלקטרופורזיס של חלבונים ועוד. החלטה על המשך הבירור נתונה לשיקולו של הרופא המטפל, ותלויה במצב המטופל. חשוב לבדוק אם הגרד הופיע במקביל להתחלת שימוש בתכשירים קוסמטיים חדשים (קרם גוף, שמפו וכו'), שימוש באבקת כביסה חדשה או כל חשיפה דומה חדשה. משאלתך עולה כי עברת בירור, אך לא ברור לי עד כמה רחב הבירור המעבדתי שבוצע. הטיפולים העיקריים שמוצעים לגרד הם שימון העור לעיתים תכופות, אנטיהיסטמיניקה, והימנעות מגירוד, עד כמה שאפשר. גירוד מביא להחמרה בתחושת העקצוץ והגרד, כך שמדובר בתופעה המחמירה את עצמה. זיהוי הגורם לגרד יכול לעזור למציאת הטיפול המתאים, שיביא לשיפור המצב. מומלץ להמשיך את המעקב אצל רופא העור המטפל, וכן להמשיך את הבירור לפי הצורך. בברכה ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד

תשובה: תכיפות במתן שתן היא אחד התסמינים של דלקת בדרכי השתן. חלבון בשתן אף הוא סימן של המחלה. כדי להגיע לאבחנה מומלץ להיבדק על ידי רופא שיתרשם בשיחה ובבדיקה גופנית אם יש צריבה או דחיפות במתן שתן, ואם יש רגישות באזור שלפוחית השתן או הכליות. בנוסף, יש לבדוק נוכחות תאי דם לבנים (נויטרופילים) וחיידקים בשתן, ולשלוח זיהום חיידקי על ידי תרבית שתן. אם יתברר שהבעיה אינה דלקת בדרכי השתן, יש להמשיך לברר את הסיבות למציאות החלבון בשתן. את הבירור שתואר ניתן לבצע אצל רופא המשפחה או הילדים שאצלו מטופלת הנערה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד