אני בן 56, ולאחרונה הופיעו לי צמרמורות וזרמים בשכם הימנית המקרינים לשריר הצוואר הימני. בעברי היה לי שבר דחוס בחוליות L3-L4, ויש לי סוכרת מסוג 2. מה מקור הזרמים?

תחושת זרמים עלולה להיות תוצאה של סיבות שונות, בהן הפרעות בעמוד השדרה ולחץ על עצבים, לחץ במקומות אחרים לאורך מהלך העצבים, או תסמונות אחרות (סוכרת, חסר ויטמין B12 ועוד). לא סביר ששבר בחוליות של עמוד השדרה המותני הוא הסיבה למה שאתה מתאר כיוון שהוא נמוך מדי. כדי לאתר את מקור הבעיה יש צורך בבדיקה גופנית ובבדיקות נוספות, כגון צילום פשוט או אחר, או בדיקת EMG, לפי המלצת הרופא המטפל. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

כיצד אוכל לדעת אם לקיתי בהתקף לב?

הכאב אשר מתלווה לאירוע של התקף לב יכול לדמות לתחושה של התקף צרבת חמור. ייתכן ואתה לוקה בהתקף לב גם במידה ואתה: * חווה תחושה של לחץ או תחושת כאב חדה אשר מפלחת את בית החזה שלך, לעיתים בליווי הזעה, תחושת בחילה או הקאות. * חווה תחושה של כאב אשר מקרין מבית החזה אל עבר הלסת, היד השמאלית או הכתף השמאלית. * חווה תחושה של הידוק או לפיתה בבית החזה. * חווה תחושה של קוצר נשימה אשר נמשכת מעבר לפרק זמן של מספר שניות. אל תתעלם מתחושות של כאב ואי נוחות. במידה ואתה חושב כי אתה סובל מבעיות לבביות או התקף לב, גש לקבל טיפול רפואי באופן מיידי. ככל שתקדים לקבל טיפול רפואי, כך יגדל הסיכוי שהרופאים יוכלו למנוע ממך לסבול מנזקים חמורים יותר בשריר הלב שלך.

בני מקבל טיפול אנטיביוטי יומיומי במשך שנים למניעת התקף של ראומטיק פיבר (RF) כתוצאה מדלף במסתם הלב (AR). במסגרת שירותו הצבאי הוא נאלץ לעמוד שעות ארוכות חשוף לשמש, 4 או 5 שעות ברציפות.האם יכול להיגרם לו נזק בעור או נזק אחר כתוצאה מחשיפה ממושכת לשמש בזמ

בהחלט מומלץ להיזהר יותר. תרופות רבות גורמות לתופעה הנקראת פוטוסנסיטיביות, כלומר עלייה ברגישות העור בעת חשיפה לשמש. סוגים שונים של תרופות, בהם סוגי אנטיביוטיקה שונים, תרופות לבעיות לב ולטיפול בלחץ הדם, אנטי היסטמינים, גלולות למניעת הריון, תרופות הרגעה שונות, תרופות נגד דיכאון ועוד עלולים להפוך את העור לרגיש יותר לשמש. כאשר נאלצים להיחשף לשמש בעת שימוש בתרופות כאלה, מומלץ למרוח מסנן קרינה עם מקדם הגנה גבוה ולשים לב שעל הקופסה כתוב במפורש שהקרם מגן גם מפני קרניים ארוכות, ולא רק מקרניים קצרות כמו רוב מסנני הקרינה. לגבי השתייה, כל מי שנאלץ להיות חשוף לשמש, צריך לשתות הרבה יותר מאשר בזמן שאינו נחשף לשמש. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

אני בן 20, נוטל מטופרולול לתקופה של כחודש עקב בעיות מהירות בדופק. עברתי שתי אבלציות עקב SVT. רצתי לדעת אם מותר לעשן חשיש עם נטילת התרופה, או שיש סיכונים מיוחדים או תופעות מיוחדות בשילוב השניים. כשאני אומר עישון, אני מדבר על כמה "שאכטות" בו

