שמות מסחריים
פלוטין Flutine- פריזמה Prizma
- פריזמה פורטה Prizma Forte
- פרוזק Prozac
פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) הוא נוגד דיכאון המעכב באופן סגולי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) במוח. סרוטונין הוא מתווך עצבי שחוסר איזון ברמות שלו קשור להפרעות מצב רוח ומספר הפרעות נפשיות אחרות.
אצל אנשים שסובלים מדיכאון, מהפרעה טורדנית כפייתית או מבולימיה נרבוזה יש רמות סרוטונין נמוכות יותר בהשוואה לאנשים אחרים. דרך הפעולה של פלואוקסטין ושל תכשירי SSRI אחרים אינו ברור במלואו, אך הם עשויים לסייע באמצעות העלאת הרמה של סרוטונין במוח.
פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) משמש לטיפול בבעיות הבאות:
- דיכאון מאג'ורי
- הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)
- בולימיה נרבוזה - בולמוס אכילה. פלואוקסטין ניתנת כטיפול משלים לפסיכותרפיה לצורך הפחתה של התקפי זלילה בלתי נשלטים והפרעת הטהרות.
עבור ילדים ומתבגרים מגיל 8 ומעלה, משמש למצבי דיכאון מג'ורי, בינוני-חמור, אם הדיכאון לא הגיב לטיפול פסיכולוגי של 4-6 מפגשים. תרופות נוגדות דיכאון לילד או אדם צעיר (עם דיכאון בינוני עד חמור), יוצעו רק בשילוב עם טיפול פסיכולוגי הניתן במקביל.
תרופות נוגדות דיכאון מעלות את הסיכון להתנהגות ומחשבות אובדניות בילדים, במתבגרים ובמבוגרים צעירים. עם תחילת הטיפול בתרופה, על המטופלים בכל הגילאים וקרוביהם, לעקוב אחר שינויים התנהגותיים כדוגמת: החמרת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות וכדומה. במקרה בו חלים שינויים כדוגמת אלה, יש לפנות באופן מיידי לרופא.
אין להשתמש בפלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) במקרים הבאים:
• רגישות לפלואוקסטין או למרכיבים אחרים בתרופה.
• במהלך טיפול בתרופה אנטי פסיכוטית פימוזיד.
• בטיפול עם מעכבי MAO או תיורידזין. יש להמתין 14 ימים לאחר הטיפול בתרופות אלה לפני שמתחילים בטיפול בפלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין). לחילופין, יש להמתין חמישה שבועות לפחות לאחר סיום נטילת פלואוקסטין לפני שמתחילים ליטול נוגדי דיכאון מקבוצת מעכבי MAO או תיורידזין. אם פלואוקסטין נרשם לתקופה ארוכה ו/ או במינון גבוה, על הרופא לשקול מרווח זמן ארוך יותר.
• בנטילת מטופרולול- לטיפול באי ספיקת לב, קיים סיכון מוגבר לקצב לב איטי מדי.
• בהריון או בהנקה. יש להיוועץ ברופא לגבי התועלת והסיכונים שבטיפול בנוגדי דיכאון מקבוצת SSRI, לרבות פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין), כי הם עלולים להשפיע על מצבו הכללי של התינוק.
• פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) לא מיועד לילדים מתחת לגיל 8.
חשוב לשים לב:
יש לעקוב אחרי שינויים כמו החמרת דיכאון, תוקפנות או מחשבות והתנהגות אובדנית, במיוחד אצל מתבגרים ואנשים צעירים עד גיל 25. רצוי להתרומם בהדרגה מישיבה או שכיבה לעמידה מחשש לסחרחורת.
מטופלים מתחת לגיל 18- המידע לגבי בטיחות ארוכת הטווח של פלואוקסטין בנוגע לגדילה, התבגרות וההתפתחות הנפשית, הרגשית וההתנהגותית בקבוצת גיל זו- מוגבל. יש לעקוב.
צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אזהרות
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: בני החייל בן 20 ונוטל תרופה בשם פלוטין. התרופה ניתנה לו על ידי הרופא הצבאי. משך השימוש עד עתה הוא כחצי שנה. בני עבר בדיקת אולטרסאונד של דרכי השתן, ונאמר לו שדרכי השתן תקינות, אבל שהטחול מוגדל, והוא התבקש לעשות בדיקות דם. האם יש קשר בין טחול מוגדל
שאלה: בתי בקרוב בת שלוש. היא הולכת זה שנה לגן באזור מגורינו. בדרך כלל היא ילדה שמחה ובעבר הלכה לגן בשמחה. לאחרונה היא מראה סימנים של חוסר רצון ללכת לבד, כאשר אני עוזבת היא פורצת בבכי. עניין זה חלף לפני זמן קצר, אך אז הופיעה תופעה של תלישת שיער בכמויות גדול
שאלה: אני כבר שלשה שבועות חלש מאד עם אודם בגרון. עשיתי לאחר כשבועיים בדיקות דם. הבדיקות תקינות פרט ל - CMV. התוצאות כדלקמן: cmv igg 250 au/ml positive cmv igm negative. האם הייתי חולה ב - cmv לאחרונה או בעבר?
שאלה: אני סובלת מהרפס באיבר המין. לאחרונה שמתי לב לכך שכשמופיע הפצע בשפה הימנית, באותו הזמן הבלוטה הימנית נפוחה, וכשהפצע נעלם נעלמת גם הנפיחות של הבלוטה. האם יש קשר בין הדברים? או שזה צירוף מקרים ? בוודאי שיש קשר בין הדברים. כנראה שמדובר בבלוטת לימפה המנקזת את השפה הימנית, כך שבכל פעם שיש תהליך זיהומי או דלקתי בשפה הימנית (כמו הרפס), הבלוטה נכנסת לפעולה וגדלה. ברגע שהזיהום חולף הבלוטה יכולה לנוח, וקטנה. בברכה ד"ר איציק לוי
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
בדיקות קשורות
-
אבחון פסיכולוגי - סוגים - בדיקת לחץ דם
תרופות קשורות
-
לוראזפאם (לוריוון) - האלופרידול
- אוקסאזפאם (ואבן)
- קארבאמאזפין (טגרטול)
- אריפיפרזול
