ליתיום

מייצבי מצב רוח, תרופות נוגדות מאניה | Lithium

מתאים לטיפול ב:

מאניה דפרסיה, הפרעה דו-קוטבית

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

ליקרביום Licarbium

המומחים של Infomed מסבירים:

ליתיום נמצא בשימוש מאז שנות ה- 40, ומסייע בטיפול במאניה דפרסיה. ליתיום מפחית את העוצמה והתדירות של מעברים ממצבי ריגוש קיצוני לדיכאון עמוק המאפיינות מחלה זו.
ליתיום הינה התרופה המועדפת לטיפול במאניה, אך משתמשים בה לעיתים גם למניעה וטיפול בדיכאון קשה. ניתן להתחיל טיפול עם ליתיום בבית החולים במקרים הקשים יותר.
רמות גבוהות של ליתיום בדם עלולות לגרום לתופעות לוואי קשות. לכן, בנטילת התרופה דרוש ניטור קפדני. מאחר שעשויים לחלוף 2-3 שבועות עד שתורגש השפעתו החיובית של הליתיום, נוהגים לתת ברוב המקרים תרופה נוגדת פסיכוזה יחד עם ליתיום עד שיעילותו של הליתיום תבוא לידי ביטוי.
רעילות ליתיום קשורה קשר הדוק לריכוזי ליתיום בסרום ויכולה להתרחש במינונים קרובים לריכוזים הטיפוליים. לפני תחילת הטיפול יש לוודא כי קיים ציוד לקביעה מהירה ומדויקת של ריכוזי הליתיום בסרום.

אישה מביטה במראה סובלת ממאניה דפרסיה, ליתיום

צילום: Shutterstock

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות לבליעה. בעת הצורך- ניתן לחצות/ לכתוש.
תדירות וזמן נטילה
1-3 פעמים ביום עם האוכל. המינון ואופן הטיפול ייקבעו על ידי הרופא בלבד.
טווח המינון
מבוגרים: 0.450-1.8 גרם ליום. המינון עשוי להשתנות לפי תגובת החולה.
תחילת ההשפעה
ניתן להרגיש בהשפעות מסויימות תוך 3-5 ימים, אך ההשפעה החיובית במלואה מורגשת בדרך כלל לאחר 3 שבועות.
משך ההשפעה
ניתן להרגיש בהשפעות מסויימות תוך 3-5 ימים, אך ההשפעה החיובית במלואה מורגשת בדרך כלל לאחר 3 שבועות.
מנה שנשכחה
אין לקחת מנה שנשכחה. קח את המנה הבאה כרגיל.
הפסקת התרופה
אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.
מינון עודף
יש לפנות לחדר מיון מייד. דרושה פעולת חירום במקרה של איבוד הכרה או עוויתות.
אחסון
לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים
אזהרות
תזונה
רמות ליתים בדם מושפעות מכמות הנתרן (המצוי במלח בישול) בגוף; לכן יש להיזהר לא להגדיל או להקטין לפתע את כמות המלח במזון. יש להרבות בשתיית נוזלים - במיוחד במזג אויר חם.
יש לבלוע את התרופה עם/ אחרי אוכל או חלב, כדי למנוע שלשול והפרעות קיבה.
נהיגה
בתחילת השימוש בתרופה זו או כאשר המינון משתנה, אין לנהוג, עד בחינת השפעתה של התרופה, שכן יכולה לגרום לישנוניות.
הריון
יש לעדכן רופא לפני תחילת הטיפול בהריון או בתכנונו. התרופה עלולה להזיק לעובר.
בחשיפה לתרופה במהלך ההיריון, במיוחד בשליש הראשון, יש להתייעץ עם אחד ממרכזי הייעוץ הטרטולוגיים, לשם הערכת הסיכון לפגיעה בעובר.
הנקה
התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. אין להיניק בזמן הטיפול בתרופה. מומלץ להיוועץ ברופא לגבי הדרך הטובה ביותר להאכלת התינוק.
תינוקות וילדים
התרופה אינה מיועדת לשימוש מתחת לגיל 12.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
מחלת כבד
מחלת כליה
מחלת לב
בעיות נשימה
ליקויים במחזור הדם ההיקפי
חולשת שרירים
הפרעות בתפקוד בלוטת התריס
היריון, הנקה או תכנונם
התייבשות, פעילות גופנית במזג אויר חם
נטילת תרופות אחרות
סיכון ממנת יתר
גבוה
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
רוב תופעות הלוואי קשורות לרמות הליתיום בדם. מטלת הרופא המטפל הינה למצוא את המינון הנכון עבור המטופל, אשר יספיק ליצירת איזון ולא יגרום לתופעות לוואי מיוחדות. התסמינים המובאים להלן מעידים על רמת ליתיום גבוהה בדם. במקרה שמבחינים באחד מתסמינים אלה יש להפסיק לקחת את התרופה ולפנות מיידית לרופא/לחדר מיון.

תופעות לוואי חמורות: קצב לב לא סדיר, חולשת שרירים, עוויתות בשרירים, הקאות, שלשול, ראיה מטושטשת, נמנום, צלצולים באוזניים (טיניטוס), תנועות מגושמות, בלבול, סחרחורת, שינויי מצב רוח, בעיות נשימה, פרכוס, דיבור לא ברור, נפיחות בבטן, תרדמת.
תופעות הלוואי השכיחות ביותר אצל מבוגרים כוללות רעד בידיים, תכיפות במתן שתן, צימאון מוגבר, בחילה, תחושת אי נוחות כללית עם התחלת הטיפול. אצל ילדים, בגילאי 17-12 שנים: תכיפות במתן שתן, בעיות בבלוטת התריס, רעד בידיים, צימאון יתר, סחרחורת, פריחה, קושי בהליכה, תאבון ירוד, ראיה מטושטשת, בחילה, הקאות.

תופעות לוואי חמורות המחייבות פנייה לרופא:

בעיות בכליות: אנשים שנוטלים את התרופה עלולים לסבול מתכיפות במתן שתן (פוליאוריה) ומבעיות אחרות בכליות, שעלולות להשפיע על תפקודי הכליות. בעיות אלו יכולות להתרחש תוך מספר שבועות מתחילת הטיפול, או לאחר נטילת התרופה לפרק זמן ארוך.

רמות נמוכות של נתרן (מלח) בדם (היפונתרמיה): התרופה יכולה לגרום לאובדן נתרן. בתחילת הטיפול עם התרופה, יש לשוחח עם הרופא בנוגע לדיאטה ולכמות הנוזלים הנדרשת. במקרים של הזעת יתר או שלשול, יש לבחון תוספת מלח ויותר נוזלים.

בעיות עצביות: אנשים שנוטלים תרופה זו עם תרופות מסוימות אחרות, הנקראות אנטי-פסיכוטיות, עלולים לסבול מתסמינים כגון: חולשה, עייפות, חום, רעידות ובלבול. יש לשאול את הרופא לגבי תרופות נוספות.

תסמונת סרוטונין: תופעה שעלולה לסכן חיים הנקראת תסמונת סרוטונין, שיכולה להתרחש בעת נטילת ליתיום יחד עם תרופות מסוימות, הנקראות מעכבי מונואמין אוקסידאז, ותרופות המשפיעות על רמות הסרוטונין. סימני תסמונת סרוטונין כוללים: אי שקט, תרדמת, סחרחורת, חום, עוויתות בשרירים, בחילה, הקאות, ראיית דברים שאינם קיימים, דופק מהיר, הזעה, רעידות, חוסר יציבות, בלבול, לחץ דם גבוה או נמוך, סומק, נוקשות שרירים, פרכוסים, שלשול.

בעיות בבלוטת התריס.

רמות גבוהות של סידן בדם (היפרקלצמיה) ושינויים בבלוטת יותרת התריס (היפרפאראתירואידיזם)- העלולים להימשך לאחר הפסקת נטילת התרופה.

בעיות לב: אנשים שנוטלים את התרופה עלולים לגלות כי הם סובלים גם מבעיית לב הנקראת תסמונת ברוגדה. אנשים שסובלים מהתעלפות לא מוסברת או שיש להם היסטוריה משפחתית של מוות פתאומי לא מוסבר לפני גיל 45 שנים, עלולים לסבול מתסמונת ברוגדה ולא לדעת על כך. במקרים של התעלפות או דופק לא תקין, יש לשוחח עם הרופא מד.

לחץ מוגבר במוח ונפיחות של העיניים- יכול לגרום לבעיות ראייה או עיוורון. כאבי ראש חזקים מאחורי העיניים, צלצולים באוזניים, ראייה מטושטשת, ראייה כפולה או פרקי זמן קצרים של עיוורון.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
הערה כללית: תרופות רבות מגיבות לשילוב עם ליתיום. לפיכך אין לקחת כל תרופה נוספת (הכוונה לתרופות עם או ללא מרשם, וכן תוספי תזונה)מבלי להיוועץ ברופא.

האלופרידול ותרופות נוגדות פסיכוזה אחרות, כמו ריספרידון, תיורידאזין, פלופנאזין, כלורפרומאזין, פרפנאזין, קלוזאפין: עלולות לגרום לרעילות נוירולוגית אם ניתנות יחד עם ליתיום. התופעות הנוירולוגיות מתבטאות בחולשה, חום, רעד, בלבול, אפאתיה, שינויים בתמונת הדם ונזק מוחי.

נוגדי דלקת לא סטרואידיים כגון אינדומתאצין, איבופרופן, נפרוקסן ופירוקסיקאם, משתנים, כמו הידרוכלורותיאזיד, כלורותיאזיד, פורוסמיד. ,מעכבי ACE : כמו ליזינופריל, אנלפריל, קפטופריל, ואלסרטן. תרופות אלו עלולות לגרום לעלייה ברמות ליתיום בדם עד כדי הרעלת ליתיום.

מעכבי מונואמין אוקסידאז, מעכבי ספיגה מחדש של סרוטונין ונוראפינפרין, מעכבים בררניים של ספיגה מחדש של סרוטונין, תרופות סרטונרגיות כגון: נוגדי דיכאון טריציקליים, פנטניל, טרמדול, טריפטופאן, בוספירון וצמח ההיפריקום.

טריפטנים (לטיפול בכאבי ראש במיגרנה), אנטיביוטיקות מקבוצת הניטרואימידאזול כגון: מטרונידאזול.

אצטאזולאמיד, אוראה, מוצרים המכילים נגזרות קסאנטין (כגון: תיאופילין ומשקאות המכילים קפאין כגון: קפה, תה, קולה), חומרי הבססה, כגון:

סודיום ביקרבונט - עלולים להשפיע על רמות ליתיום קרבונט בדם.

מתילדופה, פניתואין, קרבמזפין.

תרופות המכילות יוד כגון : יודיד אשלגן.

חוסמי תעלות סידן כגון: דילתיאזם, ניפדיפין, וראפמיל.

תרופות חוסמות עצב- שריר כגון: סוקסינילכולין, פאנקורוניום.
השפעת שימוש ממושך
שימוש ממושך עלול לגרום בעיות בכליות ובבלוטת התריס.

עלולה להופיע עלייה לא מסוכנת במספר תאי הדם הלבנים.

ניטור: לרוב מבצעים ניטור סדיר של רמות התרופה בדם ושל הרכב הדם. כמו כן יש לנטר את תפקודי הכליה, בלוטת התריס והלב.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

המומחים שלנו לפסיכיאטריה

פסיכיאטריה

ד"ר מיכאל דוברוסין פסיכיאטר/פסיכוגריאטר, עצמאי בקליניקה פרטית, פסיכיאטר עצמאי בקופ"ח מכבי, יועץ במע' שיקום פסיכיאטרי ארצי של משרד הבריאות

קראו עליי עוד

לקביעת תור

פסיכיאטריה

ד"ר רם מירז פסיכאטר מומחה ,פסיכוטרפיסט ,פסיכאטר משפטי

קראו עליי עוד

נוירולוגיה

ד"ר שאול סטיר פסיכיאטר מומחה, נותן חוות דעת משפטית ונוירולוג מומחה.