אתה מציין כי עברת שתי אבלציות עקב SVT (או Supraventricular Tachycardia - הפרעת קצב מהירה על-חדרית באזור הפרוזדורים). כל הפרעת קצב בהולכה של הלב מובילה להתכווצות לא תקינה של עליות או של חדרים (תלוי בסוג ההפרעה) ומכבידה על הלב. ידוע כי לשימוש במריחואנה יכולה להיות השפעה על מערכת הדם והלב הכוללת הגברת קצב הלב (התלויה בגודל המנה), עלייה מתונה בלחץ הדם, ונפילה פתאומית בלחץ הדם עם שינוי התנוחה. אין היגיון בלקיחת מטופרולול לקצב הלב, ומנגד להשתמש בחשיש (מריחואנה), שעשוי להעלות את קצב הלב. לכן, לאור עברך הרפואי, לא הייתי ממליץ לקחת סיכון מיותר. למידע נוסף לגבי הקשר בין חשיש לבין מחלות לב, קרא הידיעה הבאה: http://www.infomed.co.il/news/n_062701_1.htm

אני בן 63 וחצי, כל החיים הייתי בריא להפליא, עד גיל 61. לפתע, לפני קצת יותר משנתיים, החלו הפרעות קצב ותשישות שבאה והולכת. בדיקות חוזרות העלו אי-ספיקת לב בשיעור של 35% עד 40% לערך, והרחבה קלה של הלב. רק לפני שנה, אחרי שעברתי את כל הבדיקות, כולל צנתור

מהמידע שאתה מוסר אני מתרשמת כי אתה סובל מאי-ספיקת לב בדרגה לא קשה. אחד מתסמיני אי-ספיקת הלב הוא קוצר נשימה. שכיבה באופן כללי (כל הצדדים) עלולה להחמיר את אי-ספיקת הלב, וכתוצאה מכך עלול להופיע קוצר נשימה בדרגת חומרה משתנה. בכל מקרה של החמרה, עליך לפנות לרופא המטפל. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד

אני בן 45. בבדיקת אקו לב התקבלו התוצאות הבאות: חדר שמאל - תפקוד גלובלי. פרוזדור שמאל, חללי לב ימניים, ואאורטה - הכל תקין. הבעיה - אי ספיקה מיטרלית קלה, אי-ספיקה טריקוספידלית מינימלית ללא לחץ ריאתי. גלי A גדולים מ- E. לא הודגם תפליט פריקרדיאלי.

חללי הלב הימניים תקינים, וזה כולל את חדר ימין. לפי תוצאות הבדיקה שלך, התפקוד הכללי של הלב תקין. ישנה הפרעה ביכולת הלב בהרפיה (יחסי גלי A>E) וישנן הפרעות קלות בסגירת חלק מהמסתמים. השלכות התוצאות של בדיקה זו תלויות במידה רבה בהיסטוריה הרפואית שלך, במצבך הכללי, ובממצאי בדיקה גופנית. אי ספיקה קלה או מינימלית של המסתמים הוא ממצא די שכיח, ששכיחותו עולה עם הגיל. אתה מוזמן לקרוא עוד על הנושא בתשובה הבאה: http://www.infomed.co.il/questions/q_060209_3.asp

מהו משך חיי המעקפים לאחר ניתוח מעקפים לבבי?

הבעייתיות הגדולה ביותר בשתלי המעקפים (כלי הדם בהם משתמשים לביצוע המעקף), היא שגם הם עלולים להיסתם לאחר תקופת מה מהניתוח. הסיבות לכך אינן ידועות לחלוטין, אולם סביר כי אם היו קיימים גורמי סיכון להיווצרות טרשת עורקים במטופל שהביאה לניתוח מלכתחילה, גורמי סיכון אלה עדיין משפיעים על כלי הדם המושתל (עישון, סוכרת, יתר לחץ דם , יתר שומנים בדם ועוד). גורם נוסף אשר משפיע על משך חיי המעקפים הוא סוג כלי הדם שהושתל (קיים הבדל בין עורק לווריד, שכן עורק יכול לעמוד בלחצים גבוהים יותר).

תוך כמה זמן ניתן לשוב לפעילות גופנית לאחר ניתוח להשתלת קוצב?

תהליך ההתאוששות לאחר ניתוח השתלת קוצב הוא אינדיבידואלי, ותלוי במספר רב של גורמים, למשל מחלות הרקע הנוספות מהן סובל המטופל, ובעיקרן נוכחות של אי ספיקה לבבית. המטרה היא הגעה הדרגתית לרמת פעילות שגרתית, הכוללת פעילויות יומיומיות כגון: רחצה, נשיאת משקל, נהיגה, הליכה ברגל וכו'. לגבי פעולות הדורשות רמת פעילות נמרצת כגון הליכה מהירה, פעילות מינית, עבודה פיזית וכו'- יש להתחיל בזהירות יתרה, ולא להעמיס יתר על המידה על הגוף לאחר הניתוח (מומלץ להמתין מספר שבועות).

מדוע טיפולי שיניים וניתוח לשתלים דנטלים יכולים לגרום לזיהום בחללי הלב או המסתמים הלבביים?

זיהומים של חללי הלב והמסתמים הינם סיבוך נדיר יחסית של טיפולי שיניים וניתוחי פה בכלל, ובעיקרם שתלים דנטלים . הסיבה לכך היא חדירת חיידקים מזהמים אל זרם הדם, עקב ריבויים בחלל הפה, בעיקר בזמן טיפולים והסרת הפלאק החיידקי במהלך הניתוח. אצל אנשים בריאים אין סכנה משמעותית לפתח זיהום מסוג זה, אולם אנשים המצויים בקבוצות הסיכון: כגון בעלי מסתם לבבי מלאכותי, מומי לב מולדים, מושתלי לב או מדוכאי חיסון, החיידקים הנשטפים בזרם הדם מתיישבים על המסתם וגורמים ליצירת רובד חיידקי חדש, הגורם לזיהום- אנדוקרדיטיס. בשל כך ישנה חשיבות עליונה למתן כל האינפורמציה הרפואית לרופא השיניים לפני תחילת הטיפול. אצל מטופלים אלו ננקטות פעולות מניעה לפני טיפולי שיניים וניתוחים בפרט, הכוללות טיפול אנטיביוטי חד פעמי דרך הפה.

אני בת 28. קיבלתי תוצאות של בדיקות דם: כולסטרול 296 LDL 201 האם כדאי ללכת למרפאת ליפידים בבית חולים, או להתחיל לקחת את הכדורים שהרופאה נתנה לי - Simvastatin 20 מ"ג? יש עוד כמה בדיקות לא תקינות: MCHC 31.9 LYM 49.3 SHBG 181

רמת ה- LDL ("הכולסטרול הרע") בדמך גבוהה מן הרצוי. רמת ה- LDL הרצויה מוגדרת לפי נוכחות גורמי סיכון למחלת לב, ובהם עישון, יתר לחץ דם, היסטוריה של מחלות לב בגיל צעיר במשפחה ורמה נמוכה של HDL ("כולסטרול טוב"). רמה גבוהה של LDL מעלה במידה משמעותית את הסיכון לפתח מחלות לב, שבץ מוחי וכלי דם. גם אם לא מתקיים אצלך אף אחד מגורמי הסיכון שהוזכרו, מעל ערך של 190 מ"ג מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי, והטיפול שניתן לך הוא הטיפול המועדף. מומלץ להתחיל בטיפול, ולחזור על בדיקות הדם כדי לוודא שרמת הכולסטרול יורדת לערכך הרצוי וכי הטיפול אינו גורם לתופעות לוואי של פגיעה בשריר או בכבד. פרט לכך, יש לעקוב אחרי גורמי הסיכון האחרים ולמנוע אותם במידת האפשר: הימנעות מוחלטת מעישון, ירידה במשקל אם יש השמנת יתר, פעילות גופנית ומדידת לחץ דם. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד