שמות מסחריים
-
פלוטין Flutine
-
פריזמה Prizma
-
פריזמה פורטה Prizma Forte
-
פרוזק Prozac
פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) הוא נוגד דיכאון המעכב באופן סגולי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) במוח. סרוטונין הוא מתווך עצבי שחוסר איזון ברמות שלו קשור להפרעות מצב רוח ומספר הפרעות נפשיות אחרות.
אצל אנשים שסובלים מדיכאון, מהפרעה טורדנית כפייתית או מבולימיה נרבוזה יש רמות סרוטונין נמוכות יותר בהשוואה לאנשים אחרים. דרך הפעולה של פלואוקסטין ושל תכשירי SSRI אחרים אינו ברור במלואו, אך הם עשויים לסייע באמצעות העלאת הרמה של סרוטונין במוח.
פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) משמש לטיפול בבעיות הבאות:
- דיכאון מאג'ורי
- הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)
- בולימיה נרבוזה - בולמוס אכילה. פלואוקסטין ניתנת כטיפול משלים לפסיכותרפיה לצורך הפחתה של התקפי זלילה בלתי נשלטים והפרעת הטהרות.
עבור ילדים ומתבגרים מגיל 8 ומעלה, משמש למצבי דיכאון מג'ורי, בינוני-חמור, אם הדיכאון לא הגיב לטיפול פסיכולוגי של 4-6 מפגשים. תרופות נוגדות דיכאון לילד או אדם צעיר (עם דיכאון בינוני עד חמור), יוצעו רק בשילוב עם טיפול פסיכולוגי הניתן במקביל.
תרופות נוגדות דיכאון מעלות את הסיכון להתנהגות ומחשבות אובדניות בילדים, במתבגרים ובמבוגרים צעירים. עם תחילת הטיפול בתרופה, על המטופלים בכל הגילאים וקרוביהם, לעקוב אחר שינויים התנהגותיים כדוגמת: החמרת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות וכדומה. במקרה בו חלים שינויים כדוגמת אלה, יש לפנות באופן מיידי לרופא.
אין להשתמש בפלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) במקרים הבאים:
• רגישות לפלואוקסטין או למרכיבים אחרים בתרופה.
• במהלך טיפול בתרופה אנטי פסיכוטית פימוזיד.
• בטיפול עם מעכבי MAO או תיורידזין. יש להמתין 14 ימים לאחר הטיפול בתרופות אלה לפני שמתחילים בטיפול בפלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין). לחילופין, יש להמתין חמישה שבועות לפחות לאחר סיום נטילת פלואוקסטין לפני שמתחילים ליטול נוגדי דיכאון מקבוצת מעכבי MAO או תיורידזין. אם פלואוקסטין נרשם לתקופה ארוכה ו/ או במינון גבוה, על הרופא לשקול מרווח זמן ארוך יותר.
• בנטילת מטופרולול- לטיפול באי ספיקת לב, קיים סיכון מוגבר לקצב לב איטי מדי.
• בהריון או בהנקה. יש להיוועץ ברופא לגבי התועלת והסיכונים שבטיפול בנוגדי דיכאון מקבוצת SSRI, לרבות פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין), כי הם עלולים להשפיע על מצבו הכללי של התינוק.
• פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) לא מיועד לילדים מתחת לגיל 8.
חשוב לשים לב:
יש לעקוב אחרי שינויים כמו החמרת דיכאון, תוקפנות או מחשבות והתנהגות אובדנית, במיוחד אצל מתבגרים ואנשים צעירים עד גיל 25. רצוי להתרומם בהדרגה מישיבה או שכיבה לעמידה מחשש לסחרחורת.
מטופלים מתחת לגיל 18- המידע לגבי בטיחות ארוכת הטווח של פלואוקסטין בנוגע לגדילה, התבגרות וההתפתחות הנפשית, הרגשית וההתנהגותית בקבוצת גיל זו- מוגבל. יש לעקוב.

צילום: shutterstock
-
מידע על התרופה
-
אזהרות
-
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
-
שאלה: בעלי בן 31. אשמח לדעת מה כדאי לעשות לפני שאנחנו רצים לניתוח פריצת דיסק. בעלי קיבל זריקות, כדורים, ופיזיותרפיה. יש לו הרגשה של נימול ברגל והוא אינו יכול להרים את אצבעות רגל ימין. לאחר חודש של סבל הלכנו לבדיקת CT והתוצאות לא מרשימות, לפי הרופא. האם לבקש בדיקת MRI, למרות שהבנתי שזו בדיקה יקרה ולא כל אחד מקבל אותה? מה עוד אפשר לעשות כדי להיות בטוחים שעשינו הכל לפני ניתוח?
-
שאלה: אני בן 26. עקב בעיה בדימוי העצמי שלי התעסקתי במשך מספר חודשים עם העיניים. הייתי מרחיב את עין ימין כאשר עין שמאל הייתה יותר ויותר סגורה. ההתעסקות נעשתה אך ורק עם העיניים וללא אמצעים אחרים כלשהם, אך לאחר כ-9 חודשים בקירוב נבהלתי לראות שעיני הימנית שאותה פתחתי יתר על המידה בלטה החוצה בכ-4 מילימטרים ואילו השמאלית, אותה נהגתי לצמצם שקעה פנימה. פניתי לרופא המשפחה והוא הבחין מייד שישנו חוסר סימטריה משמעותי. הוא השווה את ממצאיו לתמונות מעברי הקרוב וראה שחל שינוי ניכר. הופניתי לבדיקת CT של בלוטת התריס, אך לא נמצא שום ממצא יוצא דופן. פניתי לאחר מכן לרופא עיניים, ושוב עם תמונות מהעבר, אך הוא טען שאין לי שום אסימטריה בעיניים, ואם ישנה כזו - שאינה בולטת. אני שפוי לחלוטין, ומאז הנזק שגרמתי לעצמי הפסקתי לחלוטין להתעסק עם עיניי, אך אני מרגיש שהן אינן סימטריות כמקודם, וזה מתבטא במישוש, ואפילו במיקוד העיניים על אובייקט כלשהו. אני מרגיש שהראיה שלי כפולה, או שאני יכול להביט על האובייקט כל פעם רק עם עין אחת עקב השינויים במיקום של כל אחת מהן. האם תוכלו לעזור לי להבין ממה הדבר נובע, ואם ישנו טיפול להחזרת עיניי למצבן הקודם? על איזו מרפאה ואיזה רופא אתם ממליצים? בתקופה שבה התפתחה בעיית העיניים חליתי גם באלופציה אראטה. רציתי לדעת אם יש קשר בין הופעתן של שתי המחלות באותו הזמן, או שזה רק צירוף מקרים עצוב. הבנתי ששתיהן מחלות אוטואימוניות.
-
שאלה: לפני כשבועיים עברתי בדיקה לאיתור חיידק ההליקובקטר בקיבה באמצעות תבחין נשיפה. כעת מסתבר שבעת ביצוע הבדיקה הייתי בשבוע הראשון או השני להריון. חלק מתהליך הבדיקה כרוך בנטילת כדור, שכנראה מכיל חומר רדיואקטיבי כלשהו, עובדה שהתבררה לי היום ואינני יודעת בדיוק מהו החומר. האם עלי להיות מודאגת? האם עלולה להיות לחומר זה או לכדור הזה השפעה שלילית על התפתחותו של העובר? בנוסף, יש לי תינוקת בת שנה ועשרה חודשים שעדיין יונקת. האם עלולה להיות עליה השפעה שלילית בעקבות נטילת כדור זה?
-
שאלה: כחודשיים אני סובלת מאד מעקצוצים בלתי פוסקים בזרועות. אני מקבלת תרופות ללחץ דם, הורדת כולסטרול, סוכר, חומציות בקיבה, ואלטרוקסין. בבדיקות דם לא נמצא כל חריג שיסביר את התופעה. רופאת המשפחה שללה אפשרות של תגובה לתרופות. מה יכול להיות הפתרון למועקה המתמשכת?
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
-
בדיקות קשורות
-
אבחון פסיכולוגי - סוגים
-
בדיקת לחץ דם
-
תרופות קשורות
-
סרוקוול - קוואטיאפין
-
זיפראסידון
-
ונלפאקסין (אפקסור, ויאפקס)
-
נפאזודון
-
פרפנאזין