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו לפסיכיאטריה>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: מדוע בני אדם צעירים נוטים לדיכאון?
תשובה:
להלן מובאות חלק מן הסיבות אשר יכולות להיות הגורם להופעת דיכאון אצל ילדים ומתבגרים:
- המשפחה עברה לגור במקום מגורים חדש
- על הילד להחליף בית ספר
- חיית מחמד, חבר או קרוב משפחה שנפטר
- בן משפחה חולה מאוד
- הילד עובר שינויים הורמונאליים כתוצאה מגיל ההתבגרות
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אמי בת 72 סבלה לפני שנה מהרפס זוסטר בראש, והיו לה פצעים בעיקר בצד הימני של הראש ונפיחות בשתי העיניים. כתוצאה מכך היא סובלת מכאבי ראש, בעיקר מכאבים חזקים במצח, נזלת אלרגית שהיא אף פעם לא סבלה ממנה קודם, וירידה בראיה. לכאבי הראש היא לוקחת פרוקסול פורטה וזה כבר לא משפיע. איזה טיפול היא אמורה לקבל ?
תשובה: יש צורך ראשית לברר את הסיבה לכאבי הראש, ולטפל בגורם. ישנן סיבות שונות לכאבי ראש, אולם כאשר כאבי ראש מופיעים באדם מבוגר ומלווים בירידה בראיה, יש לשלול מחלה דלקתית של כלי הדם בשם Temporal Arteritis המחייבת טיפול בסטרואידים. זאת ניתן לעשות בבדיקת רופא המשפחה ובדיקות דם הכוללות שקיעת דם ורמת crp. סיבה נוספת סבירה שיש לשלול היא סינוסיטיס כרונית, על רקע הנזלת האלרגית שציינת, וזאת ניתן לגלות ב- CT או בבדיקת רופא אף אוזן גרון. סיבה נוספת, שהיא הסבירה ביותר במקרה זה, היא כאב לאחר ההרפס, שנקרא גם postherpetic neuralgia. הטיפול בכאבים הוא במשככי כאבים, כאשר האפשרויות הן: משחת Zostrix, לידוקאין מקומי, תרופות טריציקליות כמו אלטרול, תרופות נגד פרכוסים כמו טגרטול. במקרים קיצוניים יש צורך בתרופות נרקוטיות חזקות. ברוב המקרים הכאבים פוחתים במשך הזמן ואף חולפים. אנא פנו לרופא המשפחה ו/או נוירולוג להמשך בירור וטיפול.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני סובל מזה זמן מכאבי ראש שכוללים: מין כאב והירדמות של הלחיים והסנטר, וכאבים בעיקר בקידמת הראש (בפנים), וכן התכווציות והפרעות בעיכול, ונדמה לי שגם שרירי הצוואר מתקשים מעט ואי נוחות בראייה. שמתי לב שקפה משפיע לרעה ועוד מספר גורמים , ניסיתי משככי כאבים רגילים ומצאתי שרוקל עוזר מעט, נמצא לי גם לחץ דם מעט גבוה עד 90-150 והרופאה חשבה שזה הגורם, נרשם לי נורמיטן 25 אבל כשאני לוקח אותו אני מקבל כאב ראש אפילו חזק יותר ! אני גם לוקח מידי פעם לוריבן, רבע / חצי כדור כדי להירדם ושמתי לב שהוא עוזר לכאבי הראש ! אם כי לאחר שפגה ההשפעה אני מקבל שוב כאב ראש ... האם מדובר במיגרנה ? ואם כן באילו תרופות (ללא מרשם כרגע) אוכל להשתמש?
תשובה: כאבי הראש אינם בהכרח מיגרנה. וליתר לחץ דם מומלץ לנסות טיפול שמרני בדיאטה ובפעילות גופנית למשך שישה חודשים לפחות, תוך כדי מעקב לפני תחילת טיפול תרופתי. מומלץ לגשת לרופא משפחה (ניתן לפנות לחוות דעת נוספת של רופא אחר) ואז לבצע מעקב, לקבל המלצות תזונתיות והמלצות בנוגע ללחץ הדם, לפני תחילת שימוש קבוע בנורמיטן. שנית, כדאי מאוד להיגמל מקפה - ייתכנו כמה ימי כאבי ראש קשים בעקבות זאת, אבל לעיתים רק זה יפתור את הבעיה. כמו כן יש לשלול סיבות נוספות לכאבי הראש- בעיה בעיניים, דיאטה מסוימת ועוד.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: במידע המופיע באתרכם אודות התרופה ליתיום נכתב שאין כל בעיה לקחת תרופה זו בהריון. מהידוע לי תרופה זו הינה טרטוגנית וגורמת למומי לב (ebstein anomaly), ראייה ושמיעה. אנא עדכנו אתרכם / אותי.
תשובה: כדאי שתקרא שוב בפורטל שלנו. בדף המידע על התרופה כתוב במפורש כי לא ניתן ליטול את התרופה אלא אם כן אי מתן מסכן את חיי האם. כמו כן מצויין כי התרופה משתייכת לקטגוריה D לפי ה- FDA , מנהל המזון התרופות האמריקאי, שמשמעו כי יש הוכחות לגרימת נזק לעובר, אך יש מקרים מסוימים של יתרון לאם שגדולים מהסיכונים. אכן בשימוש בליתיום במהלך הטרימסטר הראשון להריון יש סיכון לגרימת מומים בלב העובר. כאשר משתמשים בליתיום בטרימסטר השלישי בסמוך ללידה, עלולים להגרם ליילוד נשימה שטחית, חולשת שרירים, כיחלון, דיכוי תפקוד בלוטת התריס ועוד. צריך להיעשות מאמץ להימנע מנטילת ליתיום בטרימסטר הראשון להריון, ואם אין אפשרות כזו והחולה לא מסתדרת עם טיפול חלופי, יש ליטול את המינון המינימלי שניתן במהלך ההריון. יש לבצע בדיקת אקו לעובר בשבוע 16-20 של ההריון לבדיקת מומים בלב העובר. כמו כן יש לעקוב אחר רמת הליתיום בדם אצל האם ולהתאים את מינון התרופה מחדש לאחר הלידה. תוכל לראות את דף המידע על התרופה באתרינו בקישור: http://www.infomed.co.il/drug3.asp?dID=148
לפתיחה בעמוד חדש >