פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין)

אופן נטילת התרופה

טבליות, כמוסות. אין ללעוס!

תמיסה

תדירות וזמן נטילה

1-3 פעמים ביום.

טווח המינון

המינון ייקבע על ידי הרופא בלבד. מינון מקובל:

מבוגרים: מינון התחלתי 20 מ"ג ליום. לאחר 3-4 שבועות ניתן להעלות את המינון ב- 20 מ"ג כל שבוע, עד למינון מירבי של 80 מ"ג ליום.

קשישים: יש להעלות את מינון פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) בהדרגה, כשלרוב המינון היומי הוא עד 40 מ"ג ובכל מקרה לא יעבור 60 מ"ג ליום.

תחילת ההשפעה

תוך 4-8 שעות. ייתכן שיחלפו 3-6 שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.

משך ההשפעה

12-72 שעות. הטיפול בדיכאון נמשך בדרך כלל חצי שנה לפחות.

מנה שנשכחה

יש ליטול את המנה מיד כשנזכרים, אלא אם זמן נטילת המנה הבאה קרוב. במקרה זה יש לוותר על המנה שנשכחה, וליטול את המנה הבאה ביום למחרת בשעה הרגילה, אין ליטול שתי מנות יחד.

הפסקת התרופה

אין להפסיק טיפול בפלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור. יתכנו גם סימני גמילה שעלולים לכלול: סחרחורת, עקצוץ, הפרעות בשינה, עייפות, חוסר מנוחה ועצבנות.

מינון עודף

יש לפנות לחדר מיון מייד. דרושה פעולת חירום במקרה של פירכוסים או ריגוש יתר.

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.

תזונה

מומלץ ליטול את התרופה עם מעט מים, ניתן ליטול אם או ללא אוכל.

אלכוהול

נהיגה

הריון

לא מומלץ, אלא לאחר התייעצות עם רופא. אל תפסיקי את הטיפול על דעת עצמך!

שימוש לקראת סוף ההריון, מגביר סיכון לדימום כבד מהנרתיק מיד לאחר הלידה, בעיקר אם היו  בעבר הפרעות דימום. יש ליידע צוות מיילד.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

ניתוח והרדמה כללית

דווח לרופא במקרה של

• מחלת כבד
• מחלת כליה
• אפילפסיה (כפיון), פרכוסים
• נטילת תרופות אחרות
• מחלת לב
• התקף מאניה, הפרעה דו קוטבית
• סוכרת, אי סבילות לסוכרים מסויימים
• דימום, חבלות לא מוסברות
• יתר לחץ דם
• דופק לא תקין
• גלאוקומה, בעיות בעיניים
• טיפול בנזעי-חשמל (ECT)
• חוסר מנוחה
• הפרעות קצב בלב
• שבץ
• רמת נתרן נמוכה בדם
• הפרעות בתפקוד המיני
• הריון או תיכנונו
• אלכוהוליזם.

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

נדרשת הקפדה יתרה ותשומת לב להגברת הדיכאון ו/או הופעה של  מחשבות אובדניות, שינוי חדש או פתאומי בהתנהגות, במחשבות או ברגשות - בייחוד שינוי חמור, חוסר מנוחה ,תוקפנות או הפרעות בשינה.. יש לשים לב לשינויים אלו בייחוד בתחילת הטיפול או בעת שינוי המינון, ובייחוד במטופלים צעירים עד גיל 25.   

בנטילת פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) עלולות להופיע מספר תופעות לוואי שבדרך-כלל חולפות עם הזמן: חלומות משונים, הפרעות בשינה, ירידה בתפקוד המיני, אבדן תיאבון, הפרעות עיכול כגון: יובש בפה, שלשול, עצירות, בחילה או הקאה, סחרחורת,  עייפות, פיהוקים, תסמיני שפעת כמו: חום, דלקות גרון או סינוסים, צמרמורת, כאבי ראש, חרדה, עצבנות, רעד, הזעת יתר, דפיקות לב חזקות, אי-סדירות בקצב הלב, שינוי בחוש הטעם, גלי חום, הפרעות בראייה, הפרעות בהשתנה, ירידה בלחץ הדם, טינטון באזניים, גמגום, ירידה בזיכרון, ירידה בריכוז, הפרשת חלב, כאב בוושט, עוויתות.תופעות לוואי במתבגרים כוללות: צמא מוגבר, דימום מהאף, מתן שתן לעיתים קרובות, חוסר מנוחה, מחזור חודשי קשה יותר, תיתכן ירידה בקצב הגדילה ובמשקל הגוף (יש לנטר מדדים אלה במהלך הטיפול במתבגרים).באופן לא שכיח: תחושת ניתוק, חשיבה מוזרה, מצב רוח מרומם באופן חריג, הפרעות בתפקוד המיני, כולל בעיות אורגזמה, שנמשכות מדי פעם לאחר הפסקת הטיפול, מחשבות על התאבדות או פגיעה עצמית, חריקת שיניים, עוויתות שרירים, תנועות בלתי רצוניות או בעיות שיווי משקל או קואורדינציה,  הפרעת זיכרון, אישונים מוגדלים, צלצול באוזניים, לחץ דם נמוך, קוצר נשימה, דימומים, קשיי בליעה,  נשירת שיער, זיעה קרה, קושי במתן שתן, תחושת חום או קור, תוצאות חריגות בבדיקות כבד. הקאות דמיות או נוכחות דם בצואה.

במקרים מסויימים סימני תפקוד מיני לקוי המשיכו לאחר הפסקת הטיפול בתרופה.

תופעות לוואי המחייבות פנייה מיידית לרופא: 

תגובה אלרגית. סימנים אפשריים: פריחה, גרד, התנפחות, קשיי נשימה, הופעת שלפוחיות, חום, כאבי מפרקים. 

מחשבות על פגיעה עצמית או התאבדות.

חוסר שקט, חוסר יכולת לשבת או לעמוד במקום.

סינדרום סרוטונין. סימנים אפשריים: נשימות מהירות או דופק מהיר, שינויים במצב נפשי, בלבול, הזיות, עצבנות, ישנוניות, תרדמת, לחץ דם לא מאוזן, סחרחורת, הסמקה, עליה בחום גוף, הזעת יתר, רעד או כיווץ שרירים, חוסר קואורדינציה, בחילה, הקאה, שלשול (נדיר).

חולשה, סחרחורת או בלבול- בייחוד בקשישים, ובמטופלים עם תרופות משתנות.

רגזנות ועצבנות חמורות.

שינויים בפעילות החשמלית של הלב. סימנים אפשריים: קצב לב בלתי סדיר, איטי, מהיר, מצוקה נשימתית, סחרחורת והתעלפות, סחרחורת בקימה משכיבה או ישיבה.

דימומים

פרכוסים

כאב בטן עז המלווה במיוחד בחום, בחילות והקאות.

התקפי מאניה (לעיתים רחוקות). סימנים אפשריים: עליה חדה ברמת האנרגיה, הפרעות קשות בשינה, התנהגות פזיזה, שמחה או חוסר מנוחה מוגזמים, מחשבות מזהירות, דיבור מהיר.

דלקת כבד (נדיר)

זקפה ממושכת ומכאיבה (נדיר)

רמת נתרן נמוכה בדם (נדיר). סימנים אפשריים: כאבי ראש, חולשה, חוסר יציבות, בלבול.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:

שילוב פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) עם תרופות הבאות עלול לגרום לתגובות בלתי רצויות, סיכונים או להפחית מיעילות הטיפול:

אין להשתמש  בפלואוקסטין יחד עם התרופה האנטי -. פסיכוטית פימוזיד 

אין להשתמש בפלואוקסטין יחד עם תיורידזין לטיפול בסכיזופרניה

מעכבי MAO - עלולים לגרום לבלבול, חום גבוה, פירכוסים, הזיות, ועלייה מסוכנת בלחץ הדם. יש להמתין לפחות שבועיים בינם לבין פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין). יש להמתין 5 שבועות מזמן הפסקת פלואוקסטין ועד התחלת הטיפול במעכבי MAO.

