דלג לתוכן

בולמיה נרבוזה (Bulimia nervosa)

בולמיה נרבוזה, בולמוס אכילה (Bulimia nervosa)
2 דקות קריאה
בולמיה נרבוזה שייכת לקבוצה של הפרעות אכילה ומאופיינת על ידי התקפים נישנים של בולמוסים של אכילה, על ידי התנהגויות למניעת עלייה במשקל והערכה עצמית המושפעת ממשקל הגוף וצורתו.

הבולמוס מתואר כהתקף של זלילה בלתי מבוקרת שבו הלוקה בהפרעה אוכל/ת כמויות גדולות של מזון בזמן קצר, עם תחושה של אובדן שליטה והיעדר בקרה על האכילה. לאחר הזלילה חשים אשמה, לכלוך וחשש מעלייה במשקל.

הדרכים שנוקט/ת החולה על מנת להימנע מעלייה במשקל הן: הקאה, צריכה מוגברת של משלשלים, תרופות משתנות, חוקנים או צום ופעילות גופנית מופרזת.

תחלואה נפשית נלווית: בדרך כלל מצטרפות הפרעות באישיות כמו אימפולסיביות, אי-יציבות רגשית, דיכאון, התמכרויות למיניהן, גניבות, יחסים בין-אישיים בלתי יציבים, אי-יציבות בעבודה ובהתמודדות עם מסגרות, והתנהגויות של פגיעה עצמית.

שכיחות בולמיה נרבוזה הינה 3%-1% בקרב נערות מתבגרות ונשים צעירות. השכיחות אצל גברים (צעירים) מגיעה לכדי עשירית מהשכיחות בקרב נשים.

מהלך ההפרעה: הגיל הטיפוסי שבו מופיעה בולמיה נרבוזה לראשונה, הוא גיל ההתבגרות ותחילת הבגרות, בדרך כלל אחרי ניסיון ממושך של שנים לשמור על דיאטה. מחצית הלוקים בבולמיה נרבוזה מחלימים ממנה, אך גם מתוכם כשליש ישובו וילקו בבולמיה נרבוזה במשך ארבע השנים שלאחר ההחלמה. אם נלווית הפרעה באישיות, מהלך המחלה מסובך וקשה יותר.

ד"ר סילבנה פניג

אבחון ובדיקות

אבחון הפרעה בולמיה נרבוזה נקבע אם ההתקפים של האכילה המוגזמת וההתנהגויות הנלוות מופיעים לפחות פעמיים בשבוע ובמשך שלושה חודשים. משקלם של הלוקים בהפרעה זו תקין בדרך כלל עם נטייה להשמנה, בניגוד לאנורקסיה.

סיבוכים אפשריים

סיבוכים אפשריים לבולמיה נרבוזה הם הפרעות במאזן המלחים בגוף עם הפרעות בקצב הלב, פגיעה בשיניים ובבלוטת הרוק, הפרעות במחזור החודשי, חסכים תזונתיים ובמקרים קשים קרעים בוושט ומוות.

טיפולים ותרופות

מומלץ טיפול התנהגותי קוגניטיבי הממוקד על חזרה להרגלי אכילה תקינים, ועל למידה כיצד לשמור על משקל גוף תקין, על סילוק מחשבות שליליות וחיזוק מוקדים של ההערכה עצמית השונים מאלה הקשורים למשקל ולהופעה החיצונית.

כמו כן לומדים המטופלים כיצד להתמודד עם רגשות שליליים כמו חרדה ותסכול שלא באמצעות אוכל. משלבים גם טיפול בתרופות, בדרך כלל באמצעות מעכבי קליטה של סרוטונין (SSRI), בעיקר פלואוקסטין (פרוזק) במינון גבוה. הטיפול בתרופות מפחית את הדחף לאכילה.
רופאים בתחום
ד"ר מיכאל דוברוסין
ד"ר מיכאל דוברוסין פסיכיאטריה
ד"ר גרסיאלה קורס כרמון
ד"ר גרסיאלה קורס כרמון פסיכיאטריה
פרופ' ערד קודש
פרופ' ערד קודש פסיכיאטריה
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו