מה עליי לעשות במידה ואני חושד כי מישהו בקרבתי סובל ממחלת בולמיה?

יכול להיות מלחיץ ביותר לגלות כי מישהו אשר יקר לך לוקה בהפרעת אכילה כלשהי. במידה ואתה חושד כי חבר או מישהו אשר יקר ללבך לוקה במחלת בולמיה , עליך: · לומר לו כי הבחנת בכך. אמור לו כי אתה מודאג מן המצב. · עודד את האדם לשוחח עם מישהו אשר יכול להציע לו עזרה, כגון רופא או יועץ נפשי. הצע לו ללכת עימו לפגישה. · ספר למישהו אחר, אשר יכול לגרום לשינוי בחייו של החולה, כגון מורה, הורה, יועץ או רופא. ככל שיוקדם מתן הטיפול לחבר או לקרוב ללבך, כך יעבור זמן מועט יותר עד אשר הוא יבריא.

לפני כחודש אובחנה אצלי יתר פעילות של בלוטת התריס אחרי ארבעה חודשים בהם לא קיבלתי מחזור. התחלתי טיפול במרקפטיזול ולאחר שלושה שבועות הופיעו פריחה וגירודים, ולאחר מכן כאבי פרקים בלתי נסבלים (פרקים קטנים ואחר כך גדולים כמו ברכיים). עם הופעת הכאבים פניתי לרופאת משפחה שהחליפה לי ל- PTU (פרופילתיוציל) ולאחר יומיים המשיכו הכאבים והפסקתי את הכדורים לאלתר. כעת אני נוטלת משכך כאבים - ארקוקסיה 90 כבר שבוע. הייתי אצל אנדוקרינולוג שהמליץ לי על טיפול יוד רדיואקטיבי. באינטואיציה לא נראה לי הטיפול, כיוון ששמעתי שכן ניתן לחזור לאיזון וללדת תינוק בריא בהמשך. חשבתי לא לקחת כדורים למשך שבועיים ולאחר מכן להתחיל ליטול PTU (פרופילתיואוראציל). הרופא לא כל כך הסכים כיוון שיש סיכוי גבוה לתגובה אלרגית גם לתרופה זו. מה עליי לעשות? אני אובדת עצות.

טיפול ביוד רדיואקטיבי הוא הטיפול הנפוץ יותר לפעילות יתר של בלוטת התריס בארה"ב. היוד הרדיואקטיבי ניתן בקפסולה או בתמיסה, והוא גורם להרס של רקמת התירואיד תוך 6 עד 18 שבועות. הטיפול בטוח וגורם לתופעות לוואי מעטות בלבד, ביניהן דלקת של בלוטת התריס המופיעה בפחות מ- 1% מן המקרים, וגורם לכאב באיזור הבלוטה במשך 2-3 שבועות. לאחר הטיפול ביוד יש להימנע במשך שבוע ממגע קרוב עם בני הבית, משימוש בחפצים ובכלי אוכל משותפים. יש להימנע ממגע מיני וממגע קרוב עם ילדים ונשים בהריון. הריון הוא הוראת נגד לטיפול ביוד רדיואקטיבי. הסיבה לכך היא כי בלוטת התירואיד בעובר קיימת כבר בשבועות 10-12, והטיפול יגרום לרקמה זו לנזק בלתי הפיך. אם מתכננים הריון, יש להמתין 4-6 חודשים לאחר הטיפול. מומים מולדים אינם שכיחים יותר לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי.

אני בת 23 ובבדיקה הגינקולוגית האחרונה שלי הרופאה אבחנה אצלי Mucous Vaginal Tag באזור ה- Hymen והפנתה אותי למרפאת צוואר רחם על מנת להסיר אותו. התקשרו אלי מהמחלקה בבית החולים כדי לתאם את התור, וההוראות שקיבלתי היו לבוא בצום ועם מלווה, מכיוון שלאחר הטיפול אני לא יכולה לנהוג. עברתי כבר מספר ניתוחים להסרת שומות, כולל ניתוח שהיה מאוד קרוב לאזור השפתיים הגדולות (אך הוא נעשה בכל זאת על ידי רופא עור-פלסטיקאי), והייתי בטוחה שיהיה מדובר בניתוח באותו סגנון, אבל מעולם קודם לכן לא ביקשו ממני לבוא בצום, ולכן אני מאמינה שמדובר בסוג הרדמה שונה. האם תוכלו להסביר איך נעשה ניתוח זה? איפה בכלל זה ה- Hymen,? אני לא בדיוק מצליחה למקם את זה. את ה- Tag עצמו אני יכולה לראות, אבל האם זה אזור שניתן להבחין בו גם בנורמה ללא גידול? האם עלולה להיווצר צלקת שתהיה נראית לעין? אני פעילה מינית זה כמה שנים.

