פורום כאב כרוני ופיברומיאלגיה

אוסיף גם שבנוסף לתחושת הנמלים בקרקרפת בשכיבה על כרית יש,גם כאב עמום מאחורי אוזן ימין בהשענות חזקה .

טשטוש ראייה ותסמינים בראש לאחר הזרקת לידוקאין בלסת שלום, אני מבין מהתיאור שלך שאת חווה מצב מאוד לא פשוט, במיוחד כשאת מתארת טשטוש ראייה משמעותי, תחושת לחץ או סגירה בראש ובאוזניים ובעיות במפרקי הלסת, שהחלו לאחר הזרקת לידוקאין. חשוב לי להדגיש: ירידה משמעותית בראייה או טשטוש ראייה לאחר הזרקה באזור הלסת אינם תסמינים שכדאי לייחס אוטומטית למתח שרירי או לדריכות של מערכת העצבים. לידוקאין הוא חומר הרדמה מקומי, וההשפעה הרגילה שלו זמנית. קיימים סיבוכים נדירים לאחר הזרקות באזור הפנים והלסת, אך אי אפשר לקבוע מרחוק מה גורם לתסמינים שאת מתארת. אם את עדיין כמעט לא רואה והכול מטושטש, חשוב לפנות עכשיו לחדר מיון לבדיקת עיניים ולהערכה רפואית דחופה, גם אם עבר זמן מאז ההזרקה. אם יש גם כאב ראש חריג, חולשה, בלבול, קושי בדיבור או החמרה פתאומית, יש להזמין עזרה רפואית דחופה. אל תנהגי בעצמך. לשאלתך לגבי עירוי: אין עירוי שגרתי במרפאת כאב שנועד פשוט "לשטוף" את הלידוקאין מהגוף ולהעלים טשטוש ראייה מתמשך. במצבים נדירים של רעילות מערכתית חריפה מחומרי הרדמה מקומיים קיים טיפול ייעודי הניתן בבית חולים, אך אין להסיק מכך שהוא מתאים למצב שאת מתארת. לאחר שיישללו גורמים רפואיים דחופים, אפשר יהיה לבדוק בנפרד גם את מצב מפרקי הלסת, השרירים והמתח באזור הראש והצוואר, ולבחון דרכי טיפול מתאימות. אשמח שתעדכני: מתי בדיוק ניתנה הזריקה, והאם נבדקת מאז אצל רופא עיניים או בחדר מיון? אבל בבקשה אל תמתיני לתשובה כאן לפני פנייה לבדיקה דחופה. אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.

העיניים האוזניים הכול לא בסדר הכול התחיל לפני שבועיים נהיה לי גם שרירים סוגרים לי את השמיעה הכול

שלום, אני מבין שאת מתמודדת כבר כשבועיים עם תחושות קשות באזור העיניים, האוזניים, הראש והשרירים, ושאת מרגישה כאילו הכול מתכווץ או נסגר. כדי להבין טוב יותר את התמונה, חשוב לי לשאול כמה שאלות: 1. **האם כל התסמינים התחילו מיד לאחר הזרקת הלידוקאין בלסת, או רק כעבור כמה ימים?** 2. כשאת אומרת שהראייה מטושטשת — האם מדובר בעין אחת או בשתיהן? האם את עדיין מתקשה לראות? 3. לגבי האוזניים — האם יש ירידה ממשית בשמיעה, או בעיקר תחושה של לחץ, אטימות או סגירה? 4. האם נבדקת מאז אצל רופא עיניים, רופא אף־אוזן־גרון או בחדר מיון? ואם כן, מה היו הממצאים? 5. האם יש גם כאבים או קושי בפתיחת הפה, הידוק לסתות או התכווצויות בשרירי הפנים והצוואר? אני שואל משום שלעיתים מתח משמעותי בשרירי הלסת והצוואר יכול להיות מלווה בכאב, לחץ ותחושת אטימות באזור האוזניים. **אבל אי אפשר להסיק מכך שהוא מסביר ירידה בשמיעה או טשטוש ראייה.** חשוב לי להדגיש: **אם את עדיין כמעט לא רואה או שהראייה מטושטשת באופן משמעותי, יש לפנות עכשיו לחדר מיון**, גם אם התסמינים החלו לפני שבועיים. גם ירידה חדשה בשמיעה מחייבת הערכה רפואית דחופה. אין להמתין לבירור דרך הפורום או לתור במרפאת כאב. לאחר בירור רפואי ושלילת גורמים דחופים, אפשר יהיה לבחון גם אם קיימת מעורבות של מפרקי הלסת, השרירים ומערכת העצבים, ומה עשוי לסייע. את מוזמנת לעדכן אותי בתשובות לשאלות, ואשמח לנסות לכוון אותך להמשך בירור מתאים. **אלי בן שחר** **לחזור לשגרת החיים.**

אילו זכויות מגיעות לחולי פיברומיאלגיה? שלום, זו שאלה חשובה, והתשובה היא שאין בישראל "סל זכויות" אוטומטי רק מעצם האבחנה של פיברומיאלגיה. הזכאות נקבעת בדרך כלל לפי חומרת התסמינים וההשפעה שלהם בפועל על התפקוד ועל כושר העבודה. אחד המסלולים המרכזיים הוא קצבת נכות כללית מביטוח לאומי. במסגרת הבדיקה נבחנים אחוזי הנכות הרפואית וכן מידת הפגיעה בכושר ההשתכרות. לכן חשוב שהמסמכים הרפואיים לא יכללו רק את האבחנה "פיברומיאלגיה", אלא יתארו את התמונה המלאה: כאב כרוני, עייפות, הפרעות שינה, קשיי ריכוז ותפקוד, מגבלות בעבודה ומצבים רפואיים נוספים, אם קיימים. בהתאם לאחוזי הנכות ולמצב האישי, עשויות להיות זכויות נוספות כגון שיקום מקצועי, סיוע בחזרה או בהשתלבות בעבודה והטבות נלוות. במקרים שבהם נקבעת נכות רפואית גבוהה מאוד, עשויה להיות גם זכאות להקלות במס הכנסה – בהתאם לתנאים הקבועים בחוק. חשוב לדעת שגם מי שמקבל קצבת נכות יכול, בתנאים מסוימים, לעבוד ולהמשיך לקבל קצבה, כאשר גובה הקצבה מושפע בין היתר מההכנסה ומדרגת אי-הכושר שנקבעה. לכן במקרה של פיברומיאלגיה כדאי לבדוק את הזכויות באופן אישי מול ביטוח לאומי וגורמי מיצוי זכויות מוסמכים, משום ששני אנשים עם אותה אבחנה יכולים לקבל החלטות שונות לחלוטין בהתאם למצבם ולרמת התפקוד שלהם. ומבחינתי יש כאן גם נקודה חשובה נוספת: מיצוי זכויות וטיפול אינם סותרים זה את זה. לצד קבלת העזרה שמגיעה לאדם, כדאי להמשיך לחפש דרכים לשיפור התפקוד, להפחתת השפעת הכאב ולהרחבת היכולת לעשות בהדרגה יותר. המטרה היא לא רק ללמוד לחיות עם המגבלה – אלא, ככל שניתן, לחזור לשגרת החיים. אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.

