אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) (Amitriptyline, Elatrol, Elatrolet)

ערוץ בריאות הנפש

3 דקות קריאה

כללי
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
שאלות ותשובות

מידע נוסף

מרשם רופא כן
סיכון ממנת יתר גבוה
סיכון מפיתוח תלות נמוך
שייך לקבוצת נוגדי דיכאון, נוגדי דיכאון טריציקליים

שמות מסחריים

אלטרול Elatrol
אלטרולט Elatrolet

אמיטריפטילין (Elatrolet) משתייך לקבוצת תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות. אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) משמש בעיקר לטיפול ב דיכאון: הוא משפר את התיאבון ויכולת התיפקוד, ממריץ פעילות גופנית ומחזיר את העניין בחיי יומיום. אמיטריפטילין ניתן לטיפול גם באי

שליטה במתן השתן או הרטבת לילה (enuresis).

במקרים הבאים אין להשתמש באמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) :

רגישות לאחד ממרכיבי התרופה או לנוגדי דיכאון טריציקלים אחרים.

טיפול בו-זמני במעכבי MAO או במהלך 14 יום מהפסקתו.

מחלות לב כגון הפרעות בקצב הלב, אי ספיקת לב, מחלת לב כליליים או לאחר התקף לב שהתרחש לאחרונה.

מחלת כבד חמורה.

התקף מניה.

טיפול בו-זמני בסיזאפריד או בתרופות נגד יתר לחץ דם, במיוחד גואנטידין.

חשוב לשים לב:

אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) אינו מיועד לילדים מתחת לגיל 12.

אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) עלול לפגוע בערנות, לכן חייבים להיזהר בנהיגה או רכיבה על אופניים, הפעלת מכונות כבדות ולהזהיר את הילדים ממשחקים בקרבת כביש וכדומה.

תרופה זו עלולה לגרום לרגישות מיוחדת עם חשיפה לשמש; יש על-כן להימנע מחשיפה לשמש (או מקורות אחרים של קרינת UV) ולדאוג להגנה מתאימה (בגדים ארוכים, כובע, משחות הגנה, וכו').

במינון עודף אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) עלול לגרום לתרדמה עמוקה ולהפרעות מסוכנות בקצב פעימות הלב.

מומלץ לעקוב אחר שינויים כגון: הגברת הדיכאון, מחשבות אובדניות, תוקפנות ועוינות. יש להקפיד הקפדה יתרה על המלצה זו במטופלים צעירים בגילאי 18-24 שנים. במידה וחלו שינויים כאלה יש לפנות מידית לרופא.

צילום: Shutterstock

אופן נטילת התרופה

טבליות. אין ללעוס, לכתוש או לחצות!

תדירות וזמן נטילה

1-3 פעמים ביום.

טווח המינון

מבוגרים: 25-250 מ"ג ליום.

תחילת ההשפעה

יכולה להופיע תוך מספר ימים, אך ייתכן שיחלפו 2 - 4 שבועות עד שתורגש ההשפעה הנוגדת דיכאון של אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) במלואה.

משך ההשפעה

ההשפעה הנוגדת דיכאון עשוייה להימשך 6 שבועות; תופעות הלוואי רק ימים מספר.

תזונה

אין מגבלות, ניתן ליטול אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) עם או אחרי האוכל אם קיים גירוי קיבתי.

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים.

מנה שנשכחה

יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך 3 שעות, קח מנה אחת עכשיו ודלג על המנה הבאה. בשום אופן אין ליטול שתי מנות ביחד.

הפסקת התרופה

אין להפסיק את הטיפול באמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) ללא הוראת הרופא. יתכן שיהיה צורך בהורדה הדרגתית במינון בפיקוח רופא.

מינון עודף

יש לפנות לחדר מיון מייד. דרושה פעולת חירום במקרה של דפיקות לב או איבוד הכרה.

הריון

אין להשתמש באמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) מבלי להיוועץ ברופא.

הנקה

יש להיוועץ ברופא לפני השימוש.

תינוקות וילדים

לא מומלץ בילדים מתחת לגיל 12.

קשישים

ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

נהיגה

יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לטשטוש.

אלכוהול

אין לשתות יין ומשקאות חריפים בזמן הטיפול בתרופה

ניתוח והרדמה כללית

יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של

מחלת לב
פרכוסים
מחלת כבד
מחלת כליה
ברקית (glaucoma)
הגדלת הערמונית (פרוסטאטה מוגדלת)
פעילות יתר של בלוטת התריס
נטילת תרופות אחרות
ליקוי במערכת העיכול
ליקוי במערכת הנשימה

תופעות לוואי

תופעות הלוואי הנפוצות של אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) כוללות: יובש בפה, שילשול, בחילה, טישטוש ראיה, נמנום, כאב ראש, סחרחורת, חוסר שינה, אי-שקט, חלום בלהות, חולשה, חרדה, טעם רע בפה או עליה במשקל. אם התופעות הנ"ל מתמשכות ו/או מטרידות, יש לפנות לרופא.

יש להפסיק הטיפול באמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) ולפנות לרופא מיד במקרים של:

גירוי או פריחה בעור, חום גבוה מאד, קושי בבליעה, רעד, עצירות, חסימת מעיים, כאב גרון, הזיות, כאב בעיניים, קושי בדיבור, קשיים בתנועה או קושי בהטלת שתן (נדיר) !

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

שילוב אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) עם תרופות מקבוצות הבאות עלול להוביל לתגובות בין תרופתיות, סיכונים או שינוי ביעילות הטיפול:

תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית (כגון תרופות להרגעה, לשינה, למחלת פרקינסון, לאפילפסיה, נגד אלרגיות, חומרים מרדימים לניתוחים ומשככי כאבים נרקוטים), תרופות להורדת לחץ –דם, תרופות נגד שיעול והצטננות, תרופות לטיפול בבלוטת התריס, תרופות אנטיכולינרגיות או בעלות פעולה אנטיכולינרגית (כגון תכשירים נגד עויתות בבטן), סימטידין (לאולקוס), קלונידין (ללחץ-דם ולמיגרנה), סולפירם ("אנטאביוז" לגמילה) או אלכוהול.

אין ליטול אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) יחד או בתוך 14 יום מתום הטיפול במעכבי MAO.

השפעת שימוש ממושך

לא צפויות בעיות.

לטיפול ב

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר יהודית רונת פסיכיאטריה

קראו עליי

ד"ר דפנה בנטוב גפרית פסיכיאטריה

קראו עליי

פרופ' משה קוטלר פסיכיאטריה

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

אני בן 57. אובחנתי כסובל מדיכאון. מזה 3 שבועות אני מקבל 2 כדורי רמוטיב ביום. עד כה אין שינוי במצבי. קשה לי. מה עושים? ממשיכים עם התרופה? מחליפים? לאיזו תרופה?
טיפול תרופתי נוגד דיכאון בדרך כלל מתחיל להשפיע רק לאחר כ-4 שבועות, ולכן, בשלב זה, כדאי להמשיך בטיפול ללא שינוי ולהמתין. לאחר כ-5 שבועות של טיפול מומלץ לשוב לביקורת אצל הרופא שאבחן את מצבך והמליץ על הטיפול, ואז להחליט ביחד איתו לגבי ההמשך. חשוב לדעת כי התרופה רמוטיב מתאימה במיוחד למקרי דיכאון בחומרה קלה עד בינונית. במצבי דיכאון בחומרה קשה יש לשקול טיפול בתכשיר מסוג SSRI. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית פתח בחלון חדש
כן
יש לי כבר בערך חצי שנה כאב נורא מציק ביד ימין כולה. החל מרפיון של היד עד לממש חולשה ונימול נוראי. מעבר לכך, לא קיבלתי שום מכה ולא ביצעתי תנועה לא נכונה, עד כממה שזכור לי, שהביאו למצב הזה. קשה לי לבצע פעולות פשוטות ואפילו שהיד סתם במנוחה הכאב מציק נורא. אני בת 17, והסיכויים שיש לי פריצת דיסק קטן, אבל הסימנים כן מתאימים לאפשרות כזאת. מה אתם חושבים שזה? בדיקת MRI תעזור? אם זה לא פריצת דיסק, מה זה יכול להיות?
חצי שנה הוא זמן די ממושך לכאב והפרעה שאת מתארת. העובדה שאת צעירה לא מונעת כלל את האפשרות שמדובר בפריצת דיסק. את מתארת סימנים של לחץ על העצב, שיכול להיגרם על ידי פריצת דיסק. בדיקת MRI או CT תוכל לבדוק זאת. יש לטפל בבעיה בהקדם, וסביר שיש לה פתרונות בפיזיותרפיה. פני בהקדם לאורתופד, חבל להמשיך לסבול. בהצלחה, קתרין אטל - פיזיותרפיסטית פתח בחלון חדש
אני בת 20. עברתי ניתוח להוצאת גידול שפיר מסוג Aneurysmal Bone Cyst מחוליה L4. הייתי מאוד מעוניינת לדעת על הגידול ועל המאפיינים שלו. ציסטה אנויריזמטית של העצם (Aneurysmal Bone Cyst) מוגדרת כגוש שפיר בעל חלל המכיל כלי דם רבים בצורת רקמה ספוגית. זהו גידול לא שכיח (כ-2.5% מכלל גידולי העצם) והוא מופיע בעיקר בגיל ההתבגרות, מתחת לגיל 20, בעיקר בעצמות ארוכות ובחוליות הגב, אולם הוא יכול להופיע בכל אחת מעצמות הגוף, הן בגברים והן בנשים באותה המידה. הגידול מתגלה בדרך כלל עקב כאב ממוקם או נפיחות, והאבחנה נעשית בצילום רנטגן. לעיתים יכול הגידול לעבור מפרק, בעיקר בחוליות, ולערב מספר עצמות סמוכות. בדיקות טומוגרפיה ממוחשבת ( בדיקת CT) ותהודה מגנטית ( בדיקת MRI) יכולות להשלים את הבירור. הטיפול המקובל הוא ניתוחי - כריתה מלאה של הגוש - אולם לעיתים זה לא אפשרי, ואז בוחרים באפשרות פחות רדיקלית. בברכה ד"ר נחום ורבין
יש לי דלקת שקדים ורופא המשפחה נתן לי מרשם לאנטיביוטיקה פן-רפא-וי-ק פורטה (פנצילין V), שאותה עלי ליטול 3 פעמים ביום, 500 מ"ג למשך 10 ימים. אני בהריון, בשבוע ה-19. האם מומלץ לקחת את התרופה? האם זה עלול לגרום נזק כלשהו לעובר?