קשה לענות על שאלותיך ללא בדיקה של הממצא. בכל אופן, אזור ה- Hymen הוא אכן אזור קרום הבתולים, והוא נמצא היכן שאת רואה את ה- Tag. לגבי ההרדמה, שוב, צריך לראות את הנגע על מנת להבין באיזו הרדמה יעשה הניתוח, אך סביר להניח שאם אלו ההנחיות שקיבלת, הכוונה היא לעשות את הניתוח בהרדמה כללית. כדאי לפנות שוב לבית החולים שבו את אמורה לעבור את הפרוצדורה על מנת לברר את העניין. שיהיה בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

יש לי ילדה בת 7 שביקרה אצל רופאת שיניים. הרופאה אמרה שמעל השן הקדמית יש נגע ורוד בגודל 4 מ"מ, שנראה לה כמו וירוס פפילומה. ממה זה יכול להיות? מה כדאי לעשות? האם זה מסוכן?(אין לילדה קשר עם בנים.

אם אומנם מדובר בפפילומה של חלל הפה, מדובר כנראה בזיהום של וירוס הפפילומה (HPV). זיהום על ידי ווירוס הפפילומה של חלל הפה בילדים יחסית נדיר, אבל בהחלט מדווח בספרות הרפואית. זני הווירוס אשר מופיעים בחלל הפה בגילאים צעירים הם שפירים ברובם הגדול של המקרים, והם נעלמים מעצמם לאחר מספר חודשים. וירוס הפפילומה מועבר במגע ישיר על ידי אזורים אחרים של העור אשר נגועים בווירוס. ייתכן שהנגיף הועבר לחלל הפה על ידי בתך מאזורי גוף אחרים אשר נגועים או על ידי אנשים אחרים שבאו במגע איתה. האבחנה של זיהום על ידי וירוס הפפילומה נעשית בדרך כלל על ידי בדיקה פשוטה של הנגעים שנראים כגידולי עור או רירית קטנים, שעליהם יכולות להיות גבשושיות קטנות לבנות, שגודלן נע בין 3 ל-5 מ"מ. ישנם מקרים בהם האבחנה איננה חד-משמעית. במקרים אלה משלבים גם נטילת ביופסיה מהנגע החשוד. אני ממליץ לכן לפנות לבדיקה של רופא עור על מנת שיבדוק אם מדובר אומנם בפפילומה או בזיהום אחר של חלל הפה. לאחר הבדיקה הוא יוכל להמליץ על טיפול מתאים, אם יהיה בכך צורך. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד

אינפומד
תרופות
טראזודון

טראזודון

יש צורך במרשם

נוגדי דיכאון, נוגדי דיכאון טטראציקליים | Trazodone

מאת: מערכת אינפומד אושר על ידי: איסטרין מיכל זמן קריאה: 4 דקות

מתאים לטיפול ב:

דיכאון

רוצה להתייעץ על טראזודון? לתאום ייעוץ אישי עם המומחים שלנו:

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

טראזודיל Trazodil
טריטיקו Trittico

המומחים של Infomed מסבירים:

טראזודון מיועדת בעיקר לטיפול בדיכאון, אך מתאימה גם לטיפול בהפרעות חרדה, או בדיכאון המלווה בהפרעות חרדה. כמו-כן, לטראזודון השפעה מרדימה, ולכן התרופה מתאימה גם לאלו הסובלים מקשיי שינה. טראזודון מעכבת את הספיגה החוזרת של סרוטונין במוח, אך באופן פחות ספציפי מתרופות ממשפחת ה SSRI. כמו כן, טראזודון פועלת גם באופן ישיר על הקולטנים לסרוטונין, ומחקה את פעילות הסרוטונין על קולטנים אלו. בנוסף, טראזודון גורמת לעלייה קלה ברמות הנוראפינפרין במוח. יחסית לתרופות הטריציקליות, הפעילות האנטיכולינרגית של טראזודון והסיכון לחסימת מעבר אותות חשמליים, בלב הם נמוכים יותר. על כן תופעות לוואי אלו אפשריות, אך הינן נפוצות פחות. תופעות הלוואי הנפוצות של טראזודון הינן: סחרחורת, טשטוש, יובש בפה, בחילה וכאב ראש.
תרופות נוגדות דיכאון מעלות את הסיכון להתנהגות ומחשבות אובדניות בילדים, במתבגרים ובמבוגרים צעירים. עם תחילת הטיפול בתרופה, יש לעקוב, בכל הגילאים ובסיוע קרובים ובני משפחה, אחר שינויים התנהגותיים כמו: החמרת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות וכדומה. במקרה בו חלים שינויים כמו אלה, יש לפנות מייד לרופא.

מידע על התרופה

אופן נטילת התרופה

טבליות.

תדירות וזמן נטילה

1-3 פעמים ביום, לאחר הארוחות, או כמנה בודדת לפני השינה.

טווח המינון

בד"כ 150-300 מ"ג ליום. אצל חולים מאושפזים המינון יכול להגיע עד ל 600 מ"ג ליום.

תחילת ההשפעה

חלק מהשפעות התרופה מורגשות תוך שעות ספורות, אך עשויים לחלוף 1-4 שבועות עד שההשפעה הנוגדת דיכאון תורגש במלואה.

משך ההשפעה

חלק מהשפעות התרופה מורגשות תוך שעות ספורות, אך עשויים לחלוף 1-4 שבועות עד שההשפעה הנוגדת דיכאון תורגש במלואה.

מנה שנשכחה

אין לקחת מנה כפולה. יש לקחת את המנה כשנזכרים, אך אם זמן המנה הבאה קרב, יש לדלג על המנה שנשכחה וליטול את המנה הבאה בזמן הרגיל.

הפסקת התרופה

אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור. הפסקת התרופה צריכה להעשות בהדרגה, בייחוד בטיפול ממושך.

מינון עודף

יש לפנות מיד לחדר מיון. מינון עודף עלול לגרום לסחרחורת, ישנוניות, בחילה והקאה. יש לנקוט בפעולת חירום במקרים קיצוניים כגון: הגברת קצב לב, התעלפות, פרכוסים, בלבול, קשיי נשימה וחוסר הכרה.

רוצים לוודא שטראזודון היא הטיפול המדויק עבורכם? קבעו תור למומחה. לחיפוש תור למומחה
אזהרות
תזונה

יש ליטול את התרופה לאחר הארוחה כדי למנוע את הסיכון לבחילה. נטילת התרופה במצבי צום או רעב תגביר את הסיכון לסחרחרות.

אלכוהול
יש להימנע משימוש במהלך הטיפול.
נהיגה
תיתכן השפעה קלה עד מתונה על היכולת לנהוג. יש להיזהר אם מופיעות תופעות כמו ישנוניות, ירידה בערנות, סחרחורת, בלבול או טשטוש ראייה.
הריון

בטיחות התרופה בהריון לא נקבעה. המידע מוגבל. יש להיוועץ ברופא

הנקה
התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. מומלץ להיוועץ ברופא.
תינוקות וילדים
לא מומלץ בילדים מתחת לגיל 12, אלא בהמלצה רפואית. טריטיקו אינה מיועדת לילדים ולמתבגרים מתחת לגיל 18 שנים.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון. יש להתאים את המינון למצב הרפואי ולסבילות לתרופה. ייתכן ותהיה לקשישים יותר נטייה לפתח תופעות לוואי, ועל כן נקיטת משנה זהירות הכרחית. במיוחד כאשר ניטלות תרופות אחרות במהלך הטיפול, ובקיומן של מחלות נוספות.
דווח לרופא במקרה של
- פרכוסים
- מחלת לב או כלי דם
- הפרעות קצב בלב
- מחלת כליה
- מחלת כבד
- היפרתירואידיזם
- גלאוקומה צרת זווית חריפה
- כאב גרון וחום
- תחושת עילפון בקימה משכיבה
- נטילת בופרנורפין (משכך כאבים חזק)- שימוש משולב עלול להיות מסכן חיים
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
אין נתונים
כדי להבטיח שימוש בטוח בטראזודון, קבעו תור לייעוץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה
תופעות לוואי