האם ניתן לעבוד עם פיברומיאלגיה? שלום, כן. אנשים רבים עם פיברומיאלגיה ממשיכים לעבוד, אבל היכולת לעבוד והיקף העבודה משתנים מאוד מאדם לאדם ותלויים בעוצמת הכאב, העייפות, איכות השינה, סוג העבודה והעומס הפיזי והנפשי. אחד הקשיים שאני פוגש הוא מעגל שחוזר על עצמו: ביום טוב מנסים להספיק הכול, הגוף נכנס לעומס – ואז מגיעים כאב, תשישות או התלקחות שמאלצים לעצור לכמה ימים. לכן בעיניי המטרה היא לא "להחזיק מעמד בעבודה בכל מחיר", אלא ללמוד לנהל נכון יותר את האנרגיה והעומס ולבנות בהדרגה יכולת תפקודית. לפעמים התאמות יחסית קטנות יכולות לעשות הבדל: הפסקות קצרות ומתוכננות, שינוי תנוחה, חלוקת משימות, תנועה במהלך היום, התאמת שעות העבודה והימנעות ככל האפשר מהמעבר הקיצוני בין מאמץ יתר למנוחה מוחלטת. חשוב גם להתייחס למה שקורה מעבר למקום העבודה. כאב כרוני, שינה לא טובה וסטרס משפיעים זה על זה, ולכן בעבודה שלי אני משלב בהתאם לאדם תנועה מותאמת, נשימה, מיקוד מודע, Trance Therapy, דמיון מודרך וכלים לוויסות מערכת העצבים, במטרה לסייע בהתמודדות עם הכאב והדריכות ולתמוך בחזרה הדרגתית לתפקוד. אני מאמין שהצלחה בטיפול בפיברומיאלגיה לא נמדדת רק במספר שעל סולם הכאב. היא נמדדת גם בדברים שאדם מצליח להחזיר לעצמו: לעבוד, לצאת מהבית, להיות עם המשפחה, לישון טוב יותר ולעשות שוב דברים שחשובים לו. אם הפיברומיאלגיה מקשה עליך לעבוד או שכבר נאלצת לצמצם שעות או להפסיק לעבוד, אפשר לפנות אליי בפרטי ולספר לי מה בדיוק מגביל אותך. לעיתים אפשר לבנות תהליך הדרגתי שמטרתו להרחיב מחדש את יכולת התפקוד, בהתאם למצב האישי. אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.

האם סטרס מחמיר את הכאב בפיברומיאלגיה? כן. אצל אנשים רבים עם פיברומיאלגיה וכאב כרוני, סטרס יכול בהחלט להגביר את עוצמת הכאב ואף להיות אחד הגורמים להתלקחות. וזה לא אומר שהכאב "נמצא בראש". כשאנחנו נמצאים בסטרס, הגוף נכנס למצב של דריכות: השרירים מתכווצים, הנשימה משתנה, השינה עלולה להיפגע ומערכת העצבים נעשית רגישה יותר לגירויים. אצל אדם שכבר מתמודד עם פיברומיאלגיה, הדריכות הזאת יכולה להתבטא ביותר כאב, עייפות, מתח שרירי ולעיתים בתחושה שהגוף כולו "נסגר". מניסיוני, אחת השאלות החשובות היא לא רק "איפה כואב?", אלא גם "מה קרה בגוף ובחיים לפני שהכאב התגבר?" לפעמים מגלים דפוס ברור: תקופה לחוצה בעבודה, ויכוח, דאגה מתמשכת, חוסר שינה או עומס רגשי – ולאחריהם מגיעה החמרה. זו בדיוק אחת הסיבות שבעבודה שלי עם כאב כרוני אני משלב מיקוד מודע, Trance Therapy, דמיון מודרך, נשימה ועבודה עם הגוף, במטרה לסייע בהפחתת הדריכות ובוויסות מערכת העצבים. המטרה אינה לומר לאדם "פשוט תירגע". להפך. אנחנו רוצים ללמד בהדרגה את הגוף כיצד לעבור ממצב של דריכות מתמשכת למצב רגוע ומווסת יותר. ולפעמים השינוי מתחיל דווקא ברגע שבו מפסיקים להילחם רק בכאב ומתחילים להבין מה מפעיל ומגביר אותו. אם שמת לב שהכאב שלך מתפרץ או מתחזק דווקא בתקופות של לחץ, אפשר לפנות אליי בפרטי ולספר לי מה קורה סביב ההתלקחויות. לפעמים זיהוי הדפוס הוא כבר צעד משמעותי בדרך לבניית תהליך שמתאים לך. אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.

למה יש עייפות קשה בפיברומיאלגיה גם אחרי שינה? שלום, עייפות קשה גם אחרי לילה שלם היא אחת התופעות השכיחות והמתסכלות בפיברומיאלגיה. לא מעט אנשים אומרים לי: "ישנתי 8 שעות, אבל קמתי כאילו לא ישנתי בכלל." הסיבה היא שלא רק מספר שעות השינה קובע, אלא גם איכות השינה והיכולת של הגוף ומערכת העצבים להגיע למצב של מנוחה והתאוששות. בפיברומיאלגיה שכיחה תופעה של שינה לא מרעננת. כאב, יקיצות במהלך הלילה, סטרס ודריכות יכולים לפגוע ברצף ובאיכות השינה. בנוסף, ההתמודדות המתמשכת עם כאב כרוני בפני עצמה יכולה להיות מעייפת מאוד. מניסיוני, חשוב לא להסתפק בשאלה "כמה שעות אתה ישן?", אלא לבדוק את התמונה הרחבה: איך נרדמים, האם מתעוררים בלילה, מה רמת הכאב, מה קורה עם סטרס ומחשבות לפני השינה, מה מצב הפעילות הגופנית ואיך נראים היום והתזונה. בעבודה שלי אני משלב, בהתאם לאדם, גם מיקוד מודע, Trance Therapy, דמיון מודרך, נשימה וכלים לוויסות מערכת העצבים, במטרה לעזור להפחית דריכות וליצור תנאים טובים יותר למנוחה ולשינה. חשוב גם לא לייחס אוטומטית כל עייפות לפיברומיאלגיה. עייפות משמעותית יכולה להיות קשורה גם למצבים אחרים, למשל אנמיה, הפרעות בבלוטת התריס, חסרים תזונתיים, דום נשימה בשינה, תרופות או גורמים נוספים. לכן כשמדובר בעייפות קשה או בשינוי משמעותי, כדאי גם לפנות לרופא ולברר אם יש גורם נוסף שדורש טיפול. המסר החשוב הוא שעייפות בפיברומיאלגיה אינה בהכרח סימן לכך שצריך פשוט לישון יותר. לפעמים צריך להבין מה מונע מהגוף באמת להתאושש. אם אתה מתעורר מותש למרות שאתה ישן מספיק שעות, אתה מוזמן לפנות אליי בפרטי ולספר לי קצת על השינה, הכאב והעייפות שלך. לעיתים כבר מהתמונה הזו אפשר להבין באילו כיוונים כדאי להתחיל לבדוק ולעבוד. אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.

האם יש תזונה שעשויה לסייע בפיברומיאלגיה? בהחלט יש מקום להתייחס לתזונה כחלק מההתמודדות עם פיברומיאלגיה, אבל חשוב לדעת שאין כיום תזונה אחת שהוכחה כמתאימה לכל מי שסובל מהתסמונת. גישה אחת היא תזונה מאוזנת המבוססת על ירקות, חלבון איכותי, שומנים טובים, קטניות, דגים ומזון כמה שפחות מעובד, לצד הפחתה של סוכר ומזונות אולטרה־מעובדים. מצד שני, יש גם גישות אחרות. יש אנשים ואנשי מקצוע שדוגלים בתזונה דלת פחמימות או קטוגנית, ויש גם מחקר מתפתח בתחום. עם זאת, נכון להיום אי אפשר לומר שקיטו הוא טיפול מוכח לפיברומיאלגיה או שהוא מתאים לכולם. ופה אני מביא גם הרבה מאוד ניסיון אישי. עולם הדיאטות מלווה אותי קרוב ל־50 שנה, ובארבע השנים האחרונות אני חי ברציפות באורח חיים קטוגני. עברתי בעצמי את ההתמודדות עם דיאטות, ירידה ועלייה, חשקים והרגלי אכילה – ולכן מבחינתי תזונה היא הרבה מעבר לשאלה של פחמימות, שומן או מספר הקלוריות. אחד הדברים שאני עוסק בהם הוא בדיוק המקום שבו אנחנו יודעים מה נכון לאכול – אבל משהו אחר מנהל את האכילה שלנו: אכילת יתר, אכילה רגשית, חשקים, אכילה מתוך סטרס, או מה שאני אוהב לקרוא לו "העיניים אוכלות". כאן נכנסת גם העבודה שלי עם מיקוד מודע, Trance Therapy, דמיון מודרך וכלים לעבודה עם הרגלים ודפוסים, לצד עבודה על ויסות מערכת העצבים. לכן אני לא מנסה לשכנע אדם להיות קטוגני רק משום שזה עובד עבורי. השאלה שמעניינת אותי היא אחרת: מה גורם לך לאכול כפי שאת/ה אוכל/ת, מה הגוף שלך צריך, ואיזו דרך באמת תוכל/י לקיים לאורך זמן? בפיברומיאלגיה אני מסתכל על התמונה הרחבה – תזונה, שינה, תנועה, סטרס, הרגלי אכילה ומצב מערכת העצבים. לפעמים דווקא החיבור בין הדברים הוא שמאפשר להתחיל לעשות שינוי. אם נושא התזונה, המשקל, החשקים או האכילה הרגשית מתחבר גם להתמודדות שלך עם פיברומיאלגיה, אפשר לפנות אליי בפרטי. אשמח לשמוע מה ניסית עד היום ולבדוק יחד מאיפה נכון להתחיל. אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.

כן. פעילות גופנית מותאמת נחשבת לאחד הכלים החשובים בהתמודדות עם פיברומיאלגיה, ויכולה לסייע לאורך זמן בשיפור התפקוד, הכושר, השינה ואיכות החיים, ואצל חלק מהאנשים גם בהפחתת הכאב והעייפות. אבל יש כאן נקודה חשובה: בפיברומיאלגיה לא מספיק לומר "צריך לעשות ספורט". השאלה החשובה היא איזו פעילות, באיזו עצימות ובאיזה קצב התקדמות מתאימים לאדם הספציפי. אנשים רבים מספרים שהם יוצאים להליכה, מתחילים יוגה או חוזרים לחדר הכושר, מרגישים יחסית טוב בזמן הפעילות – ואז למחרת או לאחר מספר שעות מופיעה החמרה בכאב ובעייפות. במצב כזה, לא בהכרח צריך להפסיק לזוז. לעיתים זה סימן שהמינון היה גבוה מדי ביחס ליכולת הנוכחית של הגוף. לכן אני מעדיף להתחיל מתחת לסף שמוביל להתלקחות, אפילו אם בתחילה מדובר בכמה דקות בלבד, ולעלות בהדרגה בהתאם לתגובה של הגוף. הליכה, פעילות במים, תרגילי כוח מותאמים, יוגה עדינה, צ'י קונג ותנועה מודעת הן חלק מהאפשרויות – ואין פעילות אחת שמתאימה לכולם. מניסיוני, אצל חלק מהמטופלים כדאי לשלב את התנועה גם עם כלים לוויסות מערכת העצבים, כמו נשימה, הרפיה ודמיון מודרך. המטרה היא לא רק לחזק את הגוף, אלא גם לבנות מחדש בהדרגה תחושת ביטחון בתנועה, במיוחד אחרי תקופה שבה פעילות נקשרה לכאב ולהתלקחויות. והכי חשוב: תנועה בפיברומיאלגיה אינה מבחן של כוח רצון. לא צריך "לדחוף דרך הכאב". המטרה היא למצוא את המינון שהגוף מסוגל לקבל היום, ומשם להתקדם בהדרגה. אם ניסית פעילות גופנית וכל ניסיון מסתיים בכאב או בתשישות שנמשכים כמה ימים, אפשר לפנות אליי בפרטי. לעיתים התאמה אישית של סוג הפעילות, המינון ושילוב כלים להרגעה ולוויסות יכולה לעזור לבנות דרך בטוחה והדרגתית יותר בחזרה לתנועה. בברכה, אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.

אילו טיפולים יכולים לעזור לפיברומיאלגיה? שלום, פיברומיאלגיה היא מצב מורכב, ולכן בדרך כלל אין טיפול אחד שמתאים לכולם. הגישה המקובלת היא טיפול משולב ומותאם אישית, שמטרתו להפחית כאב ועייפות, לשפר את השינה ובעיקר להחזיר בהדרגה את התפקוד ואיכות החיים. בין האפשרויות שעשויות לסייע: - פעילות גופנית הדרגתית ומותאמת – הליכה, פעילות במים, תרגילי כוח עדינים או תנועה מודעת. חשוב להתחיל במינון שמתאים ליכולת ולהתקדם בהדרגה. - שיפור איכות השינה – הפרעות שינה שכיחות בפיברומיאלגיה ועלולות להגביר כאב ועייפות. - טיפול תרופתי – במקרים המתאימים הרופא יכול להציע תרופות שמטרתן להשפיע על כאב, שינה או תסמינים נלווים. - טיפול פסיכולוגי וכלים להתמודדות עם כאב כרוני, כגון CBT, יכולים לסייע בהתמודדות עם סטרס, פחד מתנועה וההשפעה הרגשית של הכאב. - כלים להרגעה ולוויסות מערכת העצבים – למשל נשימה, מיינדפולנס, הרפיה ודמיון מודרך. אצל חלק מהאנשים הם יכולים להשתלב בתוכנית הכוללת ולסייע בהפחתת דריכות ובהתמודדות עם הכאב. מניסיוני, אחת הנקודות החשובות היא לא לשאול רק "איזה טיפול הכי טוב לפיברומיאלגיה?", אלא "איזה שילוב מתאים לאדם הזה, בשלב שבו הוא נמצא עכשיו?" אני עובד בגישה משולבת, שבה אנחנו מתייחסים לא רק לעוצמת הכאב אלא גם לתנועה, שינה, מתח, דפוסי תגובה ודריכות של מערכת העצבים. המטרה היא לבנות בהדרגה יכולת טובה יותר להתמודד עם התסמינים ולחזור לפעילויות שהכאב צמצם או עצר. חשוב לזכור שפיברומיאלגיה מתבטאת אחרת אצל כל אדם. לכן תוכנית טיפול טובה צריכה להיות אישית, ולעיתים משלבת רופא, פיזיותרפיה, פעילות גופנית מותאמת, טיפול רגשי או כלים משלימים בהתאם לצורך. אם כבר אובחנת בפיברומיאלגיה ואתה מנסה להבין מאיפה להתחיל ואיזה שילוב טיפולי יכול להתאים למצב שלך, אפשר לפנות אליי בפרטי ואשמח להסביר ולכוון. בברכה, אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.

איך מאבחנים פיברומיאלגיה? שלום, אבחון פיברומיאלגיה נעשה בעיקר על סמך התסמינים, משך הזמן שהם קיימים, הפיזור שלהם בגוף ובדיקה רפואית. אין כיום בדיקת דם, צילום או בדיקת הדמיה אחת שיכולים לאשר באופן חד-משמעי פיברומיאלגיה. אחד המאפיינים המרכזיים הוא כאב מפושט במספר אזורים בגוף שנמשך לפחות שלושה חודשים. הרופא מתייחס גם לתסמינים נוספים האופייניים לפיברומיאלגיה, כמו עייפות משמעותית, שינה שאינה מרעננת, קשיי ריכוז וזיכרון – מה שמכונה לעיתים "ערפל פיברו" – ותסמינים נלווים נוספים. בעבר היה מקובל להתמקד בבדיקת "נקודות רגישות" בגוף. כיום האבחון אינו מבוסס רק עליהן, אלא על התמונה הכוללת ועל קריטריונים רפואיים המתייחסים בין היתר לפיזור הכאב ולחומרת התסמינים. לעיתים מבצעים בדיקות דם או בדיקות נוספות, לא כדי "למצוא פיברומיאלגיה", אלא כדי לבדוק האם קיימת סיבה אחרת שיכולה להסביר את הכאב והעייפות, כמו בעיות בתפקוד בלוטת התריס, אנמיה או מצבים דלקתיים מסוימים. חשוב גם לדעת שפיברומיאלגיה יכולה להתקיים במקביל למצבים רפואיים אחרים. לכן, כאשר עולה חשד לפיברומיאלגיה, מומלץ להתחיל אצל רופא המשפחה ובמידת הצורך לפנות לראומטולוג או לרופא שמנוסה באבחון ובטיפול בכאב כרוני. והנקודה החשובה מבחינתי היא שקבלת אבחנה אינה רק מתן שם לכאב. אבחון נכון הוא נקודת התחלה שממנה אפשר לבנות תוכנית טיפול מותאמת, שיכולה לכלול פעילות גופנית הדרגתית, שיפור השינה, טיפול רפואי מתאים, התמודדות עם סטרס וכלים לוויסות מערכת העצבים – במטרה לשפר את התפקוד ואת איכות החיים. אם כבר קיבלת אבחנה של פיברומיאלגיה ואתה מנסה להבין מה עושים מכאן ואילו דרכי טיפול יכולות להתאים לך, אפשר לפנות אליי גם בפרטי ואשמח להסביר ולכוון. בברכה, אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.