בבדיקות שעברתי לאחרונה נמצא שרמת הסידן שלי גבוהה: 10.7. הרופא המליץ להפסיק לקחת את הכדורים דיזותיאזיד, ובכל זאת רמת הסידן נשארה 10.7. האם עלי לאכול פחות מוצרי חלב?

ראשית, הערך העליון של הנורמה הוא 10.5, כך שלא מדובר בחריגה משמעותית. הפסקת השימוש במשתן היא נכונה. בנוסף, יש לבדוק את תפקוד בלוטת התריס (thyroid) ובלוטת ה- parathyroid, ולעשות ספירת דם ובדיקת תפקודי כליות. רצוי שתעברי גם בדיקת צפיפות עצם. חזרי על בדיקת הסידן בעוד מספר שבועות. בינתיים את יכולה להפחית את צריכת הסידן במזון. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

יש לי חבר קבוע ואנו מקיימים יחסי מין על בסיס קבוע. לאחרונה, מאז שהתחלנו לקיים יחסי מין, אני סובלת מדלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן ומקבלת בכל פעם מחדש אנטיביוטיקה. האורולוג שלי המליץ לי לקחת אנטיביוטיקה מונעת בשם uramin . שאלתי אם אכן כדאי לקחת סתם אנטיביוטיקה (אומנם במינון נמוך) עוד לפני שיש לי דלקת, או שרק כאשר מתפתחת הדלקת לקחת אנטיביוטיקה חזקה. אני פשוט מודאגת מכמות האנטיביוטיקה שאני צורכת לאחרונה בשל הבעיות בדרכי השתן.

כפי שעולה משאלתך, הדלקות בדרכי השתן החלו מאז שהתחלת לקיים יחסי מין עם חברך. לא ציינת באילו אמצעי מניעה אתם משתמשים או האם את נוטלת גלולות למניעת הריון. קיימים כמה גורמי סיכון לדלקות חוזרות בדרכי השתן: תכונה ביולוגית או גנטית שמגבירה את הנטיה לאכלוס מערכת השתן ע"י חיידקים שימוש בקוטל זרע בן זוג חדש בשנה האחרונה אירוע ראשון של דלקת בדרכי השתן לפני גיל 15 אמא עם הסטוריה של דלקות חוזרות בדרכי השתן מחקר גדול ומבוקר שכלל נשים עם ובלי רקע של זיהומים חוזרים בדרכי השתן, מצא כי גורם הסיכון המשמעותי ביותר לדלקות חוזרות בדרכי השתן היה תדירות יחסי המין. מהפרטים שמסרת נראה כי גם אצלך הסיבה היא דלקות על רקע קיום יחסי מין. קיימים כמה אמצעים לא תרופתיים היעילים במניעת דלקת חוזרת בדרכי השתן: 1. אמצעי מניעה - לא להשתמש באמצעי מניעה המכילים קוטל זרע (דיאפרגמה, קונדום המצופה בקוטל זרע). 2. השתנה לאחר קיום יחסי מין ושתיה מרובה, על מנת להגדיל את תכיפות ההשתנה 3. מיץ חמוציות Cranberry juice נמצא יעיל במניעת דלקות חוזרות בדרכי השתן ע"י עיכוב הידבקות החיידקים לתאי אפיתל של דרכי השתן. במידה ואף אחד מהנ"ל לא עזר או שאינך מעוניינת להחליף אמצעי מניעה, קיימת האופציה של טיפול אנטיביוטי מניעתי. אני יודעת שאינך רוצה להעמיס על גופך מינונים גדולים של אנטיביוטיקה אך קיימות כמה שיטות: טיפול מניעתי רצוף נטילת אנטיביוטיקה לאחר קיום יחסי מין - שיטה זו נמצאה מתאימה ויעילה יותר בנשים שאצלן הדלקות קשורות לקיום יחסי מין, לעומת הטיפול הרצוף . טיפול עצמי - זו אינה שיטה מניעתית כ"כ אך, היא מבוססת על אבחנה עצמית של האישה שכבר מכירה את הסימפטומים של דלקת בדרכי השתן וטיפול עצמי ע"י אנטיביוטיקה בחירת השיטה המתאימה צריכה להיות על בסיס תדירות הדלקות, תבנית ההדבקה והחזרה של הדלקת, וכמובן בחירה של האישה. חשוב להתאים את האנטיביוטיקה גם לפי הרגישות של החיידק שבודד בדלקת האחרונה. דבר חשוב נוסף הוא לא להתחיל את הטיפול המניעתי לפני שהיתה ארדיקציה (השמדה) מוחלטת של החיידק בדלקת האחרונה. מומלץ שתתייעצי שוב עם הרופא שלך לגבי האופציות הקיימות וההעדפה האישית שלך ולבצע תרבית שתן (אם לא עשית), על מנת לוודא שאין לך דלקת, לפני התחלת הטיפול המניעתי.

לפני כחודש התחילו לי כאבי בטן, לפעמים חלשים ולפעמים למשך יום שלם של כאבי תופת. קשה להבחין במקור הכאבים, אני מרגיש אותם בעיקר ברום הבטן. לרוב כשיש לי כאבי בטן, יש לי גם גזים. פניתי לרופאה והיא חשדה בווירוס. קיבלתי ספסמלגין, ואחרי שבועיים שוב חזרתי עם הכאבים, נתנה לי פאמוטידין, ספירת דם ובדיקת דם להליקובקטר פילורי. עם הפאמוטידין לא כואבת לי הבטן. תוצאות הבדיקה HELICO PYLORI IgG נמצאות בתחום הנורמה. בבדיקה MONO% התוצאה 10.7, מעל הנורמה (9-3.4). בבדיקה WBC התוצאה 4.3, מתחת לנורמה (10.8-4.8). בבדיקת GGT התוצאה 8, מתחת לנורמה (61-11), וישנה הערה: "הבדיקה בוצעה פעמיים". אשמח לקבל חוות דעת נוספת על המצב.

לפי תיאורך, ולאור העובדה שהכאבים מגיבים לפאמוטידין, יתכן שמדובר בסוג של ריפלוקס או בחומציות יתר בקיבה. הבדיקות שלך תקינות. רמות ה- GGT מעידות על תפקוד הכבד. רמות גבוהות מרמזות על בעיה בכבד, אך לרמות נמוכות לרוב אין משמעות קלינית. לגבי הבדיקה להליקובקטר פילורי, לא די בערכי ה- IGG על מנת לקבוע אם היא חיובית או לא. בכל מקרה עלייך לחזור עם תוצאות הבדיקה אל הרופאה, ולשקול ביצוע בדיקת גסטרוסקופיה, על מנת לראות את דרכי העיכול העליונות ולשלול פתולוגיות שעשויות לגרום לכאבים מהם אתה סובל. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

אני בת 30 ומעוניינת להרות בקרוב. אני אמא לילדה בת שנתיים. בהריון של בתי נקלטתי מיד, המחזור היה סדיר. לפני שנה התגלתה אצלי בעיה של תת-פעילות בלוטת התריס, תת-קלינית, ערך TSH היה 5.2 וערכי T4 היו תקינים. פניתי לאנדוקרינולוג שאמר שבגלל שאני חושבת על הריון, כדאי להתחיל בטיפול תרופתי במינון נמוך. רופא המשפחה אינו מסכים עם דעתו, ואומר שאין צורך בטיפול ושהוא ממליץ על מעקב בלבד. הייתי רוצה לדעת מה דעתכם בנושא, מכיוון שקראתי על הקשר בין תת-פעילות של הבלוטה לבין פגיעה אפשרית בעובר, והדבר שמדאיג אותי הוא האפשרות של פגיעה בעובר. מה דעתכם בנושא?

לא ציינת האם יש לך תופעות בעקבות תת-פעילות בלוטת התריס. לפי מחקרים רבים מומלץ לטפל בתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, וזאת כדי למנוע התפתחות של תת פעילות קלינית. ישנם מחקרים שמראים כי הטיפול מפסיק סימפטומים שלעיתים החולה אינו מודע להם. בהקשר להריון - המחקרים ממליצים לטפל בבעיה כדי למנוע פגיעה אפשרית בעובר. הפגיעה בעתיד יכולה להתבטא, לדוגמה, ב- IQ נמוך מהממוצע. אין זה אומר שכל אישה שיש לה תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס תלד ילד עם מנת משכל נמוכה, אבל מכיוון שידוע על מקרים כאלה, מומלץ בחום למנוע זאת על ידי טיפול מוקדם בכדורים. לסיכום, אני ממליצה לך לפעול על פי הנחיית האנדוקרינולוג. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

אינפומד
תרופות
הידרוכלורותיאזיד

הידרוכלורותיאזיד

יש צורך במרשם

משתנים, תיאזידים | Hydrochlorothiazide

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 4 דקות

מתאים לטיפול ב:

בצקת, מיימת לחץ דם גבוה

רוצה להתייעץ על הידרוכלורותיאזיד? לתאום ייעוץ אישי עם המומחים שלנו:

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

דיזותיאזיד Disothiazide

המומחים של Infomed מסבירים:

הידרוכלורותיאזיד הוא חומר פעיל הנמצא בתרופה בשם דיזותיאזיד (Disothiazide) – חומר משתן מקבוצת המשתנים התיאזידים. הידרוכלורותיאזיד מאפשר לסלק את עודפי הנוזלים מהגוף ומפחית בצקת (אצירת נוזלים) אצל אנשים הסובלים מאי ספיקת לב גודשית, מחלות כליה, שחמת הכבד ותסמונת קדם וסתית.

הידרוכלורותיאזיד נמצא גם בתרופות נוספות, יחד עם חומרים פעילים אחרים המשמשים להורדת לחץ דם גבוה או משתנים.

יעיל לטיפול ב:

הידרוכלורותיאזיד (דיזותיאזיד) משמש לטיפול בלחץ דם גבוה ולהפחתת בצקת.

מכיוון שהידרוכלורותיאזיד (דיזותיאזיד) מפחית את כמות הסידן המופרשת בשתן, ניתן להשתמש בו גם למניעת היווצרות סוגים מסוימים של אבנים בכליות.

הנחיות חשובות:

עליכם להקפיד לשתות מספיק נוזלים בזמן הטיפול בהידרוכלורותיאזיד (דיזותיאזיד). כמו כן, מומלץ לאכול מזונות העשירים באשלגן כמו בננות, ירקות ואגוזים, בגלל שהתרופה מגבירה את ההפרשה של אשלגן בשתן. במקרים קיצוניים, איבוד אשלגן עלול לגרום לרמת אשלגן נמוכה בדם לתסמינים ואף להגביר את הסיכון להפרעות בקצב הלב.

הידרוכלורותיאזיד (דיזותיאזיד) עלול לגרום לרגישות לאור (פריחה בעור עקב חשיפה לשמש), לכן רצוי שתגנו על עורכם באמצעות בגדים ארוכים או קרם הגנה מהשמש ותמנעו משהייה בשמש במידת האפשר.

לפני הטיפול בהידרוכלורותיאזיד, ספר לרופא אם חלית בעבר בסרטן העור, או אם אתה מפתח נגע בלתי צפוי בעור במהלך השימוש בתרופה. שימוש בהידרוכלורותיאזיד עלול להעלות את הסיכון לפתח סרטן בעור ובשפתיים (סרטן עור שאינו מסוג מלאנומה), בפרט בשימוש ארוך טווח במינונים גבוהים.

במהלך השימוש בהידרוכלורותיאזיד יש להגן על העור מחשיפה לשמש ולקרינה אולטרה סגולה (UV)

מתי אסור להשתמש בתרופה:

אין להשתמש בהידרוכלורותיאזיד (דיזותיאזיד)

במקרים הבאים:

-רגישות לחומר פעיל או למרכיבים אחרים בתרופה.
-רגישות לתרופות אחרות מקבוצת תיאזידים או מבוססי סולפונמיד.
-אם אתם סובלים ממחלת כליות חמורות.
-אם חלה פגיעה משמעותית בתפקוד הכבד כמו אי ספיקת כבד.
-אם יש לכם בעיה בייצור שתן או עצירת שתן.
-אם נמצא אצלכם רמות גבוהות של סידן או חומצה אורית בדם או שאתם חולים בשיגדון (גאוט).
-אם רמות הנוזלים, נתרן או אשלגן בגופכם נמוכות מהתקין.
-אם קיימת ירידה בנפח הדם
-אם את בהריון ונוטלת את התרופה ללחץ דם גבוה.
מד לחץ דם לצד כדורי דיזותיאזיד לטיפול בלחץ דם גבוה
צילום: shutterstock

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות.
תדירות וזמן נטילה
בדרך כלל פעם ביום, בבוקר.
טווח המינון
המינון ואופן הטיפול ייקבעו על ידי הרופא בלבד.
מבוגרים: 12.5-100 מ"ג ליום.
מינון ייקבע בהתאם לאבחנה והתגובה לטיפול.
תחילת ההשפעה
תוך שעתיים.
משך ההשפעה
תוך שעתיים.
מנה שנשכחה
אין סיבה לדאגה, אך יש לקחת את התרופה מייד כשנזכרים. אם נזכרת בשעת ערב מאוחרת, דלג על המנה שנשכחה, כדי שלא תיאלץ לקום בלילה להשתין. קח את המנה הבאה לפי לוח הזמנים הרגיל.
הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.
הפסקת השימוש לפני הזמן, עלולה לגרום להצטברות נוזלים ברקמות או לעלייה בלחץ הדם.
מינון עודף
יש לפנות לרופא. סימני מנת יתר כוללים צמא, תחושת חולשה וסחרחורת, כאבי שרירים, כאב ראש, קצב לב מהיר, לחץ דם נמוך, הפרעות במחזור הדם במעבר ממצב שכיבה לעמידה, פרכוסים, נמנום, חוסר התמצאות, קריסת מערכת הדם, חולשת שרירים, אי ספיקת כליות חריפה, הפרעות בקצב הלב.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים
נמצא כמרכיב בתרופות הבאות

לוסרדקס פלוס | Losardex plus
לוסרטה פלוס | Losarta plus
קלוריל | Kaluril
רמיפריל פלוס טבע | Ramipril Plus Teva
לוסארטאן פלוס טבע | Losartan Plus Teva
קאנדסרטן פלוס טבע | Candesartan plus Teva
סילאזפריל פלוס טבע | Cilazapril Plus Teva
טריטייס קומפאונד | Tritace Compound
סילריל פלוס | Cilaril plus
קנדור פלוס | Candor plus
לוטן פלוס | Lotan Plus
וקטור פלוס | Vector plus
קו-דיובאן | Co-Diovan
אוקסאר פלוס | Ocsaar Plus
אטאקאנד פלוס | Atacand Plus

רוצים לוודא שהידרוכלורותיאזיד היא הטיפול המדויק עבורכם? קבעו תור למומחה. לחיפוש תור למומחה
אזהרות
תזונה
השימוש בתרופה זו עלול להפחית את כמות האשלגן בגוף. יש להרבות באכילת פירות וירקות טריים, מזונות העשירים באשלגן כמו בננות, ירקות, אגוזים. יש ליטול את התרופה עם ארוחת הבוקר עם כמות מספקת של נוזלים. יש להיוועץ ברופא באשר להורדת צריכת המלח.
אלכוהול
יש להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו.
נהיגה
במקרים נדירים עלולה להופיע סחרחורת ובכך נפגעת יכולת הריכוז. יש לבחון את השפעת התרופה טרם הנהיגה.
הריון
יש לעדכן את הרופא בהיריון או בתכנונו. בדרך כלל הרופא ייעץ בהחלפת תרופה זו, מאחר והידרוכלורותיאזיד אינה מומלצת לשימוש במהלך היריון. התרופה חודרת את השלייה ושימוש בה לאחר החודש השלישי של ההיריון עלול לגרום נזק לעובר או ליילוד.
הנקה
יש לעדכן את הרופא. השימוש אינו מומלץ.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 18 שנה לא נקבעה. אין להשתמש. מומלץ להיוועץ ברופא.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. יש לבצע ניטור של התפקוד הכלייתי לאיתור ליקוי אפשרי.
דווח לרופא במקרה של

מחלת כבד
מחלת כליה
שיגדון, זאבת אדמנתית
רמה נמוכה של אשלגן או נתרן בדם
רמה גבוהה של סידן בדם או של חומצה אורית
ירידה בראייה, כאב בעין
אלרגיות, אסתמה
הפרעות באספקת הדם לעורקים כליליים
סרטן עור בעבר, נגעים לא צפויים
בעיות נשימה או ריאות
סוכרת
נטילת תרופות אחרות
ניתוח עתידי

סיכון ממנת יתר
בינוני
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
כדי להבטיח שימוש בטוח בהידרוכלורותיאזיד, קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה
תופעות לוואי

רוב תופעות הלוואי נגרמות בגלל איבוד יתר של אשלגן, וניתן להתגבר עליהן על ידי נטילת תוספות אשלגן. במקרים נדירים עלול להופיע שיגדון אצל אנשים הרגישים לכך, ועלולים להיווצר קשיים באיזון של סוכרת מצורות מסוימות.

שכיחה מאוד היא תופעה של עלייה ברמות השומנים בדם.

תופעות לוואי שכיחות: רמה נמוכה של מגנזיום בדם, רמה גבוהה של חומצה אורית בדם, פריחה מגרדת בעור, איבוד תיאבון, בחילות והקאות בדרגה קלה, סחרחורת, עילפון במעבר למצב עמידה, חוסר יכולת להגיע לזקפה או לשמור על זקפה (אין אונות).

תופעות לוואי בשכיחות שטרם נקבעה: סרטן העור והשפתיים (סרטן עור שאינו מסוג מלאנומה), התכווצויות שרירים, חום, חולשה.

נדירים מצבים של החמרת המצב המטבולי בסוכרתיים, התפרצות סוכרת סמויה, כל סוכרת שעדיין לא באה לידי ביטוי עלולה להחמיר; במקרים של אבני מרה קיימות, עלולה להופיע דלקת חריפה בכיס המרה.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא או רוקח בנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם, וכן תוספי תזונה. ייתכן שתתבצע התאמת מינון או במקרים מסוימים הפסקת טיפול של אחת מהתרופות. בייחוד עבור:

נוגדי דלקת לא סטרואידים: כולל מעכבי COX-2 סלקטיביים, תרופות מסוימות מקבוצה זו עלולות להפחית את ההשפעה המשתנת של הידרוכלורותיאזיד, ובמקרים אלה יש צורך בהתאמת מינונו.

תרופות דיגיטאליס: תופעות-הלוואי של תרופות אלה עלולות להחמיר עם איבוד יתר של אשלגן. [קורטיקוסטרואידים]: תרופות אלה מגבירות עוד יותר את איבוד האשלגן מהגוף כאשר לוקחים אותן יחד עם הידרוכלורותיאזיד.

ליתיום: הידרוכלורותיאזיד עלול לגרום לעלייה ברמות ליתיום בדם ולהביא לסיכון של תופעות לוואי קשות.

תרופות להורדת לחץ דם: תיתכן השפעה מצטברת.

בארביטוראטים, אלכוהול, תרופות נארקוטיות: תרופות לטיפול באפילפסיה, תיתכן ירידת לחץ דם פתאומית במעבר מישיבה לעמידה.

תרופות לטיפול בסוכרת, כולל אינסולין: יש להתאים את מינונן מחדש.

כולסטיראמין כולסטיפול או רזינים אחרים: ייתכן עיכוב בספיגה של הידרוכלורותיאזיד ממערכת העיכול.

אנטיביוטיקות כמו פניצילין G, אמפוטריצין B.

מרפי שרירים- תרופות המשמשות בניתוחים.

אלופורינול- לטיפול בשיגדון.

אמנטדין- לטיפול במחלת הפרקינסון ולטיפול או למניעת הפרעות הנגרמות על ידי וירוסים.

תרופות מסוימות לטיפול בסרטן.

חומרים אנטיכולינרגיים, לטיפול במחלות מסוימות כגון התכווצויות במערכת העיכול, התכווצויות בשלפוחית השתן, אסתמה, מחלת נסיעה, התכווצויות שרירים, מחלת פרקינסון ולשימוש בהרדמה.

ציקלוספורין- המשמשת בהשתלות ולמחלות אוטואימוניות.

ויטמין D ומלחי סידן.

אמינים אדרנרגיים כמו נוראדרנלין, חומרים שגורמים לעלייה בלחץ הדם.

משתנים אחרים, משלשלים, תרופות להורדת הרמה של חומצה אורית.
השפעת שימוש ממושך
עלול להיות איבוד יתר של אשלגן, וכתוצאה מכך חוסר איזון של מלחים אחרים בגוף. ניטור: יש לבצע בדיקות דם תקופתיות כדי לבדוק תיפקוד כלייתי ולמדוד רמות אשלגן ומלחים אחרים. רמת הקראטינין, אוריאה וחומצה אורית, שומנים בדם )כולסטרול וטריגליצרידים), והסוכר בדם.
חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש בהידרוכלורותיאזיד? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: בבדיקות שעברתי לאחרונה נמצא שרמת הסידן שלי גבוהה: 10.7. הרופא המליץ להפסיק לקחת את הכדורים דיזותיאזיד, ובכל זאת רמת הסידן נשארה 10.7. האם עלי לאכול פחות מוצרי חלב?

תשובה: ראשית, הערך העליון של הנורמה הוא 10.5, כך שלא מדובר בחריגה משמעותית. הפסקת השימוש במשתן היא נכונה. בנוסף, יש לבדוק את תפקוד בלוטת התריס (thyroid) ובלוטת ה- parathyroid, ולעשות ספירת דם ובדיקת תפקודי כליות. רצוי שתעברי גם בדיקת צפיפות עצם. חזרי על בדיקת הסידן בעוד מספר שבועות. בינתיים את יכולה להפחית את צריכת הסידן במזון. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: יש לי חבר קבוע ואנו מקיימים יחסי מין על בסיס קבוע. לאחרונה, מאז שהתחלנו לקיים יחסי מין, אני סובלת מדלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן ומקבלת בכל פעם מחדש אנטיביוטיקה. האורולוג שלי המליץ לי לקחת אנטיביוטיקה מונעת בשם uramin . שאלתי אם אכן כדאי לקחת סתם אנטיביוטיקה (אומנם במינון נמוך) עוד לפני שיש לי דלקת, או שרק כאשר מתפתחת הדלקת לקחת אנטיביוטיקה חזקה. אני פשוט מודאגת מכמות האנטיביוטיקה שאני צורכת לאחרונה בשל הבעיות בדרכי השתן.

תשובה: כפי שעולה משאלתך, הדלקות בדרכי השתן החלו מאז שהתחלת לקיים יחסי מין עם חברך. לא ציינת באילו אמצעי מניעה אתם משתמשים או האם את נוטלת גלולות למניעת הריון. קיימים כמה גורמי סיכון לדלקות חוזרות בדרכי השתן: תכונה ביולוגית או גנטית שמגבירה את הנטיה לאכלוס מערכת השתן ע"י חיידקים שימוש בקוטל זרע בן זוג חדש בשנה האחרונה אירוע ראשון של דלקת בדרכי השתן לפני גיל 15 אמא עם הסטוריה של דלקות חוזרות בדרכי השתן מחקר גדול ומבוקר שכלל נשים עם ובלי רקע של זיהומים חוזרים בדרכי השתן, מצא כי גורם הסיכון המשמעותי ביותר לדלקות חוזרות בדרכי השתן היה תדירות יחסי המין. מהפרטים שמסרת נראה כי גם אצלך הסיבה היא דלקות על רקע קיום יחסי מין. קיימים כמה אמצעים לא תרופתיים היעילים במניעת דלקת חוזרת בדרכי השתן: 1. אמצעי מניעה - לא להשתמש באמצעי מניעה המכילים קוטל זרע (דיאפרגמה, קונדום המצופה בקוטל זרע). 2. השתנה לאחר קיום יחסי מין ושתיה מרובה, על מנת להגדיל את תכיפות ההשתנה 3. מיץ חמוציות Cranberry juice נמצא יעיל במניעת דלקות חוזרות בדרכי השתן ע"י עיכוב הידבקות החיידקים לתאי אפיתל של דרכי השתן. במידה ואף אחד מהנ"ל לא עזר או שאינך מעוניינת להחליף אמצעי מניעה, קיימת האופציה של טיפול אנטיביוטי מניעתי. אני יודעת שאינך רוצה להעמיס על גופך מינונים גדולים של אנטיביוטיקה אך קיימות כמה שיטות: טיפול מניעתי רצוף נטילת אנטיביוטיקה לאחר קיום יחסי מין - שיטה זו נמצאה מתאימה ויעילה יותר בנשים שאצלן הדלקות קשורות לקיום יחסי מין, לעומת הטיפול הרצוף . טיפול עצמי - זו אינה שיטה מניעתית כ"כ אך, היא מבוססת על אבחנה עצמית של האישה שכבר מכירה את הסימפטומים של דלקת בדרכי השתן וטיפול עצמי ע"י אנטיביוטיקה בחירת השיטה המתאימה צריכה להיות על בסיס תדירות הדלקות, תבנית ההדבקה והחזרה של הדלקת, וכמובן בחירה של האישה. חשוב להתאים את האנטיביוטיקה גם לפי הרגישות של החיידק שבודד בדלקת האחרונה. דבר חשוב נוסף הוא לא להתחיל את הטיפול המניעתי לפני שהיתה ארדיקציה (השמדה) מוחלטת של החיידק בדלקת האחרונה. מומלץ שתתייעצי שוב עם הרופא שלך לגבי האופציות הקיימות וההעדפה האישית שלך ולבצע תרבית שתן (אם לא עשית), על מנת לוודא שאין לך דלקת, לפני התחלת הטיפול המניעתי.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לפני כחודש התחילו לי כאבי בטן, לפעמים חלשים ולפעמים למשך יום שלם של כאבי תופת. קשה להבחין במקור הכאבים, אני מרגיש אותם בעיקר ברום הבטן. לרוב כשיש לי כאבי בטן, יש לי גם גזים. פניתי לרופאה והיא חשדה בווירוס. קיבלתי ספסמלגין, ואחרי שבועיים שוב חזרתי עם הכאבים, נתנה לי פאמוטידין, ספירת דם ובדיקת דם להליקובקטר פילורי. עם הפאמוטידין לא כואבת לי הבטן. תוצאות הבדיקה HELICO PYLORI IgG נמצאות בתחום הנורמה. בבדיקה MONO% התוצאה 10.7, מעל הנורמה (9-3.4). בבדיקה WBC התוצאה 4.3, מתחת לנורמה (10.8-4.8). בבדיקת GGT התוצאה 8, מתחת לנורמה (61-11), וישנה הערה: "הבדיקה בוצעה פעמיים". אשמח לקבל חוות דעת נוספת על המצב.