תופעות הלוואי הנפוצות של טראזודון הינן: סחרחורת, בעיקר במעבר מהיר משכיבה לעמידה, טשטוש, יובש בפה, בחילה וכאב ראש. תופעות לווואי אחרות כוללות: ראייה מטושטשת, שינויי ספירת דם, אובדן תיאבון, ירידה במשקל, תגובות אלרגיות, כאבי שרירים, התכווצויות שרירים, בלבול, ירידה בחשק המיני, פרכוסים, הפרעות בזכרון, בדיבור, גודש באף, קושי נשימתי, יתר או תת לחץ דם, שינויים בתפקודי כבד, עצירות ועייפות, קושי במתן שתן. הפסקת הטיפול ופנייה לרופא במקרים של: התנפחות של הידיים, הרגליים, הקרסוליים, הפנים, השפתיים או הגרון צהבת- של העיניים או העור, הידבקות בזיהומים בקלות רבה יותר מכרגיל, הופעת חבורות בקלות רבה מן הרגיל, פריאפיזם (זקפה חריגה שאינה נעלמת), כאבי בטן עזים, נפיחות, הקאות ועצירות.
יש לעדכן רופא באופן מיידי בהופעת תופעות הלוואי הבאות: מחשבות אובדניות או מחשבות על פגיעה עצמית. עייפות, עילפון, סחרחורת, חיוורון. עוויתות/פרכוסים. תחושות לא רגילות בעור כמו חוסר תחושה, עקצוץ, דקירות, תחושת בערה או נימול. בלבול, חוסר שקט, הזעה, רעד, הזיות, טלטלות שרירים פתאומיות או קצב לב מהיר. תחושת חולי קשה המלווה לעיתים בקוצר נשימה, קושי ללכת, רעד, עוויתות שרירים בלתי נשלטות וחום גבוה. דופק מהיר, איטי או לא סדיר.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

תרופות מסוימות עלולות להגביר את תופעות הלוואי של טראזודון, אחרות להפחית או להגביר את השפעתו, חלקן יוצרות יחסי גומלין עם החומר הפעיל, ועל כן יש לעדכן רופא/רוקח בנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. חלק מן התגובות האפשריות:
[מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI)]: שילוב טראזודון עם תרופות אלה עלול לגרום בלבול, חום גבוה, פירכוסים, הזיות ועלייה מסוכנת בלחץ הדם. לפיכך,יש להימנע משילוב זה. במקרה הצורך יש להמתין לפחות שבועיים בין טיפולים. [נוגדי פרכוסים, כמו פניטואין, קארבאמאזפין ובארביטוראטים]: יש להשתמש בזהירות בשילוב בין טראזודון לתרופות אלו שכן, תיתכן הפרעה בריכוזי התרופות בדם (עלייה או ירידה), והשפעה על הפעילות בהתאם,. [תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית, תרופות להרגעה ולשינה]: בשילוב עם טראזודון השפעתן על מערכת העצבים המרכזית עלולה להתארך ולהתחזק. בשל כך, ייתכן שיהיה צורך להקטין את מינונן. [תרופות להורדת לחץ דם]: ישנו סיכון לירידה קיצונית בלחץ הדם בשילוב תרופות אלה עם טראזודון. דיגוקסין- משמש לטיפול בבעיות לב. תרופות לטיפול בזיהומים פטרייתיים כמו: קטוקונזול ואיטראקונזול. אנטיביוטיקה המשמשת לטיפול בזיהומים- אריתרומיצין. לבודופה- משמשת לטיפול במחלת פרקינסון. תרופות נוגדות קרישה ו/או נוגדות טסיות (וורפרין): בנטילת התרופות יחד ישנו סיכון לשינויים בקרישת הדם, כולל הגברת הדימומים. לפיכך, יש לנטר את קרישת הדם בקפידה, ולהשתמש בשילוב זה בזהירות. [נוגדי דיכאון, תרופות המשפיעות על רמות הסרוטונין במוח והיפריקום]: שילוב עם טראזודון עלול לגרום לתסמונת סרוטונין שביטויה מתח מוגבר בשרירים, רעד, עליה בלחץ הדם וקצב הלב, עליה בחום הגוף, בלבול ותגובה מופחתת לכאב, עד קומה. בשל כל אלה שילוב עם טראזודון אינו מומלץ בדרך כלל.. [תרופות מסוימות לטיפול באיידס כמו: ריטונאביר, אינדינאביר]: עלול להגביר את רמות הטראזודון בדם, ובשל כך את הסיכון לתופעות לוואי.
בופרנורפין/אופיואידים- תרופות אלו עלולות ליצור אינטראקציה עם טרזודון. סימנים אפשריים כוללים: התכווצויות קצביות לא רצוניות של השרירים, כולל השרירים השולטים בתנועת העיניים, סערת רגשות, הזיות, תרדמת, הזעת יתר, רעד, רפלקסים מוגברים , מתח שרירים, חום. יש לפנות לרופא.
חומרי הרדמה- קבלת חומר הרדמה (עבור ניתוח), מחייבת עדכון הרופא באשר לנטילת טרזודון.

