מה ניתן לעשות על מנת לסייע לילדים ומתבגרים הסובלים מדיכאון?

ניתן לטפל בדיכאון בעזרת ייעוץ, תרופות נוגדי דיכאון או שילוב של שניהם גם יחדיו. מומלץ כי ילדים ומתבגרים אשר סובלים מדיכאון ישוחחו עם יועץ, מטפל נפשי, פסיכולוג או פסיכיאטר לגבי הגורמים אשר גורמים להם להרגיש כפי שהם מרגישים. ייעוץ משפחתי יכול לסייע לכל בני המשפחה. הרופא המשפחתי אשר מטפל בכם יכול להפנות אתכם לייעוץ יחד עם ילדכם. מרבית הילדים והמתבגרים אשר סובלים מדיכאון יחושו הטבה במצבם כאשר יקבלו ייעוץ בשילוב עם טיפול תרופתי.

אני בת 48 , מחזור סדיר. בת לאמא חולת לב. נוטלת באופן קבוע בזאליפ, נורווסק, אלטרוקסין 200 סרוקסאט, ליתיום וקרטיה. בבדיקת דם שעשתי לאחרונה קבלתי את התוצאות הבאות: cholesterol - 260 טריגליצרידים 285 mg/dl- HDL - 45 LDL - 157 10.91 - TSH גבוה -

כדאי לדאוג ראשית לאיזון בלוטת התריס לפני שפונים לטפל בשומני הדם, כי אולי אכן הם מושפעים משנית מהחסר בבלוטה. כלומר- עליך לפנות לרופא שלך, ולהגדיל תחת מעקב ופיקוח את מינון האלטרוקסין בהתאם להמלצתו.

אחרי איחור של 4 ימים עשיתי בדיקת דם להריון והתוצאה היתה 10. אחרי 3 ימים חזרתי על הבדיקה והתוצאה היתה 13.88. מה זה אומר? האם זה לא תקין? לפני חצי שנה היה לי הריון חוץ-רחמי.

לצערי, נראה שערכי הבדיקה לא מעידים על הריון תקין. ערכי ההורמון שנבדקו נמוכים מן הרגיל, מה גם שקצב עלייתם אינו משביע רצון: הערכים אמורים להכפיל את עצמם כל יומיים-שלושה לערך. עם זאת, עדיין מוקדם לחרוץ את דינו של ההריון. אני ממליצה לחזור שוב על הבדיקה, ובעוד מספר ימים לגשת לרופא/ת הנשים. מידע נוסף על ערכי ההורמון לפי שבועות ההריון תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_071307_4.asp

כיצד אכילה כפייתית נבדלת מהפרעות כמו אנורקסיה או בולימיה?

הפרעה של אכילה כפייתית נבדלת במעט מהפרעות האכילה האחרות. בני אדם אשר לוקים בבולימיה נרבוזה (אשר מכונה לעיתים גם הפרעה של זלילה – הקאה) זוללים כמויות גדולות של מזון ולאחר מכן מקיאים אותו או משתמשים בתרופות משלשלות על מנת להיפטר מן המזון ולמנוע את עלייתם במשקל. ייתכן גם והם ייכנסו לתקופות של צום (יפסיקו לאכול לפרק זמן מה), או שהם יעסקו בפעילות גופנית באופן כפייתי, לאחר התקף של זללנות. בדומה לבני אדם אשר סובלים מהפרעה של אכילת יתר כפייתית, גם הלוקים בבולימיה נרבוזה נוהגים לאכול כמויות גדולות של מזון לעיתים תכופות והם חשים בושה וכלימה לאחר מעשה. אולם, שלא בדומה לחולי הבולימיה, בני האדם אשר סובלים מהפרעה של אכילת יתר כפייתית אינם מקיאים את המזון, ולכן הם בדרך כלל סובלים מעודף משקל. אנורקסיה נרבוזה כרוכה גם היא בתחושות אשם ובושה בכל הנוגע לאוכל. בעוד שבני אדם אשר סובלים מהפרעה של אכילה כפייתית נוהגים לאכול יתר על המידה, בני אדם אשר לוקים באנורקסיה נרבוזה מרעיבים את עצמם, תוך כדי גרימת נזקים רפואיים מסכני חיים. גם חולי האנורקסיה נוהגים לעסוק בפעילות גופנית באופן כפייתי על מנת לגרום לירידה במשל גופם, תסמונת אשר מכונה גם אנורקסיה אתלטית.

ליתיום

מייצבי מצב רוח, תרופות נוגדות מאניה | Lithium

מתאים לטיפול ב:

מאניה דפרסיה, הפרעה דו-קוטבית

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

ליקרביום Licarbium

המומחים של Infomed מסבירים:

מאת: מערכת אינפומד אושר על ידי: איסטרין מיכל

ליתיום נמצא בשימוש מאז שנות ה- 40, ומסייע בטיפול במאניה דפרסיה. ליתיום מפחית את העוצמה והתדירות של מעברים ממצבי ריגוש קיצוני לדיכאון עמוק המאפיינות מחלה זו.
ליתיום הינה התרופה המועדפת לטיפול במאניה, אך משתמשים בה לעיתים גם למניעה וטיפול בדיכאון קשה. ניתן להתחיל טיפול עם ליתיום בבית החולים במקרים הקשים יותר.
רמות גבוהות של ליתיום בדם עלולות לגרום לתופעות לוואי קשות. לכן, בנטילת התרופה דרוש ניטור קפדני. מאחר שעשויים לחלוף 2-3 שבועות עד שתורגש השפעתו החיובית של הליתיום, נוהגים לתת ברוב המקרים תרופה נוגדת פסיכוזה יחד עם ליתיום עד שיעילותו של הליתיום תבוא לידי ביטוי.
רעילות ליתיום קשורה קשר הדוק לריכוזי ליתיום בסרום ויכולה להתרחש במינונים קרובים לריכוזים הטיפוליים. לפני תחילת הטיפול יש לוודא כי קיים ציוד לקביעה מהירה ומדויקת של ריכוזי הליתיום בסרום. הפסקת השימוש ופנייה מיידית לרופא או לחדר מיון נדרשת במקרים של נטילת יותר מדי ליתיום, או במקרה של הופעת סימני רעילות ליתיום: חוסר שליטה בשרירים, שלשול, הקאות, רעידות, חולשת שרירים, חוסר אנרגיה או ישנוניות.

אין להשתמש בתרופה זו במקרים של רגישות (אלרגיה) לחומר הפעיל (ליתיום קרבונט) או לכל אחד ממרכיבי התרופה, במצב שגורם לתשישות חמורה או לשבריריות, בהתייבשות חמורה, במחלת כליות חמורה, במחלת לב חמורה, כאשר רמת הנתרן בדם נמוכה או במצב רפואי המחייב תזונה דלת נתרן, בנטילת תרופות משתנות, המשמשות לטיפול בלחץ דם גבוה ובבעיות לב אחרות, במצב נזק מוחי, גם בעבר.

אישה מביטה במראה סובלת ממאניה דפרסיה, ליתיום

צילום: Shutterstock

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות לבליעה. בעת הצורך- ניתן לחצות/ לכתוש.
תדירות וזמן נטילה
1-3 פעמים ביום עם האוכל. המינון ואופן הטיפול ייקבעו על ידי הרופא בלבד.
טווח המינון
מבוגרים: 0.450-1.8 גרם ליום. המינון עשוי להשתנות לפי תגובת החולה.
המינון ייקבע על ידי הרופא בלבד, בהתאם למצב הרפואי, לגיל, למשקל, לתפקוד הכלייתי.

תחילת ההשפעה
ניתן להרגיש בהשפעות מסויימות תוך 3-5 ימים, אך ההשפעה החיובית במלואה מורגשת בדרך כלל לאחר 3 שבועות.
משך ההשפעה
ניתן להרגיש בהשפעות מסויימות תוך 3-5 ימים, אך ההשפעה החיובית במלואה מורגשת בדרך כלל לאחר 3 שבועות.
מנה שנשכחה
אין לקחת מנה שנשכחה. קח את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה כפיצוי על מנה שנשכחה.
הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.
מינון עודף
יש לפנות לחדר מיון מייד גם בהיעדר סימנים. מינון יתר עלול לגרום לנזק חמור או אפילו למוות. תסמיני מינון יתר (רעילות ליתיום) עלולים לכלול: שלשול, ישנוניות, חוסר קורדינאציה, אובדן תיאבון, חולשת שרירים, בחילות או הקאות, דיבור לא ברור, רעידות, ראייה מטושטשת, תנועות מגושמות או חוסר יציבות, בלבול, פרכוסים, סחרחורת, עלייה בכמות השתן, צלצולים באוזניים, רעד חמור. דרושה פעולת חירום במקרה של איבוד הכרה או עוויתות.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים
אזהרות
תזונה
רמות ליתים בדם מושפעות מכמות הנתרן (המצוי במלח בישול) בגוף; לכן יש להיזהר לא להגדיל או להקטין לפתע את כמות המלח במזון. יש להרבות בשתיית נוזלים - במיוחד במזג אויר חם.
ובתקופות של פעילות גופנית ממושכת או מאומצת. יש לבלוע את התרופה עם/ אחרי אוכל, כדי למנוע שלשול והפרעות קיבה.
דיאטות דלות בנתרן והתייבשות עלולים להשפיע על רמת הליתיום בדם, ולחשוף לסיכון להרעלת ליתיום. במקרה הקאות, הזעה או שלשול, או זיהום עם חום, ייתכן שתזדקק ליותר מלח וליותר נוזלים- יש להתייעץ עם הרופא.

נהיגה
בתחילת השימוש בתרופה זו או כאשר המינון משתנה, אין לנהוג, עד בחינת השפעתה של התרופה, שכן יכולה לגרום לישנוניות.
הריון
יש לעדכן רופא לפני תחילת הטיפול בהריון או בתכנונו. התרופה עלולה להזיק לעובר.
בחשיפה לתרופה במהלך ההיריון, יש להתייעץ עם אחד ממרכזי הייעוץ הטרטולוגיים, לשם הערכת הסיכון לפגיעה בעובר. נטילת ליתיום במהלך ההריון, חושפת את העובר לסיכון לבעיות רפואיות כמו: בעיות לב, בעיות כלייה ורמת סוכר נמוכה בדם. אין ליטול אלא אם אין חלופה טיפולית, ובהנחיית רופא. הרופא יקבע אם היתרונות הצפויים משימוש בתרופה גוברים על הסיכונים האפשריים לעובר.
הנקה
התרופה יכולה לעבור לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. אין להיניק בזמן הטיפול בתרופה, אלא אם הרופא החליט שהיתרונות הצפויים גוברים על הסיכונים האפשריים לתינוק .
תינוקות וילדים
התרופה אינה מיועדת לשימוש מתחת לגיל 12.
קשישים
קשישים מעל גיל 65 שנים: נדרש מינון מופחת של ליתיום ומעקב אחר רמות הליתיום בדם לעיתים קרובות.
דווח לרופא במקרה של
מחלת כבד
מחלת כליה, ירידה בתפקוד כלייתי, גם בעבר
מחלת לב, גם בעבר
בעיות נשימה
ליקויים במחזור הדם ההיקפי
חולשת שרירים
הפרעות בתפקוד בלוטת התריס
היריון, הנקה או תכנונם
התייבשות, פעילות גופנית במזג אויר חם
נטילת תרופות אחרות- בינהן הלופרידול או תרופות אנטיפסיכוטיות אחרות
גיל מעל 65 שנים
ניתוח בריאטרי (להרזייה) לאחרונה או מתוכנן
סיכון ממנת יתר
גבוה
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
רוב תופעות הלוואי קשורות לרמות הליתיום בדם. על הרופא המטפל למצוא את המינון הנכון עבור המטופל, אשר יספיק ליצירת איזון ולא יגרום לתופעות לוואי מיוחדות. במקרה שמבחינים באחד מתסמינים אלה יש להפסיק לקחת את התרופה ולפנות מיידית לרופא/לחדר מיון. אלה תופעות לוואי חמורות ונדירות:-תגובה אלרגית- סימנים אפשריים כוללים קשיי בליעה או נשימה, צפצופים בנשימה, תחושת בחילה והקאה, פריחה עורית, נפיחות של הפנים, של השפתיים, של הלשון או של הגרון. -הפרעות קצב לב- דופק מהיר, איטי או לא סדיר. -תגובות עור חמורות- סימנים אפשריים כוללים חום, פריחה עורית חמורה, התקלפות העור, נפיחות של הפנים, בלוטות לימפה נפוחות, תחושה דמוית שפעת, עור צהוב או עיניים צהובות, קוצר נשימה, שיעול יבש, כאבים או אי נוחות בחזה, תחושת צמא, ירידה בתדירות מתן שתן, ירידה בכמות שתן. -רמות גבוהות של סידן בדם (היפרקלצמיה)- סימנים אפשריים כוללים עייפות, דיכאון, בלבול נפשי, בחילות, הקאות, צמא מוגבר, אובדן תיאבון, כאב בטן, מתן שתן תכוף, כאבי שרירים, כאבי מפרקים וחולשת שרירים. -נוכחות של סוכר בשתן- סימנים אפשריים כוללים צמא מוגבר, מתן שתן תכוף, רעב מוגבר, ירידה בלתי מוסברת במשקל. -אי ספיקת כליות, בעיות חמורות בכליות- סימנים אפשריים כוללים בלבול, גרד או פריחה עורית, נפיחות בפנים ובידיים, נפיחות בכפות הרגליים או בקרסוליים, תכיפות נמוכה יותר של מתן שתן או אי מתן שתן כלל, עלייה במשקל.

בשכיחות שאינה ידועה:
-תסמונת אנצפלופתית (הפרעה עצבית נדירה)- סימנים אפשריים כוללים תחושת חולשה, ישנוניות קיצונית, חום, רעד, בלבול, חוסר יכולת לשבת בשקט, כיווץ שרירים לא רצוני או תנועות פנים לא רצוניות, רעידות או שרירים נוקשים.
-רעילות ליתיום (מינון יתר של ליתיום)- סימנים אפשריים כוללים קלקול קיבה, שלשול, הקאה, תחושת צמא, חוסר קואורדינציה, חוסר שליטה בשרירים או חוסר אנרגיה בשרירים, רעד, חולשת שרירים, ישנוניות, צלצולים באוזניים, ראייה מטושטשת, בלבול, תחושת חוסר התמצאות, עוויתות שרירים, חוסר רפלקסים, תנועות עיניים לא רצוניות, פרכוסים, תרדמת, מוות.

פנייה מיידית לרופא במקרה של תת-לחץ דם (לחץ דם נמוך)- זוהי תופעה חמורה ונדירה. סימנים אפשריים כוללים: סחרחורת, עילפון, תחושת עילפון, ראייה מטושטשת, בחילה, הקאה, עייפות העלולה להתרחש במעבר משכיבה לעמידה או מישיבה לעמידה.

יש לפנות מייד לרופא כאשר מופיעות בעיות בבלוטת התריס (שכיחות לא ידועה)- סימנים אפשריים כוללים: בלוטת התריס מוגדלת, שינויים במשקל הגוף, עייפות, חרדה או עצבנות, נשירת שיער, חולשת שרירים, תחושת קור, עור יבש, עצירות או שלשול, קוצר נשימה, פנים נפוחות, מחזור לא סדיר או דימום וסתי מוגבר, תחושת חום, יתכנו תחושות של דפיקות לב מהירות, לא סדירות או חזקות.

תופעות לוואי נוספות, ששכיחותן אינה ידועה: כאב בטן, שינויים בחוש הטעם, שלשול, תכיפות במתן שתן, תחושת צמא או התייבשות, אובדן תיאבון, בחילה, תחושת סחרור (ורטיגו), תחושת עייפות או ישנוניות, רעד בידיים, הקאה, חולשת שרירים, פה יבש, ייבוש ודילול שיער או נשירת שיער, שינויים במשקל, כאב ראש, החמרה בפסוריאזיס (מחלת עור), עור מגרד או יבש, נפיחות של הידיים / פרקי הידיים / הקרסוליים או כפות הרגליים, תחושת אי שקט, תחושת בלבול או סחרחורת.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
הערה כללית: תרופות רבות מגיבות לשילוב עם ליתיום. לפיכך אין לקחת כל תרופה נוספת (הכוונה לתרופות עם או ללא מרשם, וכן תוספי תזונה) מבלי להיוועץ ברופא.
בייחוד עבור:
תרופות המשמשות לטיפול בלחץ דם גבוה ובבעיות לב אחרות, כמו: תרופות משתנות, אנטגוניסטים למערכת רנין- אנגיוטנסין, חוסמי תעלות סידן כמו: דילתיאזם, וראפמיל.
מתילדופה,
תרופות המשמשות לטיפול בהפרעות נפשיות ורגשיות חמורות, האלופרידול ותרופות נוגדות פסיכוזה אחרות, כמו ריספרידון, תיורידאזין, פלופנאזין, כלורפרומאזין, פרפנאזין, קלוזאפין: עלולות לגרום לרעילות נוירולוגית אם ניתנות יחד עם ליתיום. התופעות הנוירולוגיות מתבטאות בחולשה, חום, רעד, בלבול, אפאתיה, שינויים בתמונת הדם ונזק מוחי.
תרופות המשמשות לטיפול בפירכוסים, כמו: פניטואין, קרבמזפין.
תרופות המשמשות לטיפול בדיכאון מסוג מעכבים בררניים של ספיגה מחדש של סרוטונין, כמו: פלואוקסטין , פלובוקסמין וסרטלין. ונוגדי דיכאון טריציקליים

נוגדי דלקת לא סטרואידיים- אלה תרופות המשמשות לשיכוך כאבים ולהפחתת דלקת.
אנטיביוטיקות מקבוצת הטטראציקלינים, לטיפול בזיהומים חיידקיים.
תרופות מרחיבות סימפונות, שמקלות על קוצר נשימה, כמו: תיאופילין ואמינופילין .

סודיום ביקרבונט משמש להורדת חומציות בקיבה ולטיפול בצרבת - עלולים להשפיע על רמות ליתיום קרבונט בדם.
מאזינטול, תרופה המשמשת לדיכוי התיאבון
אמפטמינים, תרופות ממריצות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

תרופות המכילות יוד כגון: יודיד אשלגן, תרופה המשמשת לטיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס ולהגנה על בלוטת התריס מפני השפעות קרינה.
תרופות ממשפחת מעכבי 2SGLT המשמשות לטיפול בסוכרת.

תרופות להרפיית שרירים ולהרדמה, מסוג חוסמות עצב- שריר תזונה עשירת או דלת נתרן כלוריד (מלח).
השפעת שימוש ממושך
שימוש ממושך עלול לגרום בעיות בכליות ובבלוטת התריס.

ניטור: לרוב מבצעים ניטור סדיר של רמות התרופה בדם ושל הרכב הדם. כמו כן יש לנטר בבדיקות דם את תפקודי הכליה, תפקוד בלוטת התריס, תפקוד בלוטת יותרת התריס (פאראתירואיד), רמות האלקטרוליטים (נתרן וסידן) בדם..
בדיקות שתן לניטור: מאזן הנוזלים, תפקוד הכליות.
בדיקות אק"ג לניטור תפקוד הלב, מדידות משקל גוף לצורך ניטור כל עלייה במשקל, בדיקות מצב נפשי למעקב הבריאות הנפשית, בדיקה גופנית.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: מה ניתן לעשות על מנת לסייע לילדים ומתבגרים הסובלים מדיכאון?
תשובה: ניתן לטפל בדיכאון בעזרת ייעוץ, תרופות נוגדי דיכאון או שילוב של שניהם גם יחדיו. מומלץ כי ילדים ומתבגרים אשר סובלים מדיכאון ישוחחו עם יועץ, מטפל נפשי, פסיכולוג או פסיכיאטר לגבי הגורמים אשר גורמים להם להרגיש כפי שהם מרגישים. ייעוץ משפחתי יכול לסייע לכל בני המשפחה. הרופא המשפחתי אשר מטפל בכם יכול להפנות אתכם לייעוץ יחד עם ילדכם. מרבית הילדים והמתבגרים אשר סובלים מדיכאון יחושו הטבה במצבם כאשר יקבלו ייעוץ בשילוב עם טיפול תרופתי.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 48 , מחזור סדיר. בת לאמא חולת לב. נוטלת באופן קבוע בזאליפ, נורווסק, אלטרוקסין 200 סרוקסאט, ליתיום וקרטיה. בבדיקת דם שעשתי לאחרונה קבלתי את התוצאות הבאות: cholesterol - 260 טריגליצרידים 285 mg/dl- HDL - 45 LDL - 157 10.91 - TSH גבוה -
תשובה: כדאי לדאוג ראשית לאיזון בלוטת התריס לפני שפונים לטפל בשומני הדם, כי אולי אכן הם מושפעים משנית מהחסר בבלוטה. כלומר- עליך לפנות לרופא שלך, ולהגדיל תחת מעקב ופיקוח את מינון האלטרוקסין בהתאם להמלצתו.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אחרי איחור של 4 ימים עשיתי בדיקת דם להריון והתוצאה היתה 10. אחרי 3 ימים חזרתי על הבדיקה והתוצאה היתה 13.88. מה זה אומר? האם זה לא תקין? לפני חצי שנה היה לי הריון חוץ-רחמי.
תשובה: לצערי, נראה שערכי הבדיקה לא מעידים על הריון תקין. ערכי ההורמון שנבדקו נמוכים מן הרגיל, מה גם שקצב עלייתם אינו משביע רצון: הערכים אמורים להכפיל את עצמם כל יומיים-שלושה לערך. עם זאת, עדיין מוקדם לחרוץ את דינו של ההריון. אני ממליצה לחזור שוב על הבדיקה, ובעוד מספר ימים לגשת לרופא/ת הנשים. מידע נוסף על ערכי ההורמון לפי שבועות ההריון תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_071307_4.asp
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: כיצד אכילה כפייתית נבדלת מהפרעות כמו אנורקסיה או בולימיה?
תשובה:
הפרעה של אכילה כפייתית נבדלת במעט מהפרעות האכילה האחרות.
בני אדם אשר לוקים בבולימיה נרבוזה (אשר מכונה לעיתים גם הפרעה של זלילה – הקאה) זוללים כמויות גדולות של מזון ולאחר מכן מקיאים אותו או משתמשים בתרופות משלשלות על מנת להיפטר מן המזון ולמנוע את עלייתם במשקל. ייתכן גם והם ייכנסו לתקופות של צום (יפסיקו לאכול לפרק זמן מה), או שהם יעסקו בפעילות גופנית באופן כפייתי, לאחר התקף של זללנות. בדומה לבני אדם אשר סובלים מהפרעה של אכילת יתר כפייתית, גם הלוקים בבולימיה נרבוזה נוהגים לאכול כמויות גדולות של מזון לעיתים תכופות והם חשים בושה וכלימה לאחר מעשה. אולם, שלא בדומה לחולי הבולימיה, בני האדם אשר סובלים מהפרעה של אכילת יתר כפייתית אינם מקיאים את המזון, ולכן הם בדרך כלל סובלים מעודף משקל.
אנורקסיה נרבוזה כרוכה גם היא בתחושות אשם ובושה בכל הנוגע לאוכל. בעוד שבני אדם אשר סובלים מהפרעה של אכילה כפייתית נוהגים לאכול יתר על המידה, בני אדם אשר לוקים באנורקסיה נרבוזה מרעיבים את עצמם, תוך כדי גרימת נזקים רפואיים מסכני חיים. גם חולי האנורקסיה נוהגים לעסוק בפעילות גופנית באופן כפייתי על מנת לגרום לירידה במשל גופם, תסמונת אשר מכונה גם אנורקסיה אתלטית.
לפתיחה בעמוד חדש >