פארוקסטין (סרוקסט) (Paroxetine)

אופן נטילת התרופה

טבליות.

תדירות וזמן נטילה

פעם ביום, עם אוכל, שמקטין סבירות להרגשת בחילה.

טווח המינון

בדרך כלל 20 מ"ג ביום. מנה מירבית: 60 מ"ג ביום.

תחילת ההשפעה

תוך 3-8 שעות. ייתכן שיחלפו 2-6 שבועות עד שההשפעה החיובית תורגש במלואה.

משך ההשפעה

20-24 שעות.

תזונה

אין הגבלות.

אחסון

לשמור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים

מנה שנשכחה

יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך 8 שעות, קח מנה אחת עכשיו ודלג על המנה הבאה.

הפסקת התרופה

אין להפסיק את התרופה בלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור. הפסקת התרופה תיעשה באופן הדרגתי, מה שעשוי לעזור בהפחתת הסיכוי לתסמיני גמילה.

מינון עודף

מנה עודפת מקרית אינה צריכה להדאיג. אך אם מבחינים בתסמינים מיוחדים, או אם נלקחה מנה עודפת גדולה, יש ליידע את הרופא.

הריון

יש להתייעץ עם הרופא, החלטה תתקבל בהתאם לנסיבות. בתינוקות שאמהותיהם לקחו תרופה זו במהלך החודשים הראשונים להריון, היו מספר דיווחים שהראו סיכון מוגבר למומים מולדים, בפרט כאלה הפוגעים בלב.

הנקה

התרופה עוברת לחלב אם בכמויות קטנות מאוד. מומלץ להיוועץ ברופא.

תינוקות וילדים

אין להשתמש בתרופה בילדים ובמתבגרים מתחת לגיל 18 .השימוש לא נבדק מתחת לגיל 7 שנים.

קשישים

סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

נהיגה

יש להימנע מנהיגה עד שלומדים כיצד התרופה משפיעה, כיוון שתרופה זו עלולה לגרום לסחרחורת, בלבול, תחושת ישנוניות או טשטוש ראיה.

אלכוהול

מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בזמן נטילת תרופה זו. עלול להחמיר תסמינים או תופעות לוואי.

ניתוח והרדמה כללית

יש לעדכן באשר לשימוש בתרופה זו את הרופא המרדים.

תופעות לוואי

בעת נטילת התרופה עשויות להופיע מספר תופעות לוואי; דיכוי תיאבון, בחילות וכאבי בטן (נטילת התרופה עם אוכל תפחית את הסיכוי לכך), כאב ראש ונמנום הינן תופעות הלוואי הנפוצות. בדרך-כלל תופעות אלה קלות וחולפות עם הזמן. כמו כן, עשוי פארוקסטין לגרום להשמנה בקרב חולים המטופלים בו, מכיוון שהתרופה מביאה לעליה בתיאבון ובכמיהה לפחמימות. חשוב להיות מודעים לאפשרות זו, ולנסות להימנע מאכילה מופרזת, ובמיוחד מאכילה מופרזת של פחמימות.

תופעות שכיחות נוספות: שינוי בדחף המיני או בתפקוד המיני. לדוגמה, העדר אורגזמה, ובגברים, זקפה ושפיכה חריגים. בחלק המקרים, זו תופעה שנמשכה גם לאחר הפסקת הטיפול.

כאב ראש, קושי בריכוז, תחושת אי שקט, תחושת חולשה בלתי רגילה, עלייה ברמת הכולסטרול בדם, נדודי שינה או ישנוניות, חלומות חריגים, כולל סיוטים, תחושת סחרחורת או חוסר יציבות, רעידות, טשטוש ראיה, פיהוקים, יובש בפה, שלשול או עצירות, הקאה, הזעה.

תופעות המחייבות פנייה לרופא: הרגשת חוסר מנוחה, תחושה כאילו אי אפשר לשבת או לעמוד בשקט. או, תופעה שנקראת סינדרום סרוטונין או תסמונת נוירולפטית ממאירה, בהופעת תסמינים כמו: תחושה חזקה של עצבנות או רוגז, תחושת בלבול, תחושת חוסר מנוחה, הרגשת חום, הזעה, רעידות, צמרמורת, הזיות (מראות או צלילים מוזרים), נוקשות שרירים, עוויתות פתאומיות של השרירים או דופק מהיר. 

תופעות לוואי אפשריות שלא ניתן להעריך את שכיחותן: דלקת של המעי, הגורמת לשלשול, חריקת שיניים.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

הערה כללית: פארוקסטין עלול להגיב בשילוב עם מיגוון רחב של תרופות. לפיכך בנטילת פארוקסטין יש להיוועץ ברופא לפני נטילת כל תרופה אחרת עם או בלי מרשם, וכן בשימוש בתוספי תזונה.

מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI): יש להימנע משילוב זה, שכן שילוב פארוקסטין עם תרופות אלה עלול לגרום לבלבול, חום גבוה, פרכוסים ועלייה מסוכנת בלחץ הדם. יש לאפשר מרווח של שבועיים לפחות בין שתי התרופות. 

תרופות המעכבות ירידה ברמות סרוטונין: תיתכן עלייה בתופעות לוואי סרוטוניניות כגון: כאבי ראש, בחילה, הזעה, וסחרחורת. לפיכך, לא מומלץ לשלב בין התרופות.

וארפארין: שילוב התרופות מחייב זהירות רבה, שכן תיתכן עלייה בדימומים ללא שינוי בבדיקות הקרישה. 

אספירין, איבופרופן או תרופות אחרות הנקראות NSAIDsתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות,  כמו סלקוקסיב, אתודולק, דיקלופנאק ומלוקסיקם, המשמשות לטיפול בכאב ובדלקת.

טראמאדול ופתידין, משככי כאבים.

תוסף תזונה הנקרא טריפטופן.

 מיווקוריום וסוקסאמתוניום- משמשים בהרדמה.

 תרופות כמו ליתיום, ריספרידון, פרפנאזין, קלוזאפין, נקראות אנטי-פסיכוטיות, משמשות לטיפול במצבים פסיכיאטריים מסוימים.

 פנטניל, לשימוש בהרדמה או לטיפול בכאב כרוני.

היפריקום, צמח מרפא לדכאון.

 מטופרולול, חוסם בטא המשמש לטיפול ב לחץ דם גבוה ובעיות לב.

 פראבאסטאטין, משמשת לטיפול בכולסטרול גבוה.

 ריפאמפיצין, המשמשת לטיפול ב שחפת.

 לינזוליד, אנטיביוטיקה.

טמוקסיפן, אשר משמשת לטיפול בסרטן שד או בעיות פוריות.

סומאטריפטאן: היו עדויות נדירות לחולשה וחוסר קואורדינציה בשילוב התרופות.

סימטידין, דזיפראמין: תיתכן עלייה בריכוז פארוקסטין בדם. 

פנובארביטאל, פניטואין: תיתכן ירידה בריכוז פארוקסטין בדם. 

אטומוקסטין המשמשת לטיפול ב הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות, ADHD.וגדי דיכאון כמו אמיטריפטילין, נורטריפטילין, אימיפראמין, דזיפראמין, פלואוקסטין, וכן פנותיאזינים, נוגדי הפרעות בקצב הלב כמו פרופאפנון, פלסאיניד, כינידין: ייתכן שינוי ברמות של תרופות אלה בדם במתן יחד עם פארוקסטין. 

נוגדי דיכאון טריציקליים (TCA): תיתכן עלייה בריכוזם בדם, ולכן בשילוב התרופות יש צורך להוריד את מינונם. 

תאופילין, דיגוקסין, ליתיום: יש לנטר את רמותיהם בדם. 

פרוציקלידין: בנטילת התרופות יחד, תיתכן עלייה בריכוזו בדם. במקרה שנצפות תופעות לוואי אנטיכולינרגיות יש להוריד את מינונו. 

השפעת שימוש ממושך

לא ידועה בשלב זה.