השפעת שימוש ממושך

שכיחות תופעות הלוואי נוטה לרדת עם הזמן.

חוששים מתופעות לוואי בעקבות השימוש בטראזודון? פנו למומחה לייעוץ מקצועי. לחיפוש תור למומחה

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: מה עליי לעשות במידה ואני חושד כי מישהו בקרבתי סובל ממחלת בולמיה?

תשובה:

יכול להיות מלחיץ ביותר לגלות כי מישהו אשר יקר לך לוקה בהפרעת אכילה כלשהי. במידה ואתה חושד כי חבר או מישהו אשר יקר ללבך לוקה במחלת בולמיה, עליך:

·         לומר לו כי הבחנת בכך. אמור לו כי אתה מודאג מן המצב.

·         עודד את האדם לשוחח עם מישהו אשר יכול להציע לו עזרה, כגון רופא או יועץ נפשי. הצע לו ללכת עימו לפגישה.

·         ספר למישהו אחר, אשר יכול לגרום לשינוי בחייו של החולה, כגון מורה, הורה, יועץ או רופא. ככל שיוקדם מתן הטיפול לחבר או לקרוב ללבך, כך יעבור זמן מועט יותר עד אשר הוא יבריא.

לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: לפני כחודש אובחנה אצלי יתר פעילות של בלוטת התריס אחרי ארבעה חודשים בהם לא קיבלתי מחזור. התחלתי טיפול במרקפטיזול ולאחר שלושה שבועות הופיעו פריחה וגירודים, ולאחר מכן כאבי פרקים בלתי נסבלים (פרקים קטנים ואחר כך גדולים כמו ברכיים). עם הופעת הכאבים פניתי לרופאת משפחה שהחליפה לי ל- PTU (פרופילתיוציל) ולאחר יומיים המשיכו הכאבים והפסקתי את הכדורים לאלתר. כעת אני נוטלת משכך כאבים - ארקוקסיה 90 כבר שבוע. הייתי אצל אנדוקרינולוג שהמליץ לי על טיפול יוד רדיואקטיבי. באינטואיציה לא נראה לי הטיפול, כיוון ששמעתי שכן ניתן לחזור לאיזון וללדת תינוק בריא בהמשך. חשבתי לא לקחת כדורים למשך שבועיים ולאחר מכן להתחיל ליטול PTU (פרופילתיואוראציל). הרופא לא כל כך הסכים כיוון שיש סיכוי גבוה לתגובה אלרגית גם לתרופה זו. מה עליי לעשות? אני אובדת עצות.

תשובה: טיפול ביוד רדיואקטיבי הוא הטיפול הנפוץ יותר לפעילות יתר של בלוטת התריס בארה"ב. היוד הרדיואקטיבי ניתן בקפסולה או בתמיסה, והוא גורם להרס של רקמת התירואיד תוך 6 עד 18 שבועות. הטיפול בטוח וגורם לתופעות לוואי מעטות בלבד, ביניהן דלקת של בלוטת התריס המופיעה בפחות מ- 1% מן המקרים, וגורם לכאב באיזור הבלוטה במשך 2-3 שבועות. לאחר הטיפול ביוד יש להימנע במשך שבוע ממגע קרוב עם בני הבית, משימוש בחפצים ובכלי אוכל משותפים. יש להימנע ממגע מיני וממגע קרוב עם ילדים ונשים בהריון. הריון הוא הוראת נגד לטיפול ביוד רדיואקטיבי. הסיבה לכך היא כי בלוטת התירואיד בעובר קיימת כבר בשבועות 10-12, והטיפול יגרום לרקמה זו לנזק בלתי הפיך. אם מתכננים הריון, יש להמתין 4-6 חודשים לאחר הטיפול. מומים מולדים אינם שכיחים יותר לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 23 ובבדיקה הגינקולוגית האחרונה שלי הרופאה אבחנה אצלי Mucous Vaginal Tag באזור ה- Hymen והפנתה אותי למרפאת צוואר רחם על מנת להסיר אותו. התקשרו אלי מהמחלקה בבית החולים כדי לתאם את התור, וההוראות שקיבלתי היו לבוא בצום ועם מלווה, מכיוון שלאחר הטיפול אני לא יכולה לנהוג. עברתי כבר מספר ניתוחים להסרת שומות, כולל ניתוח שהיה מאוד קרוב לאזור השפתיים הגדולות (אך הוא נעשה בכל זאת על ידי רופא עור-פלסטיקאי), והייתי בטוחה שיהיה מדובר בניתוח באותו סגנון, אבל מעולם קודם לכן לא ביקשו ממני לבוא בצום, ולכן אני מאמינה שמדובר בסוג הרדמה שונה. האם תוכלו להסביר איך נעשה ניתוח זה? איפה בכלל זה ה- Hymen,? אני לא בדיוק מצליחה למקם את זה. את ה- Tag עצמו אני יכולה לראות, אבל האם זה אזור שניתן להבחין בו גם בנורמה ללא גידול? האם עלולה להיווצר צלקת שתהיה נראית לעין? אני פעילה מינית זה כמה שנים.

תשובה: קשה לענות על שאלותיך ללא בדיקה של הממצא. בכל אופן, אזור ה- Hymen הוא אכן אזור קרום הבתולים, והוא נמצא היכן שאת רואה את ה- Tag. לגבי ההרדמה, שוב, צריך לראות את הנגע על מנת להבין באיזו הרדמה יעשה הניתוח, אך סביר להניח שאם אלו ההנחיות שקיבלת, הכוונה היא לעשות את הניתוח בהרדמה כללית. כדאי לפנות שוב לבית החולים שבו את אמורה לעבור את הפרוצדורה על מנת לברר את העניין. שיהיה בהצלחה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: יש לי ילדה בת 7 שביקרה אצל רופאת שיניים. הרופאה אמרה שמעל השן הקדמית יש נגע ורוד בגודל 4 מ"מ, שנראה לה כמו וירוס פפילומה. ממה זה יכול להיות? מה כדאי לעשות? האם זה מסוכן?(אין לילדה קשר עם בנים.

תשובה: אם אומנם מדובר בפפילומה של חלל הפה, מדובר כנראה בזיהום של וירוס הפפילומה (HPV). זיהום על ידי ווירוס הפפילומה של חלל הפה בילדים יחסית נדיר, אבל בהחלט מדווח בספרות הרפואית. זני הווירוס אשר מופיעים בחלל הפה בגילאים צעירים הם שפירים ברובם הגדול של המקרים, והם נעלמים מעצמם לאחר מספר חודשים. וירוס הפפילומה מועבר במגע ישיר על ידי אזורים אחרים של העור אשר נגועים בווירוס. ייתכן שהנגיף הועבר לחלל הפה על ידי בתך מאזורי גוף אחרים אשר נגועים או על ידי אנשים אחרים שבאו במגע איתה. האבחנה של זיהום על ידי וירוס הפפילומה נעשית בדרך כלל על ידי בדיקה פשוטה של הנגעים שנראים כגידולי עור או רירית קטנים, שעליהם יכולות להיות גבשושיות קטנות לבנות, שגודלן נע בין 3 ל-5 מ"מ. ישנם מקרים בהם האבחנה איננה חד-משמעית. במקרים אלה משלבים גם נטילת ביופסיה מהנגע החשוד. אני ממליץ לכן לפנות לבדיקה של רופא עור על מנת שיבדוק אם מדובר אומנם בפפילומה או בזיהום אחר של חלל הפה. לאחר הבדיקה הוא יוכל להמליץ על טיפול מתאים, אם יהיה בכך צורך. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >