זיבה

אצל הגבר מחלת הזיבה היא בדרך כלל תסמינית וביטויה העיקרי הוא דלקת שופכה שמתפתחת לאחר 7-2 ימי דגירה, צריבה בהטלת שתן והפרשה מוגלתית מהפין. הסיבוכים האזוריים והמערכתיים נדירים בימינו. 

אצל האישה המחלה תסמינית במיעוט המקרים, והתסמינים של דלקת צוואר הרחם ו/או דלקת השופכה פחות ייחודיים: צריבה בהטלת שתן, הפרשה מהנרתיק (שמקורה בצוואר הרחם), כאב בעת משגל, דימום מצוואר הרחם לרוב לאחר משגל. איחור בטיפול (שאינו נדיר מכיוון שבהיעדר תסמינים החולה אינה פונה להיבדק) עלול להביא להתפשטות הזיהום לאגן, אך גם במצב זה ייתכן שלא יופיעו תסמינים. 

תסמינים נוספים יכולים להיות כתוצאה מזיהום בחלחולת (רקטום), בגרון או בעיניים, שיתבטאו בכאב, בהפרשות ובאי נוחות באזור המזוהם.

כאשר תינוק נדבק במחלה בזמן הלידה, תסמינים של דלקת לחמיות העין (conjunctivitis) יתפתחו תוך שבועיים לאחר הלידה, ויכללו אודם ונפיחות, עם הפרשה מוגלתית סמיכה. אצל תינוקות המחלה יכולה להוביל לעיוורון במידה ואינה מטופלת כראוי. 

היעדר טיפול מתאים במחלת הזיבה עלול להוביל לעקרות, להריון מחוץ לרחם (עקב הצטלקויות בחצוצרות), ולכאב בטן כרוני. פלישת החיידק לדם נדירה בימינו, ושכיחה יותר בקרב נשים בגלל האופי האי-תסמיני של הזיהום. אצל היילוד החיידק גורם בעיקר לדלקת לחמיות שיכולה לגרום להינקבות העין ולעיוורון. הזיהומים בלוע ובחלחולת בדרך כלל א-תסמיניים. 

הטיפול האמפירי מתבסס על מתן צפטריאקסון (Ceftriaxone) לשריר, או צפיקסים (Cefixime) דרך הפה. גם ספקטינומיצין (Spectinomycin) יעיל מאוד. רוב החיידקים המבודדים בישראל עמידים לקינולונים (כגון ציפרופלוקסצין, אופלוקסצין). 

במקרים רבים, זיהום בחיידק הזיבה מגיעה יחד עם זיהום בחיידק הכלמידיה, ולכן לטיפול מוסיפים גם דוקסיציקלין (Doxycycline hydrochloride), אנטיביוטיקה היעילה נגד כלמידיה.

את הטיפול צריך לקבל גם בן או בת הזוג, בכדי למנוע הדבקה חוזרת והמשך של הפצה של המחלה. 

על מנת למנוע הידבקות בזיבה מומלץ לקיים יחסי מין מוגנים ולהשתמש בקונדום. יתרונותיו של הקונדום הוא כמובן הגנה מלאה מפני מחלות המועברות באמצעות מגע מיני, כמו איידס ומחלות נוספות. מומלץ להשתמש בקונדום גם עבור נשים שמשתמשות בגלולות, כאשר מקיימים מגע מיני מזדמן עם גבר שההיסטוריה המינית שלו אינה מוכרת או אינה אמינה. 

מניעה של הדבקת תינוק בזמן לידה מתבצעת על ידי נטילת טיפול אנטיביוטי טרם הלידה, ובתקופה ההנקה.