אנגינה פקטוריס

אנגינה פקטוריס נגרמת כתוצאה מירידה בזרימת הדם אל שריר הלב. הדם נושא חמצן הנחוץ ללב על מנת לשרוד. כאשר שריר הלב אינו מקבל כמות מספקת של חמצן מתרחש מצב המכונה איסכמיה.

הסיבה הנפוצה ביותר לירידה בזרימת הדם אל שריר הלב היא מחלה בעורקים כליליים ((CAD. עורקי הלב (הכליליים) עלולים להפוך לצרים יותר כתוצאה מהצטברות של שומנים, המכונה פלאקס. מצב זה מכונה בשם טרשת עורקים.

הירידה בזרימת הדם היא בעיה של אספקה – הלב אינו מקבל כמות מספקת של דם עשיר בחמצן. עולה השאלה - מדוע לא חשים בתעוקה בכל פעם שעורקי הלב מוצרים, כתוצאה מהצטברות של שומן. זאת משום שבזמנים של צריכה נמוכה – כמו למשל בזמן מנוחה – שריר הלב מסוגל להמשיך ולפעול, למרות הירידה בכמות הדם המוזרמת אליו, מבלי שיתעוררו תסמינים של תעוקה. אולם, כאשר עולה הדרישה לחמצן, כפי שקורה למשל בזמן מאמץ, עלולה להיגרם תעוקה.

תעוקת חזה קבועה. תעוקה קבועה נגרמת כתוצאה ממאמץ גופני.

כאשר עולים במדרגות, מתעמלים או הולכים הלב צורך יותר דם, אך כאשר העורקים מוצרים השריר מתקשה לקבל כמות מספקת של דם. מלבד פעילות גופנית, גורמים כמו מתח נפשי, חום נמוך, ארוחות כבדות ועישון עלולים אף הם להצר את העורקים ולגרום לתעוקה.

תעוקת חזה בלתי קבועה. כאשר שכבות של שומן (פלאקס) שהצטברו בכלי הדם מתבקעות, או כאשר נוצר קריש דם, העורק שכבר הוצר עלול להיחסם במהירות, או שכמות הדם הזורמת בו קטנה אף יותר. כתוצאה מכך כמות הדם המוזרמת אל שריר הלב קטנה באופן פתאומי וחמור. תעוקה בלתי קבועה נגרמת גם במצבים של אנמיה חריפה, במיוחד אצל אנשים שהעורקים שלהם כבר מוצרים. תעוקה בלתי קבועה מחריפה ולא ניתן להפיג אותה באמצעות מנוחה או נטילת התרופות הרגילות. אם זרימת הדם אינה משתפרת, שריר הלב שאינו מקבל מספיק חמצן מת – התקף לב.

תעוקת חזה משתנה. תעוקה משתנה המכונה גם תעוקת פרינצמנטל, נגרמת כתוצאה מפרכוס בעורק כלילי, במהלכו העורק מוצר תוך זמן קצר. כתוצאה מההצרה זורם אל הלב פחות דם. תעוקה משתנה היא נדירה יחסית, מהווה כשני אחוזים ממקרי התעוקה.

לאנשים הלוקים במחלה בעורקים הכליליים יש סיכון גבוה יותר ללקות בתעוקה. גם התקף לב מעלה את הסיכון לתעוקה. תעוקה בלתי קבועה נפוצה יותר בקרב מבוגרים זקנים יותר. 

גורמי הסיכון הבאים מעלים את הסיכון למחלת לב כלילית ולתעוקה:

· עישון טבק.

· יתר לחץ דם.

· רמה גבוהה של כולסטרול או של טריגליצרידים בדם.

· חוסר פעילות גופנית.

· השמנת יתר.

· סוכרת.

· מתח.

· אלכוהול.

רוצים להבין מה גורם להתפרצות אנגינה פקטוריס? זה הזמן להתייעץ עם מומחה. לחיפוש תור למומחה

על מנת לאבחן אנגינה פקטוריס, הרופא יתחיל בבדיקה גופנית ובתשאול לגבי התסמינים. הרופא ישאל גם על גורמי סיכון, כמו היסטוריה משפחתית של מחלות לב.

הרופא יבקש לתאר את אי הנוחות או הכאב:

· האם מדובר בכאב? אי נוחות? תחושת הידוק? לחץ? כאב חד? דקירה?

· היכן כואב?האם באזור מוגדר או שזהו כאב כללי?

· האם הכאב מתפשט גם לצוואר ולזרועות

· מתי וכיצד התחיל הכאב? האם משהו מסוים עורר אותו? האם הכאב מתגבר בהדרגה? או האם התחיל באופן פתאומי?

· כמה זמן נמשך הכאב?

· מה גורם להחמרה בכאב? פעילות? נשימה? תנועה של הגוף?

· מה משפר את ההרגשה? מנוחה? נשימה עמוקה? ישיבה?

· האם בנוסף לכאב יש תסמינים נוספים, כמו בחילה או סחרחורת?

· האם יש קשיים בבליעה?

· האם יש רפלוקס וצרבת (תעוקה לפעמים יוצרת תחושה כמו של צרבת).

קיימות מספר בדיקות נוספות שהרופא עשוי לבקש על מנת לברר אם לנבדק יש תעקות חזה:

· אלקטרוקרדיוגראמה (א.ק.ג).

· בדיקה לב במאמץ (ארגומטריה).

· צילום חזה.

· אקו לב.

· בדיקת לב גרעינית במאמץ.

· אנגיוגרפיה כלילית.

· בדיקות דם.

רוצים לעבור אבחון מדויק לאנגינה פקטוריס? קבעו תור למומחה כבר עכשיו. לחיפוש תור למומחה

הכאב המורגש במצבים של אנגינה פקטוריס עלול להקשות על ביצוע פעולות יומיומיות פשוטות, כמו הליכה. אולם הסיבוך המסוכן ביותר הקשור בתעוקה הוא התקף לב.

במקרה שהכאב בחזה או תחושת אי הנוחות, המורגשים בדרך כלל כתוצאה מתעוקה משתנים, או במידה והם נמשכים יותר מדקות ספורות ולא נעלמים בעקבות מנוחה, או נטילת התרופות לטיפול בתעוקה, יתכן שזהו סימן לכך שמתרחש התקף לב.

חוששים מתופעות נלוות או סיבוכים של אנגינה פקטוריס? אל תחכו שהמצב יחמיר, קבעו תור לרופא מומחה. לחיפוש תור למומחה

ישנן דרכים רבות לטיפול בתעוקה, כולל שינויים בסגנון החיים, תרופות, אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן (סטנט), או ניתוח מעקפים. מטרות הטיפול הן להוריד את תדירות התסמינים ולהפחית את חומרתם וכן להקטין את הסיכון להתקף לב ולמוות.

במקרים של תעוקת חזה קלה, שינויים בהרגלי החיים עשויים להספיק. אולם במקרים של תעוקת חזה בלתי קבועה, או תעוקת חזה המתבטאת בכאב שונה מהכאב הרגיל, למשל כאב שמופיע בזמן מנוחה, יש לפנות מייד לקבלת טיפול בבית חולים.

שינויים באורחות החיים

· יש להאט את קצב החיים ולעצור מידי פעם למנוחה.

· להימנע מארוחות כבדות.

· לנסות למצוא דרכים להירגע.

· להפסיק לעשן.

· להקפיד על תזונה בריאה.

· להוריד במשקל.

תרופות

· אספירין.

· ניטראטים.

· חוסמי בתא.

· סטאטינים.

· בולמי סידן.

· מעכב ACE.

לעתים קרובות משתמשים בשינויים בהרגלי החיים ובתרופות, לטיפול בתעוקה קבועה.

אולם קיימות גם שיטות טיפול פולשניות, כמו אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן (סטנט), באמצעותן מרחיבים מחדש עורקי לב שהוצרו. יחד עם זאת, מחקרים חדשים גורסים שראוי לנסות שינויים בהרגלי החיים ותרופות, לפני שמבצעים אנגיופלסטיקה או החדרת תומכן. 

מחקר רפואי בשם: הערכת התוצאות הקליניות של שימוש ברווסקולריזציה ובתרופות אגרסיביות (COURAGE) העריך את הטיפולים בתעוקה קבועה כרונית. המחקר מצא כי השימוש באנגיופלסטיקה ובתומכן לטיפול בתעוקה קבועה, לטווח ארוך, אינו יעיל יותר משימוש בתרופות ובשינויים בהרגלי החיים.

אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן הן שיטות טיפול טובות במקרים של אנגינה פקטוריס בלתי קבועה, או במקרים של אנגינה פקטוריס כרונית קבועה, בהם שינויים בהרגלי החיים ונטילת תרופות לא הצליחו להשיג תוצאה טובה.

שיטות טיפול פולשניות

· אנגיופלסטיקה והחדרת תומכן.

· ניתוח מעקפים.

מחפשים את הטיפול היעיל ביותר עבור אנגינה פקטוריס? התייעצו עכשיו עם מומחה. לחיפוש תור למומחה