וראפאמיל (SR)

תשובה: לגרד כללי יכולות להיות סיבות רבות מלבד טיקים, וראשית יש לפנות לרופא עור ורופא המשפחה לבירור מקור הגרד. הסיבות לגרד יכולות להיות סיבות עוריות כמחלת הגרדת, כינים, פסוריאזיס ואלרגיה (לתרופות, מזון, שמפו, סבון, חיות בית). סיבות נוספות עלולות להיות מחלות כליה, כבד וכיס מרה, אנמיה של חוסר ברזל, מצבי יתר פעילות בבלוטת התריס, מחלות המטולוגיות, זיהום בטפילים שונים, מחלות נוירולוגיות וסיבות פסיכולוגיות. טיקים הן תנועות לא רצוניות פתאומיות קצרות, השמעת קולות דרך האף, הפה או הגרון, או תחושות מסוימות. טיקים תנועתיים מתבטאים בד"כ במצמוץ, הנעת הראש או הכתף, משיכה באף. גרד קצר עשוי להיות ביטוי לטיק, האבחנה קשה ויש לשלול סיבות רפואיות אחרות תחילה. בד"כ האבחנה מתבצעת כאשר מופיע טיק מסוג אחר שקל יותר לאבחו אותו, כמתואר לעיל. בכל מקרה, על מנת להקל על גרד יש לשמור על ניקיון העור ע"י רחיצה (לא תכופה מדי) בסבונים עדינים, לקצוץ היטב את הציפורניים כדי למנוע פציעה או זיהום, לא להתרחץ במים חמים מדי (טמפרטורה גבוהה עלולה לאתחל גרד), ולהשתמש בקרמים. אם הגרד חמור ניתן לטפל תרופתית. אם אכן הגרד הוא ביטוי לטיקים, יש לבצע בדיקה נוירולוגית מקיפה אצל נוירולוג ילדים. כיוון שלילדים עם טיקים יש לעיתים גם תופעות של היפר אקטיביות וקשיים בריכוז, יש להיבדק גם ע"י פסיכיאטר ילדים במידת הצורך. לגבי טיפול בטיקים: כיון שטיקים מתגברים במצבי לחץ, ניתן להפחית את תכיפותם ע"י שמירת אווירה רגועה בבית, תקשורת טובה עם הילד, סדר יום רגוע ומאוזן מבחינת פעילות ומנוחה. כמו כן חשוב לא להילחץ מהטיקים, וכך ליצור תגובה רגשית שלילית אצל הילד ולזכור כי רובם המכריע של הטיקים חולפים עם הגיל ממילא. במקרים קשים ניתן לדכא את הטיקים תרופתית. לקריאה נוספת בענייני טיקים: http://www.klis.com/chandler/pamphlet/tic/tic.htm

תשובה: לפי התוצאות שציינת לא ניתן לקבוע אם את סובלת ממחלת הנשיקה (מונונוקלאוזיס). עלייה ברמת הלימפוציטים אופיינית לכל מחלה וירלית, מהצטננות קלה ועד שפעת. במחלת הנשיקה אכן יש עלייה ברמת התאים מסוג לימפוציטים, אך אלה תאים מיוחדים שנקראים לימפוציטים א-טיפיים, ולפי מה שציינת, איני יודעת אם נראו כאלה בבדיקה. שקיעת דם מוגברת (ESR) מעידה על מצב כללי של דלקת בגוף. זו בדיקה לא ספציפית, כל מחלה דלקתית, כולל כל מחלה וירלית, יכולה לגרום לעלייה בשקיעת הדם. ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: ראשית, בנוסף לתפקוד הכליות, יש לבדוק גם את תפקוד בלוטת התריס, אשר עלול גם כן להיות מושפע מהטיפול בליתיום. אם יש פגיעה בתפקוד הכליות, וזו אולי הסיבה לריבוי השתייה שאת מתארת (ולריבוי מתן שתן), אכן כדאי להפסיק את הטיפול בליתיום. הפסקת התרופה צריכה להיות הדרגתית ביותר, בליווי צמוד של פסיכיאטר, ותוך כדי החלפה לתכשיר אחר מקבוצת מייצבי מצב הרוח. קיים כיום מגוון של תכשירים מייצבי מצב רוח, והתאמת התכשיר עבורך צריכה להיעשות על ידי פסיכיאטר/ית שמכיר אותך ואת ההיסטוריה הרפואית שלך. לא מומלץ להתמודד עם המצב על ידי שיחות בלבד! דווקא בתקופה כה חשובה בחיים, כשאת מטפלת בבתך הקטנה, חשוב מאד לשמור על איזון של מצב הרוח, והסיכון להחמרה ללא טיפול תרופתי הוא הרבה יותר גדול. בברכת בריאות שלמה לך ולבתך, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה: רשת האינטרנט בהחלט מסוגלת לסייע בקבלת מידע על מחלות ועל העברת מידע ממקום אחד לאחר. יחד עם זאת היא אינה מסוגלת לבצע אבחנות על סמך תיאור מקוצר, ללא בדיקה וללא בדיקות מעבדה, וכמובן שאינה מסוגלת לתת חוות דעת על תסמינים חדים. מחלת חום ממושכת עם כאב ראש והקאות יכולה לנבוע ממחלות רבות, חלקן בנליות ופשוטות כמו מחלות נגיפיות (וירליות), וחלקן מחלות דלקתיות כמו דלקת עורק הרקה, ובחלקן מחלות קשות כמו זיהומים חיידקיים של מערכת העצבים המרכזית. כפי שאת רואה בלתי אפשרי לאבחן באופן שכזה. דבר אחד בטוח - מומלץ לפנות לרופא ומומלץ שהרופא ינסה להגיע לאבחנה.