אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט)

תשובה: השאלה היא אם תת-הפעילות אובחנה כחדה או ככרונית. מצב חד הוא מצב חולף, ומצב כרוני הוא מצב מתמשך. אם תת הפעילות של בלוטת התריס שלך נמשכת כבר 3 שנים, כנראה שזה מצב כרוני, ואז בדרך כלל יש לקחת את התרופה במשך כל החיים. הבלוטה לא מתנוונת כאשר לוקחים אלטרוקסין, יש עדיין TSH שמגרה אותה, אבל ההורמונים נלקחים מבחוץ, כי יש הפרעה בייצור שלהם. במצב של תת-פעילות, הבלוטה אינה מייצרת את ההורמונים באופן תקין. אלטרוקסין הוא תחליף הורמונלי הממלא את מקומם. ההורמון TSH (קיצור של Thyroid Stimulating Hormone) הוא הורמון המיוצר בהיפופיזה (יותרת המוח) ותפקידו לגרות את בלוטת התריס לייצר את ההורמונים שלה. כאשר יש תת-פעילות של הבלוטה והיא לא מייצרת הורמונים, יש הפרשה מוגברת של TSH כדי לנסות לגרות יותר את הבלוטה, ולכן רמתו גבוהה. לכן לא מפתיע שערך ה- TSH עלה כאשר הפסקת לקחת אלטרוקסין. הטיפול במצב של תת-פעילות הבלוטה הוא לקחת אלטרוקסין, וזה חשוב ויעיל. הסימפטומים של תת-פעילות בלוטת התריס (שעלולים להופיע אם לא תיקח אלטרוקסין) הם עייפות, חולשה, תחושת קור, עור יבש, נשירת שיער, קושי בריכוז והפרעות בזיכרון, עצירות, עליה במשקל ועוד. נשירת השיער יכולה להיות, כידוע לך, תוצאה של תת-פעילות של בלוטת התריס. עליך לבדוק שאתה מאוזן מבחינת תפקודי התריס, כלומר, שרמת ה- TSH בגדר הנורמה, וכן שרמת ה- T3, ורמת ה- T4 תקינות. אלה ההורמונים שהבלוטה מייצרת. רמה נמוכה שלהם קשורה לתת-פעילות שלה. כשאני אומרת בנורמה, אני מתכוונת עם הטיפול! גם אלטרוקסין יכול לגרום לנשירת שיער. אני לא מכירה דרך למנוע זאת. מבחינת תזונה, חומצות שומן אומגה 3 טובות ויעילות לתפקוד בלוטת התריס, לא כתחליף, אלא בנוסף לאלטרוקסין. לא כתבת מהי הסיבה לתת-הפעילות של הבלוטה אצלך, אבל באופן כללי, אנשים חיים שנים עם אלטרוקסין כתחליף, וזה עובד מצויין. למזלך, אתה סובל מבעיה שיש לה תרופה שאם אתה לוקח אותה בצורה מסודרת, אתה נשאר מאוזן מבחינה זו. אין צורך להפסיק לקחת אלטרוקסין לפני בדיקות הדם. להפך, המטרה היא לראות מהי מידת האיזון עם התרופה. ברור שאם תפסיק, רמת ה- TSH תעלה. אני מבינה מדוע עשית את ההפסקה הזו. בהצלחה ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: כן, יכול להיות שהשינוי במצב נובע מבעיה גופנית לא פסיכיאטרית. אצל כל אדם מבוגר או קשיש שמופיעה החמרה במצבו יש לבצע בירור גופני בסיסי, הכולל בדיקה גופנית מקיפה על ידי רופא, בדיקה נוירולוגית, וכן בדיקות דם ושתן. התרופות שהזכרת אינן גורמות לנזקים בלתי הפיכים למוח. הן כן עלולות לגרום להפרעות בתפקודי הכבד בנטילה ממושכת או במינון גבוה, ולכן יש לבצע בדיקות דם אחת לחצי שנה. קורה שתרופות פסיכיאטריות חדלות להשפיע לאחר כמה שנים. במצב כזה, האפשרויות הן או להעלות את המינון או להחליף את הטיפול לתכשיר אחר. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה: התופעה שאת מתארת מוכרת כתופעת לוואי של תכשיר זה. בהחלט שווה לנסות לעבור לפורמולה ארוכת הטווח (XR), כיוון שלעיתים בפורמולות אלו, תופעות הלוואי פחותות מאשר בנטילה של הכדור הרגיל. אני מסכימה עם הפסיכיאטר המטפל שלך, שחבל לוותר על תרופה שעוזרת, כיוון שבמקרה של החלפה, אף פעם אי אפשר לדעת מראש אם התכשיר החדש יהיה טוב באותה מידה. עם זאת, מדובר במציאת שיווי המשקל שיאפשר לך ליהנות מההשפעה הרצויה של תרופה, עם מינימום תופעות לוואי. אם התופעה פוגמת באופן משמעותי באיכות חייך, ייתכן שבכל זאת תחליטי שאת מוכנה לקחת את הסיכון ולנסות תכשיר אחר. בכל מקרה, אני ממליצה לבצע בדיקה גופנית כללית, ובדיקות דם, כולל בדיקה של תפקוד בלוטת התריס, על מנת לשלול שיש איזושהי סיבה אחרת גופנית לתופעה של החום ושל ההזעה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה: אין צורך לעצום את העיניים בבדיקת MRI, הדבר היחיד הוא שעל בנך לא להזיז את הראש למשך הבדיקה - כ 30 - 40 דקות . לגבי חומר מטשטש, הדבר קיים אם יש צורך, אולם גם תינתן למלווה אפשרות להיות איתו בזמן הבדיקה, מה שעשוי להקל עליו למנוע את הצורך בטשטוש. בד"כ במכון הבדיקה כאשר יש בדיקה מתוכננת של ילדים, יש רופא מרדים, ומומלץ להתייעץ עימו אם תהיה בעיה.