התרופה פניצילין נחשבת לבטוחה בהריון. היא משתייכת לקטגוריה B - תרופות הניתנות ללקיחה בזמן ההריון ואינן גורמות למומים בעובר. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
בתי היתה אתמול בהופעה קרוב לרמקולים, נחשפה במשך כשעתיים לרעש מאוד חזק. היא הרגישה צפצופים באוזניים שלא פסקו כל הלילה ועדיין ממשיכים במהלך היום. האם נגרם לה נזק בלתי הפיך לשמיעה?
צפצופים באוזניים, טיניטוס, יכולים להופיע כתוצאה מסיבות רבות, אך השכיחה בהן היא חשיפה לרעש בעוצמה גבוהה. סיבות שכיחות נוספות הן זיהומים והצטברות נוזלים באוזניים, פקק שעווה באוזן, גידול בעצב השמע, ותרופות. אני מניחה כי בתך בריאה בדרך כלל, ולכן הסיבה במקרה שלה היא אכן החשיפה לרעש החזק. איני יכולה להעריך אם נגרם לה נזק בלתי הפיך, אך קחי בחשבון כי ב-24 שעות לאחר החשיפה, צפצופים נחשבים לתופעה נורמלית. אמליץ לך לעקוב אחר התופעה, ואם היא לא נעלמת בימים הקרובים, לפנות לבדיקת רופא אף-אוזן-גרון. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 34, רווקה וללא בן זוג קבוע, מקפידה להשתמש בקונדום תמיד, חולת קרוהן ללא פעילות זה 12 שנים. אני לאחר טיפול בלייזר להסרת קונדילומות HPV מסוג 6 ו-11. לגבי קבלת חיסון נגד סרטן בצוואר הרחם התייעצתי עם שני גינקולוגים וקיבלתי שתי תשובות סותרות. האחד טוען שאין זה מזיק ושאוכל להתחסן לפחות נגד הסוגים האחרים. השני טוען שזה כלל לא נבדק בגילי, ושאין על מה לדבר. האם חיסון יהווה עבורי סיכון כלשהו? מאחר שהווירוס עובר גם עם קונדום, מתי אוכל לקיים יחסי מין ללא חשש שאעביר אותו לבן הזוג? האם הקונדילומות עלולות להופיע שוב בעתיד?
החיסון נגד נגיף הפפילומה אכן נבדק רק בנשים עד גיל 26 שנה, ולכן לא ידועה מידת יעילותו בגיל מבוגר יותר. קרוב לוודאי שהוא יעיל נגד זנים שלא נדבקת בהם, וקרוב לוודאי שהוא לא מזיק בגיל זה, והשאלה נוגעת בעיקר לגבי כדאיותו. אמנם חברת מרק פרסמה כי על פי נתונים חדשים שהוצגו בוועידה הבינלאומית לווירוס הפפילומה (IPC) בבייג'ין, החיסון שלהם יעיל גם בנשים בגילאים 24 עד 45, אולם החיסון טרם נרשם לנשים בגילאים אלו. לשאלתך השנייה - אין תשובה מוחלטת. הנגיף עצמו יכול להמשיך לשהות ולהיות מדבק, אך בדרך כלל, אם מערכת החיסון שלך תקינה, הגוף "מנקה" את הנגיף תוך שנה-שנתיים. עם זאת, הקונדילומות אכן חוזרות בכ-10%-20% מהמקרים. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני פתח בחלון חדש
אני בת 61, סובלת מלחץ דם גבוה, כולסטרול ודלקת מפרקים כרונית. אני לקחתי כמה שנים את התרופה אלפרליד נגד דיכאון וגם בלילה כדי לישון. הרופא הוסיף לי גם פלוטין ואמר לי להפסיק עם אלפרליד ולקחת פלוטין בבוקר ובערב, אבל אני לא נרדמת כלל. אתמול לקחתי את התרו
התרופה אלפריד שייכת לקבוצת תרופות הידועות בשם בנזודיאזפינים, המשמשות להקלה של מצבי חרדה ומתח, הרפיית שרירים וסיוע לשינה. כמו כל הבנזודיאזפינים, אלפריד עלולה לגרום להתמכרות כשלוקחים אותה באופן קבוע במהלך תקופה ממושכת, ויכולה להיות גם ירידה בהשפעתה עם הזמן. מסיבות אלו בוחנים את הטיפול עם אלפריד במרווחי זמן קבועים. אם לוקחים את התרופה ברציפות במשך פחות משבועיים, ניתן להפסיקה בביטחה. אך אם לוקחים את התרופה במשך תקופה ארוכה יותר, יש להיוועץ ברופא, אשר עשוי להמליץ על הורדה הדרגתית של המינון. הפסקה פתאומית עלולה לגרום לתסמיני גמילה. פלוטין היא תרופה נוגדת דיכאון המעכבת את הניצול החוזר של סרוטונין במוח (SSRI). אין להפסיק את השימוש בתרופה בלי להיוועץ ברופא, מפני שההפסקה עלולה לגרום לתסמינים לחזור. כל התרופות שיש להן השפעה מרגיעה על מערכת העצבים המרכזית עלולות להגביר את התכונות המדכאות את מערכת העצבים של אלפריד. לכן יש מגוון תרופות שיש להיזהר בנטילתן בשילוב עם אלפריד, ביניהן תרופות נגד דיכאון. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 67 ונוטלת זה שנים רבות כדורי רסיטל 40 מ"ג. לאחרונה נוסף 325 מ"ג ליתיום לפי מרשם של פסיכיאטר. אני לוקחת גם לוריבן לשינה במקום בונדורמין או נוקטורנו שכבר לא השפיעו. לאחרונה אובחנה אצלי פיברומיאלגיה והומלץ לי ליטול אלטרולט. עוד
חשוב לי להבין: האם הרופא שרשם לך אלטרולט מודע לכך שאת נוטלת את שאר הכדורים שציינת? השילוב של התרופות שציינת עלול לגרום לעייפות וישנוניות, הפרעה בתפקודי הכבד, עלייה במשקל ועוד. יתכן כי יש מקום לשינוי של הטיפול. במקום להוסיף עוד ועוד תרופות, אפשר לעבור לתכשיר שיעיל גם נגד דיכאון וגם נגד פיברומיאלגיה, למשל אחד מנוגדי הדיכאון החדשים המשפיעים על מערכות הובלת הכאב בגוף, כגון התרופה סימבלטה. אני ממליצה לשוב לרופא שלך ולהציג את כל התמונה כפי שהצגת אותה לי. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית פתח בחלון חדש
אני בן 36. בעקבות STBI (פגיעת ראש חריפה) התחלתי להיות מטופל בנוגדי דיכאון (בין היתר באיקסל), וכעת, זה כ-8 חודשים, אני מטופל בציפרלקס וטוב לי. עם זאת, אני סובל מאימפוטנציה מוחלטת, גם מבחינת הדחף וגם מבחינת אין-אונות. האם סימבלטה יכול לעזור?
ציפרלקס, ובכלל נוגדי דיכאון מקבוצת ה- SSRI, בדרך כלל אינם גורמים לאימפוטנציה, אלא לבעיות בתפקוד המיני, כגון עיכוב בשפיכה ובהגעה לאורגזמה. אני ממליצה להתייעץ עם המטפל, כיוון שחוסר דחף מיני יכול בהחלט לנבוע מבעייתך הבסיסית (הפגיעה המוחית בפני עצמה וכן התגובה הנפשית לפגיעה) ולא כתופעת לוואי של תרופה. אם כך, אולי יש דווקא לעלות את מינון הציפרלקס כדי להתגבר על הבעיה. חשוב לדעת גם אם אתה נוטל תרופות אחרות כלשהן, כיוון שתרופות "גופניות" רבות משפיעות על התפקוד המיני (נוגדי אפילפסיה, תרופות קרדיאליות ולטיפול ביתר לחץ דם, ועוד). לקבוצת נוגדי הדיכאון מסוג SNRI, שאיקסל משתייך אליהם, יש, באופן כללי, פחות תופעות לוואי של פגיעה בתפקוד המיני מאשר לתרופות מקבוצת ה- SSRI. נסה להיזכר כיצד היה החשק המיני והתפקוד המיני בתקופה שנטלת איקסל. מכיוון שסימבלטה מעט יותר קרובה לאיקסל מאשר לציפרלקס במאפיינים שלה, אם המצב היה יותר טוב עם האיקסל (מהבחינה הזאת בלבד), אז כן, יש מקום לנסות החלפה. בנוסף, אם בסך הכל אתה מרוצה מהציפרלקס, אולי לא כדאי לשנות את הטיפול הזה. אני ממליצה לנסות להיעזר באחד מהתכשירים הקיימים בשוק לטיפול בהפרעות זקפה, למשל ויאגרה. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית פתח בחלון חדש