דפראסירוקס

תזונה

יש ליטול על קיבה ריקה ולחכות לפחות 30 דקות לפני אכילת מזון כלשהו. יש להמיס את הטבליה בכוס מים, מיץ תפוחים או תפוזים עד להתמוססות מוחלטת ולשתות את כל תוכן הכוס. אין למוסס את הטבליות במשקאות תוססים או בחלב.

נהיגה

במקרה של סחרחורת- אין לנהוג.

הריון

התרופה אינה מומלצת במהלך ההריון, אלא אם הכרחית בבירור. יש להתייעץ עם הרופא.
השימוש בדפראסירוקס עלול לפגוע ביעילות אמצעי מניעה הורמונליים, ויש להשתמש באמצעי נוסף לצורך מניעת הריון.

הנקה

התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. מומלץ להיוועץ ברופא. הנקה אינה מומלצת במהלך הטיפול.

תינוקות וילדים

יש צורך בהפחתת המינון בהתאם לגיל ולמשקל. לא מתחת לגיל שנתיים.

קשישים

ניתן להשתמש באותה מנה כמו שאר המבוגרים. מטופלים קשישים עלולים לחוות יותר תופעות לוואי (בעיקר שלשול) ממטופלים צעירים יותר. נדרש מעקב צמוד רפואי לאיתור של תופעות לוואי אשר עשויות לדרוש התאמת מינון.

דווח לרופא במקרה של

• קשיי חשיבה, זיכרון, קושי בפתרון בעיות
• אנרגיות ירודות, ישנוניות
• תפקוד כליתי לקוי
• מחלת כבד
• רגישות למוצרי חלב (מכילים לקטוז)
• הריון
• דיכוי חיסוני
• ספירת טסיות או תאי דם לבנים נמוכה בבדיקות הדם
• הפרעות בראייה
• הפרעות בשמיעה
• מחלת דם
• דימום ממערכת העיכול, הקאת דם, צרבות תדירות
• כיב קיבה

סיכון ממנת יתר

בינוני

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

רוב תופעות הלוואי הינן קלות עד בינוניות והן לרוב חולפות תוך מספר ימים עד שבועות של הטיפול. שכיחות מאוד בדיקות הקשורות לתפקוד הכליה שאינן תקינות. תופעות הלוואי השכיחות כוללות: בחילה, הקאה, שלשול, כאב בטן, שיעול, נפיחות, עצירות, קשיי עיכול, פריחה, כאב ראש וגרד, בדיקות הקשורות לתפקוד הכבד שאינן תקינות, בדיקות שתן שאינן תקינות.

תופעות לוואי שאינן שכיחות: סחרחורת, חום, כאב בגרון, נפיחות בזרועות או ברגליים, שינוי בצבע העור, חרדה, הפרעות בשינה ועייפות. תופעות המחייבות התייחסות מיוחדת כוללות: עלייה ברמות קראטינין בדם, עלייה ברמות אנזימי כבד בדם, הימצאות חלבון בשתן - יש להמשיך הטיפול ולפנות לרופא. ירידה חמורה במתן שתן (סימן לבעיה בכליות), אבנים בכיס המרה, דלקת כבד, חום, כאב גרון, נפיחות של הידיים או הרגליים, שינוי בצבע העור, פריחה חמורה או קשיי נשימה וסחרחורת או נפיחות בעיקר של הפנים והצוואר (סימנים של תגובה אלרגית חמורה), ראייה מטושטשת או מעורפלת, הפרעות בשמיעה, קושי לחשוב, לזכור מידע או לפתור בעיות, ערנות או מודעות מופחתת, או ישנוניות עם אנרגיות ירודות - יש להודיע לרופא באופן מיידי.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:
סותרי חומצה המכילים אלומיניום: יש לחכות פרק זמן של שעתיים לפחות בין נטילת דפראסירוקס לבין נטילת סותרי חומצה המכילים אלומיניום. קושרי ברזל נוספים: אין לשלב עם דפראסירוקס תכשירים קושרי ברזל נוספים.
נוגדי קרישה, ביספוספונאטים, קורטיקוסטרואידים, נוגדי דלקת לא סטרואידים (NSAID's): שילוב של תרופות אלו עם דפראסירוקס עשוי להוביל לסיכון מוגבר להתפתחות של כיב קיבה ולדימומים לא תקינים ממערכת העיכול. [ציקלוספורין, גלולות למניעת הריון, סימבאסטאטין]: יעילותן של תרופות אלו פוחתת במתן משולב עם דפראסירוקס.
תרופות נוספות שיש ליידע רופא או רוקח לגבי השימוש בהן:
בפרידיל, ארגוטאמין- משמשות לטיפול בבעיות בלב ומיגרנות.
רפאגליניד- משמש לטיפול בסוכרת.
ריפאמפיצין- משמש לטיפול בשחפת.
פניטואין, פנוברביטל, קרבמזפין- משמשים לטיפול באפילפסיה.
ריטונאויר- טיפול ב-HIV.
פאקליטקסל- משמש לטיפול בסרטן.
תיאופילין- משמש לטיפול במחלות נשימה כגון אסתמה.
קלוזפין- משמש לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות כגון סכיזופרניה.
טיזנידין- משמש כמרפה שרירים.
כולסטיראמין-משמש להורדת רמות כולסטרול בדם.
בוסולפן- משמש כטיפול לפני השתלה.
מידאזולאם- משמש להקלה בחרדה וכטיפול בקשיי שינה.
ייתכן שידרשו בדיקות נוספות לצורך ניטור רמת חלק מהתרופות בדם.

השפעת שימוש ממושך

לפני תחילת הטיפול בתרופה זו ופעם בחודש לאחר מכן יש לעבור בדיקות דם ושתן, לצורך בדיקת רמות פריטין, תפקודי כליות (רמות קראטינין בדם, נוכחות חלבון בשתן) ותפקודי כבד (רמות טראנסאמינזות בדם). חולים עם בעיה קיימת בכליות או חולים המקבלים תרופות נוספות העשויות להשפיע על התפקוד הכלייתי צריכים לעבור בדיקות של רמת קראטינין בדם אחת לשבוע בחודש הראשון של הטיפול ואחת לחודש לאחר מכן. הרופא עשוי לבקש ביצוע ביופסיה של הכליה, במקרה של חשד לפגיעה כלייתית משמעותית. לפני תחילת הטיפול בתרופה זו ופעם בשנה לאחר מכן יש לעבור בדיקות שמיעה וראייה, כאמצעי זהירות. בילדים יש לבדוק את גדילתם בגובה ובמשקל, פעם בשנה.