מטופרולול לטיפול באי ספיקת לב ישנה עליה בסיכון לחוות תופעות לוואי של התרופה מטופרולול כולל קצב לב איטי, בעקבות עליית ריכוז התרופה במתן עם פלואוקסטין.

 תרופות לטיפול בהפרעות קצב, כמו דיגוקסין, פרופפנון, פלקאיניד, קווינידין, פרוקאינאמיד, אמיאדרון, סוטלול ונוגדי קרישה (וארפארין) - הגברת השפעה של התרופות אלה. ייתכן שיהיה צורך בההפחתת המינון.

נוגדי דלקת לא סטרואידליים (אספירין ודומיו)- עלייה בסיכון לדימומים במערכת העיכול.

תרופות המונעות הצמתת טסיות- עלייה בסיכון לדימום.

טריפטופאן - עלייה בסיכון לעצבנות, אי שקט וכאבי בטן.

ליתיום - יתכנו שינויים ברמת ליתיום בדם.

נוגדי דיכאון שונים, נוגדי דיכאון טריציקליים כמו אימפראמין, דסיפראמין, אמיטריפטילין, תרופות ממשפחת טריפטנים,טרמדול, פנטניל, היפריקום  - עלייה ברמות סרוטונין ובסיכון לתופעות לוואי ולהתפתחות סינדרום סרוטונין (מצב חירום רפואי המתבטא בשינויים במצב הנפשי כמו: עצבנות, בלבול, אי שקט, חרדה, הזיות או ישנוניות; בשינויים בלחץ הדם, עליית חום, דופק ונשימות מהירים והזעה, בתגובתיות-יתר, התכווצות, רעד או קשיחות שרירים, באיבוד הכרה ואף מוות.) במקרים נדירים. ייתכן צורך בהפחתת המינונים של פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין).

סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה - עלולים לגרום לעלייה ברמות פלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) בדם, או שינוי בריכוז האנטיביוטיקה. כמו ספרפלוקסצין, מוקסיפלוקסצין, אריתרומיצין בעירוי תוך ורידי, גטיפלוקסצין.

תרופות הרגעה, כמו האלופרידול וקלוזאפין - תיתכן עלייה ברמות של תרופות אלה בדם. עלול להתגבר הסיכון לפרכוסים.

תרופות לאפילפסיה, נוגדי פרכוסים, כמו פניטואין, קארבאמאזפין - תיתכן עלייה בריכוז תרופות אלה בדם והגברת פעילותן.

תרופות להרגעה ושינה ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו דיאזפם ואלפרזולם.

תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית - השפעתן עלולה להתארך ולהתחזק לפיכך, ייתכן שיהיה צורך להקטין את מינונן.

תרופות לטיפול במלריה.

תרופות המונעות הצמדת טסיות. מגבירות סיכון לדימום.

תרופות משתנות. במיוחד בקשישים, סיכון גבוה יותר לפתח היפונתרמיה בשילוב בשימוש.תרופות נוספות: מתדון, וינבלסטין, פנטמידין, לוומטדיל אצטט, דולסטרון מסילאט, פרובוקול, טקרולימוס.

השפעת שימוש ממושך

תיתכן עלייה בסיכון לשברי עצמות בקרב אנשים בני 50 ומעלה, שמטופלים בתרופות מקבוצת SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין). 

ייתכנו רמות נתרן נמוכות, בעיקר בקשישים.

יש לנטר גובה ומשקל אצל מתבגרים הנוטלים תרופה זו.

פוריות: יתכן שפלואוקסטין (פריזמה, פרוזק, פלוטין) ישפיע על איכות הזרע, לפי מחקרים שנעשו בחיות, אך לא נמצאה השפעה כזו על הפוריות בבני אדם. ייתכנו הפרעות בתפקוד המיני, כולל בעיות אורגזמה, שנמשכות מדי פעם לאחר הפסקת הטיפול.