תשובה: לפי תיאורך, ולאור העובדה שהכאבים מגיבים לפאמוטידין, יתכן שמדובר בסוג של ריפלוקס או בחומציות יתר בקיבה. הבדיקות שלך תקינות. רמות ה- GGT מעידות על תפקוד הכבד. רמות גבוהות מרמזות על בעיה בכבד, אך לרמות נמוכות לרוב אין משמעות קלינית. לגבי הבדיקה להליקובקטר פילורי, לא די בערכי ה- IGG על מנת לקבוע אם היא חיובית או לא. בכל מקרה עלייך לחזור עם תוצאות הבדיקה אל הרופאה, ולשקול ביצוע בדיקת גסטרוסקופיה, על מנת לראות את דרכי העיכול העליונות ולשלול פתולוגיות שעשויות לגרום לכאבים מהם אתה סובל. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 30 ומעוניינת להרות בקרוב. אני אמא לילדה בת שנתיים. בהריון של בתי נקלטתי מיד, המחזור היה סדיר. לפני שנה התגלתה אצלי בעיה של תת-פעילות בלוטת התריס, תת-קלינית, ערך TSH היה 5.2 וערכי T4 היו תקינים. פניתי לאנדוקרינולוג שאמר שבגלל שאני חושבת על הריון, כדאי להתחיל בטיפול תרופתי במינון נמוך. רופא המשפחה אינו מסכים עם דעתו, ואומר שאין צורך בטיפול ושהוא ממליץ על מעקב בלבד. הייתי רוצה לדעת מה דעתכם בנושא, מכיוון שקראתי על הקשר בין תת-פעילות של הבלוטה לבין פגיעה אפשרית בעובר, והדבר שמדאיג אותי הוא האפשרות של פגיעה בעובר. מה דעתכם בנושא?

תשובה: לא ציינת האם יש לך תופעות בעקבות תת-פעילות בלוטת התריס. לפי מחקרים רבים מומלץ לטפל בתת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס, וזאת כדי למנוע התפתחות של תת פעילות קלינית. ישנם מחקרים שמראים כי הטיפול מפסיק סימפטומים שלעיתים החולה אינו מודע להם. בהקשר להריון - המחקרים ממליצים לטפל בבעיה כדי למנוע פגיעה אפשרית בעובר. הפגיעה בעתיד יכולה להתבטא, לדוגמה, ב- IQ נמוך מהממוצע. אין זה אומר שכל אישה שיש לה תת-פעילות תת-קלינית של בלוטת התריס תלד ילד עם מנת משכל נמוכה, אבל מכיוון שידוע על מקרים כאלה, מומלץ בחום למנוע זאת על ידי טיפול מוקדם בכדורים. לסיכום, אני ממליצה לך לפעול על פי הנחיית האנדוקרינולוג. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >